דרוש מידע איך מתמודדים עם אנשים שאי אפשר לא נאמנים אבל חייבים להימצא בסביבם

[מרגלית חן]

בפגיעה הבאה שלא תהיה.
פשוט לעמוד מולו ולומר בצורה אסרטיבית בטוחה ורגועה.
אני לא מרשה לדבר אלי באופן הזה!
ולחזור על המנטרה הזו מספר פעמים.
הם מבינים כוח.
וברגע שיקלטו שאתם מתכוונים למה שאמרתם- לא תאמינו שהתופעה תחלוף.
אסור בשום צורה להימצא בחברת אנשים משפילים ומכאיבים גם אם מדובר באנשים בקירבה ראשונה.
התורה שלנו מחייבת אותנו וחי בהם ולעבוד אותו בשמחה.
אי אפשר לתפקד בשום מישור עם סביבה מרעילה.
אני מגבה ונותנת את כל הכוח למגר את התופעה.

 

[ROOOT]

אולי זה יעזור. מישהי העלתה את זה בעבר

 

[יוסף שחק]

השקרנים מחפשים להימצא בסביבה טהורה כדי לקבל שקט מצפוני ואולי גם לסחוט אישור למעשיהם

וואו זה נכון!

 

[~רחלי~]

אולי אחדד את השאלה,
כאשר מדובר באדם קרוב, חוץ מהרצון לא להיפגע, יש רצון מאוד גדול שהבן אדם עצמו ישתפר, ויחיה חיים טובים ורגישים יותר לסביבה.
לרוב כל הנושא של טיפול לא רלוונטי (כי הם לא מודעים, או לא מוכנים להודות בבעיה שלהם).
ואז, מה עושים?

ניתוק זה לא פיתרון, זו התמודדות, אבל היא לא פותרת שום דבר. לא במערכת יחסים, ולא אצל הבן אדם הפוגע. היא אולי נותנת פרק זמן, למה? (הזמן מרפא)

אני חושבת שזה נושא חשוב, שהרבה מאיתנו מתמודדים עם אנשים נרקיסיסטים, שמרוכזים מאוד בעצמם, ברצונות שלהם, ופעלים מתוך חוסר רגישות והתחשבות בזולת. נכון שמה שתיארת נשמע קיצוני וקשה הרבה יותר, אבל העלת הנושא ופתיחתו לדיון יכולה להועיל לעוד כמה על הדרך...

ולא הבנתי את כל המאיימים בפני נעילה. למה?
רחלי

 

[Natan Galant]

אולי זה יעזור. מישהי העלתה את זה בעבר

אוי, לא שוב.
הטקסט ההוא מכניס אנשים לסרטים רעים לגבי טיבו המדוייק של בן זוגם...

 

[חושב מחדש]

אוי, לא שוב.
הטקסט ההוא מכניס אנשים לסרטים רעים לגבי טיבו המדוייק של בן זוגם...

לא קראתי - לא הורדתי -
אבל סיפור אוכל לספר:

לפני עשרות שנים, הוציא פסיכולוג שאינו בן ברית ספר הדרכה לחינוך ילדים, זוג אמריקאי נהנו כל כך מהספר והחליטו שהם מחנכים על פיו..
לאחר 15 שנה הילד גדל 'בעייתי משהו' בלשון המעטה..
הם הגיעו אל אותו מחבר ספר, ואמרו לו - זו התוצאה...
'כן זה מה שתיארתי לעצמי' ענה להם.

בכל שיטה - בכל דעה - בכל עצה.. תמיד לזכור שאלו שנמצאים לידנו, הם הכי מיוחדים בשבילנו, השאלה האם אנחנו נותנים להם להוציא את זה החוצה, או חוסמים אותם...

 

[נתל'ע]

אוי, לא שוב.
הטקסט ההוא מכניס אנשים לסרטים רעים לגבי טיבו המדוייק של בן זוגם...

לכן אם רוצים לקרוא חשוב מאד לא לחיות את הסיפור ! אלא כצופה מן הצד.
בשונה מהספר תן לישון, געציל...

 

[secret]

אולי אחדד את השאלה,
כאשר מדובר באדם קרוב, חוץ מהרצון לא להיפגע, יש רצון מאוד גדול שהבן אדם עצמו ישתפר, ויחיה חיים טובים ורגישים יותר לסביבה.
לרוב כל הנושא של טיפול לא רלוונטי (כי הם לא מודעים, או לא מוכנים להודות בבעיה שלהם).
ואז, מה עושים?

