אנשים רגישים מאוד.

[reish]

התלבטתי אם אני שייכת לקטגוריה הזו והיום השתכנעתי לגמרי שכן.
היום הזה א' אלול , שהילדים שלי מתחילים את הלימודים מציף אותי בהתרגשות וממש קשה לי לעבוד.
ברור שיש עוד הרבה דברים שזה מתבטא.
יש מישהו שמזדהה עם זה?

אפשר לבדוק בשאלון

שאלון אדם רגיש מאוד | האם אתם אנשים רגישים מאוד | מים שקטים

שאלון אדם רגיש מאוד או שאלון HSP של איליין ארון בודק האם אתם אנשים רגישים מאוד? אם עניתם בחיוב על 12 או יותר מהשאלות, קרוב לוודאי שאתם רגישים מאוד.

www.stillwaters.co.il

 

[RIvka.F]

אפשר לבדוק בשאלון

שאלון אדם רגיש מאוד | האם אתם אנשים רגישים מאוד | מים שקטים

שאלון אדם רגיש מאוד או שאלון HSP של איליין ארון בודק האם אתם אנשים רגישים מאוד? אם עניתם בחיוב על 12 או יותר מהשאלות, קרוב לוודאי שאתם רגישים מאוד.

www.stillwaters.co.il

זה אותו שאלון כמו פה?

האם אתם אנשים רגישים – שאלון

האם אתם אנשים רגישים מאוד? שאלון עצמי מתוך הספר "אדם רגיש מאוד" מאת ד"ר איליין ארון 1. נראה שאני מודע לדקויות בסביבה שלי 2. מצבי הרוח של אחרים משפיעים עליי 3. אני נוטה להיות רגיש מאו…

anashimregishim.com

זה חסום לי..

 

[reish]

זה אותו שאלון כמו פה?

האם אתם אנשים רגישים – שאלון

האם אתם אנשים רגישים מאוד? שאלון עצמי מתוך הספר "אדם רגיש מאוד" מאת ד"ר איליין ארון 1. נראה שאני מודע לדקויות בסביבה שלי 2. מצבי הרוח של אחרים משפיעים עליי 3. אני נוטה להיות רגיש מאו…

anashimregishim.com

זה חסום לי..

גם לי חסום, אבל מה ששלחתי זה השאלון שמופיע בספר אדם רגיש מאד.

 

[שרהלה ה.]

הרבה פעמים הרצון שיכילו, שיבינו, שיתנו מקום, שיתנו כח שיהיו שם בשבילנו היא היא המעכב. אנחנו צריכים להשלים עם זה ולהפנים שלא, לא תמיד יהיה מי שיעשה זאת. ולא בגלל שהוא לא רוצה או לא מסוגל הוא פשוט או לא תופס מה באמת עובר על הארגמן הזה או שהוא נמצא כרגע עם עצמו ולא יכול להתפנות.

ולמה ההבנה הזו חשובה? כי כשקורה לנו משהו מציף מאד אנחנו צריכים לדעת איך לעזור לעצמינו ולא להישאר תקועים בבליל הרגשות ולא תמיד השני פנוי או מסוגל לזה.

אם יושבים ומבכים ומחכים למישהו שיבוא ויוציא אותנו משם אז התסכול שלנו עוד יותר גובר. אבל אם אנחנו נמצאים במקום שמבינים שזה המצב כרגע ואף אחד באמת לא אשם ואנחנו רוצים להרגיש טוב- אז נקום ונעשה משהו לעזור לעצמינו. איך להירגע ואיך להתייצב ולהמשיך הלאה.
זה לא שאף פעם לא יהיה מישהו שיבוא ויבין אותנו וירגיש אותנו ויתן מענה להצפה הזו או שבכלל יבין מה זה וימנע מלהיות פוגע וחסר רגישות. אבל להיות תלוי בסביבה זה מתקיל את עצמינו ופוגע בנו עצמינו. כי מה לעשות לפעמים באמת אנשים לא מבינים מה הבעיה ולפעמים לא יכולים להיות בשביל השני. הם לא יכולים להיות זמינים תמיד תמיד.
מה לעשות זה החיים...

