קורונה אור בקצה המנהרה - יש 'חיסון עדר' לקורונה

[שרה מגן]

העיר שלך כבר לא אדומה
בערים אדומות נותנים בלי בעיה

היום התקשרתי להזמין לבני בדיקה - כדרישת הישיבה. לפני החזרה.
הפקידה בלאומית אמרה לי שאין סיכוי לקבל אישור לבדיקה ללא תסמינים.
ושכונתינו אדומה.

 

[אידישע מאמע]

היום התקשרתי להזמין לבני בדיקה - כדרישת הישיבה. לפני החזרה.
הפקידה בלאומית אמרה לי שאין סיכוי לקבל אישור לבדיקה ללא תסמינים.
ושכונתינו אדומה.

https://www.gov.il/BlobFolder/reports/bz-399206520/he/files_publications_corona_bz-399206520.pdf

 

[שרה מגן]

https://www.gov.il/BlobFolder/reports/bz-399206520/he/files_publications_corona_bz-399206520.pdf

דיגום חופשי לקורונה לפי נוהל התוויות לדיגום
כלומר, דיגום חופשי עם הגבלות.

 

[אלעזר 1]

היום התקשרתי להזמין לבני בדיקה - כדרישת הישיבה. לפני החזרה.
הפקידה בלאומית אמרה לי שאין סיכוי לקבל אישור לבדיקה ללא תסמינים.
ושכונתינו אדומה.

זה נמצא כעת באחריות פיקוד העורף

 

[לא כמו כולם]

חס וחלילה.

כל הנורמליים מוזמנים להשאר במקווה. ולא לכעוס על מי שצעק...

מאמין בכל הלב שהחתונה שלכם היא בסדר גמור. והרבה מזל טוב! ואם אתם רוצים לשתף בפרטים, יהיה מעניין

כן יודע שבאופן טבעי, חתונה היא אירוע מסוכן. ובאופן טבעי, רוב האנשים שמחתנים ילד, לא חושבים יותר מידי על קורונה.

במקום כזה צריכה להכנס הקהילה. על המשטרה זה גדול. והיא לא נכנסה. וחבל.

החתונות נוראיות.

דווקא במקווה? למה? סגולה לנורמאליות?
חתונה היא אירוע מסוכן?!?!?
החתונות נוראיות?!?!?
תגידו, אתם מקשיבים לעצמכם?
לאן הגענו?????????
אולי נשים את כל החתנים והכלות בכלא...שלא יתחתנו לנו פה בטעות...
ואולי צריך דווקא לדאוג להם לאבטחה,
עושה רושם שהציבור מסוכן להם יותר ממה שהם "מסוכנים לציבור".

תגידו, בורא עולם לא קיים בלקסיקון שלכם?
השתדלות זה לא חלק מהמושגים שגדלתם עליהם?
כאילו כל חתונה היא פיגוע תופת...

 

[אפשרי]

דווקא במקווה? למה? סגולה לנורמאליות?
חתונה היא אירוע מסוכן?!?!?
החתונות נוראיות?!?!?
תגידו, אתם מקשיבים לעצמכם?
לאן הגענו?????????
אולי נשים את כל החתנים והכלות בכלא...שלא יתחתנו לנו פה בטעות...
ואולי צריך דווקא לדאוג להם לאבטחה,
עושה רושם שהציבור מסוכן להם יותר ממה שהם "מסוכנים לציבור".

תגידו, בורא עולם לא קיים בלקסיקון שלכם?
השתדלות זה לא חלק מהמושגים שגדלתם עליהם?
כאילו כל חתונה היא פיגוע תופת...

כשהמשורר כתב "מקווה".

הוא התכוון למשל המסורתי על הכריזה "המשוגע שיצא מהמקווה".

והוא התכוון, (די כבר עם העגבניות), שיש הרבה חתונות שנערכות בלי שמירת כללי ההרחקה החברתית. וזה לא טוב.

בסדר?

