דרוש מידע עונש חינוכי?!

[chaia]

את היית מסכימה שככה ישפילו את הבן שלך?

מה זה 'אלימות שאין הדעת סובלת'? בעיני זה משפט חמור שמעיד על משהו חמור שמסתתר מאחורי.
ואין לנו כאן שום מידע על הרקע ומה היה קודם ולפני שמדברים על השפלה ועל עוול חובה לברר מה הרקע שקדם.
ובאופן אישי אני הייתי מזדעזעת קודם על משפט כזה שנאמר על ילד שלי יותר מאשר שישפילו אותו בהורדה לגן מכינה.

 

[Harmonyapro]

רק אותי זה קצת מרגיז ''בתי הדין'' שנפתחים כאן חדשות לבקרים, עם סיפורים מסמרי שיער והחלטת נחרצת של שופטי בית המשפט העליון דפרוג שברוב טובם האזינו לכבשת הרש.... אבל שכחו שהם שמעו רק צד אחד!
שום רב אפילו הקטן שבהם לא היה נחרץ כ''כ מול דעה אחת.
כדי להיות נחרצים שכאלו צריך לשמוע את שתי הדעות.
גם הורה שרוצה לשמוע חו''ד נוספת צריך קודם כל לנסות לברר מעט מה באמת קרה.
עם כל הכבוד והכאב-שאני לגמרי מבינה עד כמה זה באמת כואב לשמוע ולראות דבר כזה.

 

[.Nathan]

מעניין התגובות הנחרצות נגד.
כשאני שיתפתי סיפור על רבה שקשר לילד ידיים מאחורי הגב - גם על אלימות - שזה לדעתי הרבה יותר גרוע,
לא ראיתי כזאת נחרצות והיו שהצדיקו את הרב'ה.
(למען הסר ספק אני נגד שני המקרים!)

נוראי בעיני!
מה הסיפור? למה? באיזו כיתה?
הזוי.

אגב, את יודעת שפרוג זו לא מקשה אחת, כן? יש מאות (או אלפי?) מגיבים, ואלו שהגיבו אז, לא בהכרח אותם מגיבים של כאן

 

[MACHAK]

ק אותי זה קצת מרגיז ''בתי הדין'' שנפתחים כאן חדשות לבקרים, עם סיפורים מסמרי שיער והחלטת נחרצת של שופטי בית המשפט העליון דפרוג שברוב טובם האזינו לכבשת הרש.... אבל שכחו שהם שמעו רק צד אחד!
שום רב אפילו הקטן שבהם לא היה נחרץ כ''כ מול דעה אחת.
כדי להיות נחרצים שכאלו צריך לשמוע את שתי הדעות.
גם הורה שרוצה לשמוע חו''ד נוספת צריך קודם כל לנסות לברר מעט מה באמת קרה.
עם כל הכבוד והכאב-שאני לגמרי מבינה עד כמה זה באמת כואב לשמוע ולראות דבר כזה.

לא דנו במקרה עצמו ולא חרצו לשום צד.
רב הדיעות פה רק מבקשות שבשום פנים ואופן לא ישפילו ילד ויגרמו לו להתבזות בפני ילדים קטנים ממנו בתלמוד תורה.
לא דנו את המורים ולא פטרו את הילד מעונש.

 

[.Nathan]

רק אותי זה קצת מרגיז ''בתי הדין'' שנפתחים כאן חדשות לבקרים, עם סיפורים מסמרי שיער והחלטת נחרצת של שופטי בית המשפט העליון דפרוג שברוב טובם האזינו לכבשת הרש.... אבל שכחו שהם שמעו רק צד אחד!
שום רב אפילו הקטן שבהם לא היה נחרץ כ''כ מול דעה אחת.
כדי להיות נחרצים שכאלו צריך לשמוע את שתי הדעות.
גם הורה שרוצה לשמוע חו''ד נוספת צריך קודם כל לנסות לברר מעט מה באמת קרה.
עם כל הכבוד והכאב-שאני לגמרי מבינה עד כמה זה באמת כואב לשמוע ולראות דבר כזה.

לא הכוונה לחרוץ גורלות!
כמובן.
סתם מעוניין לשמוע את דעת הקהל בהקשר *סוג הטלפון* שכדאי להרים למחנך. לא מעבר.

 

[תתתתתתתתתת]

לא ידעתי שהעונש הזה עדיין קיים
זוכרת עד היום את התקופה שהמורה בכיתה ד' היתה בחופשת לידה ולא הסתדרתי (במילים יפות) עם המורה המשלימה.
הייתי יום שלם בכיתה ב' רק זוכרת את העיניים של כולם בגב שלי יום שלם ובהפסקות ברחתי מהר לכיתה שלי כדי שבנות מכיתות אחרות לא ידעו...

