איך מדברים עם ילדים על כסף?

[בית יפה]

אין שום בעיה
ואף אחד לא מוכרח לקנות במלבושי כבוד


רק לתת דוגמא למקום של עניים-את מלבושי כבוד -זה עוול

 

[לאה ורחל]

עד היום לא ידעתי מה זה באמת מלבושי כבוד
אברך הכוונה רק אברך כולל?
מי שעובד לא יכל לקנות שם?

 

[מקצועי בלבד]

פנתה אליי ניקית בפרטי, וביקשה שאני אשאל פה את השאלה הבאה, ואני מצטטת אותה.

שאלה:
"ילדים שהתרגלו לחיות ברמת חיים סבירה אך כעת יש תקופה לחוצה מאד.
איך עוברים את זה עם הילדים , מדובר בילדים גדולים (10,8) שמצד אחד אני לא רוצה להלחיץ אותם ולחשוף אותם למצב
ומצד שני אני באמת לא יכולה לקנות כמו שהם התרגלו וכל יום שואלים אותי אז מתי נצא לקנות X
ואמא למה את לא קונה Y, המריחות כבר לא כל כך עובדות"

 

[כיפת ברזל]

זה בטח זה לא קל, ואין לי עצה מעשית.
רק לחזק את השואלת - לילדים שלך אף פעם לא יהיה כל מה שהם רוצים, וכל התמודדות חזיתית עם המציאות הזו של 'רוצה ואין' מחזקת אותם ותעזור להם בעתיד כל יום, כל היום...
אז עם הקושי, ברוך השם שהם מתמודדים ליד אמא ערנית ורוצה להקל ונותנת להם בתקופה הזו מתנה גדולה של לימוד חיוני.

 

[מיכל ב']

אני חושבת שילדים לא חייבים להרגיש שועי עולם.
ואם מראש אומרים להם:
יש לי תקציב, ואני צריכה לחלק אותו לפי סדרי עדיפויות.
זה מסדר להם את הראש וממש לא מכניס ללחץ.

אני אומרת הרבה עמים לילד: אין לי כסף בשביל זה.
והוא מבין שיש לי סדר עדיפות למשהו אחר.
הוא כמובן יכול להפציר בי שמאד חשוב לו וכו, ואני שוקלת.
אבל אני חושבת שמאד בריא לדעת שיש תקציב, ומחלקים את העוגה לפי החשיבות.

זה עוזר להם בחיים בבגרותם.

כמובן אם אומרים להם כל הזמן אין לי כסף, זה עלוללהלחיץ אותם.
אבל אם מבהירים:
יש לי סכומי כסף, ואני מחליטה מה חשוב לי ומה פחות,
וככה אני משתמשת בתבונה.

אפשרי גם לתת להם מזומן ולבקש מהם לקנות בכסף שיש מוצרים לפי החשיבות.
אז הם יוותרו על מרכך כביסה, אבל לא ידלגו על לחם למשל.

ואז גם הצלחנו ללמד אותם לימוד לחיים, וגם לא לבזבז כספים סתם.

(אתמול הבת שלי חזרה עם שקית ממתקים שקנתה במכולת מהכסף שסבתא נתנה לה ליום ההולדת.
ואמרתי לה שחבל שהיא לא קונה לפי סדר חשיבויות.
ואם יהיה לה צורך במשחק, כבר לא ישאר לה כסף. אבל כנראה הממתקים היו בסדר עדיפות גבוה אצלה).

 

[גדול מרבן שמו]

אבל דבר אחד אנחנו לעולם לא אומרים,
את המילים "אין לנו כסף" על שלל הטיותיה.

המשפט ההחלטי הזה נובע מתוך תובנה ברורה שאין לנו כסף=אנחנו מסכנים.
נניח שיש מישהו במאדים, שלא חי לפי המשוואה הזו, והוא מציין זאת כעובדה יבשה, אין לנו כסף.
או שאפי' נניח שהוא חי על הכוכב שלנו, והילד שלו שואל אותו למה הוא לא קונה יאכטה, גם אז זו לא בושה, נכון?
אז אם את/ה מרגיש/ה אומלל/ה ופחות שווה בגלל שאין לך כסף, אז אל תגיד/י זאת לילדים
אבל נכון יותר ויסודי יותר, לחקור קצת את המשוואה הנוראית הזו, ולבדוק אולי היא לא נכונה.

