הנושאים החמים
הנושאים החמים
אחר צהריים רגוע אחד אני מקבלת טלפון מלקוחה. לקוחה שהיא גם חברה.
"אני מגלה לך סוד", היא לוחשת לנייד, "הבת שלי מתארסת מחר".
"מזל טוב ואיזה יופי", אני עונה וממתינה לשמוע מה היא רוצה ואם בכלל. אולי רק התקשרה לספר לי? לא. לא הגיוני. למה היום אם כך ולא מחר?
אני לא מעיזה לשאול מי החתן ומהיכן הוא. הטקט שבי אומר לי לשתוק.
"את שומעת?" היא שואלת.
"שומעת, ברור"
"המחותנים הם קצת היי סוסייטי כאלו, אז אני חייבת משהו מרשים, שיהיה בבית כשהם יבואו מחר אחר הצהריים, אז מה את יכולה להכין לי?"
"מה את רוצה?", אני שואלת
"משהו שיראה טוב, אבל יהיה גם טעים, לא בטעם של פלסטיק"
אני כמעט נעלבת.
טעם של פלסטיק.
אחרי שיג ושיח ודיון הא מחליטה להזמין 80 כדורים מצופים שוקולד.
למה 80?
לא שאלתי.
הרווח שלי.
כשאני שואלת אותה באיזה טעם היא רוצה את הכדורים, היא מסתבכת ומסבכת גם אותי.
"מה את מציעה?"
אני עונה לה שאפשר תות ואפשר קרמל, ואפשר חלבה ואפשר מנטה ואפשר שוקולד ואפשר וניל ואפשר .... ואפשר...
"תות אני רוצה, נראה לי כולם אוהבים"
אבל אמא שלי אוהבת מנטה, והאמת שגם אני, אז אולי מנטה?"
"אבל יש הרבה שלא אוהבים מנטה, אז אולי אני אקח קרמל?"
"אין בעיה" אני עונה לה והראש שלי כבר מתחיל לכאוב.
"אבל רגע, אולי בעצם חלבה?"
"אז מה את אומרת העני?"
אני מציעה לה לקחת 20X4 טעמים.
"וואו, את גאון" היא אומרת ואני צוחקת לעצמי. אם זה הופך אותי לגאון. קל למדי.
"אז אני אכין לך 20 בטעם תות, 20 בטעם מנטה, 20 בטעם קרם עוגיות שזה בעצם קרמל ו-20 בטעם חלבה".
מעולה.
היא לא שואלת למחיר. לא אכפת לה. המחותנים הם היי סוסייטי וצריך להרשים.
אני כמעט לוחצת על סיים שיחה אבל אז אני שומעת אותה שואלת "אבל איך נבדיל בן הטעמים השונים. חסר לי שהחתן יקח מנטה ולא יאהב או שאמא שלו תיקח תות כשהיא לא אוהבת תות. פדיחות.
"אל תדאגי", אני אומרת לה "תשאירי את זה לי. זו הבעיה שלי. מבטיחה לך שבעז"ה תצליחי להבדיל ביניהם"
"תודה תודה תודה" היא אומרת לי 3 פעמים. סוג של חזקה.
"אני סוגרת את הנייד ולוחשת לאוויר "תודה תגידי לי אחרי שתקבלי את ה"סחורה".
יורדת למכולת לקנות חומרים שחסרים לי בבית.
חוזרת הביתה
ומתחילה לעבוד.
אז איך החברה שלי הצליחה להבדיל בים הסוגים השונים?
כך:
מבדילים גם אתם?
סוף הסיפור
למחרת אני מקבלת טלפון ממספר לא מוכר.
אני עונה והקול גם לא מוכר לי.
"שלום"
"שלום"
"העני?"
"אהה"
אני דיצה גולדנפרטיגשטיינברגר [שם בדוי לדמות קיימת], אני המחותנת של X, הבן שלי התארס עם הבת שלה"
"אהה"
מפה לשם היא הזמינה לשבת הבאה, כשהכלה תגיע, מגש פטיפורים. "אחרים. לא כאלו, רוצה משהו שהיא עוד לא אכלה"
בסוד אגלה לכם ששאלתי אותה למה כל כך דחוף לה להזמין [כן אני יודעת שיכולתי למעשה לירות לעצמי ברגליים],
"כי המחותנים הם קצת היי סוסייטי, וגם הכלה"
"אה"
אני אומרת.
מנתקת
וצוחקת כל הדרך אל המטבח
העיקר שיהיה במזל טוב
מתכון?