אני שוב טוענת שזה לא סותר
למשל אני יכולה להגיד לכם שהרבה פע' כשאני מוצפת- דווקא אני לא רוצה לדבר על הרגשות ואני הולכת לנגן וזה עוזר לי.
אבל אני לא חושבת שהשיתוף גורם לתלות
אני יכולה להגיד שתקופה ארוכה שתקתי ולא שיתפתי בדיוק מהסיבה שכתבת- כי ראיתי שאנשים אינם פנויים אליי ואז יום אחד זה התפרץ.
אנחנו לא בונקר! אנחנו לא יכולים לשמור הכל בבטן כל הזמן. אבל כמו ש'פלפלון' אמר- צריך לדעת כמה לשתף ולא לשפוך הכל בבת אחת
וחוץ מזה- לאחר שנתחיל לשתף בצורה הנכונה ונסביר לקרובים אלינו את החשיבות שבדבר- זה יעשה טוב להם בעצמם כי אנחנו נהיה רגועים יותר
הרי בסה"כ הם רוצים בטובתינו רק שאינם יודעים איך לעשות זאת לכן זה התפקיד שלנו- להסביר להם את זה אבל לא בצורה כפייתית אלא בצורה שתתקבל על ליבם
וכמו ש'פלפלון' אמר: בסופו של דבר עוד נוסיף להם צבע

ואני אתן דוגמא מהילדים המיוחדים: אם יש למשל ילד אוטיסט ברמה גבוהה במשפחה ונגיד האבא טוען שהוא לא מבין אותו ואין לו כח אליו ושיפסיק לשגע לו את המח- זה מתקבל על הדעת? ודאי שלא!
כי אם ה' נתן לך ילד כזה- אתה צריך לדעת להתמודד איתו ואדרבא- לאהוב אותו ולתת לו כח
אז מה ההבדל בעצם? שכאן יש מודעות וכאן לא
עלינו נוטים להסתכל כאנשים רגילים ואם אנחנו רגילים- אז הכל צריך להיות חלק איתנו. ואם יש בעיות- כביכול זאת בעיה שלנו
ואת המחשבה הזאת צריך לשנות

 

[מתעניינת:)]

קראתי פעם שלא כל אדם רגיש סובל מהנ"ל, אבל כל אדם עם אבחנה מהסוג הזה הוא אדם רגיש.

מה שחשוב לדעתי לציין,
גם אנשים רגישים מאד יכולים להיות שונים מאד זה מזה, בדפוסים ובתגובות.
בכתבה במשפחה, וגם באתרים שונים מתואר סגנון די דומה של הימנעות מגירויים, וזה בעיני טעות.
קראתי באיזה מקום שאנשים עם רגישות גבוהה יכולים דוקא להיות סקרנים ונועזים, לרצות להתנסות ולחוות, ואז להיות מוצפים מהר מדי.
מכירה כאלה שמאופיינים בעיבוד איטי לעומק, כמו שאיילין ארון מתארת, וגם כאלה מהירי חשיבה מאד.
אני מכירה גם אישה שהיא טיפוס נוח מאד וקצת מרצה את מי שמולה, ואחת סופר תוקפנית ותובענית מול סביבתה. שתיהן רגישות מאד מאד, אבל כל אחת גדלה בסביבה שונה וגם עם תכונות נלוות שונות.
באיזה אתר קראתי על קבוצה של אנשים רגישים מאד שמתאספים ומשתפים בקשיים שלהם, והם כתבו שם שאנשים מסוגם אוהבים את השיח האינטימי הזה. צחקתי, כי אני מכירה אנשים רגישים מאד שהשיתוף הרגשי הוא אחד מאתגרי חייהם.
בקיצור, 20% מהאוכלוסיה זה המון ממש בשביל שלא יהיה "אנשים כמונו" אלא קשת רחבה. וכמו שהגיבה תמר עבודי בבתוך המשפחה בשבוע האחרון: רגישות יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון דרכים.