 

[אשת_חבר]

מניחה שוב את הדברים של פרופ' שרון עינב על חיסון עדר

ספוילר: פרופ שרון עינב - חיסון עדר

מי שמכיר אותי יודע שתמיד יש לי מה לומר. אלא שעם השנים למדתי לא תמיד לתת דרור למילים. היום, ביום ב' ד'ראש השנה, איני יכולה עוד לשתוק. הבוקר, מעל עין כרם והרי יהודה הדהד צליל תקיעת השופר ואת הצליל הזה שמעתי מהבית. השמיים לא ייפתחו רבותיי, אם על הקרקע אוזניכם לא תהיה כרויה. אם אתם לא תקשיבו. כולם. תקשיבו כולם.
היום, בבתי הכנסת קוראים את סיפור העקידה. אני מבית "חילוני", נשארתי "חילונית" ואהיה תמיד "חילונית". ולכן, אין דבר ציני מכך שדווקא אני רואה את משמעות העקידה היום, פה ועכשיו. העקידה הוא סיפור על הקרבה. ויש בארץ הזו כרגע שתי קבוצות של אנשים שהעליתם כולכם על המזבח, אך בשונה מאברהם אינכם מסירים מגרונם את הסכין.
בואו נדבר תחילה על הזקנים והחולים. אז אתם חושבים שלהקריב אותם זה בסדר. כן, שמעתי על דרוויניזם. האמת שקראתי את כל כתביו. דרווין כתב על survival of the fittest אבל התהליך שהוא תיאר הוא שנים של דילול גנטי טבעי ופסיבי. לא תהליך של השמדה אקטיבית, ביודעין. הגישה הזו של "אני ובלתי אין" לא מתוארת בספרים של דרווין. לא סתם חברות אנושיות נמנעו מלהשמיד את הקשישים למרות שדבר זה תיאורטית היה מאפשר לצעירים "לחיות יותר טוב". זה מעולם לא קרה כי זה לא באמת יותר טוב. זקני השבט היו והם גם היום הגוף הממתן, המלמד והמוביל. לא הזקנים המתלהמים על המסכים אלא אלו שיושבים בבית וחוששים לדבר. הם חוששים מכם, מהצעירים. אם קשיש התנדב למות (כמו בקרב האסקימוסים) זו בחירתו. אבל מי שמכם להחליט עבורו?
רבותיי, תאמינו לי שקשה לשבת מול משפחות שבחרו (ביודעין או שלא) להקריב את זקני שבטם ואח"כ שואלות ממה הם מתו. וזה יכול לקרות לכל אחד. גם לכם. גם לאמא/סבתא שלכם וגם לאבא/סבא שלכם. זה קורה כאן ועכשיו. מה באמת יותר חשוב –אחריות כלפי החלש ממך או בילוי בבית קפה?
יש בארץ כרגע משפחות מתאבלות בגלל מוות של בן משפחה מקורונה. לא עם קורונה. מקורונה. לא משלמים לנו לכתוב על תעודת הפטירה קורונה. אם זה הולך על 4 רגליים ויש לזה פסים זה זברה. גם אם זה מחרבן, גם אם זה לועס. קשה לטעות. התמונה של מוות מקורונה ברורה. רק מי שלא ראה את זה יכול להעלות על דעתו שלא.
אז בואו נדבר על המספרים: יותר מ- 1000 משפחות. בשל"ג מתו כ 660 איש. במלחמת לבנון השנייה מתו כ 200 איש. במלחמת יום כיפור מתו כ 2700 איש. על כל הרוג היו בין 3-5 פצועים. יש בארץ כרגע יותר משפחות מתאבלות מאשר מספר המשפחות המתאבלות בגלל של"ג ומלחמת לבנון השניה גם יחד, ואנחנו בדרך ליום כיפור. גם מספר החולים לא יותר קטן ממספר הפצועים במלחמות. יש למעלה מ 4000 אנשים סימפטומטיים. לא כולם "היו צריכים" למות. יש אנשים צעירים ממני מונשמים ועל מכונת לב ריאה. יש גם בריאים ממני. ואני די חושבת שיש לי עדיין תרומה לחברה ולכם.
אל תבנו על כך שאם אביכם יחלה - תשלמו שר"פ והוא לא ימות. מי שמטפל בחולים הללו הם צוותי המחלקות של מיון, פנימיות וטיפול נמרץ. הצוות הזה לא קיבל ולא מקבל, לא לקח ולא ייקח כספי שר"פ. אלו הרופאים, האחיות וטכנאי ההנשמה שלא דופקים שעות כדי לצאת מוקדם לקיצורי תורים, לססיות ולמרפאות פרטיות. אלו אנשי הצוות שחיים משכר של 80 ₪ עד 100 ש"ח לשעה ברוטו ועובדים יותר מ -100 שעות בחודש כי יש תקנים ריקים (כי מי רוצה ללמוד רפואה ולעבוד כך? רק צדיקים...). אלו הרופאים שלא שילמתם להם מעולם כי לא הבנתם כמה שהם חשובים שהם באמת מצילים חיי אדם. והם גם לא יבקשו כי לא בשביל הכסף שלכם הם למדו רפואה. אחרי ניתוח של שעתיים עבורו שלימתם 40000 ₪ לכירורג ולמרדים, הם יטפלו באהוב שלכם חודשים ללא שקל של שר"פ. יותר ויותר מהם חולים ונכנסים לבידוד. כן, יש מכונות הנשמה. אין צוות שיפעיל אותם. נגמרים הצדיקים. אלא אם אתם מחשיבים סטאג'רים (ולא, אני לא מגזימה).