בבקשה
300 גרם ביסקויטים בהירים טחונים
200 גרם שוקולד לבן
1/3 כוס ריצ' גולמי, ועוד לפי הצורך
תמצית טעם או קרם בטעם הרצוי
זה אומר שאם רוצים בטעם קרם עוגיות- אז צריך 1 כוס של הקרם הרצוי
לטעם חלבה- 3/4 כוס טחינה גולמית+1/3 כוס דבש
ממיסים שוקולד לבן.
שמים את כל הרכיבם הקערה ומערבבים עד שמתקלת תערובת אחידה. התערובת יכולה להיות מעט דביקה, אבל רק מעט. אם היא מרוד דביקה מוסיפים עוד פירורי עוגיות. אם התערבות יבשה מדי- עוד קצת ריצ'.
דוחסים את התערובת לתבנית שקעים בתורת כדורים
מקפיאים להתקשות מוחלטת.
אם אין תבנית, מכינים תערובת לפי המתכון ומוסיפים בסיקויטים טחונים או ריצ' לפי הצורך עד שמתקבלת תערובת נוחה לכדרור
מכדררים ומעבירים להקפאה.
לציפוי:
300 גרם שוקולד מריר מומס עם 3 כפות שמן.
טובלים את הכדורים בשוקולד. מנערים קלות מעודפי שוקולד ומורידים למגש.
מקשטים איך שרוצים.
מה אני עשיתי לקישוט?
מנטה- פסים בשוקולד לבן
תות- סוכר צבוע בצבע ורוד
קרם עוגיות- פרורי ביסקויטים
חלבה-טחינה- אבקת איבוק ברונזה.
אם בחרתם לקשט בפירורים, סוכר, וכו' צריך לשים לב לפזר את הקישוט בעוד השוקולד שבציפוי רטוב. אז אל תטבלו את כולם בבת אחת. מה שאתם לא מתכננים לטבול מיד בשוקולד, תשאירו במקפיא
לטעם תות- תמצית בטעם תות - 4 טיפות, ואולי יותר לפי הטעם
לטעם מנטה- תמצית בטעם מנטה- 3 טיפות, ואולי יותר לפי הטעם
אפשר צבע מאכל ירוק למנטה וורוד לתות, לא חובה
אפשר להמיר לכל טעם אחר- קפוצ'ינו, קרמל, וניל וכיוצ"ב בהמרת כוס הקרם לכוס מהקרם הרצוי
"אני מגלה לך סוד", היא לוחשת לנייד, "הבת שלי מתארסת מחר".
"מזל טוב ואיזה יופי", אני עונה וממתינה לשמוע מה היא רוצה ואם בכלל. אולי רק התקשרה לספר לי? לא. לא הגיוני. למה היום אם כך ולא מחר?
אני לא מעיזה לשאול מי החתן ומהיכן הוא. הטקט שבי אומר לי לשתוק.
"את שומעת?" היא שואלת.
"שומעת, ברור"
"המחותנים הם קצת היי סוסייטי כאלו, אז אני חייבת משהו מרשים, שיהיה בבית כשהם יבואו מחר אחר הצהריים, אז מה את יכולה להכין לי?"
"מה את רוצה?", אני שואלת
"משהו שיראה טוב, אבל יהיה גם טעים, לא בטעם של פלסטיק"
אני כמעט נעלבת.
טעם של פלסטיק.
אחרי שיג ושיח ודיון הא מחליטה להזמין 80 כדורים מצופים שוקולד.
למה 80?
לא שאלתי.
הרווח שלי.
כשאני שואלת אותה באיזה טעם היא רוצה את הכדורים, היא מסתבכת ומסבכת גם אותי.
"מה את מציעה?"
אני עונה לה שאפשר תות ואפשר קרמל, ואפשר חלבה ואפשר מנטה ואפשר שוקולד ואפשר וניל ואפשר .... ואפשר...
"תות אני רוצה, נראה לי כולם אוהבים"
אבל אמא שלי אוהבת מנטה, והאמת שגם אני, אז אולי מנטה?"
"אבל יש הרבה שלא אוהבים מנטה, אז אולי אני אקח קרמל?"
"אין בעיה" אני עונה לה והראש שלי כבר מתחיל לכאוב.
"אבל רגע, אולי בעצם חלבה?"
"אז מה את אומרת העני?"
אני מציעה לה לקחת 20X4 טעמים.
"וואו, את גאון" היא אומרת ואני צוחקת לעצמי. אם זה הופך אותי לגאון. קל למדי.
"אז אני אכין לך 20 בטעם תות, 20 בטעם מנטה, 20 בטעם קרם עוגיות שזה בעצם קרמל ו-20 בטעם חלבה".
