שיתוף - לביקורת לצאת מהדעת מהראשונים לדעת...

שועל ספרות.

רודיום לשעבר. מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
צילום מקצועי
"וואו דודי לא להאמין, אה? עוד בן נולד לנו!"

"כן, ברוך ד'! זהו, צריך לעדכן את המשפחה אני מתקשר לאימא שלי ואת תתקשרי לאימא שלך..."

"מה פתאום? חכה! אם אימא שלי שומעת שאתה מספר לאימא שלך באותו זמן ושהיא לא הראשונה היא לא תדבר אתנו שנה!"

"נו, אז מה נעשה חני? אם אימא שלי תשמע השנייה היא תמחק את המספר שלנו מאנשי הקשר שלה..."

"נו, אז מה עושים?"

"רגע, ולפני שאנחנו מתחילים להתקשר צריך לחשוב גם על סדר האחים והאחיות שלא יהיה פגיעות... צריך לגבש תוכנית מסודרת כולל פתחי מילוט ולמקרי חירום כגון אי ענייה של אחד האחים. בנוגע לאימא שלך אם אני אצא לדבר תוך כדי שא.."

"שום סיכוי היא תרצה להגיד לך באותו זמן מזל טוב ואתה תצטרך לענות ו...אל תבקש ממני לשקר כי היא מזהה עליי!"




-------------------------------




"אוקיי, סוף סוף כל התוכנית מגובשת. אפשר להתחיל עם ההורים. כמו שסיכמנו, בלחש שלא ישמעו את השיחה השנייה, ואני שם על השתק מיד אחר כך כשאת עושה את אימא שלך על רמקול ו..."

"הכל טוב אני זוכרת הכל. בסדר גמור!"

שניהם התקשרו יחד.

"הלו, אימא? נולד לנו בן במזל טוב!" אמרו בדואט שקט.

"בן? מזל טוב! מתי זה קרה?" שאלו שתי האימהות באחת.

"מתי זה קרה?" 'כמה זמן באמת עבר עם כל הארגונים והתוכניות למבצע 'שיחות ללא פגיעות'?' חשבו הזוג והסתכלו על צג הפלאפון. "אתמול?!" זעקו בהלם.

"אתמול?" אמרה אימא של חני, "ורק עכשיו התקשרתם? אני לא רוצה לדבר איתכם יותר לעולם!"

"לא מאמינה שעדכנת אותנו רק יום אחרי" אמרה אימא של דודי "אני מוחקת אתכם מאנשי הקשר!"
 
נערך לאחרונה ב:

שועל ספרות.

רודיום לשעבר. מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הקטע הוא קטע מגירה כמו שקוראים לזה. אהבתי אותו, אז העליתי. אני מבין שהציבור פחות...

אז הנה קטע חדש שכתבתי. (אני מעלה אותו באשכול הזה כיוון שקבלתי הערה שאולי הוא לא יהיה מספיק מובן בפורום, אז אולי לא שווה לפתוח עליו אשכול חדש...)


2-3 הבי-תה (על קושי המילואימניקים החוזרים לביתם...)

"לכניסת אבא היכון להקשב, הקשב!"
הוא נכנס בסערה לביתו.

"מה קורה נשמה, רוצה לשתות משהו דוד?" צצה מאחוריו אשתו.

"סורי, מההרגל..." הוא התנצל.

"מבינה, בכל זאת שלושה חודשים".

"רגע, איפה הילדים?"


"עדיין נסחבים עם ההתלבשות..."

"ילדים? ילדים לכאן! אני פותח שעון! חמש עשרה שניות אתם ליד הדלת!"


"דוד?"

"כן, אני..."


"חחח... זה דווקא חמוד".

"תודה".


"אבא אין לי כח ללכת היום!"
צץ הילד מאחוריהם.

"מה זה אין לי כח? רד עכשיו לקרקע, תן לי שלושים!"

"מה?"

"אוי, משה, הכל בסדר! אבא פשוט חזר ממקום שככה מדברים שם, לך להתלבש!"

"אוחחח... לא אחזתי! אז איך עושים שהם יצאו?"

"אתה תזכר אני לא דואגת."

"אוקיי, יאללה, יש חי"ר?"

"חיל רגלי??"

"מה? אה, אופס... חביתת ירקות רקובים".
 
נערך לאחרונה ב:

אליש:)

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
"וואו דודי לא להאמין, אה? עוד בן נולד לנו!"

"כן, ברוך ד'! זהו, צריך לעדכן את המשפחה אני מתקשר לאימא שלי ואת תתקשרי לאימא שלך..."

"מה פתאום? חכה! אם אימא שלי שומעת שאתה מספר לאימא שלך באותו זמן ושהיא לא הראשונה היא לא תדבר אתנו שנה!"

"נו, אז מה נעשה חני? אם אימא שלי תשמע השנייה היא תמחק את המספר שלנו מאנשי הקשר שלה..."

"נו, אז מה עושים?"