לא, אני גם לא "מקבלת" כלום כדי לספר לכם את זה. מה שאני וחבריי בחזית כן מקבלים זה זלזול מכם. כל שעה, כל יום. זלזול בחיי אדם. זלזול כלפי ערך החיים. זלזול כלפי הזולת. ויותר מכך - זלזול כלפי הצוותים הרפואיים המשקיעים ימים כלילות, מתפרקים חדשות לבקרים ובוכים בפינות חשוכות. צוותים המתחננים שתקשיבו להם. אנשים הנמצאים בחזית המלחמה הזו. כי זו מלחמה -שלא תטעו לחשוב אחרת.
אין לנו דוברים כי אנחנו עובדים ולא מדברים. אין לנו תקציב לדוברים כי אין לנו שר"פ ואנחנו לא עובדים תחת "חוזים אישיים". אין לנו גם זמן לאולפנים ולראיונות כמו אלו ממחוזותינו המוצאים זמן להתראיין במדיה בשעה שאנו כורעים תחת הנטל. המדינה הזו כולה היא קורבן של מדיה בלתי אחראית הנותנת במה לאנשים המכחישים את אשר עיני כולנו, כל מי שנמצא בחזית, רואה. את האמת.
דמיינו מצב בו אתה נמצא בחזית בלבנון ובבית מתראיינים באולפן ומודעים ש"אין מלחמה". דמיינו מצב בו אתה מטפל בפצועי פיגוע ובאולפן מסבירים ש "זה לא שונה מניתוח אלקטיבי". כך נשמעים לנו הקולות המושמעים על ידי המדיה ועל ידי הציבור. אתם בוגדים בנו ובחולים. החל ממי שמראיין רופאים "מומחים" שמעולם לא למדו אפידמיולוגיה ולא יודעים איך נראה מודל, וזוכי פרס הנובל שמעולם לא ראו חולה, המשך במובילי המדיניות שמעולם לא שמעו יד ראשונה ולא מול מצלמות את הצוותים המטפלים במונשם על מכונת לב ריאה, מעולם לא מצאו לנכון לזמן אנשי צוות מהשטח כדי לשמוע מה קורה בחזית ואינם מחשבים איפה קצה גבול היכולת של אנשים שמצאו את עצמם בחזית באמצע החיים. גם כל המתראיינים שמעולם לא נכנסו לאוהל קורונה ולא חיבקו את בני המשפחה המיבבבים על יקיריהם - מוטב להם לשתוק. מדינאי גנרל שלוחץ ידבמסדרון מול מצלמה עם רופא המטפל בקורונה הוא בדיחה. תתלכלכו. אחר-כך נדבר. לגנרלים אסור להוביל קרב מאולפן. ואפילו מדינאי באולפן ומראיין צריכים להתבטא באחריות ומתוך ידע בעת מלחמה. כן, בין המראיינים.מתראיינים יש יחידי סגולה שאינם רואים בראיון במה שנועדה לקדם את העתיד העיתונאי/פוליטי שלהם אלא מקום ללמד את הציבור אחריות מהי. אלו הם המתונים, השקטים. ודווקא על אלו המדיה התנפלה, אותם היא סירסה. את מי שאתם אמורים לשמוע אתם לא שומעים. ובעיקר אינכם שומעים או רואים את מי שבשטח.
אז, מה דעתי על הסגר? האמת – מעט מידי מאוחד מידי. ובזה לא רק הממשלה אשמה. די עם ההאשמות. ובעיקר די להאשים את האחר. מי שרוצה לשפר חייב להסתכל על עצמו בראש ובראשונה. זה אשמת כולנו. כל מי שלא הבין שאנחנו עכשיו בקרב הישרדות. שיש לנו מטרה משותפת לא להיות מדינה שחיה עם אות קין על כך שהקריבה את זקניה. מדינה שהפכה למלאה בנכים צעירים - חולים שיסבלו ממחלת ריאות כרונית אולי במשך שנים - שאותם כולנו נממן. מדינה מלאה בחולים שאנחנו אפילו לא יודעים מהם - הסיבוכים הנוספים לטווח ארוך שאותם נגלה בעתיד. למחלות זיהומיות רבות (ובעיקר לוירוסים) סיבוכים קשים מאוחרים – סרטן של הכבד המופיע 20 שנים אחרי הפטיטיס, לימפומה שנים אחרי זיהום בוירוס HTLV-1, עקרות בקרב גברים בוגרים שסבלו בילדות מחזרת. אל לנו להיות קצרי רואי. קחו אחריות. זו מלחמה. לא פחות מלבנון, לא פחות מיום כיפור. מתים אולי פחות צעירים. אבל אין מוות אחד "מוצדק" יותר מאחר. מוות הוא מוות. נכות היא נכות. סבל הוא סבל.
היום, ביום ד'ראש השנה – יום תפילה על העקדה - אני מבקשת, הסירו את הסכין מצוארנו. תנהגו באחריות. דתיים, חילוניים, עצמאים, אמנים, אנטי-ביביסטים ואלו שבעדו. היו כל ישראל ערבים זה לזה.

