• משתמשים יקרים!

    בשל עבודות תחזוקה הערב, ייתכן שהאתר יהיה סגור לפרקי זמן שונים לצורכי תחזוקה.
    זוהי סגירה מכוונת, ונועדה לשפר את ביצועי האתר, לטובתכם.
    בתקווה להבנה. תודה על הסבלנות!

דרוש מידע איזה משפט אמרו לך פעם ולא שכחת אותו עד היום?

טנקס

BOOL- גרפיקופי
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
פרסום וקופי
2. אין הזדמנות שניה לרושם ראשוני.
משפט של הרס וההפך מדרך התורה
מה עם כל זמן שהנר דולק אפשר עוד לתקן? ועוד כמו זה
זה גם משפט שליווה אותי הרבה שנים ולקח לי זמן להבין עד כמה זה לא נכון

הייתי אומרת יש הזדמנות שניה לרושם ראשוני אך זה דורש עבודה
 

אורגינלית

משתמש פעיל
כל מי שאין לו מה לעשות שלא יעשה את זה פה!

מעניין המשפט הזה, אצלינו הוא הלך בדיוק הפוך...
אבא שלי היה אומר לנו תמיד, אם אין לכם מה לעשות- תעשו את זה פה!!!
תחשבו על זה קצת... אותי זה חיזק!
 

F.M

F.M
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
צילום מקצועי
עוצמת החיבוק שתקבל הוא כמה אתה מבין שאתה זקוק לו
ועוד אחד:
כל רגע הוא מושלם, אנחנו רק צריכים לאשר את השלימות הזו.
ועוד:
ממד = מרחב מוגן דמיוני - ההגנה האמיתית נמצאת בפנימיות שלנו.
עוד אחד:
אדם צריך לפחד לאבד את הדעת מאשר לאבד את הגוף.
ואחרון חביב:
של הרבי מקוצק
משחק מילים יפה, עם משמעות אמיתית אחת:
אם אני לא אני כי אתה לא אתה אז אתה לא אתה כי אני לא אני
אבל אם אני אני כי אתה אתה ואתה אתה כי אתה אתה
אז אני אני כי אני אני ואתה אתה כי אתה אתה
 

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

למי שלא זיהה, עד היום זה היה אני:1717485922178.png
ותאמת? אף פעם לא אהבתי אותו.
לא את הצורה ולא את הצבעים,
וגם הסלוגן היה בנאלי: 'עיצוב קולע', יש עוד מאה כאלה.
אבל מה לעשות ? הדבר הכי קשה למעצבת גרפית, זה לעשות את הלוגו של עצמה.

תמיד אמרתי, אחרי שאתחתן אעשה לעצמי מיתוג מחדש שיתאים לי באמת.
וב"ה זה קרה, (ממזמן... יש לנו כבר רועי נסיך קטן) וברגע שהתארסתי ישבתי על מיתוג מחדש.
ופה לקחתי את זה רציני, מלאתי עם עצמי בריף, בדקתי חוזקות ויחודיות, והתחלתי לעבוד במרץ.
ואז גילית שכשעושים את זה נכון מהבסיס, הכל הרבה יותר קל!
אחרי החתונה הפכתי למיכל וקנין והתלבשתי על הv של הוקנין.
והופ- אני מגלה שנשארתי על אותו אלמנט.

אז בואו נקרא לזה ריענון לוגו ולא מיתוג מחדש,
אבל התוצאה והמשמעות לגמריי שונים.
סופסוף אוהבת את הלוגו שלי :)

1717486459252.png

ועכשיו החלטתי, לא עוד, אני יושבת על להחליף את הכל כולל הכל למיתוג החדש,
החל מלוגו, חתימת מייל וכלה בהצעת מחיר,
איזה כיף להתרענן!

וכמובן איך לא,
תיק העבודות השתדרג, בניתי אותו בביהנס,
ומלאתי אותו בכל טוב.
יש לי עוד המון מה להעלות, שווה להציץ מיד פעם!