 

[מקצועי בלבד]

המשפט ההחלטי הזה נובע מתוך תובנה ברורה שאין לנו כסף=אנחנו מסכנים.
נניח שיש מישהו במאדים, שלא חי לפי המשוואה הזו, והוא מציין זאת כעובדה יבשה, אין לנו כסף.
או שאפי' נניח שהוא חי על הכוכב שלנו, והילד שלו שואל אותו למה הוא לא קונה יאכטה, גם אז זו לא בושה, נכון?
אז אם את/ה מרגיש/ה אומלל/ה ופחות שווה בגלל שאין לך כסף, אז אל תגיד/י זאת לילדים
אבל נכון יותר ויסודי יותר, לחקור קצת את המשוואה הנוראית הזו, ולבדוק אולי היא לא נכונה.

יש צדק מסוים בדבריך, אבל אני חושבת שאנשים שנוטים להגיד את המשפט הזה הרבה פעמים, גם אם כרגע הם לא מרגישים מסכנים, יכולים בסוף להרגיש מסכנים...

 

[גדול מרבן שמו]

יש צדק מסוים בדבריך, אבל אני חושבת שאנשים שנוטים להגיד את המשפט הזה הרבה פעמים, גם אם כרגע הם לא מרגישים מסכנים, יכולים בסוף להרגיש מסכנים...

זה עניין של תפיסה, מי שהתפיסה שלו אומרת שאין לנו כסף אז אנחנו לא שווים (כל אחד בסגנונו הוא), גם הפעם הראשונה תשדר את זה לילד, אבל מי שהתפיסה שלו חזקה ובריאה, יכול לומר זאת אלפי פעמים והתפיסה לא תשתנה.
שוב דוגמא, גם אם תאמרי לילדייך 2364 פעמים, שאת לא טובה בהנדסת מטוסים, זה לא ישנה את ההרגשה שלך.

ואחת המתנות הכי גדולות שהורים יכולים לתת לילדיהם, (בהנחה שאין להם יכולת להבטיח את המצב הכלכלי של ילדיהם) היא התפיסה שאין כסף זו עובדה יבשה, ללא שום קונוטציות שליליות.

 

[מקצועי בלבד]

זה עניין של תפיסה, מי שהתפיסה שלו אומרת שאין לנו כסף אז אנחנו לא שווים (כל אחד בסגנונו הוא), גם הפעם הראשונה תשדר את זה לילד, אבל מי שהתפיסה שלו חזקה ובריאה, יכול לומר זאת אלפי פעמים והתפיסה לא תשתנה.
שוב דוגמא, גם אם תאמרי לילדייך 2364 פעמים, שאת לא טובה בהנדסת מטוסים, זה לא ישנה את ההרגשה שלך.

ואחת המתנות הכי גדולות שהורים יכולים לתת לילדיהם, (בהנחה שאין להם יכולת להבטיח את המצב הכלכלי של ילדיהם) היא התפיסה שאין כסף זו עובדה יבשה, ללא שום קונוטציות שליליות.

שמעת פעם על המושג "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות"?
אני חושבת שזה מאד מתאים גם פה.

 

[גדול מרבן שמו]

שמעת פעם על המושג "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות"?
אני חושבת שזה מאד מתאים גם פה.

ממש לא!
הפעולה הזו היא נייטרלית אין לה להיכן למשוך את הלב, אם לא שמתחילה היא מתפרשת אצלך כמסכנות (מוסווה), ואז כשתחזרי עליה היא תמשוך לכיוון הזה.

 

[מקצועי בלבד]

ממש לא!
הפעולה הזו היא נייטרלית אין לה להיכן למשוך את הלב, אם לא שמתחילה היא מתפשרת אצלך כמסכנות (מוסווה), ואז כשתחזרי עליה היא תמשוך לכיוון הזה.