אין ספק שרגישות גבוהה יכולה להתבטא בצורות שונות, אני מכירה לא מעט ארמים וכמו שאת מתארת אצל כל אחד זה מתבטא בצורה שונה לגמרי
אני לא שואלת על התוצאה, לא לאיזה אנשים הם יהיו בעקבות הרגישות, אלא מה גרם להם להיות כאלה. מאיפה לנו לדעת האם אדם שחי בסביבה סופר ביקורתית ופיתח רגישות יתר לתגובות, לאמירות, ואפילו לתחושות פיזיות הוא ארם או תוצר סביבתי? כנ"ל לגבי אדם שסובל מדיכאון, מיזופרניה, או כל הפרעה אחרת
זה קריטי בעיני כי צורת ההתמודדות תהיה שונה, בעוד אחד יזדקק לטיפול רגשי או פסיכיאטרי השני הוא "סך הכל" ארמ
ויותר מזה, ובלי לעשות ממני צחוק.. אולי המושג הזה איננו? אולי ארמים הם תוצאה של סביבה ביקורתית, או של מצבים רגשיים שונים?

 

[מריומה~]

אין ספק שרגישות גבוהה יכולה להתבטא בצורות שונות, אני מכירה לא מעט ארמים וכמו שאת מתארת אצל כל אחד זה מתבטא בצורה שונה לגמרי
אני לא שואלת על התוצאה, לא לאיזה אנשים הם יהיו בעקבות הרגישות, אלא מה גרם להם להיות כאלה. מאיפה לנו לדעת האם אדם שחי בסביבה סופר ביקורתית ופיתח רגישות יתר לתגובות, לאמירות, ואפילו לתחושות פיזיות הוא ארם או תוצר סביבתי? כנ"ל לגבי אדם שסובל מדיכאון, מיזופרניה, או כל הפרעה אחרת
זה קריטי בעיני כי צורת ההתמודדות תהיה שונה, בעוד אחד יזדקק לטיפול רגשי או פסיכיאטרי השני הוא "סך הכל" ארמ
ויותר מזה, ובלי לעשות ממני צחוק.. אולי המושג הזה איננו? אולי ארמים הם תוצאה של סביבה ביקורתית, או של מצבים רגשיים שונים?

לא. זה מולד בוודאות
אפשר לראות לפי הסימפטומים.
ולכן זה לא מה גרם לזה אלא זה להכיר את ה'חומר הגולמי'.

טיפול נפשי או פסיכיאטרי יכול כל אדם להגיע לזה אם יגדל בסביבה ביקורתית, קשה. אבל ארגמנים יכולים להגיב בצורה קשה יותר כי הם לוקחים כל דבר קשה יותר.

 

[מתעניינת:)]

לא. זה מולד בוודאות
אפשר לראות לפי הסימפטומים.
ולכן זה לא מה גרם לזה אלא זה להכיר את ה'חומר הגולמי'.

טיפול נפשי או פסיכיאטרי יכול כל אדם להגיע לזה אם יגדל בסביבה ביקורתית, קשה. אבל ארגמנים יכולים להגיב בצורה קשה יותר כי הם לוקחים כל דבר קשה יותר.

איך יודעים שזה מולד? באמת מעניין אותי, כי אני כזו אבל יוצא לי לחשוב הרבה על אמיתות התופעה הזו, בעיקר כי אני מכירה 2 חברות שמגדירות את עצמן ארמיות בזמן שהן עברו ילדות מאוד לא פשוטה, והן רגישות בכל קנה מידה ומתאימות לכל ה"קריטריונים" של ארמ
לפעמים יש לי תחושה שארמ זה שם מכובס לתופעות נעימות פחות..