ניתוק זה לא פיתרון, זו התמודדות, אבל היא לא פותרת שום דבר. לא במערכת יחסים, ולא אצל הבן אדם הפוגע. היא אולי נותנת פרק זמן, למה? (הזמן מרפא)

אני חושבת שזה נושא חשוב, שהרבה מאיתנו מתמודדים עם אנשים נרקיסיסטים, שמרוכזים מאוד בעצמם, ברצונות שלהם, ופעלים מתוך חוסר רגישות והתחשבות בזולת. נכון שמה שתיארת נשמע קיצוני וקשה הרבה יותר, אבל העלת הנושא ופתיחתו לדיון יכולה להועיל לעוד כמה על הדרך...

ולא הבנתי את כל המאיימים בפני נעילה. למה?
רחלי

צודקת מאוד.
אם כי אני כן חושבת שניתוק זה הפתרון [אולי לא ניתוק טוטאלי אבל קשר מינימלי ביותר], מכיון שמדובר פה בבעיה של הזולת ולא שלי.
הרי גם אם אני אעבוד על המידות ואהיה רבנית דגולה, עדיין הוא יהיה שרוי בעמק הבכא שלו וימשיך לעקוץ ולהרעיל אותי.

יש לי קרובת משפחה מדרגה קרובה מאוד שבאיזשהו שלב היחסים שלנו על על שרטון [יותר נכון פתאום קלטתי כמה לא טוב לי איתה],
היא מאוד שתלטנית וקוטלת וממש בלתי אפשרי לנהל איתה שיחה אחת בלי להגיע להתלהמות וכעסים.
החלטתי להוריד את הקשר איתה למינימום ההכרחי [שוב, בגלל שמדובר בקרובת משפחה אין מצב להתנתק].
ומאז ב"ה החיים שלי נהיו רגועים יותר ללא מתחים.

עברה עוד שנה וברוך ה' נכנסתי למקום של הכלה מולה,
עכשיו כשאני מדברת איתה [לעיתים רחוקות אמנם] אני מדברת ממקום אחר לגמרי,
אולי זה מקום שבטוח יותר בעצמו ולא לוקח אישי,
כמובן גם מקום שחומל עליה ורואה את המצב הלא טוב שהיא נתונה בו.

זה גם גורם לי, הכי חשוב! לנענע עם הראש, להסכים, לא להביע דעה שלי כמעט [ברגע שהייתי מביעה דעה שונה משלה, גם בצורה מאוד מכבדת היא מיד היתה קופצת ומעלה עשן]
אני פשוט מסכימה לכל דבר וככה השיחה ב"ה רגועה ואני לא סופגת את הרעל שלה. [הגדרה מזעזעת ביותר..]

אני לא בטוחה שהרוב נובע מנרקיסיזם, לדעתי רוב המקרים זה צורך בעבודה פנימית, וכאבים שכל אחד מאיתנו נושא, רק השאלה מה אנחנו בוחרים לעשות עם החיים שלנו.

 

[קריה נאמנה]

כאשר מדובר באדם קרוב, חוץ מהרצון לא להיפגע, יש רצון מאוד גדול שהבן אדם עצמו ישתפר, ויחיה חיים טובים ורגישים יותר לסביבה.

הגנה עצמית, כלומר לא להפגע זה דבר בסיסי.
הרצון שהשני ישתנה הוא אנושי ומובן מאד, אבל אין לנו על כך שום שליטה.
אנשים משתנים רק כאשר הם מחליטים להשתנות, ועושים פעולות בנידון.

מערכת יחסים כן יכולה להשתנות, גם אם רק צד אחד משנה "ריקוד" ועובד על עצמו.
זה לא אומר שהפוגע ישתנה, אולי הוא יציק לאחרים, ולא יחיה חיים טובים, אבל אם עבדנו על עצמנו, אנחנו את נפשנו הצלנו, ואולי נצליח להשפיע לטובה גם עליו.

 

[קריה נאמנה]

אני לא בטוחה שהרוב נובע מנרקיסיזם, לדעתי רוב המקרים זה צורך בעבודה פנימית, וכאבים שכל אחד מאיתנו נושא, רק השאלה מה אנחנו בוחרים לעשות עם החיים שלנו.

אהה...
המשפחות המאושרות דומות זו לזו, האומללות, אומללות כל אחת בדרכה שלה.

לא כל האנשים שקשה לנו אתם הם "מרעילים" נרקסיסטים, או פרוויורטים. יש גם סתם ילדותיים, אגואיסטים, חסרי טקט וכו' שיכולים למרר את החיים.
יש כל מיני סוגים של נסיונות.

