התייעצות איך לגייס את הילדים לעזרה בבית בכלל ולקראת פסח בפרט

[יעל.ב.]

אצלי הילדים במצב פסיבי לגמרי
מסכימים רק עבודות אטרקטיביות, אבל מה לעשות שלא כל מה שנדרש אטרקטיבי ?
גם תגמולים לא מזיזים להם

והבעיה היא שכאשר הם לא מקשיבים זה מעצבן אותי,
ואני מנסה לא להגיב בכעס, אבל לפעמים זה מתפרץ.

וכל כך חבל, כי יכול להיות כל כך כיף וזמן של ביחד,
וגם באמת להקל עלי....

 

[שולחן וכיסא]

להגיד להם במרץ יאלה עכשיו עושים את הארון משחקים,
שמים מצלמה ממול על הסרטה מהירה ושמסיימים יושבים עם איגלו או ממתק אחר
ורואים את ההסרטה איך הכל נהיה מסודר פתאום....

 

[יופלה אפרסק]

כולם ביחד עושים אותו דבר, עושה תחרות.
הבאתי לכולם ספוג הפלא ומטלית ועשו קירות ממש יפה ביחד. כנ"ל מברשת שיניים, ספל עם מים בשביל לנקות רובה ברצפה

 

[המליונרית]

חוברת מהרב פנחס ברייער ממש נהנתי

 

[פנינה ריימונד]

אני פשוט הופכת את ה"עבודות" בבית ל"ממתק". אה, רוצה לעזור? לא עכשיו, אולי עוד מעט.
הילד בן 3 רודף אחריי- להוריד כביסה, לטאטא, לנקות.
זה יותר לילדים קטנים ממש.

אחת הנקודות המאוד חשובות, זה לסמוך על הילד בעיניים חצי עצומות, הוא לא צריך לראות שבוחנים אותו.
דבר שני, טון פקודתי ולא "בקשת עזרה". שימו לב לכותרת:

לי אישית זה ממש צורם.
העבודות בבית הן חלק מהחיים. לא עזרה ולא מחויבות. זה פשוט, החיים.

 

[המליונרית]

השאלה אם באופן כלללי אם מקבלים ממך מרות
בתור ילדה אני זוכרת שהיינו צריכים לעשות דברים לפסח וזה לא היה נתון לויכוח בכלל. ואל סבלנו במקביל קיבלנו פינוקים. אבל זה היה חלק מהחיים לעזור לפסח
לתת תפקידים שמתאימים לגיל ולא להעביד יום שלם....

 

[יעל.ב.]

כולם ביחד עושים אותו דבר, עושה תחרות.
הבאתי לכולם ספוג הפלא ומטלית ועשו קירות ממש יפה ביחד. כנ"ל מברשת שיניים, ספל עם מים בשביל לנקות רובה ברצפה

אני באה עם מרץ, מבקשת, והם עם כל מיני אמרות שפר:
אין לי כח
את בטוחה שזה חמץ ?
אבק זה לא חמץ ...
למה הוא לא עושה גם ?
למה ממני את מבקשת הכל ?

 

[יעל.ב.]

חוברת מהרב פנחס ברייער ממש נהנתי

וואוו !
רפרפתי והתחברתי !!

בע"ה אעבור על זה יותר לאט בהפסקת צהריים או ערב

 

[יעל.ב.]

אני פשוט הופכת את ה"עבודות" בבית ל"ממתק". אה, רוצה לעזור? לא עכשיו, אולי עוד מעט.
הילד בן 3 רודף אחריי- להוריד כביסה, לטאטא, לנקות.
זה יותר לילדים קטנים ממש.

אחת הנקודות המאוד חשובות, זה לסמוך על הילד בעיניים חצי עצומות, הוא לא צריך לראות שבוחנים אותו.
דבר שני, טון פקודתי ולא "בקשת עזרה". שימו לב לכותרת: צפה בקובץ המצורף 1627706
לי אישית זה ממש צורם.
העבודות בבית הן חלק מהחיים. לא עזרה ולא מחויבות. זה פשוט, החיים.

זהו, שהם היו קטנים זה היה עובד
אבל הקטנים של היום מושפעים גם מהגדולים

אני לא בוחנת, אני מאוד משחררת, לא מעבירה ביקורת (כמעט),
זו לא הבעיה...

את צודקת, אני מתייחסת לזה בתור עזרה.
באמת מבינה שזה חלק מהחיים, ולא הגיוני שאני אעשה הכל.
אבל מה אני צריכה לשנות כדי לגרום גם לילדים שלי להרגיש שזה החיים ולא תרומה של הוד רוממותם ?
(אמרתי להם את זה בצורה יותר עדינה, אבל זה לא עזר)

 

[יעל.ב.]

השאלה אם באופן כלללי אם מקבלים ממך מרות
בתור ילדה אני זוכרת שהיינו צריכים לעשות דברים לפסח וזה לא היה נתון לויכוח בכלל. ואל סבלנו במקביל קיבלנו פינוקים. אבל זה היה חלק מהחיים לעזור לפסח
לתת תפקידים שמתאימים לגיל ולא להעביד יום שלם....

צודקת. אולי בכלל המשמעת צריכה שיפור כאן ...
רעיונות ליישום ?

אני גם זוכרת שבתור ילדה היה לנו כיף בערב פסח.
התפקידים מתאימים לגיל, אף אחד לא עובד פה יום שלם (אולי אני.... )
ויש תגמולים (אפילו חלקם שהם בחרו), אבל אני כל הזמן צריכה להתחנן לעזרה וזה מתסכל ......

 

[פנינה ריימונד]

@יעל.ב. אשרייך שאת מודעת לעצמך ולמצבך!! מצדיעה לך!
לעשות סוויצ' במוח של הילדים ובגישה הכללית בבית זה באמת משימה לא קלה.

זה כמו ששמעתי פעם, בנאדם שרוצה להשתנות במשהו/ לשים כיפה/ מטפחת ומתבייש/ת, לא להתייחס לתגובת הסביבה, פשוט לענות ולהמשיך הלאה.

מה זה קשור?
נגיד את אומרת בטון סמכותי "עכשיו כל אחד לוקח מטאטא/ מגב/ סקוצ' והולכים למרפסת" והולכת. [סתם זורקת, אין לי מושג איך זה עובד בבית עם הרבה ילדים, אני עצמי הייתי בין הקטנים...]
את מחכה להם ואחרי כמה זמן חוזרת ותוהה, איך זה שלא הגיעו אחרייך?
תתייחסי לזה כמובן מאליו.

אם זה מה שאת עושה, אין לי מה להוסיף. אם לא, ייתכן שהם יופתעו בהתחלה, אבל את פשוט תזרמי ותחזרי על הפקודה. [לא בקשה!!! ], שאין עליה עוררין.
ברור שאפשר לשלב חוויה. מומלץ.