עזרה אני צריכה דבר תורה עם מסר מענין לפרשת השבוע פרשת בשלח

סתם שם

משתמש חדש
אני צריכה עזרה דחופה לדבר תורה עם מסר לחיים ולימים שאנחנו נמצאים מפרשת השבוע אם יש למישהו רעיון זה יעזור לי מאד
 

שימי הכבאי

משתמש מקצוען
ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלישתים כי קרוב הוא כי אמר אלוקים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה, דהיינו שאם כרגע הם יצאו ממצרים וכבר ילחמו, זה יהיה להם יותר מידי ולכן ד’ האריך את דרכם לארץ פלישתים, ונשאלת השאילה אם כן שיהרוג את כל הגויים בא”י ולא יצטרכו להילחם בכלל
והתשובה שלהשיג דבר טוב חייבים עמל, אחרת זה לא יצירה שלך ולא נהפך לחלק ממך, מסר נוסף, גם אם אדם עבר שלב קשה בחיים ולאחר מכן הוא התייצב על דרך המלך, ולפתע הוא מוצא את עצמו שוב בליבה של מלחמה, אל לו להישבר, הוא לא חזר לנקודת המוצא, הוא פשוט כובש יעד אחר, וזה חייב להיות במלחמה, ארץ ישראל נקנית בייסורין
 
אני אתן לך רעיון, ואת תעבדי אותי לאורכו ולרוחבו.
כוחו של הצדיק
הנה בני ישראל התלוננו ללחם, והקב"ה שלך להם את ה"מן".
אם נסתכל בפרשה, נראה שכלל ישראל קראו לו מן מלשון מאן הוא, והתורה לא קורא לו שם אלא מתארת את מראהו וטעמו.
מתי התורה הק', קוראת ללחם מן השמים בשם "מן" רק בסופו כאשר הקב"ה אומר למשה רבינו להניח לדורות שם כבר התורה קוראת לו מן.
דהיינו כלל ישראל קורא לזה "מן", ועכ"ז התורה ממשיכה לקרוא לו לחם מן השמים, וברגע שמשה רבינו קרא לזה מן, גם מן השמים קראו לזה "מן".
צדיק גוזר והקב"ה מקיים.
את הרעיון הזה שמאתי פעם בהרצאה מפי הגאון הגרי"ד דייטש, שליט"א.
וכמובן כאן ניתן להוסיף סיפורים רבים של צדיקים שאנשים נושעו כאשר אמרו להם לעשות משהוא, ואחרים שעשו גם בלי שהצדיק הוראה את זה לא נושעו וכו'.
 

מזכירות34

משתמש חדש
יש כמה דברים...

למה נמשל זיווגו של אדם לקריעת ים סוף?
כי מה חששו בים סוף?
שיפלו... [פנימה...] באידיש זה נאמר יותר טוב, גם בשידוכים האט מען מורא אז מ'וועט אריינפאלן...

יש את הסיפור הידוע עם רבי פנחס בן יאיר שביקש לעבור את נהר גינאי
ונבקע לו הנהר, לאחר מכן נבקע שוב בהוראתו, וגם לגוי שהגיע אחר כך אמר רבי פנחס לנהר שייבקע
והגמרא אומרת על כך, כמה נפיש האי גברא ממשה, שגדול כוחו של רבי פנחס בן יאיר יותר ממשה רבינו,
שהוא הבקיע את הנהר 3 פעמים, ומרע"ה רק פעם אחת...
והסבירו חכמי הדורות, כי הכוונה, מאיפה מגיע כוחו של רבי פנחס בן יאיר לבקוע את הנהר, זה מגיע ממשה רבינו... שהוא היה הראשון שעשה זאת קריעת ים סוף...