 

[secret]

אהה...
המשפחות המאושרות דומות זו לזו, האומללות, אומללות כל אחת בדרכה שלה.

לא כל האנשים שקשה לנו אתם הם "מרעילים" נרקסיסטים, או פרוויורטים. יש גם סתם ילדותיים, אגואיסטים, חסרי טקט וכו' שיכולים למרר את החיים.
יש כל מיני סוגים של נסיונות.

לחלוטין נכון!!

המעניין הוא שהתוודעתי למושג הזה דווקא דרכה.
באיזה שיחה בינינו היא סיפרה לי על מדריכת קורס שלה שסיפרה להם שהיא לא נותנת לאנשים רעילים להיות סביבה, היא פשוט מעיפה אותם.
אני זוכרת שהזדעזעתי מאוד מההגדרה, ובד בבד היא עוררה בי משהו.

רק אחרי זמן קלטתי שהיא בעצמה יש לה אחוזים לא קטנים של רעל שעושים לי מממש רע.
אבל מממש!!

כמובן שלהנמיך יחסים איתה הזיז אותי לנישה רגועה הרבה יותר של החיים,
ולהיות יותר פנויה לעצמי.

 

[ROOOT]

אוי, לא שוב.
הטקסט ההוא מכניס אנשים לסרטים רעים לגבי טיבו המדוייק של בן זוגם...

זה לא קשור דווקא לבני זוג, וכל אחד צריך לדעת לעשות את ההקשרים הנכונים.

 

[מולטיגרפיה]

בהצלחה

 

[מוח]

האשכול כאן הוא מרתק.
נוגע בעניינים עמוקים של החיים ומתנהלת בשפה עממית וקולחת.
חשוב לדעת: שחלק גדול בפסיכולוגיה עסוקה בנושא הזו, אבל לא הפסיכולוגיה שלומדים בקורסים (היימש ) כגון CBT וכו' רק יותר במסכתות של אשיות והפרעת אשיות למיניהם ובכלים שם שזה DBT MBT וכו' וכו' ונכון כמו שנכתב כבר כאן מאד קשה לטפל באנשים הללו ובדרך כלל גם הם מתחמקים מטיפול (רק טוענים שהבן זוג צריך ללכת) אבל מה שחשוב מאד לדעת שיש הרבה הרבה כלים מהגישות הנ"ל שיכולים מאד לעזור לסביבה של אנשים הללו ולהקל עליהם משמעותית.

לכן חשוב מאד לדעת שאפי' שהבן אדם בעצמו לא רוצה לפונת לטיפול כדאי לסובבים ללכת ולקבל כלים להיות יותר חסין ובריא. (ואם רוצים לפנות לטיפול צריכים לברר על המטפל/ת שיש לו/ה ניסיון בהפרעות אישיות או באנשים קשים או שיש התמחות בDBT וכו' ולא רק בחרדות דיכאון וכו' - כי ראיתי הרבה מקרים שפנו לטיפול רגשי כמו שיש היום בציבור שלנו עשרות, אבל חלק קטן מהם יש ניסיון בדברים עמוקים הללו.)

לסיום: חשוב גם לדעת כי לפעמים בהינף יד מחליטים על אנשים שהם נרקיסיזם או BPD ובהרבה מקרים נותנים התוויות מידי מהיר, לפעמים יש אנשים שיש להם קשיי תקשורת או נמצאים בזמנים קשים או שחוו טראומות וכדו' וכדו' ולכן צריך מאד להיזהר לפני שמדבקים התווית של הפרעת אשיות ולהתייעץ עם אנשי מקצוע שמבינים בתחום.

 

[חושב מחדש]

האשכול כאן הוא מרתק.
נוגע בעניינים עמוקים של החיים ומתנהלת בשפה עממית וקולחת.
חשוב לדעת: שחלק גדול בפסיכולוגיה עסוקה בנושא הזו, אבל לא הפסיכולוגיה שלומדים בקורסים (היימש ) כגון CBT וכו' רק יותר במסכתות של אשיות והפרעת אשיות למיניהם ובכלים שם שזה DBT MBT וכו' וכו' ונכון כמו שנכתב כבר כאן מאד קשה לטפל באנשים הללו ובדרך כלל גם הם מתחמקים מטיפול (רק טוענים שהבן זוג צריך ללכת) אבל מה שחשוב מאד לדעת שיש הרבה הרבה כלים מהגישות הנ"ל שיכולים מאד לעזור לסביבה של אנשים הללו ולהקל עליהם משמעותית.

