ועדיין, יש מקומות עבודה חילוניים שיש בהם קבוצות של חרדים והמעסיק לא יכול לשחרר את כולם לחג, אז כן נותנים לבחור יום חופש מתוך כל החול המועד או משהו.
מה שכן, ברור שאני לא מכירה אף אחת שתעבוד מבחירה בחול המועד.
דבר ראשון - בואו נפשט את המצב יחד:
כלללל חול המועד
= 3 ימים. אופס... זה בהחלט לא נורא.
דבר שני - יש אפשרות להגיע יום שישי אחד במקום ,וכך נותרנו עם 2 ימים בלבד.
דבר שלישי- אם זה מקום עבודה
חילוני אין קבוצה
גדולה מידי של חרדים. ואם יש קבוצה
נכבדת כזו , המעסיק צריך לדעת : שכמו שהוא מקצה להם מקום בנפרד. כמו שהוא קונה להם חלב מהדרין. כמו שהוא משלם להם פחות
(אופס היה אסור לי לומר את זה...
) ומנגד כמו שיש להם מוסר עבודה גבוה והם לא יושבים עם הסמארטפונים שלהם בעבודה ולא גוזלים אותו. אז כן, זה חלק מזה שהוא מחזיק קבוצה: חרדית 3 ימים בסוכות ועוד כמה בפסח, העולם לא מת.
על כגון דא נאמר כי אין השבע מבין את הרעב...
כפי שהסברתי לעיל בחירה שלך האם להיות "שבע" או "רעב" . גם אצלנו 'רשמית' עובדים בחול המועד.
אבל יש מקומות עבודה
שהעבודה כרגיל (לא צריכה לתת דוגמאות, חלק מכובד מהמשק)
שלא לדבר על מקומות שהעסק עובד יותר קשה (כמו שוק התרבות וכד', חנויות מזון, מפעלי שחיטה וכד')
ומקומות שהעבודה כמעט כרגיל, וא"א להפסיק עבודה
אבל הרבה עובדים רוצים חופשה (גם חילונים חלקם הגדול רוצים חופש, שלא לדבר על מקומות עבודה שכולם חרדים)
א"א לתת לכולם
מקומות שעובדים על אש טיפה יותר נמוכה- נותנים לעובדים להסתדר, עם כל הכבוד לך שאת רוצה חופש, כולם רוצים- אז תתחלקו, כל אחד יתן יומיים וכולם יקבלו יום וכד'
ומקומות שעובדים בקצב מוגבר- אין מצב של חופש, רק שעות נוספות...
א. לא דיברתי על מקצועות חיונים כגון: רופאים /אחיות שאז העבודה הינה עבודת קודש
ב. ממש לא כל העובדים רוצים חופשה דווקא בסוכות ובפסח.... (הם רוצים באוגוסט בד"כ)
וכפי שכבר ציינתי לעיל מדובר על 3 ימים
(לא 30 , אני יודעת זה מבלבל . תספרו שוב)
הוא בכלל לא שכח- הוא זוכר, זה שיא העונה, ואם לא תגיעי בחול המועד- אל תגיעי בכלל לעבודה...
וזהו, וחורקים שיניים והולכים...
ויש אנשים שזו המציאות אצלם
וזה לא תמיד כיף וקל
יש לי חברה שעובדת רגיל רגיל, (גדולה ממני בכמה שנים טובות)
חיתנה ילדים, מארחת אותם בחג ובחול המועד
ועובדת....
אין לך מושג כמה שזה קשה
עם גישה כזאת עכשיו הכל מובן לי.....
נו באמת!! למה את בטוחה שאם אני לא אגיע לעבודה אני זו שאפסיד??? אין כאן יחסים של חסד!
אני מספקת עבודה והוא משלם עליה בכסף! אנחנו צריכים אחד השני במידה זהה. הוא אינו עושה עימי חסד שהוא מעסיק אותי כשם שאני איני עושה עימו חסד שאני באה לעבודה.
ברגע שאת מבינה שאנחנו תורמים אחד לשני - זה לא מקום של מרות אבסולוטית אלא של הידברות!!
אבל לא תמיד אפשר להיות "מפונקת"
אני כבר לא יכולה לספור כמה פעמים השתמשו בשם הניק כדי להסביר משהו שלא הצליחו להסביר
(תתקדמו. זה שחוק כבר)