עוד סיפור ידוע יש עם האבן שמצא קיסר ליטא ולא ידע מה סגולת האבן
הוא הביא אותה להגאון מווילנא וציווה עליו להביא לו תשובות מה כוחה של אבן זו
הגאון מווילנא הניחה על שולחנו והמשיך ללמוד
יום אחד הנכד שלו הכניס את האבן לכוס של מים והמים בכוס נבקעו
מיד הבין הגאון מוילנא כי זה אבן סנפרינון כמו האבן שממנו נוצר מקלו של משה רבינו והלוחות
וסגולת האבן שבוקעת כל מים שבעולם... כשהיא נוגעת במים...
וענה תשובה זו לקיסר שאלו הקיסר, והרי אם כך מה הגדולה של מרע"ה שבקע את הים
הוא פשוט הניח את המטה שלו על המים והים נבקע
אמר לו הגאון מוילנא תדייק בפסוק, הרם את מטך ונטה ידך, דהיינו תסלק את המטה ותניח את היד ותבקע את הים
שלא יבוא גוי עריץ בעוד שנים ויטען שהמים נבקעו מכוחו של סגולת האבן והמטה...

צריך עוד?
 

הספרן

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
יוצרי ai
"ותקח מרים הנביאה את התוף בידה"
"ותען להם מרים..... סוס ורוכבו רמה בים"
למה כתוב להם מלשון זכר ולא להן?
אל מי מרים הנביאה מדברת, לגברים או לנשים?
אם מדברים מדברת אל הנשים היה צריך להיות כתוב "ותען להן"!
מדוע מרים מדברת לגברים?

אלא, מרים הנביאה רצתה לומר שירה עם כל הנשים,
פנו אליה הגברים ואמרו לה:
"מרים לכן הנשים, אין מה לאמר שירה, עיקר גאולת עם ישראל היא בשביל קבלת התורה,
והתורה היא לגברים!,
ומה קשור אליכן הנשים לשיר שירת הים?!

"ותען להם מרים"
מרים עונה לגברים ואומרת - "סוס ורוכבו רמה בים",
ולמה היא בחרה דווקא את הפסוק הזה? וכי אין פסוק אחר?
אלא, מרים אומרת לגברים:
מילא המצרים נענשו כי מגיע להם,
אבל מפני מה נענשו הסוסים שלהם? מה הם עשו רע?
התשובה היא - משום שהסוסים היו הסיוע הגדול במלחמה, בלי סוסים אין כרכרות,
אין מלחמות ואין ניצחונות!

אומרת מרים וזה מתאים גם לנו: (בנות הסמינר)
דעו לכם באמת עיקר הגאולה היא למען נתינת התורה כדי שתשקדו ותעמלו בה הגברים!,
אבל בלי הסיוע שלנו, הנשים, אין לכם שום דבר!

גם אנו הבנות (סמינר) יכולות לסייע למען תורת האבות והאחים היקרים שלנו!
וזה יקר מאוד לפני ה'!!
כמו שכתוב בחז"ל שהשנים זוכות לחיי עולם משום שמשגרות בעליהם וילדיהן ללימוד תורה!

הקטע הראשון מבוסס עפ"י 'והגדת' שמות

ולא בכדי היה חשוב לי..
 

שמחה וחיוך

משתמש רשום
ניסיתי את חלקי
היה הרבה זמן בטיוטא

בזכות האמונה... אדם בא לפני הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל והסיח את צרתו. ברכו רבי בן ציון בכל לבו. ביקש המתברך להעניק סכום כסף גדול, כהוקרה על הברכה... סירב רבי בן ציון לקחת ואמר בענוותנותו: "מאיפה תידע שהברכה הועילה ופעלה את פעולתה?" השיב המתברך ברגש: "בטוח אני שפעלה! הרי צדיק גוזר והקב"ה מקיים". השיב לו רבי בן ציון: "אם כן, תבוא הישועה בזכות אמונתך, ועליך להעניק את הכסף לעצמך"...