לכן חשוב מאד לדעת שאפי' שהבן אדם בעצמו לא רוצה לפונת לטיפול כדאי לסובבים ללכת ולקבל כלים להיות יותר חסין ובריא. (ואם רוצים לפנות לטיפול צריכים לברר על המטפל/ת שיש לו/ה ניסיון בהפרעות אישיות או באנשים קשים או שיש התמחות בDBT וכו' ולא רק בחרדות דיכאון וכו' - כי ראיתי הרבה מקרים שפנו לטיפול רגשי כמו שיש היום בציבור שלנו עשרות, אבל חלק קטן מהם יש ניסיון בדברים עמוקים הללו.)

לסיום: חשוב גם לדעת כי לפעמים בהינף יד מחליטים על אנשים שהם נרקיסיזם או BPD ובהרבה מקרים נותנים התוויות מידי מהיר, לפעמים יש אנשים שיש להם קשיי תקשורת או נמצאים בזמנים קשים או שחוו טראומות וכדו' וכדו' ולכן צריך מאד להיזהר לפני שמדבקים התווית של הפרעת אשיות ולהתייעץ עם אנשי מקצוע שמבינים בתחום.

מילים מקסימות.

 

[secret]

האשכול כאן הוא מרתק.
נוגע בעניינים עמוקים של החיים ומתנהלת בשפה עממית וקולחת.
חשוב לדעת: שחלק גדול בפסיכולוגיה עסוקה בנושא הזו, אבל לא הפסיכולוגיה שלומדים בקורסים (היימש ) כגון CBT וכו' רק יותר במסכתות של אשיות והפרעת אשיות למיניהם ובכלים שם שזה DBT MBT וכו' וכו' ונכון כמו שנכתב כבר כאן מאד קשה לטפל באנשים הללו ובדרך כלל גם הם מתחמקים מטיפול (רק טוענים שהבן זוג צריך ללכת) אבל מה שחשוב מאד לדעת שיש הרבה הרבה כלים מהגישות הנ"ל שיכולים מאד לעזור לסביבה של אנשים הללו ולהקל עליהם משמעותית.

לכן חשוב מאד לדעת שאפי' שהבן אדם בעצמו לא רוצה לפונת לטיפול כדאי לסובבים ללכת ולקבל כלים להיות יותר חסין ובריא. (ואם רוצים לפנות לטיפול צריכים לברר על המטפל/ת שיש לו/ה ניסיון בהפרעות אישיות או באנשים קשים או שיש התמחות בDBT וכו' ולא רק בחרדות דיכאון וכו' - כי ראיתי הרבה מקרים שפנו לטיפול רגשי כמו שיש היום בציבור שלנו עשרות, אבל חלק קטן מהם יש ניסיון בדברים עמוקים הללו.)

לסיום: חשוב גם לדעת כי לפעמים בהינף יד מחליטים על אנשים שהם נרקיסיזם או BPD ובהרבה מקרים נותנים התוויות מידי מהיר, לפעמים יש אנשים שיש להם קשיי תקשורת או נמצאים בזמנים קשים או שחוו טראומות וכדו' וכדו' ולכן צריך מאד להיזהר לפני שמדבקים התווית של הפרעת אשיות ולהתייעץ עם אנשי מקצוע שמבינים בתחום.

אהבתי את התגובה שכתובה יפה כל כך!

כמובן שאין להדביק התוויות בלי אישור מגורם מוסמך,
ומה שהכי מדהים אותי, ועוד מישהו הזכיר את זה פה, שהם נמנעים מלקבל עזרה.

הדוג' הספציפית שהבאתי מדובר באמת באשה שכבר כמעט והגיעה למקום שמתאים לה [אחרי שכל הזמן החליפה כי כל הזמן לא התאים לה, נקודה שאומרת דרשני..]
וכששאלתי אותה למה היא לא תלך למטפלת הספציפית הזאת היא נתנה לי תירוצים טפשיים ולא משמעותיים בכלל.
כשהבנתי שהיא לא מעוניינת לעזור לעצמה, זה בדיוק היה הרגע שבו יצאתי מהמעגל הקרוב שלה.

המקרה שלה מאוד כואב לי [ולכן אני מזכירה אותו שוב ושוב]
כי גם בעלה וגם הילדים נשאבו למצב וכל ההתנהלות של הבית שם ממש לא טובה.

