סיפור בהמשכים רצח קטלני - סיפור בהמשכים.

אוראל סולטן · 4/4/25

שימי אדלר, ישיבע-בוחער מארה"ב החדשה שנמצאת בשליטת המוסלמים, נעצר בערב לאחר שחוזר מפגישה, בחשד כי הוא רצח את הנשיא של 'A.N.W', שתכנן להשתלט על הנשיאות העכשווית.

לאחר חקירות מתישות הוא נכנס לתא מעצר ופוגש שם את ג'ף - שעובד בשירות 'A.N.W', אשר עוזר לו לצאת בתמורה להבטחת עזרה. הוא משוחח עם אדם מה'A.N.W', שמסביר לו את פרטי המשימה ומאיים עליו. הוא טס לאוסטריה ונכנס לבית אח הנשיא, כשלפתע מתקשר בן-אדם שאומר לו לבוא לרחוב מסוים. הוא מתחיל ללכת, אך בדרך מתעכב. הזקנים שעיכבוהו נרצחים ונלקחים ע"י פרמדיקים. השוטרים במקום לא מוצאים ראיות וסוגרים את התיק לבינתיים.

שימי מוצא את מה שנראה כדפים. הוא הולך לסוכן שבבית הדפוס ומביא לו אותם, כשמיד לאחר מכן, הוא נורה בידי מתנקש ונסחב ע"י הסוכן.

ג'ף פוגש את אח הנשיא בכלא - והם בורחים ומדווחים לאדם שטעה במיקום הדפים. הפסנתר בכניסה למלון מתפוצץ.

שימי מתעורר בבית החולים ושוכח את מה שקרה. הוא פוגש את הזקן שעצר אותו בבית חב"ד ומדבר איתו. הזקן מוזהר שלא לגלות כלום לשימי. שימי שומע את זאב הזקן ממלמל משהו, וחולם חלום משונה באחד הלילות. הוא מקבל שיחה מג'ף, ולא מזהה אותו.

ג'ף עוקב אחרי אדם. אדוארד חושד בו ומורה לחוקר פרסי ווין להתנקש בו. ג'ף מגלה לו על המעקב.

#88

אמו חייכה אליו, מלטפת את ראשו. "לא זוכר כלום, נכון?"

שימי הנהן לאט.

"זה טבעי," אמר אביו. "הרופאים אמרו שזה קורה."

"אתה נראה הרבה יותר טוב," הוסיפה אחותו. "היית חולה מאוד, שימי, והיית צריך לעבור ניתוח חירום. הכל בסדר עכשיו."

שקט.

המילים חלחלו לאט.

שקר.

הוא רצה לשאול, להתעמת, אבל שלושתם הסתכלו עליו באותו מבט עדין, דואג.

ולפתע הוא ידע שאדם אמר להם להגיד את זה.

אז הוא הנהן. שיחק את המשחק, מחייך חיוך עייף.

"כן... אני חושב שכן."

...

ג'ף קיבל את השיחה מאדם כמה שעות לאחר מכן. קולו של אדם היה חד, מחושב.

"הוא חזר."

שקט. ג'ף הצמיד את הטלפון לאוזנו.

"אבל זה לא נגמר."

ג'ף הנהן, למרות שאדם לא יכול היה לראות אותו.

"מה עם המשפחה שלו?" שאל ג'ף.

"איתו. בדיוק לפי התכנון."

ג'ף פלט נשיפה קלה. "אז מה עכשיו?"

"אתה יודע מה עכשיו."

"כן."

השיחה נותקה.

זה לא נגמר.

ג'ף דחף את הטלפון לכיסו, יוצא מהבית. מתקדם אל עבר הרכב שלו.

הוא צריך למצוא את שימי, לשים עין על ההתפתחויות. לגלות לו על אדם.

הוא לא ציפה לבעיות.

ג'ף הכניס את המפתח לסוויץ’, מתניע את הרכב ונוסע.

הכביש היה שקט בשעה זו. ג'ף נסע במהירות, מחשבותיו רצות קדימה, מנסות להבין את המהלך הבא.

הוא לא שם לב לרכב הכהה שהגיח מאחוריו. לא ראה איך הוא השתלב בזהירות בנתיב שלו, שומר מרחק קבוע. לא הבחין באיש שבתוכו.

אבל אז, כשהאט ברמזור האדום, משהו גרם לו להרים מבט למראה האחורית.

הוא לא לבד.

במושב הקדמי של הרכב הנוסף, ג'ף ראה זוג עיניים מציצות אליו. הוא זיהה אותם מיד.

פרסי.

אוראל סולטן · 7/4/25

שימי אדלר, ישיבע-בוחער מארה"ב החדשה שנמצאת בשליטת המוסלמים, נעצר בערב לאחר שחוזר מפגישה, בחשד כי הוא רצח את הנשיא של 'A.N.W', שתכנן להשתלט על הנשיאות העכשווית.

לאחר חקירות מתישות הוא נכנס לתא מעצר ופוגש שם את ג'ף - שעובד בשירות 'A.N.W', אשר עוזר לו לצאת בתמורה להבטחת עזרה. הוא משוחח עם אדם מה'A.N.W', שמסביר לו את פרטי המשימה ומאיים עליו. הוא טס לאוסטריה ונכנס לבית אח הנשיא, כשלפתע מתקשר בן-אדם שאומר לו לבוא לרחוב מסוים. הוא מתחיל ללכת, אך בדרך מתעכב. הזקנים שעיכבוהו נרצחים ונלקחים ע"י פרמדיקים. השוטרים במקום לא מוצאים ראיות וסוגרים את התיק לבינתיים.

שימי מוצא את מה שנראה כדפים. הוא הולך לסוכן שבבית הדפוס ומביא לו אותם, כשמיד לאחר מכן, הוא נורה בידי מתנקש ונסחב ע"י הסוכן.

ג'ף פוגש את אח הנשיא בכלא - והם בורחים ומדווחים לאדם שטעה במיקום הדפים. הפסנתר בכניסה למלון מתפוצץ.

שימי מתעורר בבית החולים ושוכח את מה שקרה. הוא פוגש את הזקן שעצר אותו בבית חב"ד ומדבר איתו. הזקן מוזהר שלא לגלות כלום לשימי. שימי שומע את זאב הזקן ממלמל משהו, וחולם חלום משונה באחד הלילות. הוא מקבל שיחה מג'ף, ולא מזהה אותו.

ג'ף עוקב אחרי אדם. אדוארד חושד בו ומורה לחוקר פרסי ווין להתנקש בו. ג'ף מגלה לו על המעקב.

#89

ג'ף ישב מאחורי ההגה, ידיו לופתות אותו בכוח, פרקי אצבעותיו מלבינים.

מאחוריו, אורות פנסים חדים חתכו את החשיכה, משתקפים במראה האחורית. פרסי היה שם, קרוב מדי, רודף בלתי נלאה עם מטרה אחת בלבד: לעצור את ג'ף .

הכביש התפתל לפניו, רטוב וחלקלק. ג'ף ידע שאין לו הרבה אפשרויות. הוא לחץ על הדוושה, המנוע נהם בתגובה, והמהירות עלתה.

פרסי לא התכוון לוותר. הוא התקדם עם רכבו קרוב יותר, מנסה למחוק את ג'ף מהכביש. ג'ף הבחין בו בזווית העין והבין שהוא חייב לחשוב מהר.

במרחק, הוא ראה סמטה צרה הפונה ימינה. בלי לחשוב פעמיים, הוא סובב את ההגה בפתאומיות, הגלגלים מחליקים על האספלט הרטוב.

הרכב נכנס לסמטה הצרה, כמעט שורט קיר לבנים מלא בגרפיטי של עין רואה. אולי סימן. אולי אזהרה.

הסמטה הייתה מלאה בפחי אשפה ומכשולים אחרים. ג'ף ניווט בין במיומנות, בעודו שומע את רכבו של פרסי מתקרב מאחור .

לפתע, חתול קפץ מהצד, וג'ף נאלץ להסיט את ההגה בחדות כדי לא לפגוע בו. הרכב חרק, והוא לחץ על הדוושה עד שהרגיש את השלדה מתוחה כמו מיתר. הוא לא יכול להרשות לעצמו לטעות. לא הפעם.

הוא המשיך לנסוע, יוצא מהסמטה אל כביש ראשי יותר. התנועה הייתה דלילה, אך מספיק מכוניות היו שם כדי להוות מכשול נוסף.

ג'ף השתלב בתנועה, מנסה להתמזג ולהיעלם מעיניו של פרסי. הוא הביט במראה האחורית וראה את רכבו של פרסי מגיח מהסמטה, מחפש אותו, כמעט בלי להאט.

"אתה לא תתפוס אותי", לחש ג'ף, לא מתוך ביטחון, אלא מתוך צורך. מתוך תקווה שהמילים עצמן ישפיעו על המציאות.

הוא פנה שמאלה, ואז ימינה, מנסה לבלבל את רודפו. הרחובות הצרים והבניינים הגבוהים יצרו מבוך עירוני, וג'ף קיווה שזה יספיק כדי להימלט.

לבו פעם מהר, נשימתו כבדה. הוא ידע שהמשחק הזה של חתול ועכבר לא יכול להימשך לנצח. הוא צריך לברוח. להיעלם.

אוראל סולטן · 7/4/25

שימי אדלר, ישיבע-בוחער מארה"ב החדשה שנמצאת בשליטת המוסלמים, נעצר בערב לאחר שחוזר מפגישה, בחשד כי הוא רצח את הנשיא של 'A.N.W', שתכנן להשתלט על הנשיאות העכשווית.

לאחר חקירות מתישות הוא נכנס לתא מעצר ופוגש שם את ג'ף - שעובד בשירות 'A.N.W', אשר עוזר לו לצאת בתמורה להבטחת עזרה. הוא משוחח עם אדם מה'A.N.W', שמסביר לו את פרטי המשימה ומאיים עליו. הוא טס לאוסטריה ונכנס לבית אח הנשיא, כשלפתע מתקשר בן-אדם שאומר לו לבוא לרחוב מסוים. הוא מתחיל ללכת, אך בדרך מתעכב. הזקנים שעיכבוהו נרצחים ונלקחים ע"י פרמדיקים. השוטרים במקום לא מוצאים ראיות וסוגרים את התיק לבינתיים.

שימי מוצא את מה שנראה כדפים. הוא הולך לסוכן שבבית הדפוס ומביא לו אותם, כשמיד לאחר מכן, הוא נורה בידי מתנקש ונסחב ע"י הסוכן.

ג'ף פוגש את אח הנשיא בכלא - והם בורחים ומדווחים לאדם שטעה במיקום הדפים. הפסנתר בכניסה למלון מתפוצץ.

שימי מתעורר בבית החולים ושוכח את מה שקרה. הוא פוגש את הזקן שעצר אותו בבית חב"ד ומדבר איתו. הזקן מוזהר שלא לגלות כלום לשימי. שימי שומע את זאב הזקן ממלמל משהו, וחולם חלום משונה באחד הלילות. הוא מקבל שיחה מג'ף, ולא מזהה אותו.

ג'ף עוקב אחרי אדם. אדוארד חושד בו ומורה לחוקר פרסי ווין להתנקש בו. ג'ף מגלה לו על המעקב.