 

[דיסי]

הי
נשמע שזה כבוד גדול להיות ארמי"ת
כנראה לכן כולם רוצים רוצים להיות גם

@שרהלה המתוקה
כל בעיה של ביישנות יתר ושל מופנמות אפשר לפרשן כאר"מ
תמיד אפשר במקום ללכת לטפל לדרוש מהסביבה שיתחשבו בך ולא את בהם
ובכלל
מי שלא תשאלי
יגיד לך שיש לו עולם פנימי עשיר ומופלא הרבה יותר מאחרים
ותמיד גם הרגיש שהוא משהו מיוחד
רק אף אחד לא הגדיר לו את זה

לדעתי טעות לפרסם כזו כתבה
שמגרה כ"כ הרבה אנשים למצוא צידוק לחוסר הטיפול שלהם בעצמם

 

[דיסי]

ועוד משהו

גם אם החלטת להגדיר את עצמך כאר"מ על פי הקריטריונים שלך

נא לא לדבר בשם כל מי שהחלטת שהוא ככה

אלא בשם עצמך בכלל


גם אני עולם עשיר ומיוחד
גם אותי אף פעם לא הבינו
גם אני מרגישה תחושות עצומות של הצפה והתרגשות לפעמים כן כן!!
אני ממש ארמ"ית מקצועית

אבל משתדלת להשליט שכל על רגש ולתקשר נורמלי ב"ה

 

[מתעניינת:)]

הי
נשמע שזה כבוד גדול להיות ארמי"ת
כנראה לכן כולם רוצים רוצים להיות גם

פחות..

ועוד משהו

גם אם החלטת להגדיר את עצמך כאר"מ על פי הקריטריונים שלך

נא לא לדבר בשם כל מי שהחלטת שהוא ככה

אלא בשם עצמך בכלל


גם אני עולם עשיר ומיוחד
גם אותי אף פעם לא הבינו
גם אני מרגישה תחושות עצומות של הצפה והתרגשות לפעמים כן כן!!
אני ממש ארמ"ית מקצועית

אבל משתדלת להשליט שכל על רגש ולתקשר נורמלי ב"ה

לא יודעת באיזה הקשר כתבת, אבל צורת ההתנסחות לא ממש ארמי"ת ובטח לא מנוסחת לאנשים שהם כאלה..

 

[הילה לי]

לדעתי טעות לפרסם כזו כתבה
שמגרה כ"כ הרבה אנשים למצוא צידוק לחוסר הטיפול שלהם בעצמם

את בטוחה שהמשפט הזה היה חייב להיכתב?

 

[reish]

אין ספק שרגישות גבוהה יכולה להתבטא בצורות שונות, אני מכירה לא מעט ארמים וכמו שאת מתארת אצל כל אחד זה מתבטא בצורה שונה לגמרי
אני לא שואלת על התוצאה, לא לאיזה אנשים הם יהיו בעקבות הרגישות, אלא מה גרם להם להיות כאלה. מאיפה לנו לדעת האם אדם שחי בסביבה סופר ביקורתית ופיתח רגישות יתר לתגובות, לאמירות, ואפילו לתחושות פיזיות הוא ארם או תוצר סביבתי? כנ"ל לגבי אדם שסובל מדיכאון, מיזופרניה, או כל הפרעה אחרת
זה קריטי בעיני כי צורת ההתמודדות תהיה שונה, בעוד אחד יזדקק לטיפול רגשי או פסיכיאטרי השני הוא "סך הכל" ארמ
ויותר מזה, ובלי לעשות ממני צחוק.. אולי המושג הזה איננו? אולי ארמים הם תוצאה של סביבה ביקורתית, או של מצבים רגשיים שונים?

לא. זה מולד בוודאות
אפשר לראות לפי הסימפטומים.
ולכן זה לא מה גרם לזה אלא זה להכיר את ה'חומר הגולמי'.