ה' ילחם לכם ואתם תחרושון, אם אתם לא תפגעו בזולת - ה' ילחם לכם וישמע תפילתכם. "אכזר" אסור בתפלה... המעשה הנורא שלפנינו, אירע לפני כמה שנים באחד מבתי הספר. ילדה בעלת נכות ועיוות כלשהו בפניה, הצטרפה אל הכיתה. בתחילה הילדות התנהגו אליה יפה, אך בהמשך החלו ללעוג לה ולמרר את חייה (שהיו קשים בלאו הכי). המורה ניסתה פתרונות שונים והשתדלה לעצור את הבעיה בכל האמצעים שבידיה, אך ללא הועיל. הוריה האומללים של הילדה הנכה, נאלצו להשאירה בבית מחמת המציק, והמורה שהייתה אובדת עיצות הלכה עם בעלה לשאול בעצתו של הגראי"ל שטיינמן זצ"ל. הרב שטיינמן הקשיב לכל הפרטים והתענין על כל מה שכבר ניסתה המורה לעשות כדי להפסיק את ההתעללות של התלמידות, המורה פירטה את כל מה שביכולתה היה לעשות אך ללא הועיל. הרב שטיינמן שתק לרגע והרהר כשפניו מביעים צער עמוק. הוא הזיל דמעות מעיניו. ואז שאל: "הבנות מתפללות בכיתה"? כשהמורה ענתה בחיוב, הגיב: "תאמרי לבנות שאסור להן להתפלל"! המורה ובעלה הגיבו בפליאה. אך הרב שטיינמן חזר ואמר: "צריך לומר לבנות שהרבנים הורו שכל זמן שהן שופכות את דמה של ילדה אומללה וחסרת ישע, אסור להן עפ"י ההלכה להתפלל. הקב"ה לא רוצה תפלה של מי ששופך את דם חברו. יש לומר זאת לבנות ולהתחיל את יום הלימודים ללא תפלה!" למחרת הגיעה המורה לכתה ואמרה לבנות כדבר הרב שטיינמן. היא אף פתחה את הנביא ישעיה והקריאה לבנות את הפסוק: "ובפרשכם כפיכם אעלים עיני... ידיכם דמים מלאו" והסבירה להן שאסור להן להתפלל ושאין להם זכות להתפלל. אדם שמתאכזר לחברו במזיד ולא רוצה להפסיק, תפלתו מאוסה לפני הקב"ה. מיד לאחר מכן הורתה לבנות לפתוח את ספרי הלימוד והתחילה ללמד ללא תפלה. הבנות היו מזועזעות עד עמקי נפשן. והיו שלא יכלו לעכל: "היאך יתכן בלי תפלה"?! אך המורה אמרה להן: "כך הורה גדול הדור הגראי"ל שטיינמן"! הבנות ניסחו מכתב חרטה מצמרר על כל מה שעוללו בעבר, וקיבלו עליהם לשנות לגמרי את יחסם בעתיד, וחתמו כולן על המכתב. רק אז הרשתה להן המורה להתפלל. הבנות התפללו בהתרגשות יוצאת דופן, ואכן כשחזרה הילדה, החלו להרעיף עליה אהבה ורעות בשפע והיא החלה לפרוח ולקבל שמחת חיים.
בהלצה: "וַיָשֶׂם את הים לחרבה", עני שאכל אצל בעל-הבית, אכל ושתה הרבה ובסוף טבל את החלה בכוסות יין עד שנגמר היין, העיר לו בעה"ב ברמז: "למה משה רבינו היה צריך לנס כדי ליַבֵּשׁ את הים, היה מספיק לומר לעם ישראל לטבול חלה במים", השיב העני בחכמה: "כנראה כבודו שכח שזה היה בפסח"...
כמו שבת שירה יש גם בית שכולו שירה: בבית מצפים לאבא שיביא איתו בבואו שמחה, נועם וקלילות, (אבא שלא סולדים מבואו אלא) כזה שמביא עמו הביתה חיות ושמחה כבר ברגע הכניסה, אמירת "ש-ל-ו-ם" ארוכה ומתנגנת משרה אוירה נעימה שיוצרת השפעה חיובית על הרגשתם של כל המשפחה. זו גם ההזדמנות של הבעל להראות לאישה שהיא במקום הראשון אצלו, ולכן מיד יאיר לה פנים, יראה לה חיבה רבה כפי האפשר, יש מהחכמים שנוהגים לאכול דבר מה כמה דקות לפני שנכנס הביתה, והם טוענים שלא ייאמן עד כמה הם הופכים על ידי כך להיות רגועים ושלווים יותר. יש להם סבלנות לשמוע ולהאזין, בזמן שהגב' מוציאה את אשר על ליבה. מיד אחר קבלת הפנים ונתינת תשומת הלב הראשונית ולאחר שהתאפסנו מעט – צריך להתחיל לדאוג באווירה נעימה ושקטה לסדר אותם דברים שמפריעים (בלגן, בדיקה אם הילדים עשו שיעורים, השכבת הילדים לישון, ועוד). בית שכזה, שבאמת מחכים ומצפים לאבא שיבוא, ההשפעה עצומה גם על מצב הרוח הכללי של ההורים ועל כוחם לתפקד במשך שאר היום, וגם על הילדים, שגדלים באווירה בריאה הנותנת להם את החום והביטחון אותם חייב כל ילד נורמלי לקבל. טוב מאד להכניס חיות בתוך הבית על ידי שמידי פעם יכנס הבעל הביתה עם כמה ממתקים קטנים ויעניק לגב' ולילדים, דבר שיגרום לכיף וחשק בכל פעם שמגיע האבא לבית. ובעיקר נזכור כי אם בבית תהיה בקביעות אוירה טובה – יהיה לכל אחד מבני הבית מקום טוב לנוח ולהינות בו!...

