איך כותבים 'הִידַמוּתוֹ' או 'הִידַמוֹתוֹ'?

שיקול דעת

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
בזוהר הק' כתוב שצריך האדם להידמות למציאות העליון (כמובן אכהמ"ל).
אז איך מנקדים כשרוצים לכתוב 'עצם הידמותו של האדם למציאות העליון....' המ"ם הוא במלאפום או בחולם?
 
נערך לאחרונה ב:

חגי פאהן

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
מנוי פרימיום
עימוד ספרים
עיצוב גרפי
א. אמנם בקבלה כשאומרים מלאפום מתכוונים לשורוק, אך ברש"י על התורה בכל מקום הכוונה לחולם.
ב. לגוף השאלה: אפשר את שניהם. בעצם בשורוק זה שם פעולה ובחולם זו צורת מקור, והכוונה אותה כוונה. רק צריך לשים לב שהִדַּמּוּתוֹ היא נקבה והִדַּמּוֹתוֹ הוא זכר, נ"מ להמשך המשפט.
זה יהיה כמו ההבדל בין אחרי אָכְלָהּ לבין אחרי אֲכִילָתָהּ.
ג. לא כדאי עם ת' אחרי הי', כי זו צורה שהשתמשו בה כשלא היתה יכולת לנקד, וכדי שלא יחליפו בין הִדָּמוֹתוֹ שהוא בנין נפעל לבין הִדַּמּוֹתוֹ שהוא בנין פיעל. אבל היא לא תקינה.
 
  • תודה
Reactions: SC

SC

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
אבל מה משמעה של המילה?
האם אין מקורה במילה 'הידמוּת' - שהיא לשון נקבה?
כמו שנכתב לעיל, שתי המילים הן צורות שונות של אותו שורש. הידמוּת היא שם הפעולה, בעוד להידמוֹת הוא שם הפועל.
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
מנוי פרימיום
עימוד ספרים
עיצוב גרפי
אפשר לומר "ישיבת אחים יחד טובה מאד".
ואפשר לומר "מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד".
כי ישיבה היא נקבה, ושבת הוא זכר. ולזאת היתה כוונתי לעיל.
 

פְּרוֹגְלַיין

מבחר הקורסים המקצועיים של פרוג באונליין!

לוח אירועים

למעלה