"רגע, ולפני שאנחנו מתחילים להתקשר צריך לחשוב גם על סדר האחים והאחיות שלא יהיה פגיעות... צריך לגבש תוכנית מסודרת כולל פתחי מילוט ולמקרי חירום כגון אי ענייה של אחד האחים. בנוגע לאימא שלך אם אני אצא לדבר תוך כדי שא.."

"שום סיכוי היא תרצה להגיד לך באותו זמן מזל טוב ואתה תצטרך לענות ו...אל תבקש ממני לשקר כי היא מזהה עליי!"




-------------------------------




"אוקיי, סוף סוף כל התוכנית מגובשת. אפשר להתחיל עם ההורים. כמו שסיכמנו, בלחש שלא ישמעו את השיחה השנייה, ואני שם על השתק מיד אחר כך כשאת עושה את אימא שלך על רמקול ו..."

"הכל טוב אני זוכרת הכל. בסדר גמור!"

שניהם התקשרו יחד.

"הלו, אימא? נולד לנו בן במזל טוב!" אמרו בדואט שקט.

"בן? מזל טוב! מתי זה קרה?" שאלו שתי האימהות באחת.

"מתי זה קרה?" 'כמה זמן באמת עבר עם כל הארגונים והתוכניות למבצע 'שיחות ללא פגיעות'?' חשבו הזוג והסתכלו על צג הפלאפון. "אתמול?!" זעקו בהלם.

"אתמול?" אמרה אימא של חני, "ורק עכשיו התקשרתם? אני לא רוצה לדבר איתכם יותר לעולם!"

"לא מאמינה שעדכנת אותנו רק יום אחרי" אמרה אימא של דודי "אני מוחקת אתכם מאנשי הקשר!"
זה היה פשוט מצחיק!
ומה שאמא של חני אמרה..בכלל משהו
הקטע הוא קטע מגירה כמו שקוראים לזה. אהבתי אותו, אז העליתי. אני מבין שהציבור פחות...

אז הנה קטע חדש שכתבתי. (אני מעלה אותו באשכול הזה כיוון שקבלתי הערה שאולי הוא לא יהיה מספיק מובן בפורום, אז אולי לא שווה לפתוח עליו אשכול חדש...)


2-3 הבי-תה (על קושי המילואימניקים החוזרים לביתם...)

"לכניסת אבא היכון להקשב, הקשב!" הוא נכנס בסערה לביתו.

"מה קורה נשמה, רוצה לשתות משהו דוד?" צצה מאחוריו אשתו.

"סורי, מההרגל..." הוא התנצל.

"מבינה, בכל זאת שלושה חודשים".

"רגע, איפה הילדים?"

"עדיין נסחבים עם ההתלבשות..."

"ילדים? ילדים לכאן! אני פותח שעון! חמש עשרה שניות אתם ליד הדלת!"

"דוד?"

"כן, אני..."

"חחח... זה דווקא חמוד".

"תודה".

"אבא אין לי כח ללכת היום!" צץ הילד מאחוריהם.

"מה זה אין לי כח? רד עכשיו לקרקע, תן לי שלושים!"

"מה?"

"אוי, משה, הכל בסדר! אבא פשוט חזר ממקום שככה מדברים שם, לך להתלבש!"

"אוחחח... לא אחזתי! אז איך עושים שהם יצאו?"

"אתה תזכר אני לא דואגת!"

"אוקיי, יאללה, יש חי"ר?"

"חיל רגלי??"

"מה? אה, אופס... חביתת ירקות רקובים".
ממש מצחיק!
אבל מצד שני עצוב..מההיכרות אישית הם חוזרים חוץ מההתרגלות של הצורת שיח אלא גם טראומות..
 

שועל ספרות.

רודיום לשעבר. מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
צילום מקצועי
שני הקטעים חזקים!!!
הקטע השני ראוי לאשכול בפני עצמו!
תודה.
יש קצת קצת קצת דיסוננס בין ילד שאומר "לא אחזתי" לאבא שצועק להימתח להקשב
החיסרון בלא לפרט כל קטע על ידי מי נאמר... המשפט הזה נאמר על ידי האב.
עיין למעלה, עשיתי הגהה על כל הקטע בזכותך!
 

קראנצ' פיסטוק

משתמש פעיל
הקטע הוא קטע מגירה כמו שקוראים לזה. אהבתי אותו, אז העליתי. אני מבין שהציבור פחות...
ממש לא!!
קוראים בשקיקה כל מילה
גם אם לא מגיבים באותה דקה!
אני, למשל, רציתי להגיב כבר אתמול
אבל לקח לי זמן לגבש תוכנית מסודרת לתגובה, כולל פתחי מילוט (של עריכה) למקרי חירום...
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכח

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא יְהוָה הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו:ב יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ:ג אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ:ד הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יְהוָה:ה יְבָרֶכְךָ יְהוָה מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלִָם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ:ו וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל:
נקרא  20  פעמים

לוח מודעות

למעלה