1717488183174.png
סיפור לפרויקט בנושא בין אדם לחברו
אשמח לשמוע את חוות דעתכם המקצועית
ועל הדרך שאלה- איך למען השם מוצאים כותרת מתאימה לסיפור/מאמר/קטע?......
קשה לי ממש עם העניין הזה, אשמח לשמוע עצות רעיונות וכו'
__


אל תהי בז לכל אדם.

--


כן, אני יודע שאני לא בנאדם, אני יודע.

ובכל זאת, אל תגידו שזה לא מעליב שאומרים עליכם שאתם מכוערים ומיושנים ממש.

"כדאי להעיף את העמודון הזה, ומהר. הוא מיושן כל כך, סבתא! והעיטורים המוזנחים האלו לא ישתלבו בעיצוב המדהים של הדירה החדשה. אז אפשר לזרוק אותו, נכון?". זה הציטוט המדויק, אם התעניינתם.

כששמעתי את זה- כמעט התעלפתי. מטאפורית, כמובן. שככה יזרקו אותי כאילו לא שירתי אותם בנאמנות במשך ארבעה עשורים וחצי, כאילו לא הכלתי בתוכי את המסמכים הכי רגישים ואת צרורות המפתחות שהם הסתירו מהילדים הקטנים ואחר כך מהנכדים השובבים....

אני לא מוכן לזה.

היא לא יכולה לדבר ככה, הנערה הצעירה והחוצפנית הזו. היא נולדה כאשר אני הייתי כבר בגיל העמידה וכבר ראיתי דבר ושניים בחיי.

והיא- פשוט באה ומשכנעת את הסבתא לזרוק אותי!....

הדור הצעיר, נו נו....

__

ואל תהי מפליג לכל דבר

__


המשך השיחה ביניהן גורם לי לזקוף את עמודות העץ שלי מעט. אך לא לאורך זמן.

"למה, שירה? תסתכלי איזה מוצר נחמד, אני נזכרת כשקנינו אותו, זה היה כשדוד אשר נולד.... היינו זוג צעיר ונלהב ומצאנו אותו בחנות רהיטים יוקרתית בחצי מחיר", אומרת הסבתא ושוקעת מעט בהרהורים, ואני מחייך לעצמי, מטאפורית כמובן. אני גם זוכר את היום הזה, בו עברתי דירה, עמודון צעיר, חלק וגאה, לבית של הגולדמנים. זה היה יום חג בשבילי, אחרי שבועות ארוכים שישבתי, ריק לגמרי וחסר מעש עוד יותר לגמרי.

"נו באמת, סבתא, מה יש לכם לעשות אתו? שום דבר! הספרייה שקניתם לפני שנתיים מהממממת ויש בה מספיק מקום לכל מה שהייתם שמים ב....דבר הזה" את המילים האחרונות היא אומרת בלגלוג מסוים.

אני כועס עכשיו מאוד. ממש בוער מכעס. מטאפורית, כמובן. אבל זה ממש מרגיז לשמוע שאומרים עליך שאתה חסר תועלת ושימוש, ואני שוקל להיעלב.

__

כי אין לך אדם שאין לו שעה

__

אפילו שאני לא בנאדם, ואולי דווקא בגלל זה, אני מזהה סכנה באוויר.

ותוך שניות אני גם מגלה מהי, ונשימתי נעצרת, מטאפורית כמובן. כי ערמת ארגזים שנארזו על ידי הסבתא והנכדה החוצפנית מתנודדים קלות מאחורי הגב של הנכדה הצעירה, ועומדים ליפול עליה. ואני לא יגזים אם אני אומָר שהם שוקלים לפחות 60 קילו עם כל הספרי קריאה שארוזים בקפידה.

וזה, איך לומר, עלול להכאיב לבחורונת הזו. מאוד. ולא רק להכאיב אלא גם לפצוע.

ברגע הראשון אני חושב להתעלם, כי אני בסך הכל עמודון. ולא סתם, אלא מכוער, לפי דיבוריה של הילדונת.