מה שמראה שמה שבן אדם לא יעשה לעצמו אף אחד אחר לא יוכל לעשות לו.

 

[חושב מחדש]

נושא ה'נפש', הוא מבחינתי אחד הנושאים הכי מרתקים שיש,
עיקר ה'יופי' [אם אפשר לקרוא לזה כך] הוא המורכבות / השוני / והתוצאה השונה בכל מקרה ומקרה.

עולם הנפש מורכב מאין ספור נימים רגישויות וחסמים פנימיים,
ההסתכלות על עולם הנפש חייבת להיות מאד 'חיצונית', כלומר מבט מן הצד על התהליך שהאדם עשה עושה, וכיצד הגיע לאותה תוצאה.

כל הבעה שהאדם מביע מגיעה מתוך האישיות שלו, מגיעה מתוך רצון להשיג משהו, מתוך תת מודע פעיל הדורש את החסר לו. ולכן כאשר ההבעה אינה בצורה חיובית, עלינו להבין מה החוסר של האדם, כי ללא חוסר משמעותי, תגובה שלילית לא הייתה מגיעה.

אותם אלו אשר אינם רוצים ללכת ל'טיפול', יש לכך סיבות רבות, אבל שאף אחד לא יחשוב שבתוך הפנימיות שלהם אינם מודעים לצורך שלהם בטיפול, הכאב והקושי היוצאים מן הלב עברו דרך הרגש... אבל סיבות רבות יש לדחיינות הזו, לקושי לעמוד מול המראה ולהתבונן על עצמך. אבל יש בזה יותר -
לא מעט אנשים ששוחחתי איתם אחרי קשיים כאלה ואחרים אמרו לי את המשפט הבא... 'הרי ברור שאף אחד לא באמת יצליח להבין אותי'. וזו סיבה מרכזית פנימית וריגשית. הרי התוצאה של המעשים שלהם, נובעת מאלפי נקודות בלב, מנימים פצועים וחבולים, איך יתכן ואדם אחד יוכל 'להכיל' את כל זה בכמה שיחות אישיות...
וזו בעיה אמיתית!
וארחיב מעט -
הרי כאשר אנחנו שומעים סיפור של קושי ממישהו אחר, אנחנו מיד מקטלגים אותו [גם אם אנחנו סופר מקצועיים], והאדם לעיתים מדחיק את הקושי, ומספר את הסיפור בצורה שאינה מפרטת את כל הקשיים שלו.. ולכן הוא יודע שלפתוח את עצמו עד הסוף הוא לא יעשה, אלא מה? הוא יספר חלק.. וכאשר הוא יספר חלק... לא באמת ידעו מה מקור הבעיה, והוא מודע לכך, שבאמת אף אחד לא יבין אותו.
גם לזה יש פתרונות...

כאשר אנשי עסקים שנתקלו בעיסקה כושלת, או עמדו בפני משבר נפשי כללי, תמיד חוששים מכך שבאם יוציאו החוצה את אשר ארע להם, ההשלכות הכלכליות יגיעו, ובבעיה זו אני מתמודד לא פעם.
לא רק בעסקים זה קורה, אלא לכל אחד מאיתנו...

שפכתי את אשר הרגשתי.
חג שמח.

 

[secret]

אותם אלו אשר אינם רוצים ללכת ל'טיפול', יש לכך סיבות רבות, אבל שאף אחד לא יחשוב שבתוך הפנימיות שלהם אינם מודעים לצורך שלהם בטיפול, הכאב והקושי היוצאים מן הלב עברו דרך הרגש... אבל סיבות רבות יש לדחיינות הזו, לקושי לעמוד מול המראה ולהתבונן על עצמך.

כתוב יפה מאוד.

ובכל מקרה, כל אדם שיוצא לעזור לעצמו אני חושבת שזה לא ברור מאליו,
זה כרוך בהרבה אומץ והרבה חשיפה אישית,
ואף פעם אי אפשר להאשים את מי שלא היה לו מספיק האומץ לכך.

 

[חושב מחדש]

כתוב יפה מאוד.

ובכל מקרה, כל אדם שיוצא לעזור לעצמו אני חושבת שזה לא ברור מאליו,
זה כרוך בהרבה אומץ והרבה חשיפה אישית,
ואף פעם אי אפשר להאשים את מי שלא היה לו מספיק האומץ לכך.

