אמהות לתינוק ששהה בפגיה

[אנוכי]

בתל השומר לפני כשנה - היה מדהים, אם זו לא הייתה פגיה - הייתי שמחה גם לחזור לשם....

היינו שם שלושה שבועות עם תאומות, האחיות היו חמות ומסורות במיוחד (חוץ מאחת קצת... אבל הסה"כ באמת מדהים), סייעו ועודדו לבוא כמה שיותר לבקר ולהניק את התינוק, אפשרו לי להשאר עוד 48 שעות מעבר לאשפוז הבסיסי (עד מוצ"ש במקום עד חמישי), ואח"כ הציעו לי להשאר עוד - אבל במחלקה אחרת, מה שאני סרבתי לעשות. אם רציתי לבוא מהבית לארוחות - התקשרתי והמתינו לי במקום לתת לבד. יש מחיצות ניידות למי שרוצה קצת פרטיות עם התינוק שלו, לימדו אותי איך לטפל בתינוק באופן מושלם עם כל הסבלנות והרוגע (החל מהחלפת טיטולים - בפעם הראשונה בחיי, אמבטיות + קרם גוף, להלביש ולארגן גם את הבגדים של בית חולים שאגב - לובשים את אותה המידה תינוקות ממשקל 500 גר' ועד 5 ק"ג, וכו'), הורים יכולים לשהות בפגיה 24 שע' בלי הגבלה, מלבד בזמני החלפת משמרות - 3 פעמים ביום כחצי שעה כל פעם.
העובדת הסוציאלית הייתה נחמדה במיוחד, כשמעל 12 שעות לאחר הלידה טרם הגעתי לראות את הבנות (לא הייתי מסוגלת עדיין להתרומם מהמיטה) באה לקחת ממני מצלמה כדי לצלם אותם ולהביא לי לראות (מה שהאבא היה טרוד מדי בשביל לעשות...)

מהחלקים הפחות מוצלחים, היו באמת הכסאות שאין שם - צריך לרדוף אחרי כל בדל כסא שמשתחרר כדי לשבת ליד הילד, ולכי תבקשי מיולדת לעמוד קצת עד שתמצא כסא פנוי... אין ביקורים מעבר להורים ולסבים וסבתות - כל אחד עם אחת בלבד (בהמשך, כדי לזרז את השחרור אפשרו לנו להביא בן משפחה נוסף בקביעות כדי לסייע בארוחות).

ועוד משהו אחד חשוב למשפחה חרדית - הרמה הכללית של שיחות ההורים בחדר - הייתה מתחת לרמה בסיסית (סיפורי ג"ע) - רק שעל זה באמת אין שליטה, את האוירה הזו יצרה אמא של אחד הפגים - וא"א לבחור מראש מי ישהה איתכם באותה תקופה בשום מקום שהוא, רק שבמעייני הישועה לדוג' - זה כנראה לא יקרה....

הרגשה שאת מספרת את הסיפור שלי בשינויים קלים,
ילדתי בביקור חולים תאומות והיינו איתם בפגיה עד שלושה שבועות (עם אחת פחות),
עודדו אותי מאוד להביא חלב שאוב, הסבירו לי כמה זה חשוב...
לימדו אותי איך להחליף טיטול... אחיות נחמדות, נותנות לשהות כל הזמן למעט זמן חילופי משמרות, לצלם- לא יכלו זו היתה שבת, לא יכולתי כ"כ לרדת לראות אותן בכל מקרה... הייתי עם המוגלובין 5-6 וגמורה מהלידה.... כיסאות באמת חסר שם...
במחלקה האחיות היו סימפטיות ומתענינות... רק שלא היה נחמד מצד חברת החדר שלי ואכמ"ל,

 

[מתוקינג]

ממליצה בכל פה!! מעיני הישועה!!!!