מקוה שעזרתי בס'ד כמו כולם
 

שבח נותנים לו

משתמש צעיר
"ותקח מרים הנביאה את התוף בידה"
"ותען להם מרים..... סוס ורוכבו רמה בים"
למה כתוב להם מלשון זכר ולא להן?
אל מי מרים הנביאה מדברת, לגברים או לנשים?
אם מדברים מדברת אל הנשים היה צריך להיות כתוב "ותען להן"!
מדוע מרים מדברת לגברים?

אלא, מרים הנביאה רצתה לומר שירה עם כל הנשים,
פנו אליה הגברים ואמרו לה:
"מרים לכן הנשים, אין מה לאמר שירה, עיקר גאולת עם ישראל היא בשביל קבלת התורה,
והתורה היא לגברים!,
ומה קשור אליכן הנשים לשיר שירת הים?!

"ותען להם מרים"
מרים עונה לגברים ואומרת - "סוס ורוכבו רמה בים",
ולמה היא בחרה דווקא את הפסוק הזה? וכי אין פסוק אחר?
אלא, מרים אומרת לגברים:
מילא המצרים נענשו כי מגיע להם,
אבל מפני מה נענשו הסוסים שלהם? מה הם עשו רע?
התשובה היא - משום שהסוסים היו הסיוע הגדול במלחמה, בלי סוסים אין כרכרות,
אין מלחמות ואין ניצחונות!

אומרת מרים וזה מתאים גם לנו: (בנות הסמינר)
דעו לכם באמת עיקר הגאולה היא למען נתינת התורה כדי שתשקדו ותעמלו בה הגברים!,
אבל בלי הסיוע שלנו, הנשים, אין לכם שום דבר!

גם אנו הבנות (סמינר) יכולות לסייע למען תורת האבות והאחים היקרים שלנו!
וזה יקר מאוד לפני ה'!!
כמו שכתוב בחז"ל שהשנים זוכות לחיי עולם משום שמשגרות בעליהם וילדיהן ללימוד תורה!