טיפול נפשי או פסיכיאטרי יכול כל אדם להגיע לזה אם יגדל בסביבה ביקורתית, קשה. אבל ארגמנים יכולים להגיב בצורה קשה יותר כי הם לוקחים כל דבר קשה יותר.

איילין ארון כותבת בספרה על האפשרות של התפתחות התכונה הזו במהלך החיים, כתוצאה מחוויות חיים מסוימות. לדבריה מה שמשנה זו התכונה עכשיו.
נשמע הגיוני, ובעיני מסביר את השונות הגדולה שאני רואה.

 

[מתעניינת:)]

לדבריה מה שמשנה זו התכונה עכשיו.

אם זה משהו שנוצר במהלך החיים מחוויות מסויימות אז טיפול רגשי הוא הפתרון, לא?

 

[reish]

אם זה משהו שנוצר במהלך החיים מחוויות מסויימות אז טיפול רגשי הוא הפתרון, לא?

נכון.
אבל צריך לזכור שטיפול רגשי לא "מתקן" את הקשיים. הוא מסייע להתמודד.
אז יתכן בהחלט שהאדם ימשיך לחוות דברים בעוצמה. כי מערכת העצבים שלו התרגלה להיות מעוררת בקלות.
במקביל, אני חושבת שגם "ארם מולד" יכול להרוויח מטיפול, שיעזור לו להבין את עצמו, לפתח הרגלי חשיבה טובים יותר ואסטרטגיות התמודדות יעילות.

 

[מתעניינת:)]

הרבה פעמים הרצון שיכילו, שיבינו, שיתנו מקום, שיתנו כח שיהיו שם בשבילנו היא היא המעכב. אנחנו צריכים להשלים עם זה ולהפנים שלא, לא תמיד יהיה מי שיעשה זאת. ולא בגלל שהוא לא רוצה או לא מסוגל הוא פשוט או לא תופס מה באמת עובר על הארגמן הזה או שהוא נמצא כרגע עם עצמו ולא יכול להתפנות.

ולמה ההבנה הזו חשובה? כי כשקורה לנו משהו מציף מאד אנחנו צריכים לדעת איך לעזור לעצמינו ולא להישאר תקועים בבליל הרגשות ולא תמיד השני פנוי או מסוגל לזה.

אם יושבים ומבכים ומחכים למישהו שיבוא ויוציא אותנו משם אז התסכול שלנו עוד יותר גובר. אבל אם אנחנו נמצאים במקום שמבינים שזה המצב כרגע ואף אחד באמת לא אשם ואנחנו רוצים להרגיש טוב- אז נקום ונעשה משהו לעזור לעצמינו. איך להירגע ואיך להתייצב ולהמשיך הלאה.
זה לא שאף פעם לא יהיה מישהו שיבוא ויבין אותנו וירגיש אותנו ויתן מענה להצפה הזו או שבכלל יבין מה זה וימנע מלהיות פוגע וחסר רגישות. אבל להיות תלוי בסביבה זה מתקיל את עצמינו ופוגע בנו עצמינו. כי מה לעשות לפעמים באמת אנשים לא מבינים מה הבעיה ולפעמים לא יכולים להיות בשביל השני. הם לא יכולים להיות זמינים תמיד תמיד.
מה לעשות זה החיים...

היו כמה עמודים באשכול שלא קראתי ועכשיו חזרתי אליהם.. אז מגיבה על הודעות קודמות..

