עמדנו ככה וחיכינו, היא לידי, מדברת לעניין ולא לעניין
מספרת דברים שהיו ושלא,
רציתי לחבק אותה. כזו מקסימה.
איך רואים על הבן אדם מי הוא באמת.
לא משנה מה המצב, היא נשארת עם דרך ארץ ומידות טובות
מודה לי על האירוח ועל העזרה שאני מגישה לה.
מספרת על הילדים והנכדים המקסימים,
עדינה וטובת לה,
מחמיאה על הבת שעוזרת לי בבית.
יש דברים, ששום מחלה לא יכולה לקחת לאדם!
על זה אני מתפללת, "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה"
שאזכה לחנך את ילדי, בעזרת ה' בבריאות ושמחה עד מאה ועשרים, אבל בכל המצבים, הבסיס יישאר.
החינוך, המידות הטובות, בין אדם לחברו.
שכמו אצלה, כל העומק הפנימי ניכר גם מבעד למחלה.
הוצאתי כיסא, ככה בדלת, היא ישבה ואני לידה
והיא מספרת "אתמול כשהלכתי למכולת, עמדו מאחורי שתי נשים, והן מדברות עלי. ממש שמעתי את זה. וגם בעל המכולת הסתכל עלי יותר מידי. פתאום אני קולטת, הם היו שם כולם שוטרים סמויים. בעלי שלח אותם לעקוב אחרי"
הנהנתי בהבנה, לא ידעתי מה עוד יכול לקרות לה, אילו סיפורים נוספים מתרחשים בראשה.
קולות צעדים במדרגות, יותר מאיש אחד, כנראה הם הגיעו.
אני יוצאת לקראתם, רוצה שוב להסביר מה קורה כאן.
מגיעים מולי ארבעה, נהג אמבולנס בשנות העשרים לחייו, ועוד שלושה בחורצ'יקים צעירים שאחר כך בררתי את גילם, הם מתנדבים, בכיתה י"א עוד לא חגגו 16 שנים.
הצילו! מי שולח כאלו ילדים לחוות את החיים מהצד הטראומטי שלהם?
טוב, זה לא ענייני, אני מספרת להם מה היה כאן בשעה האחרונה, ואומרת שצריך לאשפז את פנינה אך היא לא מסכימה אז בבקשה שייקחו את בעלה והיא תצטרף לדווח על מעלליו.
נהג האמבולנס מסתכל עלי במבט מוטרד ואומר לי "מצטער, אבל אסור לי לעשות את זה. אני אמור לדווח על חולה, לקחת פרטים אישיים ולהגיע איתו לבית החולים להמשך טיפול. אין לי אפשרות לקחת אדם בריא ולדווח עליו כחולה.
זה לא אתי ולא חוקי.
המשחק הזה לא יעבוד, לא מעוניין לקבל תביעות משפטיות, לא יכול לסכן את החיים שלי על זה.
או שלוקחים אותה כחולה או שלא לוקחים אף אחד".
אההה...... נשימה עמוקה.
"רגע, אבל זה לא הגיוני שאתם לא מוכנים לקחת חולה שצריכה אישפוז. יש לנו כאן הפניה מפסיכיאטר"!
"הבנת נכון, אנחנו לא יכולים לקחת חולה בניגוד לרצונה"
הם נגשו לפנינה והתחילו לדבר איתה, שאלו לגילה מס' זהות ועוד שאלות שהראו שפנינה מתמצאת בזמן ובמקום, ואמרו לנו שיש כאן אישה שלא מסכנת את עצמה או את האחרים ועד שלא תעשה את זה אין סיבה לאשפז אותה. זה שהיא הוזה, או מדברת לא לעניין, לא סיבה מספקת לאישפוז.
באמת? מחוקקי החוקים במדינת ישראל,
אתם שמים לב מה אתם עושים פה?
האישה הזו צריכה עזרה!!!!!
היא לא מודעת לזה, צריך לתת לה בכח!
ניסיתי להפוך את ההצגה, להסביר לפנינה שהגיעו אנשים לקחת את בעלה, שתעלה בבקשה לאמבולנס מרצון ותגיע לבית החולים. הם רוצים לשאול אותה שאלות על בעלה.
אבל פנינתנו, חיה בעולם טוב, עולם שקורה בו רק מה שהיא רוצה.
"הרופאה אמרה לי שאסור לי לנסוע לבית החולים"
מי הרופאה? מתי אמרה?
"הרופאה שלי תכף תבוא לכאן. היא לא מרשה לי לנסוע לבית החולים. פעם הייתי שם ועכשיו היא מטפלת בי בבית. היא לא מרשה לנסוע לבית החולים"
חצי שעה ניסינו לשכנע את פנינה. לשבחם של מתנדבי מד"א יאמר שהם חיכו בסבלנות עד שנמצא מוצא. .
אבל לא מצאנו דרך.
פנינה נשארה יושבת במדרגות, מחכה לרופאה שתבוא לעזור לה.
אמר אדם: "סכיזופרניה, תגובה נורמלית לעולם משוגע"