הקטע הראשון מבוסס עפ"י 'והגדת' שמות

ולא בכדי היה חשוב לי..
שכוייח
ובאוה"ח בי' שבאו הנשים לדרגת אנשים
 

ברוך ר

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
מוזיקה ונגינה
עימוד ספרים
וורט יפה שקיבלתי מידיד
-------------------------------------
פרשת בשלח

גאולה !!!

סוף סוף , אחרי 210 שנים זה הגיע !

אבל למה בחיפזון ? למה שלא יארזו כמה מנות חמות וצידניות של מים ?

ואחרי שבוע מהשחרור , חוזרים הצרות ... המצרים רודפים אחריהם...

ולא נגמרו הבעיות, המים מרים , אין לחם , אין מים ובסוף מלחמה קשה עם עמלק

וואו , זה גאולה ?

כן זו הגאולה בס"ד

בשנה האחרונה של הגלות מתחיל בית ספר לאמונה , בטחון וידיעת ה' יתברך

אחרי כל כך הרבה שנים של גלות וטמיעה בטומאת מצרים , ולפני שעם ישראל מקבל את התורה , צריך קורס להכרת הבורא והנהגתו בעולם !

בשנה הראשונה ראו את ניפוץ אלוהי פרעה ביד נוקמת , ראו כיצד הקב"ה מעניש את הרשעים

עכשיו מיד אחרי היציאה הגיע הזמן לראות את מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי על הים , הגיע הזמן לראות את ישועת ה', לא חרב נוקמת אלא אב הרחמן המרחם ונותן מתנות לבניו אהוביו.

ואז צריך לטפל בשלושת היסודות של חיים תקינים גפ"ן = בריאות פרנסה ונחת (– שלוה)!

דבר ראשון בריאות, המים מרים , יש מים אבל הם חולים הם מקולקלים צריך רופא לתקן אותם,

תלמדו , לא הולכים לד"ר , כי אני ה' רופאך ולכן כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך.

דבר שני פרנסה – עד עכשיו חשבתם , המים מהיאור, הלחם אצל הבוס המצרי, זכרנו את הדגה שאכלנו במצרים, עכשיו תלמדו , לחם מהשמים !!!

נחת , שלווה ?
יצאתם חמושים מצויידים בנשק לכבוש את הארץ ? יש לכם את הצבא הכי חזק בעולם ?

הנה הגיעו עמלק חבורת שודדים וכמעט חיסלה אתכם אם לא ידי משה שהיו נשואות לשמים

וכי ידיו עושות מלחמה ? אלא כל זמן שמשעבדים את ליבן לשמים הם נוצחים !



גם אנחנו בקורס מזורז ...

בריאות
– קורונה פרנסה – היוקר מאמיר , מי מדבר בכלל על דירה.... נחת שלוה – מלחמה



יש פתרון אחד ! שעבוד הלב לאבינו שבשמים !



הלוואי שאוטוטו אנחנו בשלב של קרבנו להר סיני
 

מסתודד

משתמש מקצוען
"ותקח מרים הנביאה את התוף בידה"
"ותען להם מרים..... סוס ורוכבו רמה בים"
למה כתוב להם מלשון זכר ולא להן?
אל מי מרים הנביאה מדברת, לגברים או לנשים?
אם מדברים מדברת אל הנשים היה צריך להיות כתוב "ותען להן"!
מדוע מרים מדברת לגברים?

אלא, מרים הנביאה רצתה לומר שירה עם כל הנשים,
פנו אליה הגברים ואמרו לה:
"מרים לכן הנשים, אין מה לאמר שירה, עיקר גאולת עם ישראל היא בשביל קבלת התורה,
והתורה היא לגברים!,
ומה קשור אליכן הנשים לשיר שירת הים?!