 

[Chanae]

החתונות נוראיות.

אפשר גם אחרת....
השבוע הייתי בחתונה שהתקיימה על פי הכללים והייתה שמחה ומאושרת,
נכון, היינו 30 בכל צד במקום 20 אבל משטרה היתה במקום ואישרה את זה
מקום פתוח, מרווח. לחופה ולאוכל הגיעה רק המשפחה הקרובה והמצומצמת
ובשעה 9 המשפחה עזבה את החתונה ואז הגיעו החברים לריקודים.
זה לא היה כמו חתונה באולם עם 400 איש,
אבל כשהחתן והכלה בוגרים וידעו מראש לקראת מה הם הולכים
מבחינתם החתונה היתה מאוד יפה ושמחה

 

[ש.ב.א]

ברוכים הבאים לכלא בני ברק

או במילה המוכרת יותר- גטו

 

[bat 7]

דווקא במקווה? למה? סגולה לנורמאליות?
חתונה היא אירוע מסוכן?!?!?
החתונות נוראיות?!?!?
תגידו, אתם מקשיבים לעצמכם?
לאן הגענו?????????
אולי נשים את כל החתנים והכלות בכלא...שלא יתחתנו לנו פה בטעות...
ואולי צריך דווקא לדאוג להם לאבטחה,
עושה רושם שהציבור מסוכן להם יותר ממה שהם "מסוכנים לציבור".