#90

בעודו חושב, הוא ראה גשר מתקרב. מתחתיו, נהר זרם באיטיות. רעיון מסוכן עלה בראשו.

הוא האיץ, מתקרב לגשר, ואז, ברגע האחרון, סובב את ההגה בפראות וחתך לדרך עפר שהייתה מתחת לגשר, לצד הנהר. הפנסים כבו. ג'ף המשיך לנסוע בעיוורון יחסי, נשען רק על תחושת הכיוון ועל לב פועם מדי.

מתחת לגשר, גשם הדהד. הוא עצר. נשם. הקשיב.

מעליו - רעם של מנוע זר, גס. רכבו של פרסי עבר את הגשר ולא האט. הוא ממשיך הלאה, לא חושד. עדיין לא.

ג'ף נשען לאחור. שקט. אבל זה לא היה סיום. זה היה פאוזה.

משהו רעד באוויר. אולי מנוע, אולי משהו בתוכו. הוא ידע - זו לא הייתה הבריחה האחרונה שלו. רק הראשונה.
ג'ף הבין שהוא לא יכול להישאר כאן לנצח. מתחת לגשר, בקור הלח, הרכב שלו נעשה למחבוא שקוף מדי. אם פרסי יתהה, אם יחזור, אם רק יציץ מטה - הוא גמור. השניות שחלפו הרגישו כמו ברזלים קרים שדוקרים את עמוד השדרה שלו.

הוא הפעיל את המנוע שוב, בלחיצה שקטה, כמעט דוממת, כאילו פחד להעיר את הסיוט מרבצו.

הוא החל לנסוע באיטיות לאורך הנהר, לאורך סמטה שאפילו גוגל מפות מתביישת לצייר. המקום הזה היה נשכח מהעולם, וכנראה בצדק. קירות מתקלפים, פנסים מהבהבים, סדקים שנראים כמו צלקות של הזמן.

אבל כל עוד זה הרחק מפרסי - זה בית.

הוא ניתב את הרכב מהאזור, חוזר בהדרגה לרחובות מוכרים יותר. גשם המשיך להכות, אבל בתוכו כבר היה משהו אחר - מטרה. הוא ידע בדיוק לאן הוא נוסע: אל שימי.

אוראל סולטן · 7/4/25

שימי אדלר, ישיבע-בוחער מארה"ב החדשה שנמצאת בשליטת המוסלמים, נעצר בערב לאחר שחוזר מפגישה, בחשד כי הוא רצח את הנשיא של 'A.N.W', שתכנן להשתלט על הנשיאות העכשווית.

לאחר חקירות מתישות הוא נכנס לתא מעצר ופוגש שם את ג'ף - שעובד בשירות 'A.N.W', אשר עוזר לו לצאת בתמורה להבטחת עזרה. הוא משוחח עם אדם מה'A.N.W', שמסביר לו את פרטי המשימה ומאיים עליו. הוא טס לאוסטריה ונכנס לבית אח הנשיא, כשלפתע מתקשר בן-אדם שאומר לו לבוא לרחוב מסוים. הוא מתחיל ללכת, אך בדרך מתעכב. הזקנים שעיכבוהו נרצחים ונלקחים ע"י פרמדיקים. השוטרים במקום לא מוצאים ראיות וסוגרים את התיק לבינתיים.

שימי מוצא את מה שנראה כדפים. הוא הולך לסוכן שבבית הדפוס ומביא לו אותם, כשמיד לאחר מכן, הוא נורה בידי מתנקש ונסחב ע"י הסוכן.

ג'ף פוגש את אח הנשיא בכלא - והם בורחים ומדווחים לאדם שטעה במיקום הדפים. הפסנתר בכניסה למלון מתפוצץ.

שימי מתעורר בבית החולים ושוכח את מה שקרה. הוא פוגש את הזקן שעצר אותו בבית חב"ד ומדבר איתו. הזקן מוזהר שלא לגלות כלום לשימי. שימי שומע את זאב הזקן ממלמל משהו, וחולם חלום משונה באחד הלילות. הוא מקבל שיחה מג'ף, ולא מזהה אותו.

ג'ף עוקב אחרי אדם. אדוארד חושד בו ומורה לחוקר פרסי ווין להתנקש בו. ג'ף מגלה לו על המעקב.

#91

גשם דק ירד על העיר. כזה שלא באמת מרטיב אותך, רק מחדיר תחושת לחות עקשנית מתחת לבגדים. ג'ף עמד מול דלת עץ ירוקה עם כתם טחב בצורת דג. זה היה הבית של שימי, או לפחות כך נאמר לו. תריסים ירוקים דהויים היו על החלון, לידם גרם מדרגות שרעידת אדמה הייתה גורמת לו להתפרק. הוא נשם עמוק. מבפנים, הכול בער.

הגשם דפק כמו אצבעות קרות על חלון הלילה. ג'ף היה מכוסה טיפות זעירות, כאילו עבר דרך מקווה סמוי מן העין. התחמקותו מפרסי השאירה אותו מתנשף, שפתיו חתומות וליבו דוהר כמו עכברון כלוא. הוא ידע שהזמן שלו קצר. הוא ידע שזה עלול להיות הסוף. אבל הוא היה חייב לדעת. להודיע.

הוא הרים את ידו ודפק.

פעם אחת.

פעם שנייה.

רק בפעם השלישית הדלת נפתחה. שימי עמד שם. אותו שימי. אבל לא בדיוק. שיער ראשו השחור היה פרוע, עיניו עייפות, והחולצה שלבש הייתה נראית כאילו היא מלפני שלושה ימים.

העיניים שלו היו ריקות ממבע. עייפות.

"היי שימי," פלט ג'ף, "זה אני. ג'ף. אתה... אתה זוכר אותי?"

"האדם שבתמונה הזו." הוא שלף תמונה מקומטת מכיס המעיל הרטוב שלו. "אני חושד בו."

שימי הביט בו כמו שמביטים בתיבת דואר שלא נפתחה כבר חודשים. משהו לא הסתדר לו, אבל הוא לא ידע מה בדיוק.

"אני לא... אני לא חושב", הוא אמר לאט. תשוש למדי. אפילו לא שם לב מי הדובר שמולו. "אולי התבלבלת בבית."

"מה?" ג'ף ניסה לא לאבד את הסבלנות. "שימי, אתה לא מזהה אותי? היית... היינו יחד שם, אתה יודע איפה. אתה זוכר את אדם?"

"אדם?" שימי העווה את פניו. "זה שם של כלב?"

ג'ף עצם עיניים. הוא חשב על כל מה שקרה. איך מצא את המידע. איך ברח. איך הגיע עד לפה. וכל זה - לשום דבר?

הוא בלע את רוקו. "אני חושב... אני חושב שמישהו עשה לך משהו. אולי מחק לך את הזיכרון. אבל אני צריך שתעזור לי."

שתיקה. ואז שימי, כמעט בציניות, שאל: "למה לי לעזור למישהו שאני לא זוכר?"

"כי זה קשור אליך. אל החיים שלך. אל החיים של כולם."

אוראל סולטן · 7/4/25

שימי אדלר, ישיבע-בוחער מארה"ב החדשה שנמצאת בשליטת המוסלמים, נעצר בערב לאחר שחוזר מפגישה, בחשד כי הוא רצח את הנשיא של 'A.N.W', שתכנן להשתלט על הנשיאות העכשווית.

לאחר חקירות מתישות הוא נכנס לתא מעצר ופוגש שם את ג'ף - שעובד בשירות 'A.N.W', אשר עוזר לו לצאת בתמורה להבטחת עזרה. הוא משוחח עם אדם מה'A.N.W', שמסביר לו את פרטי המשימה ומאיים עליו. הוא טס לאוסטריה ונכנס לבית אח הנשיא, כשלפתע מתקשר בן-אדם שאומר לו לבוא לרחוב מסוים. הוא מתחיל ללכת, אך בדרך מתעכב. הזקנים שעיכבוהו נרצחים ונלקחים ע"י פרמדיקים. השוטרים במקום לא מוצאים ראיות וסוגרים את התיק לבינתיים.

שימי מוצא את מה שנראה כדפים. הוא הולך לסוכן שבבית הדפוס ומביא לו אותם, כשמיד לאחר מכן, הוא נורה בידי מתנקש ונסחב ע"י הסוכן.

ג'ף פוגש את אח הנשיא בכלא - והם בורחים ומדווחים לאדם שטעה במיקום הדפים. הפסנתר בכניסה למלון מתפוצץ.

שימי מתעורר בבית החולים ושוכח את מה שקרה. הוא פוגש את הזקן שעצר אותו בבית חב"ד ומדבר איתו. הזקן מוזהר שלא לגלות כלום לשימי. שימי שומע את זאב הזקן ממלמל משהו, וחולם חלום משונה באחד הלילות. הוא מקבל שיחה מג'ף, ולא מזהה אותו.

ג'ף עוקב אחרי אדם. אדוארד חושד בו ומורה לחוקר פרסי ווין להתנקש בו. ג'ף מגלה לו על המעקב.

#92

שימי רק שתק.

"תקשיב," הוא אמר, קופץ על ההזדמנות האחרונה. "יש מישהו שאני חושד בו. אני חייב שתראה את הפנים שלו. אולי תזכור משהו."

הוא שלף את התמונה. תמונה דהויה מעט, שנלקחה מפנקס ישן שמצא במחסן. גבר עם עיניים קרות, שיער חום כהה, נראה צעיר מדי למי שהוא אמור להיות.

שימי לקח את התמונה, בחוסר עניין כמעט. ואז ראה אותה. קופא.

עיניו התרחבו, פניו החווירו כאילו נשאב מהם כל קמצוץ דם. התמונה רעדה בידו. "מאיפה... מאיפה השגת את זה?"

"מה? אתה מזהה אותו?" ג'ף שאל, מתקרב אליו צעד אחד.

שימי הסתכל עליו, ואז החזיר את מבטו לתמונה.

שימי הרים את ראשו. "אתה לא תאמין לי."

"ניסיתי להאמין לדברים מוזרים יותר בשבוע האחרון. נסה אותי."

שימי הסתובב. הלך שני צעדים לפנים. הסתובב חזרה. "אני... לא יודע על מה אתה מדבר," הוא לחש, ואז הרים את ראשו והביט היישר בעיני ג'ף. "אבל אם אתה מחפש חשוד..."

הוא הצביע על עצמו.

"זה אני."

ג'ף קפא.

"מה?" הוא לחש.

"אני לא זוכר הכל," שימי אמר, "אבל אני זוכר את הפנים האלה. מהשינה. מהסיוטים. מ... לא משנה ממה. זה הוא, וזה אני. אני הייתי שם. אני עשיתי משהו. אני... הייתי חלק מזה. אולי המרכז של זה."

שתיקה נפלה כמו שמיכה כבדה.

שימי לקח נשימה עמוקה. "אני מצטער."

ג'ף זז לאט. כל גופו רעד. "תודה שסיפרת לי." הוא לחש.

"שיהיה לך בהצלחה", אמר שימי בשקט, ונשמע כאילו הוא מתכוון לזה.

הוא קם. הסתובב. הלך לעבר הדלת. יוצא מיד. אולי בורח.

הגשם התחזק.

הדלת נסגרה.