אבל ברגע השני אני מתעשת ומפיל את עצמי בקול רעש גדול קרוב-קרוב לרגלים של הסבתא, גורם לה ולנכדה לקפוץ קפיצה מרשימה אחורה. מציל אותן מערמת הארגזים שמתרסקת שנייה אחרי זה בדיוק במקום בו הן עמדו. ואפילו שאני שוכב עכשיו עם פרצוף ברצפה בלי יכולת לזוז ויודע שהן לעולם לא תבנָה שזה היה אני, הלב שלי מלא בסיפוק ושמחה. מטאפורית כמובן.

__

ואין לך דבר שאין לו מקום

__

"אמהלה סבתא מה זה היה?!" סופסוף היא מצליחה להוציא מילים משפט שלם מהפה, מחזיקה את ליבה בהלם.

"וואו, זה היה... ממש מסוכן", הסבתא לוגמת מים מכוס שהנכדה מגישה לשניהן, ומביטה, מוטרדת, על הספרים שזרוקים על הרצפה.

"וכל הארגזים שסגרנו יפה נקרעו...." הנכדה קצת עצבנית, אני מבחין. "אבל בוא נראה, אני אלך לגמ"ח ארגזים להביא חדשים, עד אז נסדר פה. אולי נשים לבנתיים את הספרים בעמודון ה.... נחמד הזה?" היא מרימה אותי בעדינות, ואני פוער פה מטאפורי כמובן. מה קרה פה בשניות האחרונות?!

לאט לאט אני מתמלא, ושוב המדפים שלי לא ריקים ועצובים.

אני לא יודע מה יהיה איתי מחר או אפילו היום בערב, אבל כשאני מביט על עצמי ועל הנכדה הזאת ועל הכל- אני יודע שיהיה לי טוב, אז אני שוקע בנמנום רגוע, מטאפורי כמובן.
שלחתי מייל בחצות הלילה לקהילת התוכן שלי
כדי לקבל מהם שאלות בנושא שיווק ופרסום.
בחרתי את השאלות שחזרו על עצמם בעיקר
והבאתי את עיקרי הדברים...

קושיה ראשונה / למה מיתוג?
תראי אני מבינה שמיתוג משפיע, אבל מה זה המחיר הזה? יש לי חברה שעכשיו התחילה ללמוד, כשרונית ברמות ויכולה לעשות לי מהמם!

טוב בואו נתחיל מזה שאני בעד חברות שסיימו עכשיו ללמוד, הכל לכאורה טרי בראש וגם אני קיבלתי המון שפשוף מחברות שסמכו עלי בתחילת הדרך (כיף🙌)

אבל בואו נבדיל, אם את מתחילה, והיא מתחילה, למה לא? לכי על זה תמצאי את עצמך לאט לאט בעולם הגדול ותוכלי לדייק את המוצר שלך בלי לאכול את הלב על הסכום הגדול ששמת.

אבל
וזה אבל משמעותי,
אם את גם רוצה לעבור לליגה של הגדולים. אם גם את רוצה לעשות מהעיסוק שלך עסק. אם את רוצה להפסיק לחלום בגדול ולהתחיל לעבוד בגדול כדאי שתבדקי טוב טוב מה את מקבלת, ואני יכולה להגיד לך שבדברים כאלה, זו לא הוצאה. זו השקעה משתלמת.

קושיה שניה / כמה מילים ותמונה
אם בניתי את המוצר שלי פצצה, לא הגיוני שתהיה לו מכירה מפה לאוזן?
זה לא דבר שמפרסמים.../זה לא מוכר.../כולם מסתבכים עם הפרסום שלו...


יש משפט גאוני שאומר "לעשות עסקים בלי פרסום זה כמו לקרוץ לחבר בחושך. אתה יודע מה אתה עושה, אבל אף אחד אחר לא יודע..."

ולמה זה גאוני?
אנשים משקיעים הון על פיתוח מוצר (קרי: אוכל משובח / בגדים בסטייל / עגלות עדכניות / הדפסה איכותית וכו') הם באמת רוצים לתת שירות מושלם, דואגים לעובדים והכל.

