עזרה אנו מחפשים לקנות גוגואים (אג'ואים) לילדים. יש לכם למכור?

ר.ב.ב.ש

משתמש סופר מקצוען
עריכה תורנית
אני רק מדמיין את הכותרת הראשית על 'שוב גזירות על הציבור החרדי: מס גוגו'...
קניתי [תרתי משמע]

זוכר את עצמי לפני עשרות שנים עומד בכניסה לחנות ירקות ומתחנן בפני הקונים שיוציאו את הגוגואים כבר בחנות......
לשמחתי גברת .... סיפרה שאצל ילדיה בת''ת לא משחקים בזה, ועזרה לי להשיג שקית אוכל נפוחה .... [בשבעה שלה סיפרתי את זה, והילדים שלה רצו להרוג אותי שזה אני זה שלקח מהם את כל השלל]
אויי היו ימים.
 

אני בודק

משתמש מקצוען
זה נכון מאד, והשנה גם לא צריך לבקש רשות, אבל חשוב לשים לב שהילדים שומרים על הקדושה של הפירות.
(מותר בכלל לשחק בגוגואים של משמשים קדושים?)
כמו כן יש לשים לב שהילדים לא מזיקים את העץ תוך כדי הקטיף הנלהב (העץ אינו הפקר, רק הפירות).
 

להודות ולהלל!

משתמש מקצוען
מישהו ברר האם מותר להשתמש בגרעינים
של פירות שקדושים בקדושת שביעית?

היום הילדים קטפו שסק מחצר של משפחה שנתנה רשות ואפילו הניחה סולם
היה טעים מאד!!
והם חשבו שאפשר לעשות עם הגרעינים משחק גוגואים
ואפילו יש 2/3/4 גרעינים בכל אחד
אז זה שווה יותר.
 

מיהי

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
מישהו ברר האם מותר להשתמש בגרעינים
של פירות שקדושים בקדושת שביעית?

ה. גרעיני פירות שאינם ראויים לאכילה לא לאדם ולא לבהמה ולא למצוץ מהם מיץ, ולא דבוק עליהם מבשר הפרי, אינם קדושים בקדושת שביעית ומותר להשליכם לאשפה (ראה משנה פ"ז משנה ג, רמב"ם פ"ז הט"ו, חזון איש סי' יג ס"ק יא).

ו. גרעיני פירות שראויים לאכילה לאדם או בהמה, אך בזמנינו לא רגילים לאוכלם שאינם מאכל ערב, ולא לתיתם לבהמה, מותר להשליכם לאשפה ויש אוסרים.

ז. גרעינים שאינם ראויים לאכילה אך דבוק עליהם מבשר הפרי, יש אומרים (התוס' זבחים פו ע"א ד"ה ופליגא, המהר"י קורקוס את הרמב"ם בהלכות מעשה הקרבנות פ"י ה"י וכן הורה הגרי"ש אלישיב שליט"א) שאם הוריד היטב את הפרי הדבוק בהם, אף על פי שנשאר עליהם מעט פרי, אינו צריך לטרוח ולהוריד את הנשאר ויכול להשליכם לאשפה. אמנם כל זמן שחושב לאכול את שיירי הפרי הדבוקים בגרעינים, או שנשאר דבוקה לגרעין כמות גדולה מבשר הפרי, עדיין הם בקדושתם, ויניחם בפח שמיטה.

ח. גרעינים שאינם ראויים לאכילה אך אפשר למוצצם, יכול להשליכם לאשפה. אמנם כל זמן שחושב למוצצם, הרי הם בקדושתם (רמב"ם שם).

ט. לאור האמור לעיל יהיה דין הגרעינים כדלהלן:
גרעיני פירות הדר (תפוזים, אשכוליות וכו'), משמש (ברוב הזנים תוך הגרעין מר), חרצני ענבים, גרעיני חרובים, אין בהם קדושת שביעית. גרעיני תמרים, זיתים, אפרסקים ושזיפים, יש אומרים שמספיק שמקנחם היטב ואח"כ יכול להשליכם, ויש אומרים שמותר להשליכם רק אחרי שהוריד מעליהם את כל האוכל, ויש אומרים שיש להם קדושת שביעית אפילו שאין עליהם אוכל.
גרעיני תפוחים ואגסים, יש אומרים שמותר להשליכם. גרעיני אבטיח ומלון, אין הכרעה ברורה אם אפשר להשליכם לאשפה, ולמעשה יש להחמיר. אמנם יכול להניחם בפח שמיטה עם קליפות כדי שירקבו אגב הקליפות. גרעין אבוקדו, מותר להשליכו לאחר שהסיר ממנו היטב את האוכל, ואין לחוש אם נשאר דבוק לגרעין
עוד מעט אוכל.
 

אבא ל6

משתמש סופר מקצוען
וואו,
עכשיו לפי כמות התגובות והצפיות אני מבין את הפתגם,
"לכל אחד נשאר ילד קטן בלב"...
בכל אופן אצל ילדיי העונה כבר נמצאת לקראת סיום...
 