תגידו, בורא עולם לא קיים בלקסיקון שלכם?
השתדלות זה לא חלק מהמושגים שגדלתם עליהם?
כאילו כל חתונה היא פיגוע תופת...

אם מישהו מת בגלל חתונה.
סבא של החתן למשל, זה נורא.
לא אמרנו שלא יתחתנו.
אמרנו שלא יסכנו את הסבא והסבתא שלהם!!
שמחת תורה יותר חשובה משמחת חתן וכלה,
ולפחות לא פחות חשובה.
למה בשמחת תורה לא נתנו ידיים כשרקדו, בהוראת הרבנים הליטאיים (לא מדברת כרגע על חסידיויות מסוימות, לא יודעת מה היה שם, ואיזה הוראה ניתנה), ובחתונות שאני יודעת רקדו כאילו כלום לא קרה???
אם יש חיוב לשמור, צריך לשמור.
כיהודים אנחנו מחויבים לקיים את ההלכה, גם אם זה מתנגש לנו עם הרגש.

 

[חיה .ר.]

צודקת אני מכה על חטא כתבתי בשעה מאוחרת בלילה בלי הרבה מחשבה.
אני עצמי כרגע בבית עם קורונה אחרי שהמסיכה לא ירדה לי מהאף אף פעם.

 

[bat 7]

אפשר גם אחרת....
השבוע הייתי בחתונה שהתקיימה על פי הכללים והייתה שמחה ומאושרת,
נכון, היינו 30 בכל צד במקום 20 אבל משטרה היתה במקום ואישרה את זה
מקום פתוח, מרווח. לחופה ולאוכל הגיעה רק המשפחה הקרובה והמצומצמת
ובשעה 9 המשפחה עזבה את החתונה ואז הגיעו החברים לריקודים.
זה לא היה כמו חתונה באולם עם 400 איש,
אבל כשהחתן והכלה בוגרים וידעו מראש לקראת מה הם הולכים
מבחינתם החתונה היתה מאוד יפה ושמחה

אשריכם!
משמח לשמוע שיש כאלו שכן מצליחים.
לצערי הרב שמעתי (וגם הייתי) בכמה אירועים,
בהם הרגש הטבעי (והמובן!) השתלט על הדעת.
מעניין אותי:
מה עשו בריקודים?
ובאוכל? אכלו כולם סביב אותו שולחן?

 

[רִפְקִי.]

אם מישהו מת בגלל חתונה.
סבא של החתן למשל, זה נורא.
לא אמרנו שלא יתחתנו.
אמרנו שלא יסכנו את הסבא והסבתא שלהם!!
שמחת תורה יותר חשובה משמחת חתן וכלה,
ולפחות לא פחות חשובה.
למה בשמחת תורה לא נתנו ידיים כשרקדו, בהוראת הרבנים הליטאיים (לא מדברת כרגע על חסידיויות מסוימות, לא יודעת מה היה שם, ואיזה הוראה ניתנה), ובחתונות שאני יודעת רקדו כאילו כלום לא קרה???
אם יש חיוב לשמור, צריך לשמור.
כיהודים אנחנו מחויבים לקיים את ההלכה, גם אם זה מתנגש לנו עם הרגש.

למה הסבא והסבתא באו לחתונה כל כך מסוכנת?

 

[bat 7]

למה הסבא והסבתא באו לחתונה כל כך מסוכנת?

שאלה מצוינת.
אני גם שואלת!!!
לכן כתבתי: הרגש האנושי, והמובן משתלט על הדעת!
מה, שסבא שלוימה לא יהיה בחתונה של הנכד המוז'ינקל???
איך אפשר??
ולכן לוקחים את סבא שלוימה שכבר חצי שנה לא יוצא מהבית ומביאים אותו לחתונה מסוכנת...
יכולה לשים פה קישור למישהו מסוים שנפטר באופן וודאי מחתונה של נכד,
אחרי חצי שנה שלא יצא מהבית!
על זה בדיוק כתבתי, ואכתוב שוב: יש חתונות נוראיות!
לא ייתכן שמתוך רצון אמיתי! וטהור! לשמח חתן וכלה,
יסכנו את חיי המבוגרים שבסביבה!