ללא ספק אחד הרגעים הכי קשים של האדם זה הרגע שהוא מפנים ומעז לומר 'אני זקוק לטיפול',
אין ספק.
הדרך שלי להוביל אנשים לשם, זה להסביר שהוא לא נמצא במצב שהוא 'חייב' טיפול, אלא שהוא נמצא במצב שאם הוא ימשיך כך הוא יכול להגיע למצב שהוא יצטרך טיפול, ולכן כדאי להקדים תרופה למכה.
וזה עובד.
ובעיקר - שיחות על מודעות עצמית, נפשית.. תמיד מסייעות.

 

[מוח]

נושא ה'נפש', הוא מבחינתי אחד הנושאים הכי מרתקים שיש,
עיקר ה'יופי' [אם אפשר לקרוא לזה כך] הוא המורכבות / השוני / והתוצאה השונה בכל מקרה ומקרה.

עולם הנפש מורכב מאין ספור נימים רגישויות וחסמים פנימיים,
ההסתכלות על עולם הנפש חייבת להיות מאד 'חיצונית', כלומר מבט מן הצד על התהליך שהאדם עשה עושה, וכיצד הגיע לאותה תוצאה.

כל הבעה שהאדם מביע מגיעה מתוך האישיות שלו, מגיעה מתוך רצון להשיג משהו, מתוך תת מודע פעיל הדורש את החסר לו. ולכן כאשר ההבעה אינה בצורה חיובית, עלינו להבין מה החוסר של האדם, כי ללא חוסר משמעותי, תגובה שלילית לא הייתה מגיעה.

אותם אלו אשר אינם רוצים ללכת ל'טיפול', יש לכך סיבות רבות, אבל שאף אחד לא יחשוב שבתוך הפנימיות שלהם אינם מודעים לצורך שלהם בטיפול, הכאב והקושי היוצאים מן הלב עברו דרך הרגש... אבל סיבות רבות יש לדחיינות הזו, לקושי לעמוד מול המראה ולהתבונן על עצמך. אבל יש בזה יותר -
לא מעט אנשים ששוחחתי איתם אחרי קשיים כאלה ואחרים אמרו לי את המשפט הבא... 'הרי ברור שאף אחד לא באמת יצליח להבין אותי'. וזו סיבה מרכזית פנימית וריגשית. הרי התוצאה של המעשים שלהם, נובעת מאלפי נקודות בלב, מנימים פצועים וחבולים, איך יתכן ואדם אחד יוכל 'להכיל' את כל זה בכמה שיחות אישיות...
וזו בעיה אמיתית!
וארחיב מעט -
הרי כאשר אנחנו שומעים סיפור של קושי ממישהו אחר, אנחנו מיד מקטלגים אותו [גם אם אנחנו סופר מקצועיים], והאדם לעיתים מדחיק את הקושי, ומספר את הסיפור בצורה שאינה מפרטת את כל הקשיים שלו.. ולכן הוא יודע שלפתוח את עצמו עד הסוף הוא לא יעשה, אלא מה? הוא יספר חלק.. וכאשר הוא יספר חלק... לא באמת ידעו מה מקור הבעיה, והוא מודע לכך, שבאמת אף אחד לא יבין אותו.
גם לזה יש פתרונות...

כאשר אנשי עסקים שנתקלו בעיסקה כושלת, או עמדו בפני משבר נפשי כללי, תמיד חוששים מכך שבאם יוציאו החוצה את אשר ארע להם, ההשלכות הכלכליות יגיעו, ובבעיה זו אני מתמודד לא פעם.
לא רק בעסקים זה קורה, אלא לכל אחד מאיתנו...

שפכתי את אשר הרגשתי.
חג שמח.

אהבתי הנקודות שכתבת.
אבל... צריך לדעת שאצל בעלי הפרעת אישיות הסיפור קצת שונה ומורכב יותר...
הסיבות שכתבת שמונעים אנשים מלטפל בעצמם הם אמתיים ונכונים אצל אנשים רגילים עם קשיים.
אצל בעלי הפרעות אישות בדרך כלל הבעיה עצמה מונעת מהם לקבל טיפול לדוגמה הנרקיסיסט היות שהוא מרגיש שהוא יודע הכל, הוא חשוב יותר מכולם והוא מבין יותר מכולם קשה לו (וכמעט בלתי אפשרי, לפני טיפול) לראות עוד צד למטבע ולכן גם כשהוא כבר מגיע לטיפול, הוא נוהג לחוש בוז ולעג למטפל ולמה שהמטפל אומר/ מסביר לו.
ויש עוד תובנות רבות למה הם מתחמקים תמיד מטיפול.
אבל אהבתי את הגישה החיובית שלך