ואז מגיעים לפרסום.

ופתאום מתחילות הקומבינות.

"מה יש לך לכי לקנבה, יש שם מלא תבניות מוכנות"
"קחי מספר של בת דודה שלי התחילו ללמוד השבוע אילוסטרייטור"
"זה המחיר בשביל תמונה וכמה מילים? 😱" (סיפורים אמיתיים)

טוב אז אנשים, תקשיבו
פרסום זה אומנות. פרסום זה מקצוע שיש ללמוד, להתנסות ולדעת. לא עושים שם דברים מהבטן. לא מחליטים החלטות כי זה יפה או לא יפה.
יש עולם שלם של פרמטרים מאחורה.
זה כמו לבוא לפאנית ולהגיד לה, "זה המחיר בשביל כמה שערות?"

אם לא תציגו את המוצר בצורה נכונה, אם לא תגיעו לאנשים בפרסום המתאים להם (כל קהל יעד יצרוך שיווק שונה) הפוטנציאל האמיתי של המוצר שלכם לא ימומש... וחבל.

קושיה שלישית / שיווק זה לא פרסום?
משהו פה התבלבל לי. מודעה בעיתון, זה לא שיווק?

שיווק - הוא מכלול של פעולות למכירת מוצר.
כל מודעה בעיתון - היא חלק ממערך שיווקי. היא לא כל השיווק בעצמו. כדי שאני אצליח להביא מספיק לקוחות, ולהגיע למודע שלהם, ולא לשחות כל הזמן בתת מודע, אני צריכה לעשות מס' פעולות מכיוונים שונים.

אנחנו, כבני אדם, חווים מעל 4,000 גירויים חזותיים ביום (דברים שאנחנו רואים) תכלס, אנחנו זוכרים אולי 10. איזה 10? העשר המשמעותיים, פנים מוכרות, דברים בעלי גירוי חזותי חזק וכו'.

בעולם כזה לא מגיעים ללקוח ברבע עמוד בעיתון פעם בשנה. מה לעשות.
צריך להגיע ממספר כיוונים. כמו כתבה/רדיו/מייל וכו'... במקביל.

כדי להתאים את המכלול, צריך לבנות מערך שיווקי, וככה כל חלק מהמערך מסייע לשאר החלקים להיות אפקטיביים.

קושיה רביעית / שיווק זה לא פרסום?
טוב עדן, אחד הפתרונות הכי שיווקיים היום זה רשימות תפוצה ותוכן... לא נמאס לאנשים כבר לקרוא את זה?


מממ...לא!
עובדה שאת קוראת את זה עכשיו!
אנשים מחפשים תוכן איכותי, קולע ומותאם להם אישית. גם לי עשו הרבה פעמים הסר, בפעמים הראשונות הייתי ממש נעלבת 😖 ומחליטה שזהו, אני הולכת להיות מזכירה!

אבל ככל שנוספים אנשים חדשים, וכן, גם יורדים את מבינה שלהפך. ככל שהקהילה שלך יותר ממוקדת ורוצה לשמוע את מה שיש לך לומר את לא משלמת סתם מנוי על כמות בלתי הגיונית של אנשים שרובם לא קוראים את המייל...

אז תשקיעו בתוכן טוב, כל עסק היום חייב קהילה.
אנשים מחפשים לקנות מאנשים.

ואי אפשר לסיים את התשובה הזאת בלי משפט של החכם:
"תוכן יוצר מערכות יחסים. מערכות יחסים בונות אמון. אמון מניע רווחים."


פסח כשר ושמח!

ספירת העומר

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

אתגר AI

תספרו 50... תזכורת • אתגר 252

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק צה

א לְכוּ נְרַנְּנָה לַיי נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ:ב נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ:ג כִּי אֵל גָּדוֹל יי וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים:ד אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ:ה אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ:ו בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי יי עֹשֵׂנוּ:ז כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ:ח אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר:ט אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פָעֳלִי:י אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי:יא אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי:
נקרא  7  פעמים

לוח מודעות

למעלה