עזרה איך מתמודדים עם מבחנים?

[ביתילי]

כאן אני חולקת על דברייך....

על מה את חולקת?
על הידיים הקשורות או על התרומה הגדולה לעתיד הבנות?
או בכלל על הסיוט??

 

[ביתילי]

---

 

[מילה בסלע]

על הגישה...

אבל עיזבי, בואי לא נסיט את האשכול, לא יפה...

 

[תילי5565]

אאוצ' .... כאן אני חולקת על דברייך....

תלוי מי המנהלת מעליך...
המנהלת שלי (לא היתה מורה מעולם!!)
בתחילת השנה דורשת מכל מורה לכתוב בטפסים מיוחדים מה הולך להילמד בכל שיעור(!) עד סוף השנה.
מתי מבחנים ובחנים ומה החומר בכל אחד מהם.( ואין מצב להזיז תאריכים)
כמו כן כל דף מבחן וחזרה שנערך, עליו להיות מצורף לקלסר זה.
מה שאומר שאת חייבת לסיים את הספר עד סוף השנה, (ולא משנה אם מדובר בכיתה על גבול החינוך המיוחד לפעמים.)
מה שלא נותן למורה ספייס להשקיע יותר בנושא מסויים או לחזור על חומר מסויים שוב.
אני מעבירה את החומר בדרך חוויתית ומגוונת עם המון טכניקות לזכירת החומר.
אבל עדיין יש המוווון פרטים שעליהן לזכור.
וזה במקביל לפעמים למבחנים ארציים. (מושגים ביהדות ופרקי אבות..)

 

[תילי5565]

על הגישה...

אבל עיזבי, בואי לא נסיט את האשכול, לא יפה...

אל תדאגי, בתחילת השנה אני מתארת להם את שיעורי היסטוריה כשעת סיפור מרתקת...

 

[כספומילי]

זה לא נראה לי הדרך לומר לילדה לחוצה שעוד 20 שנה היא תצחק על זה או שהכל יעבור
כרגע היא לחוצה וזה כל עולמה
וגם ממש לא קשור הנושא החברתי, יתכן שזו תוספת ויתכן שלא.
היא צריכה עזרה מידית והרגעה מידית
ולא לחשוב מה יהיה בעתיד....
וברור שזה נושא שצריך בירור... איתה ולכל האמהות כאן...
גם לי ילדות בסמינר, חלק יותר וחלק פחות - לחוצות,
ואנו ההורים משתדלים לתת את החיים הכיפים, הזורמים, המקבלים גם אם תקבלי ציון שלא מוצא חן בעינייך וכד'
ותמיד עדיף לשמוע בעלות מקצוע בנושא

ואתי יקרה מ @קריאת כיוון אולי תעלי את הסירטונים כאן לטובת כולנו?
(רק אם זה לא נורא שגם ילדות בנות 14 שמסתובבות כאן בפורום תראינה את זה....)

לא מותק, לא הבנת אותי נכון, הכוונה שלי הייתה שמההבנה שלי פותחת האשכול בעצמה לא בת 14 אבל בת 17 ולכן הבת שלה תיבחן רק בעוד 20 שנה ....

 

[ביתילי]

חבל חבל,
שיש פה ילדות ואין לפורום הזה (כולו ולא דווקא כאן) פיקוח בנושא הזה,
זה מוריד את כל הערך והרצינות,
ולא נורא שתפגענה הקטנות... הזמן שלהן עכשיו זה להיות במקום אחר ולא כאן.

 

[מילה בסלע]

תלוי מי המנהלת מעליך...
המנהלת שלי (לא היתה מורה מעולם!!)
בתחילת השנה דורשת מכל מורה לכתוב בטפסים מיוחדים מה הולך להילמד בכל שיעור(!) עד סוף השנה.
מתי מבחנים ובחנים ומה החומר בכל אחד מהם.( ואין מצב להזיז תאריכים)
כמו כן כל דף מבחן וחזרה שנערך, עליו להיות מצורף לקלסר זה.
מה שאומר שאת חייבת לסיים את הספר עד סוף השנה, (ולא משנה אם מדובר בכיתה על גבול החינוך המיוחד לפעמים.)
מה שלא נותן למורה ספייס להשקיע יותר בנושא מסויים או לחזור על חומר מסויים שוב.

כל זה מסביר למה זה סיוט לנו כמורות, אבל בל נשכח שאת כל זה התלמידות אינן יודעות...

כשאנחנו נכנסות לכיתה, ה' יסודי או י"ב תיכון, בואי נזכור ש... זו הילדות היחידה שלהן! הן לא תעשינה סיבוב שני בי"ב ולא תהיה להן הזדמנות ל"חוויה מתקנת" של ח'. זה הקו שמנחה אותי בכל שיעור: הן תוכלנה לצאת עם זיכרון מסייט או קונוטציות חיוביות למילים שאומר להן. הן תוכלנה לקחת לחיים את ה"משתמע" מכל מה שאשמיע להן, ובעיקר ממה שאשדר להן.

הבנות לא יודעות מה דורשת המנהלת, הן יודעות מה דורשת המורה שלהן מהן (ומעצמה...)
אם נשדר "עייפות החומר" הן תחושנה בכך, והמסרים הכי יפים יתמוססו ויתפוגגו.

לשם השוואה, בואי קחי לך דוגמה מהמורות למטימתיקה, בכל הדורות, שנכנסות לכיתות ונואמות בחדווה על משוואות, אחוזים ובעיות, ובטוחות שדווקא עם המספרים שלהן תלך התלמידה ותשנה את העולם... כל פעם זה מדהים אותי מחדש איך לא נס ליחו של ה"חשבון" ה"אלגברה" וה"מתימטיקה"- בכל שם שתקראו לו תראו איזו יראת כבוד יש מפניו...

ואני אספר לך (ולהן...) קוממיות, שדווקא שעור תו"י שלי מכיתה י"א, על סלבודקא ותנועת המוסר, מלווה אותי עד היום, מחזק כשחלש בתוכי משהו, ממריץ כשכבד, מחייה כשמתייאש...

אל תגידו לבנות ש"עוד רגע זה עובר, מסכנות שלי, רק תעברו את המבחן בציון 'עובר' ותשכחו הכל..." זה לא רק עוול למשמעת, אלא עוול איום להשקפה שלהן! לשכוח את האמנציפציה?! לא לדעת שמלחמת העולם הראשונה התחילה בגלל משחקי כבוד אויליים? לדחוק את כבודה של יהדות אמריקה ואת בוניה מתחת לרגלי המתימטיקה והחשבון?!?!

שמעו לי... שלחנה את בנותיכן למורה שמחזיקה עולמות מהמקצוע שלה. שכל מורה תהיה פטריוטית למקצוע שאותו היא מלמדת. שנרגיש עד כמה יהדות זה החמצן שלנו, הספרות היא התוכן הפנימי והרוחני, התו"י הוא המורשת, והמתימטיקה היא הדרך להוכיח לעולם שהכל כתוב בתורה... (אה, והאנגלית? באמת מסובך... מורתי לאנגלית גב' ט. וילנסקי תח' טענה תמיד שהמקצוע שלה הוא אסקופה נדרסת בפני שעורי תורה... אז אולי דוקא זה מה שגרם לנו להעריך אותו?...)


וסליחה על האורך.