את זה אין הדעת סובלת
לא מתייחסים לילד כבעיה שצריך להתפטר ממנה!
אם כבר להתפטר...אז לפתור יחד עם הילד וההורים
וכל הבעיה מתחילה מזה שדוחפים היום 35 ילדים בכיתה ואין זמן להסתכל לילדים בעיניים
אז הילדים מחפשים תשומת לב שלילית.......

 

[ר.ב.ב.ש]

כילד לפני עשרות עשרות בשנים, היה כלל אצל ההורים - המלמדים וההנהלה תמיד צודקים,
ואני כילד פעיל [היפראקטיבי במילים של היום] הייתי צריך לספוג פעם אחר פעם גחמות כאלה ואחרות של ההנהלה,
ההורים שלי היו אנשי חינוך מן המדרגה הראשונה, והסכימו כמעט לכל עונש,
כולל מקל מטאטא שנשבר על גבי, סילוק הביתה, שהייה במרחב הציבורי של התלמוד תורה במשך יומיים, מכות סטירות וכו' וכו', ותמיד תמיד ההנהלה הייתה צודקת.
עד - השפלות.
כאשר הורידו אותי מכיתה ו לכיתה ה למשך יום, הורי לא הסכימו לקבל זאת בהבנה.
והגיעו לפגישה דחופה עם ההנהלה והמלמד.

לשמחתי לא חוויתי טראומה מלרדת כתה, אבל זהו עונש שלא הייתי מסכים לקבל בשום צורה או דרך.

יש כאן כמה נקודות.
א. לדעת מה באמת הילד עשה.
ב. האם זו פעם ראשונה, או משהו קבוע שמצריך טיפול מעמיק,
ג. האם ההורים ניסו עד כה לסייע בענין, וראו התקדמות.
ד. לשמחתי זה כמה תלמידים יחד, זה כבר יותר קל [ורק אני מרחם על המלמד בכתה ב.... כי אם זה היה אני, הוא היה מתחרט על הרגע שהסכים להיות מלמד...]

אך ללא ספק מרים טלפון, ומברר את כל הפרטים,
ומנסה להציע פתרונות אחרים שישפרו את המצב, אך ללא השפלה.

לפני כעשור אחת מבנותי שירשה את ההיפרקטיביות שלי השתוללה בבית הספר, וספגה עונשים חמורים,
הגעתי לבית הספר, עמדתי מחוץ לחדר המנהלת עד שתתפנה אליי,
ואמרתי לה בצורה נחרצת - לא אקבל שום התנהגות שאינה ראויה של ביתי,
לא השתוללות, ובטח ובטח לא חוצפה שאין לה מקום אצלנו בבית.
אבל - גם לא אקבל עונשים חסרי פורפורציה, ועל כן אני חושב שלטובת כולם נעשה חושבים איך לחנך את הילדה בשיתוף פעולה, תוך שמירה על כבודה, ובמיוחד שמירה על מסגרת בית הספר והמורות.
לשמחתי זה עבד מעולה .
ועכשיו המנהלת חולמת שביתי הזאת תהיה כלתה, אבל לא יקרה

 

[שרינה]

הרגע הראשון הוא כעס על ההשפלה
הרגע השני מנסה לחשוב אם הילד שלי היה חווה את האלימות הזו כל עונש היה ראוי בעיני ובלבד שייחנך את הילדים הללו
אממה ,עונש כזה הוא השפלה ולא יעזור לדעתי
בגיל הזה בדרך כלל משעים ילד ליום או יומיים ככה גם ההורים ודאי יהיו מעורבים והילד ירעד לעשות זאת שוב
אבל הכל צריך לבוא מתוך רצון לחנך ולא כנקמה על חוסר שליטה..

 

[Harmonyapro]

לא דנו במקרה עצמו ולא חרצו לשום צד.
רב הדיעות פה רק מבקשות שבשום פנים ואופן לא ישפילו ילד ויגרמו לו להתבזות בפני ילדים קטנים ממנו בתלמוד תורה.
לא דנו את המורים ולא פטרו את הילד מעונש.

סקירה קצרה נוספת על האשכול תגלה שכן היו תגובות כאלו..

לא התכוונתי רק לאשכול הספציפי הזה אלא לתופעה הזו שחוזרת על עצמה יותר מידיי.

לא הכוונה לחרוץ גורלות!
כמובן.
סתם מעוניין לשמוע את דעת הקהל בהקשר *סוג הטלפון* שכדאי להרים למחנך. לא מעבר.