"ותען להם מרים"
מרים עונה לגברים ואומרת - "סוס ורוכבו רמה בים",
ולמה היא בחרה דווקא את הפסוק הזה? וכי אין פסוק אחר?
אלא, מרים אומרת לגברים:
מילא המצרים נענשו כי מגיע להם,
אבל מפני מה נענשו הסוסים שלהם? מה הם עשו רע?
התשובה היא - משום שהסוסים היו הסיוע הגדול במלחמה, בלי סוסים אין כרכרות,
אין מלחמות ואין ניצחונות!

אומרת מרים וזה מתאים גם לנו: (בנות הסמינר)
דעו לכם באמת עיקר הגאולה היא למען נתינת התורה כדי שתשקדו ותעמלו בה הגברים!,
אבל בלי הסיוע שלנו, הנשים, אין לכם שום דבר!

גם אנו הבנות (סמינר) יכולות לסייע למען תורת האבות והאחים היקרים שלנו!
וזה יקר מאוד לפני ה'!!
כמו שכתוב בחז"ל שהשנים זוכות לחיי עולם משום שמשגרות בעליהם וילדיהן ללימוד תורה!

הקטע הראשון מבוסס עפ"י 'והגדת' שמות

ולא בכדי היה חשוב לי..
וע"ז אמר הפסוק בשיר השירים
לסוסתי ברכבי פרעה - דימיתיך רעיתי
 

רבקהנ

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
"ותקח מרים הנביאה את התוף בידה"
"ותען להם מרים..... סוס ורוכבו רמה בים"
למה כתוב להם מלשון זכר ולא להן?
אל מי מרים הנביאה מדברת, לגברים או לנשים?
אם מדברים מדברת אל הנשים היה צריך להיות כתוב "ותען להן"!
מדוע מרים מדברת לגברים?

אלא, מרים הנביאה רצתה לומר שירה עם כל הנשים,
פנו אליה הגברים ואמרו לה:
"מרים לכן הנשים, אין מה לאמר שירה, עיקר גאולת עם ישראל היא בשביל קבלת התורה,
והתורה היא לגברים!,
ומה קשור אליכן הנשים לשיר שירת הים?!

"ותען להם מרים"
מרים עונה לגברים ואומרת - "סוס ורוכבו רמה בים",
ולמה היא בחרה דווקא את הפסוק הזה? וכי אין פסוק אחר?
אלא, מרים אומרת לגברים:
מילא המצרים נענשו כי מגיע להם,
אבל מפני מה נענשו הסוסים שלהם? מה הם עשו רע?
התשובה היא - משום שהסוסים היו הסיוע הגדול במלחמה, בלי סוסים אין כרכרות,
אין מלחמות ואין ניצחונות!

אומרת מרים וזה מתאים גם לנו: (בנות הסמינר)
דעו לכם באמת עיקר הגאולה היא למען נתינת התורה כדי שתשקדו ותעמלו בה הגברים!,
אבל בלי הסיוע שלנו, הנשים, אין לכם שום דבר!

גם אנו הבנות (סמינר) יכולות לסייע למען תורת האבות והאחים היקרים שלנו!
וזה יקר מאוד לפני ה'!!
כמו שכתוב בחז"ל שהשנים זוכות לחיי עולם משום שמשגרות בעליהם וילדיהן ללימוד תורה!

הקטע הראשון מבוסס עפ"י 'והגדת' שמות

ולא בכדי היה חשוב לי..
יש דבר תורה שמתחיל גם כן עם שאלה זאת ויש תשובה נוספת:

ותען להם מרים שירו לה' (שמות טו,כא)​

בפרשתנו כתובה 'שירת הים'. התורה מבחינה כאן בין שירת הגברים ובין זו של הנשים, שהייתה שמחה הרבה יותר: "בתופים ובמחולות". זו הסיבה, שהפטרת השבת מוקדשת לשירתה של אישה דווקא - "ותשר דבורה".