אני חושבת שבאמת כמו שאת אומרת, אנחנו לא יכולים לצפות שכל העולם יבין את עומק התחושות שלנו, אבל מה שכן, אם קיים אדם משמעותי בחיינו שהוא כתף תומכת ומקום להניח את הראש, להוציא, לשתף ולקבל הבנה בלי שיפוטיות (גם אם הוא לא מבין את העומק, אבל כן מבין שהוא לא מבין, ומוכן להיות שם עבורנו) זו הקלה ותקווה וכיף ואפילו מקום להצליח "להנות" מהרגישות שלנו
אצלי למשל זה בעלי, פשוט הסברתי לו עד כמה השותפות שלו חשובה לי, אני "מוציאה" עליו הכל, מספיק לי שהוא יהיה שם ויתן מקום לתחושות שלי, ברגע שהוא "שם", פחות דחוף לי הדקויות. והוא גם נהנה להיות ה"גבר" שמבין אותי
אגב, בהקשר לבני הזוג של ארמים, אני חושבת שזה אתגר אבל מצד שני כיף גדול, ארמים יכולים להעניק את מלא הצרכים הרגשיים לבני הזוג שלהם, לחוות איתם הרבה מעבר ל"סתם זוג", ארמים, כשהם נפגעים זה אולי עמוק יותר, אבל השיח כנה ורגיש ופתוח ומאפשר, כשארמי"ם נהנים ממשהו, זה יהיה עד הסוף ועוד היד נטויה..

ובלי קשר להודעה המצוטטת, כתבו כאן שאנשים כאלה נוטים להיות ביישנים או משהו כזה, אני לא חושבת כך, הם יכולים להיות כלפי חוץ מאוד זורמים, אוהבים לצחוק או שובבים..

 

[מריומה~]

איך יודעים שזה מולד? באמת מעניין אותי, כי אני כזו אבל יוצא לי לחשוב הרבה על אמיתות התופעה הזו, בעיקר כי אני מכירה 2 חברות שמגדירות את עצמן ארמיות בזמן שהן עברו ילדות מאוד לא פשוטה, והן רגישות בכל קנה מידה ומתאימות לכל ה"קריטריונים" של ארמ
לפעמים יש לי תחושה שארמ זה שם מכובס לתופעות נעימות פחות..

קשה לי לחזור על כל הפרמטרים שהיא כותבת
הספר אדם רגיש מאד יכול להסביר הכל.

 

[מריומה~]

גם אם הוא לא מבין את העומק, אבל כן מבין שהוא לא מבין, ומוכן להיות שם עבורנו) זו הקלה ותקווה וכיף

משפט מפתח מאד מרכזי!

ובלי קשר להודעה המצוטטת, כתבו כאן שאנשים כאלה נוטים להיות ביישנים או משהו כזה, אני לא חושבת כך, הם יכולים להיות כלפי חוץ מאוד זורמים, אוהבים לצחוק או שובבים..

לדעתי זה עד שהם מתחממים ומרגישים בנח ויציב במקום שהגיעו.

 

[מתעניינת:)]

דעתי זה עד שהם מתחממים ומרגישים בנח ויציב במקום שהגיעו.

את מתכוונת שלפני שהם מרגישים בנח הם יהיו שובבים וכשהם ירגישו בטוחים יצא מהם הארמ..?
אופס, זה נכון

 

[מריומה~]

את מתכוונת שלפני שהם מרגישים בנח הם יהיו שובבים וכשהם ירגישו בטוחים יצא מהם הארמ..?
אופס, זה נכון

לא חשבתי בכיוון אולי גם יש כזה
יש ארגמנים שהם יותר מוחצנים ויותר פרודוקטיביים ויש את הנמנעים ועליהם דברתי .
מכירים את אילו שעומדים בצד ונראים כנרתעים או נמנעים או סתם פחדנים כאלו? אז זהו שלדברי ארון הם בקטע של לבדוק ולחוש את החברה עד שמרגישים בנח, ואז נכנסים חזק ומתערבבים ושם יכולה להתבטא הביישנות.

 

[reish]

את מתכוונת שלפני שהם מרגישים בנח הם יהיו שובבים וכשהם ירגישו בטוחים יצא מהם הארמ..?
אופס, זה נכון

גם יכול להיות הפוך.
הם יכולים להימנע ולחשוש ורק אחרי הרבה זמן כשיכירו וירגישו נינוחים מספיק הם יהיו שובבים.
אבל שוב, 20% מהאוכלוסיה זה המון!
ולכן יהיו בפנים הרבה טיפוסים