ילדתי בשבוע 30. בניתוח. 5 שבועות בפגיה.
אחרי ששכבתי במחלקת נשים חודש.
היחס של האחיות בפגיה היה מדהים!!!! עודדו אותי ואת בעלי לבוא כל הזמן, נתנו לנו את התנאים הכי טובים העיקר שנבוא להיות איתו.
אפילו לילה אחד, בשעה 1 בלילה התעוררתי והתגעגעתי לפצפון שלי (הייתי כבר בבית) והתקשרתי לפגיה והאחות אמרה לי: אל תדאגי, הוא אכל והוא ישן רגוע, הכל טוב. בבוקר תבואי לתת לו נשיקה של בוקר טוב.
ואפילו היום, כשהוא עוד רגע חלאקה, אני נזכרת ברגעים הללו ומתרגשת.
גם במחלקה של היולדות, נתנו לי מיטה (רביעית בחדר), ואכלתי בחדר אוכל וזה היה ממש מלכתחילה.
היה מקסים מקסים מקסים!!!
מלכתחילה, חויה של פג זו לא חויה קלה, אבל אם כבר - רק במעיני הישועה!
עוד משהו, הם הקימו קבוצת תמיכה, היינו נפגשות כל האמהות של הפגיה עם הצוות הרפואי פעם בשבועיים ושופכות את הלב, על חששות, שאלות וכו' - והם נתנו הכל כדי שנרגיש הכי בבית.
בעז"ה בחלאקה שלו אנחנו מתכננים לבוא לתת להם מכתב תודה.

 

[ללי.ללי]

משרד הבריאות החליט היום לסגור את הפגיה ב"מעייני הישועה" בגלל מחסור בכוח אדם.
כל התינוקות מועברים מחר ל"אסף הרופא"

 

[מתוקינג]

באמת?????????????

אני לא מאמינה!!!!

ממתי המידע הזה??
זה היה רלוונטי לפני 4 חודשים והבנתי שביטלו את זה.

 

[מלי]

לניאדו (נולדה בשבוע 37+4
נתנו לי להכנס בכל פעם כשרציתי, אם הם לא טיפלו באותה עת בתינוקת
גם באמצע הלילה
אבל כשהיתה במצב קריטי, ולי לא היה טיפת כח(נפשי- מרוב פחד על המצב שלה) לקום מהמיטה (אחרי ניתוח) וניסיתי לשלוח את אימי רק כדי לשמוע שהיא חיה, הם לא נתנו לה בשום אופן מידע- אולי בצדק אבל לי זה היה מסייט.

 

[מתייעצת]

מעייני הישועה!!
ה"פג" שלי כבר בן שלוש ולא נראה בכלל פג, ברוך ד'. אבל אני זוכרת את הפגיה שם אך ורק לטובה,הסבלנות של האחיות, הנעימות, המאמץ לייצר אוירה רגועה. ובהמשך- הנסיון לאפשר לי להאכיל אותי. אני לא זוכרת עוד פרטים אבל נשארתי עם טעם טוב למרות שעצם הלידה המוקדמת היה מאד טראומטי בעבורי ולא צפוי כלל מראש

 

[ללי.ללי]

רלוונטי מהיום
הודעה מהרגע להרגע
היום ומחר מפנים את כל התינוקות לאסף הרופא

 

[כוס קקאו]

לצערי הידיעה נכונה מחסור פתאומי ברופאים.
משרד הבריאות היום סוגר את הפגיה של מעייני הישועה.
חבל ששלמה רוטשילד עושה את הטעויות האלה שוב.
עד היום כל כך נהנינו שם.

 

[תרצה613]

הייתי כמה ימים בפגיה של שע"צ. הביקור הראשון אחרי הלידה היה מיד כשרציתי והיה לי כח, ובגלל המרחק (היום אני לא מבינה למה חשבתי שזה רחוק, אבל כיולדת זה היה נראה לי נורא) אחות לקחה אותי הלוך חזור בכסא גלגלים
היחס זכור לי כיחס מצוין. עודדו מאוד להחזיק קרוב לגוף, עודדו מגע והנקה, יש בפגיה כורסאות הנקה ומחיצות, שאמהות יוכלו להניק בדיסקרטיות. יש חדר שאיבה עם משאבות חשמליות בצמוד, למי שרוצה להשאיר חלב.
בשבת, שהיתה כמה ימים אחרי השחרור נתנו לי מיטה במחלקה במסדרון עם מחיצות, כדי שאוכל להיות קרובה.
זו לא חוויה טובה כי רק רוצים להשתחרר, אבל זכור לי שהצוות הקל מאוד.

 

[א1234]

מעיני הישועה - היינו 3 שבועות היה מצוין, היחס, הטיפול בתינוק הכל !! והפלוס הגדול שאת יכולה לקבל מיטה במחלקה לנוח במהלך היום וכמובן לאכול.
עצוב מאד שנסגרה מקווה שיסתדר מהר לטובת אלו שזקוקים