מאחורי חלון בקומה השנייה, ווילון זז. יד משכה אותו לאחור בשקט. עיניים בהירות בצבצו מבעד לחלון, עוקבות, סופגות, מהרהרות בצעד הבא.

דמות חייכה.

חיוך שלא שייך לאדם.

חיוך של משהו אחר.

והיא לחשה. לא לעצמה, אלא אל תוך העולם:

"עוד אחד התעורר. המשחק מתחיל."

אוראל סולטן · 7/4/25

ב"ה כמו בכל שנה לפני פסח, יש לכם פה 4 פרקים חדשים ודי ארוכים (89-92). תהינו!!!

דיון - רצח קטלני - נספח דיונים.

בעז"ה בנספח זה תעלו את תגובותיכם לגבי הסיפור, ונקים את דיוני "מאחורי הקלעים" שלו. כמו כן ניתן לכתוב כאן רעיונות להמשך הסיפור, למסרים שאפשר להכניס בתוכו, או לכל דבר אחר. אלו שלא הבינו דבר מה בסיפור, או שצורם להם שם משהו - גם כן יכתבו את דעתם כאן, ובעז"ה אני אשתדל להיענות לדרישותיהם. בעז"ה מדי...

www.prog.co.il

אוראל סולטן · 8/4/25

שימי אדלר, ישיבע-בוחער מארה"ב החדשה שנמצאת בשליטת המוסלמים, נעצר בערב לאחר שחוזר מפגישה, בחשד כי הוא רצח את הנשיא של 'A.N.W', שתכנן להשתלט על הנשיאות העכשווית.

לאחר חקירות מתישות הוא נכנס לתא מעצר ופוגש שם את ג'ף - שעובד בשירות 'A.N.W', אשר עוזר לו לצאת בתמורה להבטחת עזרה. הוא משוחח עם אדם מה'A.N.W', שמסביר לו את פרטי המשימה ומאיים עליו. הוא טס לאוסטריה ונכנס לבית אח הנשיא, כשלפתע מתקשר בן-אדם שאומר לו לבוא לרחוב מסוים. הוא מתחיל ללכת, אך בדרך מתעכב. הזקנים שעיכבוהו נרצחים ונלקחים ע"י פרמדיקים. השוטרים במקום לא מוצאים ראיות וסוגרים את התיק לבינתיים.

שימי מוצא את מה שנראה כדפים. הוא הולך לסוכן שבבית הדפוס ומביא לו אותם, כשמיד לאחר מכן, הוא נורה בידי מתנקש ונסחב ע"י הסוכן.

ג'ף פוגש את אח הנשיא בכלא - והם בורחים ומדווחים לאדם שטעה במיקום הדפים. הפסנתר בכניסה למלון מתפוצץ.

שימי מתעורר בבית החולים ושוכח את מה שקרה. הוא פוגש את הזקן שעצר אותו בבית חב"ד ומדבר איתו. הזקן מוזהר שלא לגלות כלום לשימי. שימי שומע את זאב הזקן ממלמל משהו, וחולם חלום משונה באחד הלילות. הוא מקבל שיחה מג'ף, ולא מזהה אותו.

ג'ף עוקב אחרי אדם. אדוארד חושד בו ומורה לחוקר פרסי ווין להתנקש בו. ג'ף מגלה לו על המעקב.

הפרק הזה והפרק הבא היו כמעט הכי קשים לכתיבה. הייתי צריך לסנן ולשכתב ושוב לסנן, עד שב"ה הפרקים נראו מספיק טובים בעייני. עם זאת, ברור שהם יוכלו לעצבן או להפריע לאנשים מסוימים, לכן אשמח לביקורות בנספח.

#93

במשך שבוע, שימי התכונן לפגישה השנייה עם חני בוים. מתכנן בראשו את השיחות, את הנושאים שירצה להעלות. הפעם, לשם שינוי, הוא חש תחושת רוגע אצילה, אבל בליבו קינן מעט מתח פנימי.

ביום המיועד, שימי התלבש בקפידה. הוא בחר בחליפה הכחולה הכהה, העניבה עם הדוגמה העדינה, והכובע שהבריק מניקיון. הוא ידע שהפעם הוא רוצה להרשים, לא רק במראה, אלא גם בתוכן.

הם נפגשו בסלון ביתם של משפחת בוים, בחדר פשוט ומסודר, עם ספרייה עמוסה בספרי קודש ותמונות משפחתיות על הקירות. המקום היה שקט, מוסתר כמעט. הדלת נפתחה ללא קול, ושימי התיישב שם, מתבונן בתקרה כאילו ניסה לפענח מהיכן נובע ההבהוב הקל בנורה.

חני נכנסה לחדר לפתע, מבטה מושפל מעט. היא התיישבה על הכיסא המרופד שלמולו, שולחן מפריד ביניהם, קנקן מים וכוסות שתייה חד פעמיות מונחות עליו.

"שלום", אמר.

"שלום", היא ענתה, כמעט בלחישה.

השתיקה הראשונה הייתה מביכה, אבל לא צורמת.

היא דמתה יותר לשתיקת פתיחה של נגינה חדשה - כששני נגנים מכוונים את הכלים, שותקים כדי להקשיב לא רק לכלים וזה לזה - אלא גם לעצמם.

שימי לקח נשימה. לא נשימה גדולה. רק טיפה עמוקה יותר מהרגיל.

"איך עבר השבוע?" שאל.

"היה... רגיל, ברוך השם", היא אמרה.

אבל המילה "רגיל" יצאה ממנה כאילו הייתה עטופה בשמיכת געגוע.

"גם אצלי", אמר.

עוד שתיקה.

הפעם היא שאלה: "חשבת על משהו מאז הפעם הקודמת?"

הוא שתק, ואז אמר: "לא יודע מה בדיוק. אבל כן. הרבה."

היא חייכה, ואז הסתכלה על השולחן. "גם אני."

אוראל סולטן · 8/4/25

שימי אדלר, ישיבע-בוחער מארה"ב החדשה שנמצאת בשליטת המוסלמים, נעצר בערב לאחר שחוזר מפגישה, בחשד כי הוא רצח את הנשיא של 'A.N.W', שתכנן להשתלט על הנשיאות העכשווית.

לאחר חקירות מתישות הוא נכנס לתא מעצר ופוגש שם את ג'ף - שעובד בשירות 'A.N.W', אשר עוזר לו לצאת בתמורה להבטחת עזרה. הוא משוחח עם אדם מה'A.N.W', שמסביר לו את פרטי המשימה ומאיים עליו. הוא טס לאוסטריה ונכנס לבית אח הנשיא, כשלפתע מתקשר בן-אדם שאומר לו לבוא לרחוב מסוים. הוא מתחיל ללכת, אך בדרך מתעכב. הזקנים שעיכבוהו נרצחים ונלקחים ע"י פרמדיקים. השוטרים במקום לא מוצאים ראיות וסוגרים את התיק לבינתיים.

שימי מוצא את מה שנראה כדפים. הוא הולך לסוכן שבבית הדפוס ומביא לו אותם, כשמיד לאחר מכן, הוא נורה בידי מתנקש ונסחב ע"י הסוכן.

ג'ף פוגש את אח הנשיא בכלא - והם בורחים ומדווחים לאדם שטעה במיקום הדפים. הפסנתר בכניסה למלון מתפוצץ.

שימי מתעורר בבית החולים ושוכח את מה שקרה. הוא פוגש את הזקן שעצר אותו בבית חב"ד ומדבר איתו. הזקן מוזהר שלא לגלות כלום לשימי. שימי שומע את זאב הזקן ממלמל משהו, וחולם חלום משונה באחד הלילות. הוא מקבל שיחה מג'ף, ולא מזהה אותו.

ג'ף עוקב אחרי אדם. אדוארד חושד בו ומורה לחוקר פרסי ווין להתנקש בו. ג'ף מגלה לו על המעקב, ואדוארד מגלה לו ששכר את פרסי וא"א לעצור אותו עכשיו. שימי חוזר לארה"ב ובדרך נתקל באדם - שמאיים על חייו ומנסה להרוג אותו, אך ברגע האחרון הוא מצליח להימלט בסיעתא דישמיא ובעזרת סטיב העוזר של אדם. הוא מגיע לבית עם חשדות, פוגש בג'ף, שמביא לו את התמונה של אדם, ומסלק אותו.

#94

"חשבתי בעיקר על הנושא העיקרי שדיברנו עליו בפעם ההיא."

"כן", השיבה, עיניה עדיין ממוקדות על כתם בלתי-נראה בשולחן.

הוא היסס לרגע, ואז המשיך. "את רוצה לבנות. זה נגע בי. מאוד."

חני הנהנה. "זה חשוב לי. אני רוצה לייצב את הבית שלי. לא להרוס. ואם לפעמים בטעות-בטעות הוא ייהרס, אני אדע בעזרת השם גם להקים אותו. לפחות אנסה."

שימי נשען מעט קדימה. "אני מסכים. גם אני מחפש את היציבות הזו. אצלי בפנים. אצל אנשים בחוץ. גם אני מקווה שאמצא אותה בבית שלי. של משפחתי."

הם המשיכו לדבר, חולקים סיפורים, על אחותה הקטנה, על השיעור השבועי שהוא התחיל להעביר, על הספר שקראה לאחרונה. על חששות, על תקוות.

כל משפט היה סירה קטנה במים סוערים.

והשתיקות היו האוקיינוס.

רק כשקמו ללכת, שכבר אחז בידית הדלת, העזה לשאול:

"נראה לך שיש סיכוי?"

הוא לא ענה מיד.

הוא הפנה את מבטו, הסתכל עליה, ואז על הדלת.

"אני לא בטוח. אבל אני לא רוצה לוותר על זה."

היא הנהנה.

היה שם משהו בעיניים שלה -אולי הערכה.

אולי, רק אולי -הבנה.

ובזמן שהם התפזרו - כל אחד לכיוון אחר, כל אחד אל העיר שממשיכה להסתובב כאילו כלום - ג'ף המשיך במעקב אחר אדם.

אדם צעד ברחוב הצפוני, זה שמוליך אל תחנת האוטובוס המרכזית.

הוא הלך מהר, מדי פעם נעצר להסתכל אחורה, ואז ממשיך לצעוד כאילו שום דבר לא קרה.

אבל משהו קרה.

ג'ף הרגיש את זה בבטן.

אדם יודע שהוא עוקב אחריו.

ולפני שג'ף הספיק להבין מה קורה -אדם נעצר במפתיע. מסתובב. עיניו ננעלות על ג'ף

והעיניים האלה לא הראו הפתעה, בלבול או פחד.

הן רק חייכו.

חיוך קטן. דק.

קטלני.

ואז, מבלי לומר מילה – אדם פנה ימינה, ונעלם בין הצללים של הסמטה.

וג'ף, לשבריר שנייה, קפא במקום.

כי הוא ידע.
הוא כבר לא העוקב.

הוא הנעקב.

אוראל סולטן · 10/4/25

שימי אדלר, ישיבע-בוחער מארה"ב החדשה שנמצאת בשליטת המוסלמים, נעצר בערב לאחר שחוזר מפגישה, בחשד כי הוא רצח את הנשיא של 'A.N.W', שתכנן להשתלט על הנשיאות העכשווית.

לאחר חקירות מתישות הוא נכנס לתא מעצר ופוגש שם את ג'ף - שעובד בשירות 'A.N.W', אשר עוזר לו לצאת בתמורה להבטחת עזרה. הוא משוחח עם אדם מה'A.N.W', שמסביר לו את פרטי המשימה ומאיים עליו. הוא טס לאוסטריה ונכנס לבית אח הנשיא, כשלפתע מתקשר בן-אדם שאומר לו לבוא לרחוב מסוים. הוא מתחיל ללכת, אך בדרך מתעכב. הזקנים שעיכבוהו נרצחים ונלקחים ע"י פרמדיקים. השוטרים במקום לא מוצאים ראיות וסוגרים את התיק לבינתיים.

שימי מוצא את מה שנראה כדפים. הוא הולך לסוכן שבבית הדפוס ומביא לו אותם, כשמיד לאחר מכן, הוא נורה בידי מתנקש ונסחב ע"י הסוכן.

ג'ף פוגש את אח הנשיא בכלא - והם בורחים ומדווחים לאדם שטעה במיקום הדפים. הפסנתר בכניסה למלון מתפוצץ.

שימי מתעורר בבית החולים ושוכח את מה שקרה. הוא פוגש את הזקן שעצר אותו בבית חב"ד ומדבר איתו. הזקן מוזהר שלא לגלות כלום לשימי. שימי שומע את זאב הזקן ממלמל משהו, וחולם חלום משונה באחד הלילות. הוא מקבל שיחה מג'ף, ולא מזהה אותו.

ג'ף עוקב אחרי אדם. אדוארד חושד בו ומורה לחוקר פרסי ווין להתנקש בו. ג'ף מגלה לו על המעקב, ואדוארד מגלה לו ששכר את פרסי וא"א לעצור אותו עכשיו. שימי חוזר לארה"ב ובדרך נתקל באדם - שמאיים על חייו ומנסה להרוג אותו, אך ברגע האחרון הוא מצליח להימלט בסיעתא דישמיא ובעזרת סטיב העוזר של אדם. הוא מגיע לבית עם חשדות, פוגש בג'ף, שמביא לו את התמונה של אדם, ומסלק אותו.

#95

השמש של בוקר יום שישי עלתה בזהירות, כמו חוששת להאיר על משהו אסור. ג'ף לא ישן כמעט כל הלילה. הקירות לחשו. הרצפה חרקה. השעון הדיגיטלי הישן שעל השידה הבהב ב-3:17 בלילה, ואז 3:18, ואז 3:19. ריחות חרדה מילאו את הכל, זיכרונות מהבהבים של שברי מילים, רסיסי אזהרות. משהו קרה. משהו קורה.

כשהתעורר - או ליתר דיוק, כשקם - הרוח הייתה לחה וכבדה. הוא לבש את מעילו בצייתנות, לקח איתו את הפנקס הקטן, הכניס את האקדח לכיס הפנימי במעילו, ויצא מהדירה בג'ינס כהה, חולצה פשוטה. הולך לעקוב שוב אחרי אדם.

באור אפור של בוקר אמריקאי, הרחוב נראה כמו קלף צהוב ומוכתם. אדם הלך בסמטאות שמאחורי בית המסחר הישן. הליכה שגרתית מדי, רגועה מדי. חשודה.

אדם עבר ליד חנות "Repairsand watches", ואז ליד תחנת האוטובוס בכניסה לשכונה. ג'ף פתח את הפנקס."06:48 - אדם עוצר לרגע, מביט לצדדים."

לפתע, אדם סובב את ראשו. עיניו צלולות, אפלות. ובלי מילה של הקדמה, הוא שלף אקדח קטן ודרך אותו.

"בוקר טוב, בוגד", הוא אמר בקור רוח מצמית. קולו היה מתוק ורעיל, כאילו מישהו אחר דיבר דרכו.

ג'ף לא הספיק להרים ידיים. הנצרה נשלפה. "אל תנסה כלום."

"אתה טועה," אמר ג'ף, גופו נמתח, לבו הולם כאילו הוא יורה בו מבפנים. "אני רק-"

"שקט!" אמר אדם. "אין יותר 'אני רק'. עכשיו אתה שותק."

לפני שג'ף הצליח להתנגד, שני גברים הופיעו מאחור. הם לבשו חולצות שחורות ומבטם היה חסר רחמים. שקטים. מאומנים. עם תגי זהות שלא נראו מוכרים. הם אחזו בו. אחד נעל עליו אזיקים, השני חיפש עליו נשק. "נקי", דיווח לאחר שהוציא ממנו אקדח בודד. הם לא שאלו. הם לקחו.

"ג'ף הרולד דיוויס," אמר אדם, ולראשונה נשמע עייף. "אתה עצור בחשד לפעילות נגד המערך."

"מה- מה אתה עושה, אדם?!..."

התגובה היחידה הייתה הנהון קצר. השומרים סובבו אותו.

אוראל סולטן · 10/4/25

שימי אדלר, ישיבע-בוחער מארה"ב החדשה שנמצאת בשליטת המוסלמים, נעצר בערב לאחר שחוזר מפגישה, בחשד כי הוא רצח את הנשיא של 'A.N.W', שתכנן להשתלט על הנשיאות העכשווית.

לאחר חקירות מתישות הוא נכנס לתא מעצר ופוגש שם את ג'ף - שעובד בשירות 'A.N.W', אשר עוזר לו לצאת בתמורה להבטחת עזרה. הוא משוחח עם אדם מה'A.N.W', שמסביר לו את פרטי המשימה ומאיים עליו. הוא טס לאוסטריה ונכנס לבית אח הנשיא, כשלפתע מתקשר בן-אדם שאומר לו לבוא לרחוב מסוים. הוא מתחיל ללכת, אך בדרך מתעכב. הזקנים שעיכבוהו נרצחים ונלקחים ע"י פרמדיקים. השוטרים במקום לא מוצאים ראיות וסוגרים את התיק לבינתיים.

שימי מוצא את מה שנראה כדפים. הוא הולך לסוכן שבבית הדפוס ומביא לו אותם, כשמיד לאחר מכן, הוא נורה בידי מתנקש ונסחב ע"י הסוכן.

ג'ף פוגש את אח הנשיא בכלא - והם בורחים ומדווחים לאדם שטעה במיקום הדפים. הפסנתר בכניסה למלון מתפוצץ.

שימי מתעורר בבית החולים ושוכח את מה שקרה. הוא פוגש את הזקן שעצר אותו בבית חב"ד ומדבר איתו. הזקן מוזהר שלא לגלות כלום לשימי. שימי שומע את זאב הזקן ממלמל משהו, וחולם חלום משונה באחד הלילות. הוא מקבל שיחה מג'ף, ולא מזהה אותו.

ג'ף עוקב אחרי אדם. אדוארד חושד בו ומורה לחוקר פרסי ווין להתנקש בו. ג'ף מגלה לו על המעקב, ואדוארד מגלה לו ששכר את פרסי וא"א לעצור אותו עכשיו. שימי חוזר לארה"ב ובדרך נתקל באדם - שמאיים על חייו ומנסה להרוג אותו, אך ברגע האחרון הוא מצליח להימלט בסיעתא דישמיא ובעזרת סטיב העוזר של אדם. הוא מגיע לבית עם חשדות, פוגש בג'ף, שמביא לו את התמונה של אדם, ומסלק אותו.

#96

באותה שעה, שימי דהר ברחוב שליד יחד עם החברותא שלו - איצלה פלונצ'ק. הם חזרו מנץ, הולכים ללמוד קצת אור החיים, קצת מוסר על פרשת השבוע, אולי גם לאכול קצת בורקס במאפייה של פישל.

"שמעת מה שאמרו על הסגירה של הישיבה?" איצלה שאל. "אומרים שזה מגיע מלמעלה, יש שמועות שזה בכלל לא זמני... אין תקצוב, אין פתרונות. אנחנו צריכים להתחיל לחשוב מה הלאה."

"אני לא מוותר כל כך מהר", שימי ענה, אבל בקולו היה משהו עייף. רק אתמול בלילה חזר מהפגישה השנייה עם חני.

ואז הוא ראה את זה.

ממרחק, מעבר לפינת הרחוב, ליד קו הצל של תחנת החשמל הישנה -הוא ראה את ג'ף. רגליו חסרות אונים, כתפיו נמתחות אחורה בכוח, שני גברים אוחזים בו, ואדם- אדם הולך אחריהם, עם מבט של שופט שמצא פסק דין לפני שהתחיל המשפט.

שימי עצר במקום.

"מה קורה?" שאל איצלה.

"תפוס לי את התפילין", אמר שימי בחדות, בלי להסביר. הוא כבר רץ. צעדיו תכופים, ליבו נוקש בתוכו כמו פטיש על לוח עץ חלול.

"מה- לאן אתה הולך?!" איצלה עמד שם, מופתע, התיק בידו. הרחוב פתאום נהיה דומם לגמרי, כאילו המתין למה שיבוא.

המקום היה צר. יותר מדי דלתות. יותר מדי פינות חשוכות. שימי רץ, אינסטינקט של סכנה בתוכו. ג'ף ניסה לצעוק משהו, אבל אחד הגברים נתן לו דחיפה בכתף והכניס אותו לטנדר אפור חסר סימנים.

שימי קפץ קדימה, אך נעצר - או שיותר נכון לומר, נעצר לו האוויר בגרון - כשאדם הסתובב והביט ישר עליו.

הוא חייך, ואז סגר את הדלת.

הרכב התניע.

ושימי נשאר באמצע הרחוב. עומד. רועד.

אוראל סולטן · 20/4/25

שימי אדלר, ישיבע-בוחער מארה"ב החדשה שנמצאת בשליטת המוסלמים, נעצר בערב לאחר שחוזר מפגישה, בחשד כי הוא רצח את הנשיא של 'A.N.W', שתכנן להשתלט על הנשיאות העכשווית.

לאחר חקירות מתישות הוא נכנס לתא מעצר ופוגש שם את ג'ף - שעובד בשירות 'A.N.W', אשר עוזר לו לצאת בתמורה להבטחת עזרה. הוא משוחח עם אדם מה'A.N.W', שמסביר לו את פרטי המשימה ומאיים עליו. הוא טס לאוסטריה ונכנס לבית אח הנשיא, כשלפתע מתקשר בן-אדם שאומר לו לבוא לרחוב מסוים. הוא מתחיל ללכת, אך בדרך מתעכב. הזקנים שעיכבוהו נרצחים ונלקחים ע"י פרמדיקים. השוטרים במקום לא מוצאים ראיות וסוגרים את התיק לבינתיים.

שימי מוצא את מה שנראה כדפים. הוא הולך לסוכן שבבית הדפוס ומביא לו אותם, כשמיד לאחר מכן, הוא נורה בידי מתנקש ונסחב ע"י הסוכן.

ג'ף פוגש את אח הנשיא בכלא - והם בורחים ומדווחים לאדם שטעה במיקום הדפים. הפסנתר בכניסה למלון מתפוצץ.

שימי מתעורר בבית החולים ושוכח את מה שקרה. הוא פוגש את הזקן שעצר אותו בבית חב"ד ומדבר איתו. הזקן מוזהר שלא לגלות כלום לשימי. שימי שומע את זאב הזקן ממלמל משהו, וחולם חלום משונה באחד הלילות. הוא מקבל שיחה מג'ף, ולא מזהה אותו.

ג'ף עוקב אחרי אדם. אדוארד חושד בו ומורה לחוקר פרסי ווין להתנקש בו. ג'ף מגלה לו על המעקב, ואדוארד מגלה לו ששכר את פרסי וא"א לעצור אותו עכשיו. שימי חוזר לארה"ב ובדרך נתקל באדם - שמאיים על חייו ומנסה להרוג אותו, אך ברגע האחרון הוא מצליח להימלט בסיעתא דישמיא ובעזרת סטיב העוזר של אדם. הוא מגיע לבית עם חשדות, פוגש בג'ף, שמביא לו את התמונה של אדם, ומסלק אותו.

#97

הרחוב התמלא אנשים מהר מדי. שימי הסתובב לאחור. איצלה עדיין עמד שם עם התיק בידיו, כאילו לא הבין מה בדיוק קרה הרגע.

"מי היו האנשים האלו?" שאל, מתפלא.

אבל שימי לא ענה.

...

בקומה הרביעית של בניין ישן, במקום-בלתי-ידוע, דלת חשמלית ממתכת נפתחה בצפצוף אלקטרוני.

"ג'ף הרולד דיוויס," אמר קול קר, "נכנסת לשלב הראשון של החקירה. אתה יודע למה אתה כאן?"

"אני כאן בגלל טעות."

ידיים גסות הורידו ממנו את המעיל, לקחו את הטלפון, בדקו את השעון שלו. היה שם רק שולחן, כיסא ומראה חלבית. הקירות היו שחורים, אולי מפוחמים, אולי באים לבטא את עצימת העיניים של העולם כנגדו.

והיה גם שקט. שקט שלא הסכים להתחלף.

...

באותו הזמן, שימי ישב שוב עם איצלה, הפעם על ספסל ליד הישיבה. הוא לא אכל. לא שתה. הוא עשה מה שאף אחד מהעולם החדש לא עשה יותר - ניסה לחשוב.

"אתה שותק יותר מדי," אמר איצלה."זה מדאיג."

"אני חושב שג'ף הזה בצרה. רצינית."

"מאיפה אתה יודע?"

"ראיתי את זה."

"ואדם ההוא?"

"ראיתי גם את זה."

"ומה אתה הולך לעשות בדיוק?" שאל איצלה, כאילו מתחכם.

"לבדוק מה אפשר לעשות, קודם כל. בעזרת השם בלי נדר בערב אני אבדוק ב’אויצר’ אם יש משהו שקשור לנושא הזה."

...

בלילה, שימי חזר לישיבה. הוא ישב בספרייה של הישיבה, נובר בספרים ישנים, מחפש בין שורות של רמב"ם וברית מנוחה דברים שקשורים למצב שלו. אולי איזה רמז. אולי סגולה.

משהו עף דרך החלון, הוא רכן להרים אותו.

תמונה. פתק לידה.

ג'ף. לבד. מצלמה נסתרת. מצמוץ עייף, ידיים כבולות.

ומתחת, משפט אחד:

"רוצה להציל אותו? תבוא לבד. מחר, שמונה בערב. המחסן שליד הנמל."

אוראל סולטן · 20/4/25

שימי אדלר, ישיבע-בוחער מארה"ב החדשה שנמצאת בשליטת המוסלמים, נעצר בערב לאחר שחוזר מפגישה, בחשד כי הוא רצח את הנשיא של 'A.N.W', שתכנן להשתלט על הנשיאות העכשווית.

לאחר חקירות מתישות הוא נכנס לתא מעצר ופוגש שם את ג'ף - שעובד בשירות 'A.N.W', אשר עוזר לו לצאת בתמורה להבטחת עזרה. הוא משוחח עם אדם מה'A.N.W', שמסביר לו את פרטי המשימה ומאיים עליו. הוא טס לאוסטריה ונכנס לבית אח הנשיא, כשלפתע מתקשר בן-אדם שאומר לו לבוא לרחוב מסוים. הוא מתחיל ללכת, אך בדרך מתעכב. הזקנים שעיכבוהו נרצחים ונלקחים ע"י פרמדיקים. השוטרים במקום לא מוצאים ראיות וסוגרים את התיק לבינתיים.

שימי מוצא את מה שנראה כדפים. הוא הולך לסוכן שבבית הדפוס ומביא לו אותם, כשמיד לאחר מכן, הוא נורה בידי מתנקש ונסחב ע"י הסוכן.

ג'ף פוגש את אח הנשיא בכלא - והם בורחים ומדווחים לאדם שטעה במיקום הדפים. הפסנתר בכניסה למלון מתפוצץ.

שימי מתעורר בבית החולים ושוכח את מה שקרה. הוא פוגש את הזקן שעצר אותו בבית חב"ד ומדבר איתו. הזקן מוזהר שלא לגלות כלום לשימי. שימי שומע את זאב הזקן ממלמל משהו, וחולם חלום משונה באחד הלילות. הוא מקבל שיחה מג'ף, ולא מזהה אותו.

ג'ף עוקב אחרי אדם. אדוארד חושד בו ומורה לחוקר פרסי ווין להתנקש בו. ג'ף מגלה לו על המעקב, ואדוארד מגלה לו ששכר את פרסי וא"א לעצור אותו עכשיו. שימי חוזר לארה"ב ובדרך נתקל באדם - שמאיים על חייו ומנסה להרוג אותו, אך ברגע האחרון הוא מצליח להימלט בסיעתא דישמיא ובעזרת סטיב העוזר של אדם. הוא מגיע לבית עם חשדות, פוגש בג'ף, שמביא לו את התמונה של אדם, ומסלק אותו.

#98

למחרת, בשעה שמונה בערב, שימי נעמד אל מול המחסן הישן שליד הנמל. זה שאליו הוא מעולם לא התקרב קודם, אבל עכשיו, משום מה, הוא הרגיש לו מוכר. כאילו הוא היה שם בעבר.

הדלת נפתחה לבד. מבפנים יצא אור חיוור ומסמא עיניים, בוקע מתוך חדר אפל וצר ממדים.

שימי נכנס.

בתוך החלל היה רק אדם אחד. אדם.

אבל עיניו של שימי התערפלו מעט כשראה אותו. משהו באדם השתנה. היה נראה כאילו הוא רק חלק מחזית שלמה של צמאי פשע ודם. עיניו היו נקיות, רעות. מאחוריהם מסתתרים דברים אחרים.

"שימי," אמר אדם, בקול רגוע יותר מדי. כמעט מחשיד. "טוב שבאת. אנחנו צריכים לדבר."

שימי שתק. נעמד מולו ביציבות ככל הניתן, מותח את גבו ומביט הישר אל תוך עיניו האפלות.

"מה עשית לג'ף בדיוק?" שאל, רוגזנות נטמעת בקולו החלוש. "ואיפה הוא עכשיו? אמרתם לי שאני אראה אותו אם אבוא לכאן."

"אתה לא מבין," השיב אדם. "הכל הרבה יותר גדול ממה שאתה יודע. ג'ף הוא רק קצה החוט."

"אני יודע שהוא לא בוגד."

"גם אני. אבל מישהו היה צריך לשלם. ואנחנו - אנחנו בונים משהו חדש. ואתה, שימי, בחרת בצד הלא נכון."

המשפט נחת על שימי כמו פטיש.

"מה אתה רוצה ממני?" שימי עמד במרכז החדר, ולא הצליח להוציא את העיניים מאדם. פניו של האחרון לא שידרו דבר. שקט, קפוא, מביט בו כאילו לא ראה אותו מעולם.

"מישהו צריך לשלם", חזר ואמר. שימי לא ענה.

שתי שניות אחר כך, קליק.

קול דק. כמעט לא נשמע. כמו לחיצה על כפתור קטן. ואז עוד אחד. צליל שני, עמוק יותר. משהו נשאב, נשפך, התגנב לחלל האוויר.

שימי קלט את זה עוד לפני שהבין מה זה.

ריח. לא חריף. אבל אחר. מוזר. לא שייך.

הדלת נסגרה.

החדר התכסה באפלה.

פסיעות רגליו של אדם נשמעו מתרחקות, וצלליתו נראתה יוצאת מפתח סודי בחדר.

"מ..מה קורה?... הלו? א...אדם?" הוא לקח צעד אחורה. "מה זה?"

ראשו של אדם צץ לרגע מתוך הפתח הנסתר. "גז רעיל וקטלני. בדיוק כמו שאיימנו לעשות למשפחה שלך. "הוא נחר לרגע, אולי צוחק. "בהצלחה, שימי. שלום ולא להתראות..."

אדם השתק באחת. הוא הביט בו בעיניים כהות. ואז יצא מהחדר.

הדלת נסגרה בקליק. הראש נעלם.

ושימי נשאר לבד.

אוראל סולטן · 21/4/25

שימי אדלר, ישיבע-בוחער מארה"ב החדשה שנמצאת בשליטת המוסלמים, נעצר בערב לאחר שחוזר מפגישה, בחשד כי הוא רצח את הנשיא של 'A.N.W', שתכנן להשתלט על הנשיאות העכשווית.

לאחר חקירות מתישות הוא נכנס לתא מעצר ופוגש שם את ג'ף - שעובד בשירות 'A.N.W', אשר עוזר לו לצאת בתמורה להבטחת עזרה. הוא משוחח עם אדם מה'A.N.W', שמסביר לו את פרטי המשימה ומאיים עליו. הוא טס לאוסטריה ונכנס לבית אח הנשיא, כשלפתע מתקשר בן-אדם שאומר לו לבוא לרחוב מסוים. הוא מתחיל ללכת, אך בדרך מתעכב. הזקנים שעיכבוהו נרצחים ונלקחים ע"י פרמדיקים. השוטרים במקום לא מוצאים ראיות וסוגרים את התיק לבינתיים.

שימי מוצא את מה שנראה כדפים. הוא הולך לסוכן שבבית הדפוס ומביא לו אותם, כשמיד לאחר מכן, הוא נורה בידי מתנקש ונסחב ע"י הסוכן.

ג'ף פוגש את אח הנשיא בכלא - והם בורחים ומדווחים לאדם שטעה במיקום הדפים. הפסנתר בכניסה למלון מתפוצץ.

שימי מתעורר בבית החולים ושוכח את מה שקרה. הוא פוגש את הזקן שעצר אותו בבית חב"ד ומדבר איתו. הזקן מוזהר שלא לגלות כלום לשימי. שימי שומע את זאב הזקן ממלמל משהו, וחולם חלום משונה באחד הלילות. הוא מקבל שיחה מג'ף, ולא מזהה אותו.

ג'ף עוקב אחרי אדם. אדוארד חושד בו ומורה לחוקר פרסי ווין להתנקש בו. ג'ף מגלה לו על המעקב, ואדוארד מגלה לו ששכר את פרסי וא"א לעצור אותו עכשיו. שימי חוזר לארה"ב ובדרך נתקל באדם - שמאיים על חייו ומנסה להרוג אותו, אך ברגע האחרון הוא מצליח להימלט בס"ד ובעזרת סטיב העוזר של אדם. הוא מגיע לבית עם חשדות, פוגש בג'ף, שמביא לו את התמונה של אדם, ומסלק אותו.

#99

בהתחלה הוא פשוט עמד. מנסה להבין.

הקירות חלקים. התקרה נמוכה מעט מהרגיל. אור, אין. חלון, אין. הדלת סגורה. נבלעת בקיר, כאילו לא הייתה שם. מנעול חשמלי, כנראה. הוא התקרב אליה, ניסה למשוך. דחף. כלום.

החדר היה מרובע. יותר מדי מרובע. לבן מדי. חלק מדי.

הדופק שלו התחיל להתגבר. לא עד כדי צריבה, אבל עדיין מורגש, מוחש.

זה התחיל ברעש.

לא רעש של צעקה, לא של מכה או של מנוע. לא רעש אמיתי. משהו דק. מדויק. רעש כזה שאי אפשר לשמוע באמת, רק להרגיש אותו. כמו חוט בלתי נראה שנמשך מתחת לעור ומתחיל לזמזם, ומזמזם, ומזמזם.

שימי עמד. לא זז. תחושת סכנה מרחפת בליבו.

"מה אתם עושים לי..." הוא מלמל, ניגש שוב לדלת. לא נפתחת. "מה אתם רוצים?!" צעק, אך החדר בלע את קולו. כמו תא חסין צלילים. כל צליל הפך ללחישה. כל לחישה נבלעה בתוך הקירות.

הוא הריח משהו. או חשב שהוא מריח. משהו לא בסדר. באוויר. אולי באף שלו. אולי רק מחשבות.

הוא רץ לדלת וניסה לפתוח אותה, אך לא הייתה ידית, רק פס כסף דק בתוך משטח חלק. הוא דחף. בעט. ניסה לדחוף עם הכתף.

שום דבר.

עוד ריח. ברור יותר. הפה שלו יבש. הגרון צרב. הוא חיפש משהו. כל דבר. קצה, זיז, חריץ. אולי בריח. אולי חוט. אולי תפר. בקיר, ברצפה. כלום.

ידיו רעדו. הוא רץ לקיר. אולי יש שם משהו שפספס? הוא חיפש. מישש. התחיל לדפוק. חבט. פעם אחת. פעמיים. עשר. כלום.

ניסה את הרצפה. התכופף. דפק. שום תזוזה. הכול היה מבטון קשה כמו קבר.

צעד אחורה. עוד צעד. עמד קרוב מדי לקיר. הרחיק. נגע בו בגב. בטון חלק. לא מצופה. קר מדי.

הוא פתח את הפה: "שלום? מישהו שומע?" אבל המילים יצאו מעוותות. נשאבו החוצה, ולא נראה לשום מקום. שום הד לא חזר אליו.

הוא אמר שוב, חזק יותר: "מישהו יכול לפתוח לי?!"

שום דבר.

שימי הביט מעלה, אל התקרה. חושב שאולי יש מצלמה שם, חור או פתח אוויר. אך לא היה דבר.

ושוב הרעש הזה. כבר לא דק. כבר לא מרוחק. עכשיו הוא היה בתוך הראש שלו. בתוך הריאות.

הוא נשם עמוק.

והרגיש.

שהאוויר,

הולך,

ונגמר.

הגז התחיל להיות מוחשי יותר. כבר לא רק ריח, אלא גם תחושת כובד תשושה. נשימתו האטה. הוא הרגיש כאילו הוא מכוסה בשמיכה רטובה וסגורה.

הוא חיפש משהו, אפילו פתח אוורור. פתח מזגן. שקע. זיז. אבל החדר נבנה כמו תא חנק. מדויק. נקי. שום דבר.

אוראל סולטן · 21/4/25

שימי אדלר, ישיבע-בוחער מארה"ב החדשה שנמצאת בשליטת המוסלמים, נעצר בערב לאחר שחוזר מפגישה, בחשד כי הוא רצח את הנשיא של 'A.N.W', שתכנן להשתלט על הנשיאות העכשווית.

לאחר חקירות מתישות הוא נכנס לתא מעצר ופוגש שם את ג'ף - שעובד בשירות 'A.N.W', אשר עוזר לו לצאת בתמורה להבטחת עזרה. הוא משוחח עם אדם מה'A.N.W', שמסביר לו את פרטי המשימה ומאיים עליו. הוא טס לאוסטריה ונכנס לבית אח הנשיא, כשלפתע מתקשר בן-אדם שאומר לו לבוא לרחוב מסוים. הוא מתחיל ללכת, אך בדרך מתעכב. הזקנים שעיכבוהו נרצחים ונלקחים ע"י פרמדיקים. השוטרים במקום לא מוצאים ראיות וסוגרים את התיק לבינתיים.

שימי מוצא את מה שנראה כדפים. הוא הולך לסוכן שבבית הדפוס ומביא לו אותם, כשמיד לאחר מכן, הוא נורה בידי מתנקש ונסחב ע"י הסוכן.

ג'ף פוגש את אח הנשיא בכלא - והם בורחים ומדווחים לאדם שטעה במיקום הדפים. הפסנתר בכניסה למלון מתפוצץ.

שימי מתעורר בבית החולים ושוכח את מה שקרה. הוא פוגש את הזקן שעצר אותו בבית חב"ד ומדבר איתו. הזקן מוזהר שלא לגלות כלום לשימי. שימי שומע את זאב הזקן ממלמל משהו, וחולם חלום משונה באחד הלילות. הוא מקבל שיחה מג'ף, ולא מזהה אותו.

ג'ף עוקב אחרי אדם. אדוארד חושד בו ומורה לחוקר פרסי ווין להתנקש בו. ג'ף מגלה לו על המעקב, ואדוארד מגלה לו ששכר את פרסי וא"א לעצור אותו עכשיו. שימי חוזר לארה"ב ובדרך נתקל באדם - שמאיים על חייו ומנסה להרוג אותו, אך ברגע האחרון הוא מצליח להימלט בס"ד ובעזרת סטיב העוזר של אדם. הוא מגיע לבית עם חשדות, פוגש בג'ף, שמביא לו את התמונה של אדם, ומסלק אותו.

ג'ף נחטף, ושימי רואה זאת ומגיע למחסן בנמל כדי לעזור לו, אך נכלא בו ע"י אדם, תוך שגז רעיל מסתנן לשם.

#100

כפות ידיו רעדו עכשיו ללא שליטה. הוא ניסה לחשוב בהיגיון. אולי אם ישכב על הרצפה, הגז יעלה למעלה והוא ינשום קצת יותר זמן.

הוא נשכב, פניו על הקרקע. לבו דופק באוזניו. האוויר נשאר אותו אוויר. עם אותו עופרת בריאות.

"אל תיכנע, שימי. אל תיבהל. רק לחשוב בהיגיון."

הוא התחיל לדפוק שוב על הקירות. עכשיו בידיים פתוחות. אחר כך באגרופים. לבסוף עם הראש.

"פתחו לי... אני לא קשור אליכם... אני לא יודע כלום! אתם... אתם טועים..."

אבל לא נשמע דבר.

הוא דפק על הרצפה. פעם, ועוד פעם.

הוא דפק על הקיר, צועק.

אבל במקום צעקה, יצא ממנו רק אוויר, קלוש וריק, שאפילו לא הדהד.

העיניים שלו התחילו להפעיל את עצמם, כמעט לבד. הוא לא הרגיש את הרגליים כבר. הידיים נרדמו. קצות האצבעות נעשות כחולות.

"לא... עוד לא... לא ככה..."

שקט.

"זה ניסיון. ניסיון. הוא מנסה אותי. הוא בודק אותי."

עיניו צרבו, דמעות החלו לרדת באיטיות מתוכן.

"נשימה. עוד אחת."

הזמן התחיל להתכווץ. ראשו הסתחרר.

הוא כבר לא ידע איפה הוא. האם הדלת שם? או שם? הוא הסתובב. נדמה היה לו שהחדר הסתובב איתו.

ואז הוא חשב. אם זה הסוף, הוא לא ימות כמו בהמה. הוא לא ייעלם בלי כלום.

הוא יתייצב. ויאמר.

הוא התיישב. באמצע החדר. נשם עמוק, כמה שהיה יכול. עצם עיניים. הגב שלו כאב. הראש הסתחרר. נשם שוב.

והתחיל לומר ווידוי.

"אנא ה' אלקינו ואלקי אבותינו, תבוא לפניך תפילתנו, ואל תתעלם מלכנו מתחינתנו..."

הוא כבר לא הצליח לדבר בקול. המילים יצאו מתוכו בלחש.

ואז בשקט.

ואז רק בתודעה.

הכל נהיה עמום, מטושטש. העולם סביבו כאילו התערפל. או אולי פשוט התחיל למוג. המילים הפכו גוש סמיך של אור ובוץ. התפילה ריחפה למקום אחר.

"...כי חטאנו... עווינו... פשענו..."

המילים ניסו להיאמר.

"... אשמנו... בגדנו... גזלנו..."

המילים בקעו ממנו כמו מתוך צינור סדוק. שבור, חלש, הוא נאחז בהם כאילו היו סולם.

"שמע ישראל ה' אלוקינו ה'אחד..."

אבל הוא לא הספיק לסיים. החדר הסתובב שוב, או הראש. אולי שניהם.

הוא נשען אחורה. ואז הצידה.

המילים נעשו איטיות. דביקות. רדומות.

הראש שלו נפל על כתפיו. עיניו נעצמו.

השקט היה מוחלט.

ואז חשיכה.

ואז רעש.

לא רעש חיצוני. פנימי. כמו תוף ענק שנפל עמוק לבור בלי תחתית.

ואז דממה.

ושימי התמוטט.

במסדרון הסמוך, מאחורי הקיר, עמד מישהו נוסף וצפה במסך שחור. מביט בשימי השוכב מעולף בפנים.

לחצן חירום היה לידו. אצבעו ריחפה מעליו, ולא נגעה.

באותה שנייה, בצד השני של העיר, נכנס מייל חדש לתיבת דואר אנונימית. הכותרת: "השלב הראשון הושלם."

ובתוך החדר הסגור, בין הקירות החלקים והרצפה הקרה, אצבעו של שימי זזה בבת אחת, כאילו התעוררה מעצמה.

ולא היה מי שראה.

אוראל סולטן · 23/4/25

שימי אדלר, ישיבע-בוחער מארה"ב החדשה שנמצאת בשליטת המוסלמים, נעצר בערב לאחר שחוזר מפגישה, בחשד כי הוא רצח את הנשיא של 'A.N.W', שתכנן להשתלט על הנשיאות העכשווית.

לאחר חקירות מתישות הוא נכנס לתא מעצר ופוגש שם את ג'ף - שעובד בשירות 'A.N.W', אשר עוזר לו לצאת בתמורה להבטחת עזרה. הוא משוחח עם אדם מה'A.N.W', שמסביר לו את פרטי המשימה ומאיים עליו. הוא טס לאוסטריה ונכנס לבית אח הנשיא, כשלפתע מתקשר בן-אדם שאומר לו לבוא לרחוב מסוים. הוא מתחיל ללכת, אך בדרך מתעכב. הזקנים שעיכבוהו נרצחים ונלקחים ע"י פרמדיקים. השוטרים במקום לא מוצאים ראיות וסוגרים את התיק לבינתיים.

שימי מוצא את מה שנראה כדפים. הוא הולך לסוכן שבבית הדפוס ומביא לו אותם, כשמיד לאחר מכן, הוא נורה בידי מתנקש ונסחב ע"י הסוכן.

ג'ף פוגש את אח הנשיא בכלא - והם בורחים ומדווחים לאדם שטעה במיקום הדפים. הפסנתר בכניסה למלון מתפוצץ.

שימי מתעורר בבית החולים ושוכח את מה שקרה. הוא פוגש את הזקן שעצר אותו בבית חב"ד ומדבר איתו. הזקן מוזהר שלא לגלות כלום לשימי. שימי שומע את זאב הזקן ממלמל משהו, וחולם חלום משונה באחד הלילות. הוא מקבל שיחה מג'ף, ולא מזהה אותו.

ג'ף עוקב אחרי אדם. אדוארד חושד בו ומורה לחוקר פרסי ווין להתנקש בו. ג'ף מגלה לו על המעקב, ואדוארד מגלה לו ששכר את פרסי וא"א לעצור אותו עכשיו. שימי חוזר לארה"ב ובדרך נתקל באדם - שמאיים על חייו ומנסה להרוג אותו, אך ברגע האחרון הוא מצליח להימלט בס"ד ובעזרת סטיב העוזר של אדם. הוא מגיע לבית עם חשדות, פוגש בג'ף, שמביא לו את התמונה של אדם, ומסלק אותו.

ג'ף נחטף, ושימי רואה זאת ומגיע למחסן בנמל כדי לעזור לו, אך נכלא בו ע"י אדם, תוך שגז רעיל מסתנן לשם.

יודע שזה מרגיש קצת כמו 'דאוס אקס מכינה', אבל זה בגלל כמה קטעים שלא הוספו במהלך הסיפור...

#101

היה חושך. לא מהחושכים האלה שמכבים בהם אור. לא חושך שאתה פשוט פוקח עיניים והוא נעלם.

זה היה חושך אחר. החושך ההוא. זה עם הצללים בפנים, זה שמוציא קולות של העבר שמעולם לא זכרתם שיש לכם. חושך שנכנס מתחת לעור, מריר.

שימי שכב על הרצפה. ריחף. אולי כבר לא היה. משהו רטוב היה על הלחי שלו. זיעה, רוק או שאולי דם. הוא לא ידע. הוא לא הצליח להבין.

בתוך כל זה היה קול מרוחק, כמו של תחנת רדיו שהאותות בה נקטעים כל הזמן. מין רעידה של מיתר ישן, מפחד.

"שימי... אתה שומע? שימי? קום. קום עכשיו."

הוא לא פקח עיניים. משהו בתוכו אמר לו שאם יפקח את עיניו, יראה משהו שהוא לא מוכן לראות. פיו ממילא לא נענה לו. הגוף גם לא.

אבל הידיים רעדו.

ואז עוד קול, קרוב יותר. ואז מגע. יד על כתף.

"שימי. עכשיו. עוד רגע זה יהיה מאוחר מדי."

שימי פקח עין אחת, עפעפיו ממצמצות. גופו כבד כמו גוף של מישהו אחר.

אור אפור הבהיק, מסמא את עורו. לא בוקר.

תקרה נמוכה צצה מבין ערפילי האור. מקום שהוא לא מכיר.

ודמות מעליו.

חולצה מוכתמת. סרבל כחול. כובע מצחייה של עובד נמל. שפם, מודבק.

"זה אני", לחש הקול.

האיש היה נראה יותר מדי כמו עובד נמל אקראי ועייף.

אבל העיניים...

העיניים היו של איצלה.

שימי ניסה להגיד: מה אתה עושה פה? אבל מה שיצא היה משהו כמו: "מאה...אתה...פה?"

איצלה לא ענה. הוא שלח יד אחת, הרים אותו בעדינות, כמעט כמו מושך ספר יקר ממדף עמוס.

"שימי, אין זמן לשאלות. קום, נצא מכאן קודם."

שימי ניסה להתרומם. רגל אחת נכנעה. השנייה רעדה. הוא הרגיש חלול מבפנים, כמו אדם שהוציאו ממנו את כל האוויר וניסו לנפח אותו מחדש עם דיבור.

"אני...כמעט...מתתי פה."

"אבל לא מתת," אמר איצלה, ועיניו לא עזבו אותו. "קום, שימי. עוד לא."

הם זחלו. איצלה תמך בו, כמעט גורר אותו על כתפיו. כל צעד כאב כמו פגיון בחזה. הדלת נפתחה בקליק כמעט אילם.

הם יצאו החוצה. סמטה אחורית ליד המחסנים בנמל. המקום שקט. לילה. רק מנורה אחת מהבהבת באור של חצי־שקר.

הנמל, או לפחות מה שראה ממנו, היה מלא במחסנים ועשן מהבהב. רעש נשמע, מהול במרחק. שקט שהוא לא שקט, אלא פשוט לחץ מתכתי על עור התוף.

רוח לילה צללה פנימה. אוויר. סוף־סוף אוויר.

שימי בלע אותו כמו ילד שבכה כל הלילה.

ואז הם שמעו את זה.

אוראל סולטן · 23/4/25

שימי אדלר, ישיבע-בוחער מארה"ב החדשה שנמצאת בשליטת המוסלמים, נעצר בערב לאחר שחוזר מפגישה, בחשד כי הוא רצח את הנשיא של 'A.N.W', שתכנן להשתלט על הנשיאות העכשווית.

לאחר חקירות מתישות הוא נכנס לתא מעצר ופוגש שם את ג'ף - שעובד בשירות 'A.N.W', אשר עוזר לו לצאת בתמורה להבטחת עזרה. הוא משוחח עם אדם מה'A.N.W', שמסביר לו את פרטי המשימה ומאיים עליו. הוא טס לאוסטריה ונכנס לבית אח הנשיא, כשלפתע מתקשר בן-אדם שאומר לו לבוא לרחוב מסוים. הוא מתחיל ללכת, אך בדרך מתעכב. הזקנים שעיכבוהו נרצחים ונלקחים ע"י פרמדיקים. השוטרים במקום לא מוצאים ראיות וסוגרים את התיק לבינתיים.

שימי מוצא את מה שנראה כדפים. הוא הולך לסוכן שבבית הדפוס ומביא לו אותם, כשמיד לאחר מכן, הוא נורה בידי מתנקש ונסחב ע"י הסוכן.

ג'ף פוגש את אח הנשיא בכלא - והם בורחים ומדווחים לאדם שטעה במיקום הדפים. הפסנתר בכניסה למלון מתפוצץ.

שימי מתעורר בבית החולים ושוכח את מה שקרה. הוא פוגש את הזקן שעצר אותו בבית חב"ד ומדבר איתו. הזקן מוזהר שלא לגלות כלום לשימי. שימי שומע את זאב הזקן ממלמל משהו, וחולם חלום משונה באחד הלילות. הוא מקבל שיחה מג'ף, ולא מזהה אותו.

ג'ף עוקב אחרי אדם. אדוארד חושד בו ומורה לחוקר פרסי ווין להתנקש בו. ג'ף מגלה לו על המעקב, ואדוארד מגלה לו ששכר את פרסי וא"א לעצור אותו עכשיו. שימי חוזר לארה"ב ובדרך נתקל באדם - שמאיים על חייו ומנסה להרוג אותו, אך ברגע האחרון הוא מצליח להימלט בס"ד ובעזרת סטיב העוזר של אדם. הוא מגיע לבית עם חשדות, פוגש בג'ף, שמביא לו את התמונה של אדם, ומסלק אותו.

ג'ף נחטף, ושימי רואה זאת ומגיע למחסן בנמל כדי לעזור לו, אך נכלא בו ע"י אדם, תוך שגז רעיל מסתנן לשם.

#102

קול. חצי אנחה. חצי יללה. כמו מישהו שנקרע מבפנים אבל אסור לו לצעוק.

שימי הסתובב באינסטינקט. "שמעת את זה?"

איצלה הנהן. "כן."

צעד נוסף, ואז עוד נהמה. גניחה.

בלי לחשוב, בלי להסביר, הם ניגשו למחסן הסמוך. פוסעים צעד, ואז עוד צעד. הדלת הייתה פתוחה למחצה. בפנים הייתה חשיכה וסירחון של שמן ישן בריח חריף של פחד. קול נשנק עלה מן הפנים.

"ג'ף?" לחש שימי."זה אתה?"

שתיקה.

ואז קול גס, סדוק: "שימי?"

שימי התקרב, עוקף ארגזי קרטון פתוחים. איצלה שלף פנס קטן, והאיר.

ג'ף ישב בפינה, כפוף, סימני מכות אדומים על זרועו, לכלוך על פניו. עיניו נפערו.

"אתם... אתם באתם?"

"באנו," אמר שימי. "בוא נצא מכאן."

ג'ף קם בקושי. "הם אמרו... לא תבוא אף נפש. לא תצא חי."

"שתוק עכשיו," אמר איצלה, "ותלך אחרי."

הם יצאו אל הלילה. ג'ף גרר את עצמו כאילו הוא לא באמת בנוי יותר ללכת, לוקח פניה שמאלה.

"יש לי מקום מחבוא. אל תעקבו אחרי. אני חייב להיעלם לכמה ימים. תודה לכם. תודה."

הוא נעלם כמו שרק מרגלים יודעים להיעלם.

שוב לבד.

רק שימי ואיצלה היו שם. הם הלכו ברחוב שהתחיל לחזור ולהראות יותר אמיתי. קצת מנורות. קצת מכוניות. אבל הלילה עדיין היה כבד.

הרחוב היה שקט. שקט מדי.

"אז... אתה רוצה להסביר לי עכשיו?" שאל שימי, קולו חצי מתעורר.

איצלה עצר. נשען רגע על קיר, ומחייך חיוך עייף.

"ברגע שאמרת שאתה הולך ל'אויצר'... משהו בי לא היה שקט. אז התחלתי לעקוב אחריך בלילה מרחוק. לראות שלא תעשה שטויות."

שימי הנהן. "ואאז?"

"ואז... עף אליך דף עם כיתוב כלשהו, כאילו מישהו חיכה שתהיה שם. אחרי שהלכת בדקתי מה זה. היה כתוב שם שאם אתה רוצה לראות את ג'ף, כדאי שתבוא מחר לנמל. הבנתי מיד שקראת את זה."

"ואתה... פשוט הלכת?"

"כן. התחבאתי באזור, כשלפתע שמעתי צעקות. שמתי תחפושת שמצאתי במחסן ליד, לקחתי כמה כלים, נכנסתי, וראיתי אותך שוכב שם. אתה לא יודע כמה פחדתי."

שימי השפיל את ראשו.

"כמעט מתתי שם."

"ובגלל זה בדיוק לעקבתי אחריך", אמר איצלה.

הם הלכו בשקט עוד כמה צעדים. הלב של שימי כבר התחיל להתייצב.

ואז איצלה עצר בפתאומיות. תופס את זרועו של שימי, ומתחיל לרוץ במהירות.

הם התרחקו קצת מהאזור, וכשהגיעו למחסן קטן ליד, איצלה עצר.

"מה קרה?" שאל שימי.

"תעמוד בשקט. ותסתכל לשם."

שימי עקב אחרי האצבע.

על המדרכה, מוארת באור חלש של פנס רחוב, עמדה נערה בעלת שמלה כהה ונעליים פשוטות. ספר קטן היה בידה.

היא הביטה בהם.

בדיוק בהם.

איצלה החוויר.

"מה...?"

"זו הבחורה שאיתה אני נפגש."

אוראל סולטן · 5/5/25

שימי אדלר, ישיבע-בוחער מארה"ב החדשה שנמצאת בשליטת המוסלמים, נעצר בערב לאחר שחוזר מפגישה, בחשד כי הוא רצח את הנשיא של 'A.N.W', שתכנן להשתלט על הנשיאות העכשווית.

לאחר חקירות מתישות הוא נכנס לתא מעצר ופוגש שם את ג'ף - שעובד בשירות 'A.N.W', אשר עוזר לו לצאת בתמורה להבטחת עזרה. הוא משוחח עם אדם מה'A.N.W', שמסביר לו את פרטי המשימה ומאיים עליו. הוא טס לאוסטריה ונכנס לבית אח הנשיא, כשלפתע מתקשר בן-אדם שאומר לו לבוא לרחוב מסוים. הוא מתחיל ללכת, אך בדרך מתעכב. הזקנים שעיכבוהו נרצחים ונלקחים ע"י פרמדיקים. השוטרים במקום לא מוצאים ראיות וסוגרים את התיק לבינתיים.

שימי מוצא את מה שנראה כדפים. הוא הולך לסוכן שבבית הדפוס ומביא לו אותם, כשמיד לאחר מכן, הוא נורה בידי מתנקש ונסחב ע"י הסוכן.

ג'ף פוגש את אח הנשיא בכלא - והם בורחים ומדווחים לאדם שטעה במיקום הדפים. הפסנתר בכניסה למלון מתפוצץ.

שימי מתעורר בבית החולים ושוכח את מה שקרה. הוא פוגש את הזקן שעצר אותו בבית חב"ד ומדבר איתו. הזקן מוזהר שלא לגלות כלום לשימי. שימי שומע את זאב הזקן ממלמל משהו, וחולם חלום משונה באחד הלילות. הוא מקבל שיחה מג'ף, ולא מזהה אותו.

ג'ף עוקב אחרי אדם. אדוארד חושד בו ומורה לחוקר פרסי ווין להתנקש בו. ג'ף מגלה לו על המעקב, ואדוארד מגלה לו ששכר את פרסי וא"א לעצור אותו עכשיו. שימי חוזר לארה"ב ובדרך נתקל באדם - שמאיים על חייו ומנסה להרוג אותו, אך ברגע האחרון הוא מצליח להימלט בס"ד ובעזרת סטיב העוזר של אדם. הוא מגיע לבית עם חשדות, פוגש בג'ף, שמביא לו את התמונה של אדם, ומסלק אותו.

ג'ף נחטף, ושימי רואה זאת ומגיע למחסן בנמל כדי לעזור לו, אך נכלא בו ע"י אדם, תוך שגז רעיל מסתנן לשם. הוא ניצל בעזרת איצלה, והם בורחים.

#103

שימי עמד מחוץ לדלת הבית, ונשם. שואב האוויר את פנימה, כאילו כל מה שהיה במחסן נשאר דבוק לריאותיו. הוא הכניס את המפתח.

סיבוב אחד. סיבוב שני.

שימי פתח את הדלת ברעד קל. הידית זזה, והשקט שבתוך הדירה צרם באוזניו, צורח באוויר.

הוא נעל אחריו את הדלת. עוד שני סיבובים. אחר כך עוד אחד, סתם כדי לוודא שהיא באמת נעולה.

"ריבונו של עולם... "נשימתו רעדה. "מה זה היה..."

הוא הלך לאט במסדרון, עובר ליד המטבח. שעון הקיר תקתק באכזריות. השעה הייתה רק חצות וארבע, אבל הוא הרגיש כאילו עברו עליו שלושה ימים.

אביו ישב בפינה הרגילה שלו בסלון, ליד הסטנדר.קו אור קטן מהמנורה שמעל הגמרא שלו סגר מעגל סביבו.

"אבא?"

הוא הרים עיניים. "אתה בסדר?"

שימי צחק. מין גיחוך יבש. "לא יודע אם כן. אבל חי. בקושי."

השקט התעבה בין הקירות.

"אבא, אני צריך לספר לך משהו. עכשיו."

רבּ מתתיהו לא הרים עיניים. "מה קרה?"

"אני הייתי... במקום שלא הייתי אמור להיות בו. ונכלאתי. והיה גז. כמעט מתתי. איצלה הציל אותי. ושחררנו איזשהו ג'ף גם."

אביו עצר. עצר באמת. עיניו התרוממו, והוא סגר את הגמרא באצבע רכה. נושק לה. מזיז לצד. "ידעתי שזה יתפוצץ מתישהו", אמר לאט.

"שמה יתפוצץ?"

רבּ מתתיהו קם. התהלך כמה פסיעות. פניו נסגרו כמו חלון בגשם. בלי נקודה אחת של מבט מפוענח.

"שימי. אתה זוכר מה שסיפרתי לך על הגזירה החדשה של השלטונות?"

"הם לא רוצים יותר אירועים," אמר שימי, כמעט בביטול. "אז ביטלו התכנסויות. סתם רגולציה-"

"זה לא 'סתם'," אמר אביו. "שימי, הם מצמצמים את הפגישות. הם לא רוצים שנינשא. הם מצמצמים את הילודה. הם רוצים למעט את אחוז העמים השונים בעולם, במיוחד את אחוז היהודים."

שימי בלע את רוקו.

"הם התחילו לסגור אולמות, לבטל אישורים. אפילו חתונות מתחילות להידחות. אתה לא רואה את זה?"

"מה הקשר למה שקרה לי?"

"כנראה שהם גילו שאתה בפגישות עכשיו, וכשכבר היית במקום הלא נכון בזמן הלא נכון, הם ניצלו את זה כדי לחטוף אותך... חכה שניה."

אוראל סולטן · 5/5/25

שימי אדלר, ישיבע-בוחער מארה"ב החדשה שנמצאת בשליטת המוסלמים, נעצר בערב לאחר שחוזר מפגישה, בחשד כי הוא רצח את הנשיא של 'A.N.W', שתכנן להשתלט על הנשיאות העכשווית.

לאחר חקירות מתישות הוא נכנס לתא מעצר ופוגש שם את ג'ף - שעובד בשירות 'A.N.W', אשר עוזר לו לצאת בתמורה להבטחת עזרה. הוא משוחח עם אדם מה'A.N.W', שמסביר לו את פרטי המשימה ומאיים עליו. הוא טס לאוסטריה ונכנס לבית אח הנשיא, כשלפתע מתקשר בן-אדם שאומר לו לבוא לרחוב מסוים. הוא מתחיל ללכת, אך בדרך מתעכב. הזקנים שעיכבוהו נרצחים ונלקחים ע"י פרמדיקים. השוטרים במקום לא מוצאים ראיות וסוגרים את התיק לבינתיים.

שימי מוצא את מה שנראה כדפים. הוא הולך לסוכן שבבית הדפוס ומביא לו אותם, כשמיד לאחר מכן, הוא נורה בידי מתנקש ונסחב ע"י הסוכן.

ג'ף פוגש את אח הנשיא בכלא - והם בורחים ומדווחים לאדם שטעה במיקום הדפים. הפסנתר בכניסה למלון מתפוצץ.

שימי מתעורר בבית החולים ושוכח את מה שקרה. הוא פוגש את הזקן שעצר אותו בבית חב"ד ומדבר איתו. הזקן מוזהר שלא לגלות כלום לשימי. שימי שומע את זאב הזקן ממלמל משהו, וחולם חלום משונה באחד הלילות. הוא מקבל שיחה מג'ף, ולא מזהה אותו.

ג'ף עוקב אחרי אדם. אדוארד חושד בו ומורה לחוקר פרסי ווין להתנקש בו. ג'ף מגלה לו על המעקב, ואדוארד מגלה לו ששכר את פרסי וא"א לעצור אותו עכשיו. שימי חוזר לארה"ב ובדרך נתקל באדם - שמאיים על חייו ומנסה להרוג אותו, אך ברגע האחרון הוא מצליח להימלט בס"ד ובעזרת סטיב העוזר של אדם. הוא מגיע לבית עם חשדות, פוגש בג'ף, שמביא לו את התמונה של אדם, ומסלק אותו.

ג'ף נחטף, ושימי רואה זאת ומגיע למחסן בנמל כדי לעזור לו, אך נכלא בו ע"י אדם, תוך שגז רעיל מסתנן לשם. הוא ניצל בעזרת איצלה, והם בורחים.

#104

רבּ מתתיהו שלף מהכיס הפנימי של הפראק טלפון קטן. לחץ על שלוש ספרות, ואז נעלם לחדר העבודה הקטן שלו.

שימי עמד במסדרון, מציץ לעבר הדלת החצי סגורה.

הוא שמע לחש. ואז מילה. ואז שתיקה ארוכה.

כעבור רגע, הדלת נפתחה. אביו יצא. מבטו רגוע למדי.

"הקדמתי את הפגישה השלישית שלך. למחר בערב."

שימי הביט בו, מופתע. "באמת?"

"אם אתה מוכן."

שימי הנהן. ובפעם הראשונה לאותו הלילה, הוא נרגע.

...

באותו הזמן, ג'ף רץ בסמטאות הדרומיות של העיר, התחבושת על זרועו מדממת שוב. הוא התגנב אל תוך סמטה צדדית, מתיישב בדירת מסתור שהייתה בקומתו הרביעית של בנין ישן. בית בלי שם, בלי דיירים אחרים. רק עם מזרן, רדיאטור קטן, וקופסת פח מלאה קפה נמס ישן.

הוא נעל את הדלת. התיישב. שלף את הטלפון. הנורה עדיין הבהבה. היא הייתה לו קורה אחת, גג.

הוא חייג לאדוארד.

"אדוארד?" קולו רעד.

"אתה מטורף?" צעק עליו אדוארד מיד. "תגיד לי שאתה לא באמת מתקשר אלי מכאן."

"לא היה לי למי -"

"אתה מתקשר אלי מהטלפון הזה?! פרסי עוקב אחריך, אידיוט! הוא שם אותך תחת מעקב, הוא שומע אותך כל הזמן, ומאתר את הטלפון שלך. אתה שרוף, ג'ף!"

ג'ף קפא.

הוא רוצה לשאול משהו, אבל רק מלמל: "תודה."

הקו התנתק.

הוא ירד מהר לתחתית הרחוב, משליך את הטלפון על הרצפה באחת. רעש פיצוץ פלסטיק. מסך נשבר. סוללה נפלטת.

הוא דרך עליו פעם. ועוד פעם. החלקיקים התפזרו בחלל האוויר. אחר כך הוא אסף את הרסיסים בידיים חשופות, זורק אותם בשלושה פחים שונים. הרחוב היה ריק.

רחש נשמע.

רעש קל של מנוע. לא של רכב.

אופנוע.

הוא הסתובב.

מרחוק, צללית אפורה נשקפה. קסדה שחורה. אקדח מונף. קטנוע מתקרב במהירות.

ופרסי עליו.