אפרים יעקובזון

משתמש סופר מקצוען

יואליש קרויס על האג'ואים בשבת קודם שבועות​

מעניין ומרתק: יואליש קרויס איש מאה שערים מגולל בטור אישי ופלפול הלכתי מיוחד ל'בחדרי חרדים', על שוק האג'ואים של הילדים שלטענתו רלוונטי יותר מתמיד השנה הזו בעת שחג השבועות יוצא במוצאי שבת ורבים נוהגים לברך כבר בשבת 'שהחיינו' על המשמש​

יואליש קרויס | חרדים3.6.2022 | 07:52

2b32fb72f0246b38c1a2.jpg
א'גואים | צילום: באדיבות המצלם
לקראת מתן תורה "ויחנו שם ישראל בלב אחד", נשתף אתכם עם דבר תורה שלמדנו בכולל "תפארת ירושלים".
מי לא זוכר שבשנים עברו משבועות עד ראש השנה בין הילדים הירושלמים היו משחקים בגוגואים (אג'ואים בירושלים, או גוגואים בבני ברק) זוג או פרד, או שאצלנו בחיידר בתולדות אהרן בהבהרה אידישאית - "איינצייגע" אדער "פארלאך".
בשנים האחרונות ירדו קצת המשחקים מרחבות המשחקים בתלמודי התורה, אבל עדיין חודשיים בשנה הדבר מעסיק את הילדים. כך למשל יש את שוק האג'ואים, מוכרים שם כל דבר אפשרי, ממתקים, צעצועים עד שעון זהב יוקרתי. 'מפעל הפיס' הגרלות, קנסות וכו' עולם שלם בפני עצמו.
כך לדוגמה, בשנה שעברה בשוק האג'ואים של בתי נייטין ילד מכר שעון זהב בשווי של 12 אלף שקל בתמורה ל-200 אג'ואים, לבסוף ההורים ביטלו את העסקה ונתנו לילד הזוכה שעון דמוי זהב כפיצוי.
עכשיו, לעניינו, כמובא בפוסקים, נוהגים שלא לעשות 'שהחיינו' בימי הספירה, על כן רוב האנשים קונים פירות קיץ רק בחג השבועות, ביניהם פרי המשמש.
השנה, שחג השבועות חל במוצאי שבת קודש, יש הנוהגים לעשות שהחיינו כבר בשבת, אך האם מותר להשתמש עם האג'ואים שהוצאו בשבת מהמשמש?.
התשובה, מי שנוהג לפי 'המחבר' אסור לטלטלם כי המחבר פוסק שכל דבר שאינו כלי אסור בטלטול ומשחק אינו הופכו לכלי, כמו לדוגמא כדור משחק, אך אלו הנוהגים כרמ"א שאם יוחדו לשם משחק בטל ממנו תורת מוקצה אפילו בשבת, אזי הוא מותר בטלטול. ולכן אפשר לעשות שהחיינו בשבת ולאחר מכן להשתמש באג'ואים כמשחק. אך ביו"ט שע"פ כל הפוסקים "נולד" ביו"ט אסור לשימוש ביו"ט, האג'ואים שהוצאו מהמשמש ביו"ט אסורים בשימוש ביו"ט. וצריכים ההורים להזהיר את הילדים שלא לטלטל את האג'ואים שהוצאו ביו"ט ובזה יקיימו גם מצוות 'ולמדתם את בניכם' עיין ב"י סימן ש"ח סעיף מה, וכן בסימן תע"ה סעיף ד' משנה ברורה סימן תע"ה ס"ק ז'.
בע"ה יעזור ה' שנזכה לקבלת התורה באמת ובתמים ולקיימם בכל ההידורים, ונזכה במהרה לביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.
שלכם יואליש קרויס.
להערות, הארות ותגובות ליואליש קרויס - אפשר לפנות במייל: <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>.
בחדרי חרדים
 

שלומי12

משתמש סופר מקצוען
מוכנים לשלם 10 אג' ליחידה
עד 100 ש"ח

תודההה

די אל תצחקו.. זה באמת רציני!

chani24936 בג'ימייל
בלת"ק
תעשו סיבוב אחד בשוק מחנה יהודה, ובאשכול הבא שתפתחו בעניני גוגאים, תציעו אג'ואים.. למכירה..
המלצה בתור ילד ירושלמי לשעבר.. שחיפש בין צדדי הבסטות, ומצא שם אין ספור אגו'אים..
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק יד

א לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים הִשְׁחִיתוּ הִתְעִיבוּ עֲלִילָה אֵין עֹשֵׂה טוֹב:ב יְהוָה מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל בְּנֵי אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דֹּרֵשׁ אֶת אֱלֹהִים:ג הַכֹּל סָר יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹשֵׂה טוֹב אֵין גַּם אֶחָד:ד הֲלֹא יָדְעוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם יְהוָה לֹא קָרָאוּ:ה שָׁם פָּחֲדוּ פָחַד כִּי אֱלֹהִים בְּדוֹר צַדִּיק:ו עֲצַת עָנִי תָבִישׁוּ כִּי יְהוָה מַחְסֵהוּ:ז מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב יְהוָה שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל:
נקרא  10  פעמים

לוח מודעות

למעלה