מעולה.
היא לא שואלת למחיר. לא אכפת לה. המחותנים הם היי סוסייטי וצריך להרשים.
אני כמעט לוחצת על סיים שיחה אבל אז אני שומעת אותה שואלת "אבל איך נבדיל בן הטעמים השונים. חסר לי שהחתן יקח מנטה ולא יאהב או שאמא שלו תיקח תות כשהיא לא אוהבת תות. פדיחות.
"אל תדאגי", אני אומרת לה "תשאירי את זה לי. זו הבעיה שלי. מבטיחה לך שבעז"ה תצליחי להבדיל ביניהם"
"תודה תודה תודה" היא אומרת לי 3 פעמים. סוג של חזקה.
"אני סוגרת את הנייד ולוחשת לאוויר "תודה תגידי לי אחרי שתקבלי את ה"סחורה".
יורדת למכולת לקנות חומרים שחסרים לי בבית.
חוזרת הביתה
ומתחילה לעבוד.
אז איך החברה שלי הצליחה להבדיל בים הסוגים השונים?
כך:
מבדילים גם אתם?
סוף הסיפור
למחרת אני מקבלת טלפון ממספר לא מוכר.
אני עונה והקול גם לא מוכר לי.
"שלום"
"שלום"
"העני?"
"אהה"
אני דיצה גולדנפרטיגשטיינברגר [שם בדוי לדמות קיימת], אני המחותנת של X, הבן שלי התארס עם הבת שלה"
"אהה"
מפה לשם היא הזמינה לשבת הבאה, כשהכלה תגיע, מגש פטיפורים. "אחרים. לא כאלו, רוצה משהו שהיא עוד לא אכלה"
בסוד אגלה לכם ששאלתי אותה למה כל כך דחוף לה להזמין [כן אני יודעת שיכולתי למעשה לירות לעצמי ברגליים],
"כי המחותנים הם קצת היי סוסייטי, וגם הכלה"
"אה"
אני אומרת.
מנתקת
וצוחקת כל הדרך אל המטבח
העיקר שיהיה במזל טוב
מתכון?
בבקשה
300 גרם ביסקויטים בהירים טחונים
200 גרם שוקולד לבן
1/3 כוס ריצ' גולמי, ועוד לפי הצורך
תמצית טעם או קרם בטעם הרצוי
זה אומר שאם רוצים בטעם קרם עוגיות- אז צריך 1 כוס של הקרם הרצוי
לטעם חלבה- 3/4 כוס טחינה גולמית+1/3 כוס דבש
ממיסים שוקולד לבן.
שמים את כל הרכיבם הקערה ומערבבים עד שמתקלת תערובת אחידה. התערובת יכולה להיות מעט דביקה, אבל רק מעט. אם היא מרוד דביקה מוסיפים עוד פירורי עוגיות. אם התערבות יבשה מדי- עוד קצת ריצ'.
דוחסים את התערובת לתבנית שקעים בתורת כדורים
מקפיאים להתקשות מוחלטת.
אם אין תבנית, מכינים תערובת לפי המתכון ומוסיפים בסיקויטים טחונים או ריצ' לפי הצורך עד שמתקבלת תערובת נוחה לכדרור
מכדררים ומעבירים להקפאה.
לציפוי:
300 גרם שוקולד מריר מומס עם 3 כפות שמן.
טובלים את הכדורים בשוקולד. מנערים קלות מעודפי שוקולד ומורידים למגש.
מקשטים איך שרוצים.
מה אני עשיתי לקישוט?
מנטה- פסים בשוקולד לבן
תות- סוכר צבוע בצבע ורוד
קרם עוגיות- פרורי ביסקויטים
חלבה-טחינה- אבקת איבוק ברונזה.
אם בחרתם לקשט בפירורים, סוכר, וכו' צריך לשים לב לפזר את הקישוט בעוד השוקולד שבציפוי רטוב. אז אל תטבלו את כולם בבת אחת. מה שאתם לא מתכננים לטבול מיד בשוקולד, תשאירו במקפיא
לטעם תות- תמצית בטעם תות - 4 טיפות, ואולי יותר לפי הטעם
לטעם מנטה- תמצית בטעם מנטה- 3 טיפות, ואולי יותר לפי הטעם
אפשר צבע מאכל ירוק למנטה וורוד לתות, לא חובה
אפשר להמיר לכל טעם אחר- קפוצ'ינו, קרמל, וניל וכיוצ"ב בהמרת כוס הקרם לכוס מהקרם הרצוי
נערך לאחרונה ב:
