ולא להפסיק להאמין.
בשורות טובות אצל כולנו ממש בקרוב
כ"כ חשוב, לא להפסיק להאמין.
כמה שזה נשמע די פשוט ומתבקש מכל יהודי - זה ממש קשה לפעמים.
יש לי חברה מדהימה שצלחה איתי יחד את תקופת הרווקות, ולא הפסיקה לקדוח לי במוח:
"מה, הקב"ה לא יכול להביא לי חתן בין-רגע? הקב"ה יכול הכל!" וכך שוב ושוב...
יחד היינו משננות, שגם לנו מגיע בחור מוצלח וטוב, רגיל!
ולא כמו אלו שחושבים: היא רווקה בגיל כזה? שתתפשר! שתיקח צולע / חולה ה"י ועוד כל מיני... ולא שאני חלילה מזלזלת, חס וחלילה! אבל בציבור היקר שלנו, רווקות מאוחרת זה כתם אפל ונורא כל-כך, שמשתווה ברמתו לחולאים אחרים, קשים ונוראים הרבה יותר...
ולפעמים היה קשה מאוד להאמין, אבל חזרתי שוב ושוב על הרעיונות האלו, שעזרו לי וחיזקו אותי מאוד.
כי כששוב חוזרים מפגישה עם בחור מס'... ואין טיפת כיוון וקשר, ויודעים שזה שוב "לא", היתה מחשבה שמתגנבת ללב: אמאל'ה, אז מתי אני כן אתחתן? עברתי כ"כ הרבה בחורים, האם יש בכלל מישהו שכן מתאים?
הייתי חוזרת ומשננת שוב ושוב: הקב"ה יכול הכל, הוא יכול להביא לי את הבחור שלי בקלות ובמהירות, ברגע אחד! וזה יהיה בעז"ה בחור נורמלי לחלוטין, מוצלח ורגיל!".
ועוד משהו שחשוב לי לגעת בו:
יש הרבה אנשים שחושבים שרווקים/ות אשמים במצבם, כי הם בררניים מידי, או לא יודעים מה הם רוצים מעצמם ועוד כל מיני פנינים נפלאים שכאלה.
וזה לא נכון ולא הוגן לחשוב ככה!
אני מעולם לא הייתי בררנית, ואחזור על זה שוב - מעולם!!!
אבא שלי תמיד אמר לי, ואני מודה לו על זה עד היום: אל תרתעי אף פעם להמשיך לפגישה שניה. גם אם תמשיכי לפגישה שניה - זה לא אומר שאת צריכה להתחתן עם הבחור הזה.
כמעט תמיד אני זו שהייתי אומרת 'כן', ומוכנה להמשיך לנסות פגישה נוספת, למרות שעל פניו זה היה נראה חסר כיוון - רק לנסות ולדעת שהורדתי את ההצעה הזו מתוך אחריות ושיקול דעת.
ואני לא הייתי היחידה שנהגה כך, מכירה עוד הרבה חברות מקסימות ויקרות שנוהגות/נהגו כך.
רוב הבנות הרווקות שאני מכירה היו בעד להתקדם הלאה, לנסות פעם נוספת. היו מוכנות להתפשר על המוווון דברים שלחיים העתידיים כמעט ולא משמעותיים, אבל לצערנו רוב האנשים מייחסים להם משקל (הורי הבחור גרושים, ישיבות 'לא נחשבות', אחים חילוניים ועוד).
נכון שתמיד יש יוצאים מן הכלל, והכרתי גם כאלו שהדרישות שלהן מהבחור הזויות - אבל הן מעטות ובודדות ממש.
אז בבקשה מכם, אם תיתקלו ברווקה בוגרת (שונאת להשתמש במילה "מבוגרת") - אל תשפטו אותה, היא לא אשמה במצב ולא 'בררנית חסרת תקנה שעוד לא נולד הבחור שאיתו היא רוצה להתחתן'...