 

[נעמיתוש]

חזק ביותר!

מדוע הורה הרב קנייבסקי לפתוח תלמודי תורה וישיבות קטנות? כששאלה זו נשאלת על ידי אנשי הרשויות היא יותר מחצופה, היא צרוף של חוצפה אטימות וטיפשות.

הרי עשו כל מאמץ לאבד את האמון של הצבור החרדי ומנהיגיו. יצרו מצב שבו מתירים דברים ואוסרים דברים לפי קריטריונים שאין להם כל משמעות בעיני הצבור החרדי.

האיש העומד בראש המערכת רואה בתפילת ראש השנה הילולה. וביום הכיפורים מבין שאפשר להתפלל תחת כיפת השמים בחום כבד ותחת השמש הקופחת. סוכות ושמחת
תורה אינם יותר מאשר מפגשים חברתיים. וארבעת המינים כלל אינם חשובים בעיניו.

כיצד יצפה אדם כזה שלא רק חושב כנ"ל, אלא נותן למחשבותיו המלומדות ביטוי קולני תחת כל מקרופון רענן, שהחלטותיו תזכנה לאמון?

הנה כשדובר על סגר או כתר או כל שם שניתן לו, נכללו בו היישובים החרדיים והשכונות החרדיות. בירושלים נכללו שכונות רבות וביניהן שכונות גדולות כרמות וכנווה יעקב. ולפתע, אחרי שישבו עסקנים חרדים עם הנתונים כמה שעות הצטמק המספר לשתי שכונות בלבד.

איך לא נאבד אמון? אם היה מדובר באדם מקצועי אובייקטיבי, למה צריך היה שעסקנים חרדים ישבו על מדוכה זו? האם מדובר בשאלה ערכית דתית או כיתתית?

וכדי להוסיף שמן למדורת האטימות והטיפשות, עומד לו ראש הממשלה הנכבד ומגלה לרב קנייבסקי, שכל רז לא אניס ליה, כי בתורה "שלנו" נאמר "ונשמרתם מאד לנפשותיכם"…

ועושה זאת בטון של מורה סבלני המדבר לילדים בכתה א'. נו, באמת… מזל שהפסוק צוטט, בלעדי כבוד המצטט, הרב קנייבסקי לא היה יודע שיש ענין כזה, אגב, הפסוק כלל לא מדבר על שמירת הגוף אלא על שמירת הנפש מבחינה רוחנית… היש גבול לטיפשות ולשחצנות?

בנוסף, המשיך הנ"ל, והסביר שלא ייתן שתחלואה "תזלוג" מהשכונות החרדיות המכותרות למקומות האחרים. כלומר, מטרת הסגר סביב השכונות החרדיות אינו לסייע להם למגר את התחלואה אלא להגן על שאר האוכלוסייה.

לגופו של ענין, מדוע באמת הורה הרב קנייבסקי לפתוח את תלמודי התורה והישיבות? הלוא גם בשיא הסגר חנויות המזון היו פתוחות, כי מבינים שמזון הוא דבר נחוץ גם בזמן
פיקוח נפש. כמו כן בתי מרקחת נותרו פתוחים והותר לכל אחד לגשת לבית מרקחת לרכוש תרופות, כי כנ"ל מבינים שתרופות נחוצות וגם הן בגדר פקוח נפש.

הרב קנייבסקי מלמד אותנו שלימוד תורה של צעירים בשעה כזו גם הוא צורך שיש בו פקוח נפש.