מסופר במדרש (שמות רבה פרשה כג,ז, ובפירוש מהרז"ו שם. ילקוט שמעוני בשלח רמז רמא.), שגם מלאכי-השרת חפצו לומר שירה, אך הקב"ה עיכבם עד שתסתיים שירת בני-ישראל. לפי דעה אחת במדרש, אמר להם הקב"ה שישירו רק לאחר שיסיימו הנשים את שירתן. זהו שכתוב: "ותען להם מרים" (ולא להן) - להם, למלאכים, נתנה רשות ואמרה: "שירו לה'".

הנשים סבלו יותר

למה באמת הייתה שירת הנשים בשמחה גדולה יותר משל הגברים? משום שבמצרים סבלו הנשים יותר מהגברים. הגזירה האיומה ביותר של פרעה הייתה: "כל הבן היילוד, היאורה תשליכוהו". לב-אם אינו מסוגל לשאת זאת, וכאבה עמוק לאין-שיעור מכאבם של האבות. משום כך, בעת הגאולה, הייתה שמחת הנשים רבה ועמוקה מזו של בעליהן.

סיפורי התורה נושאים בחובם לקח נצחי לכל הדורות. גזירות פרעה מופיעות בכל דור ודור, אלא שבכל פעם הן לובשות אופי שונה. פרעה המצרי ציווה להמית את ילדי ישראל מוות כפשוטו, בהטבעתם בנילוס; ואילו 'פרעה' שבכל דור ודור מתנכל לילדים בדרכים אחרות - פחות אכזריות, אך לא פחות מסוכנות.

אותה גזירה

בימינו אלה, שבחסדי-ה' נהנים היהודים מביטחון יחסי, עוברות גזירות 'פרעה' אל המישור הרוחני. 'פרעה' של ימינו הוא הלך-הרוח השולט במדינה. זו אותה אווירה כללית ששואפת לנתק את ילדי ישראל ממקור חיותם האמיתי - מהתורה. 'פרעה' של ימינו שואף להשקיע ו'להטביע' את הילדים הרכים בתוך 'ים' של לימודי מקצוע לפרנסה בעתיד, תוך הזנחת החינוך לתורה.

לאמיתו של דבר, זו אותה גזירה בשינוי אדרת: ילד יהודי אינו יכול לחיות בלי אמונה איתנה, בלי לימוד תורה ובלי חינוך יהודי אמיתי ומעמיק. 'גזירה' זו מסוכנת לקיומו של עם-ישראל כגזירותיו של פרעה הקדמוני, אם-כי כאן היא מופיעה בלבוש מתוחכם הרבה יותר.

אתגר לאימהות

כשם שבמצרים סבלו בעיקר הנשים מגזירות פרעה, כך בימינו נקראות דווקא הנשים להתמודד עם אווירת הרחוב ולדאוג לחינוך יהודי אמיתי לילדיהן. דווקא האישה, שנמצאת זמן רב יותר עם ילדיה, היא המתמודדת עם טענות פרעה לסוגיהן, והיא שתנצח ותשיר את שירת מרים.

תדע כל אישה בישראל את עוצמת כוחה ואת הזכות הגדולה שניתנה לה, לגדל דור יהודי אמיתי. על-ידי עמידה עקבית על עקרונות החינוך היהודי, תוך דחייה תקיפה של השפעות העולם, יזכו לראות נחת אמיתית מהילדים ולשיר את השירה בגאולה השלמה.​

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך א, עמ' 139)​
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק טו

א מִזְמוֹר לְדָוִד יְהוָֹה מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ:ב הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ:ג לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ:ד נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס וְאֶת יִרְאֵי יְהוָה יְכַבֵּד נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר:ה כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל נָקִי לֹא לָקָח עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם:
נקרא  20  פעמים

אתגר AI

האנשה • 2

לוח מודעות

למעלה