אוקיי, דעותינו חלוקות בעניין הזה.

 

[מקצועי בלבד]

שאלה:
"ילדים שהתרגלו לחיות ברמת חיים סבירה אך כעת יש תקופה לחוצה מאד.
איך עוברים את זה עם הילדים , מדובר בילדים גדולים (10,8) שמצד אחד אני לא רוצה להלחיץ אותם ולחשוף אותם למצב
ומצד שני אני באמת לא יכולה לקנות כמו שהם התרגלו וכל יום שואלים אותי אז מתי נצא לקנות X
ואמא למה את לא קונה Y, המריחות כבר לא כל כך עובדות"

אני חושבת שבמקרה כזה, אתם כן צריכים לשתף אותם במידה מסוימת במציאות שכרגע יש לכם קצת פחות אפשרויות, בגלל שלמשל אתם צריכים את הכסף לדברים יותר חשובים, [מה שבאמת נכון] ובעז"ה בהמשך [ואתם לא יודעים מתי זה יהיה] תוכלו לקנות להם שוב את מה שהייתם רגילים, וכשאתם תהיו שלמים לגמרי עם המציאות שאתם נמצאים בה, תוכלו להעביר זאת לילדים בצורה טובה שלא תכניס אותם לשום לחץ.
בהצלחה.

 

[welcome]

בלתק
אני אומרת לילדים שלי שיש לנו כסף למה שצריך כרגע אני לא חושבת שצריך את זה....

 

[קצרה]

המשפט ההחלטי הזה נובע מתוך תובנה ברורה שאין לנו כסף=אנחנו מסכנים.
נניח שיש מישהו במאדים, שלא חי לפי המשוואה הזו, והוא מציין זאת כעובדה יבשה, אין לנו כסף.
או שאפי' נניח שהוא חי על הכוכב שלנו, והילד שלו שואל אותו למה הוא לא קונה יאכטה, גם אז זו לא בושה, נכון?
אז אם את/ה מרגיש/ה אומלל/ה ופחות שווה בגלל שאין לך כסף, אז אל תגיד/י זאת לילדים
אבל נכון יותר ויסודי יותר, לחקור קצת את המשוואה הנוראית הזו, ולבדוק אולי היא לא נכונה.

הסיבה שלא אומרים לילד "אין לנו כסף"
אינה דווקא כדי שלא ירגישו "מסכנים" . או משהו כזה-
אלא כדי שלא יפתחו בעיות בנוגע לרצון לכסף . אין חולק על כך שבאמצעות כסף ניתן להשיג כל מיני רצונות וצרכים ,
כשאנחנו אומרים או משדרים לילד "אין לנו כסף" אפילו אם אנחנו בכלל לא משדרים אומללות אלא שמחים -
במקום לפתח לו תובנה שלא כל דבר חייבים - והחיים יכולים להיות מאושרים גם בלי כסף - אנחנו מעבירים שדר "לו היה לי כסף היה לי כל מה שארצה. בגלל היעדר הכסף לא קיבלתי רחפן " ילדים כאלו מהנסיון גדלים עם חשק מטורף לכסף.
לעומת ילד שמבחינתו יודע שלהורים שלו יש מספיק כסף - רק מה , הם לא חושבים שרחפן הוא צורך שקונים - שלא מפתח את המשוואה של צורך = כסף.

כדי ללמד ילד שאין צורך בכסף כדי לא להיות "מסכן" ואפשר להיות מאושר גם ללא כסף - צריך בדיוק להיפך - לשדר לו שגם אם יש כסף אין צורך בכל מה שהעין רואה והלב חומד. ולא להעמיד את הכסף כסיבה שבגללה רצון שלא לא מולא....
עכשיו בגלל שלא כל מה שמתחשק יהפוך אותך לשמח או שווה יותר בלי קשר להמצאות הכסף כן או לא - למה לרדוף אחרי כסף??