הגמרא במסכת ברכות דף ס"א מספרת על שיחה שהתנהלה בין רבי עקיבא שהקהיל קהילות ברבים בזמן שהדבר היה מסוכן בעת ש הרומאים אסרו זאת. לפפוס בן יהודה שהתרעם על כך, אמר לו רבי עקיבא אמשול לך משל, ואמר לו את המשל המפורסם של השועל שקרא לדגים שפחדו מרשתות הדייגים – לעלות ליבשה. אמרו לו הדגים: שוטה, ומה אם במים שהם מקום חיותנו אנו פוחדים, הרי כשנצא מהמים נמות…

אלא מה, שאלו צועקים שזה מסוכן? מדוע לא צעקו זאת על חנויות המזון ובתי המרקחת? כי הם מבינים שיש דברים חשובים…. והם אינם מבינים עד כמה לימוד התורה חשוב…
תורה ליהודים היא כמו מים לדגים. ואמר הרב יצחק אריאלי זצ"ל בספרו עיניים למשפט על ב"ב דף ז': "וק"ו צעירי הצאן, שאם אין גדיים אין תיישים…"

נשיא ארה"ב מבין זאת, ראש ממשלת ישראל עדיין לא.

טורו של הרב מרדכי דוד נויגרשל

 

[רִפְקִי.]

ולכן לוקחים את סבא שלוימה שכבר חצי שנה לא יוצא מהבית ומביאים אותו לחתונה מסוכנת...

?
הוא סנילי? אין לו שיקול דעת בכלל? הילדים סובלים מהפרעת אישיות נרקסיסיטית?
פשוט לא מכירה את המקרה מקרוב.

 

[bat 7]

?
הוא סנילי? אין לו שיקול דעת בכלל? הילדים סובלים מהפרעת אישיות נרקסיסיטית?
פשוט לא מכירה את המקרה מקרוב.

יש לו שיקול דעת, וגם לילדים שלו,
אבל שיקול הדעת נאבד כשזה מגיע לשמחות.
שמעתי את זה כמה פעמים לאחרונה.
עצוב מאד.

 

[רִפְקִי.]

יש לו שיקול דעת, וגם לילדים שלו,
אבל שיקול הדעת נאבד כשזה מגיע לשמחות.
שמעתי את זה כמה פעמים לאחרונה.
עצוב מאד.

אם הוא החליט לבוא, מי את שתצאי נגד שיקול הדעת שלו?
מותר לבן אדם לנהל סיכונים, ומותר לו להחליט שחשוב לו להיות בחתונת הנכד.
עד כמה שאני יודעת, נכון לעכשיו, אין אף אחד שיש לו את הכוח לאסור עליו להגיע.

 

[bat 7]

אם הוא החליט לבוא, מי את שתצאי נגד שיקול הדעת שלו?
מותר לבן אדם לנהל סיכונים, ומותר לו להחליט שחשוב לו להיות בחתונת הנכד.
עד כמה שאני יודעת, נכון לעכשיו, אין אף אחד שיש לו את הכוח לאסור עליו להגיע.

יקרה, אנחנו באותו צד.
חבל על הויכוח.
אף אחד לא אסר עליו לבוא.
רק בגלל ששידרו שהכל כרגיל, והחתונה כמעט כמו בשגרה, זה קרה.
וגם בחתונה עצמה הסבא שכח את השמירה, כי שידרו ש(כמעט) הכל כרגיל.

 

[רִפְקִי.]

יקרה, אנחנו באותו צד.
חבל על הויכוח.
אף אחד לא אסר עליו לבוא.
רק בגלל ששידרו שהכל כרגיל, והחתונה כמעט כמו בשגרה, זה קרה.
וגם בחתונה עצמה הסבא שכח את השמירה, כי שידרו ש(כמעט) הכל כרגיל.

לא. אנחנו לא באותו צד. אני לא בצד שכועס על מפירי ההנחיות, פשוט לא.
זכותי לחגוג בחתונה גדולה, כל עוד שאר המשתתפים מודעים לסיכון ומחליטים לקחת אותו.
כשאצא בחזרה למרחב הציבורי אעטה מסיכה ואשמור על ריחוק, אבל לא יעלה על הדעת שבגלל שהסבא השתתף בחתונה ובעקבות כך חלה, יאשימו את המשתתפים בחוסר אחריות.