אני גם נגד העונש הזה,
למרות שתכל''ס בתור אדם שעוסק בחינוך אני דווקא כן יכולה להבין את כיוון המחשבה של כיתה ב' ולא ה' ו' בדיוק מהסיבה שהוצגה כאן, בגיל גדול יותר ההבנה מפותחת יותר ממילא הילד מושפל יותר.

אבל מה שחשוב לי לומר שצריך לבדוק דברים בצורה נינוחה וברורה לפני שיורים לכל הכיוונים.
לא פעם יצא לי לקבל קיתון של רותחין על הראש, שלמפרע התברר לאותו הורה לאחר הסבר קצר שהדבר רחוק ממה שהוא חשב/שמע/הבין, הוא כמובן התנצל איכשהו, אבל מה תעזור ההתנצלות הזו? מי צריך אותה בכלל?

ואם חפשת עיצה פרקטית-

שלום מדבר אבא של ....
הבנתי שהייתה היום תקרית קשה בתלמוד תורה
דבר ראשון אני רוצה לומר שאני כאן בשביל כל מה שצריך אתם יכולים להתקשר אלי בכל שעות היממה בשביל שדברים כאלו לא יחזרו על עצמם
הייתי גם רוצה לשמוע מה קרה בשביל להבין יותר טוב את הסיטואציה בכדי שאוכל כהורה לעשות את המיטב,
אחרי כזאת הקדמה אתה תוכל לשמוע בדיוק מה היה ולחשב את צעדך
גם אם אתה מבין בין המילים שהעונש הוא קיצוני אל תגיב בטלפון הראשון תגיד תודה רבה תנתק את הטלפון תיקח נשימה ותחשב את צעדך מחדש לפעמים עדיף לדבר עם ההנהלה מאשר לריב עם המלמד.

קבלת אותה כבר בתחילת האשכול.
שיחה רגועה באווירה נוחה ולא חקירה או מלחמת כוחות.

בהצלחה רבה והרבה נחת!

 

[וייס1]

לדעתי ילד שמקבל כזה עונש - יתעסק בהלבנת פנים שהוא חווה ולא בעונש.
עונש צריך להעביר מסר, צריך ללמוד ממנו, הוא צריך ללמד.
בתור אבא, הייתי רוצה לקבל טלפון, לשמוע, ולתת עונש משותף פה אחד עם הר'בה.
שהילד שלי לא ירגיש שההוקים שלו לא בדעה עם הרבה.
לדעתי, אם העונש הוא כזה -
אין במהותו דבר.

 

[Harmonyapro]

לדעתי ילד שמקבל כזה עונש - יתעסק בהלבנת פנים שהוא חווה ולא בעונש.
עונש צריך להעביר מסר, צריך ללמוד ממנו, הוא צריך ללמד.
בתור אבא, הייתי רוצה לקבל טלפון, לשמוע, ולתת עונש משותף פה אחד עם הר'בה.
שהילד שלי לא ירגיש שההוקים שלו לא בדעה עם הרבה.
לדעתי, אם העונש הוא כזה -
אין במהותו דבר.

כל עונש שילד יקבל אם ההורים יתמכו בדעתו המסכנה ויוסיפו עוד כמה ''מסכנות'' משלהם ייאבד את האפקט שלו בטרם עת..
בעולם החילוני אין מושג כזה להעניש ילד, יש הידברות. כן גם ילד בן שנתיים וחצי צריך לערוך משא ומתן עם הגננת שלו..
נשמע הזוי ומצחיק, אבל זה אמיתי לחלוטין.

ואיך שזה נראה היום אוטוטו וזה לגמרי כאן.
פעם לא האמנתי שמערכת החינוך החרדית תאמץ את כל הכללים המוזרים שלהם, היום מסתבר שקבלנו אותם בזרועות פתוחות.

גם אני בתור ילדה נענשתי מידי פעם, וגם הורדתי כיתה לכיתה נמוכה יותר. לא זכורה לי טראומה מיוחדת מההורדה הזו.
אולי זיכרון מעט לא נעים של אי הנעימות אבל לא מעבר,
ואגב-
זה לא היה בעקבות אלימות קשה, אלא בגלל איחור ללא אישור. יחי ההבדל.

 

[רבקה קליין]

אני לא באה לגבות את ההנהלה, אבל אני מנסה לחשוב מה היה קורה אילו האמא של הילד הנפגע והפצוע היתה פותחת כאן ומספרת איך ילד התאכזר לילד שלה, מה היו התגובות
איך אתם דנים בלי לדעת רקע מינימאלי?
אפשר כל הזמן לשפוט את ההנהלה ולשכוח מה אתם הייתם עושים אילו ילד אחד שלכם היה מתאכזר יום אחרי יום לאחד האחים שלו עד שהיתה פוקעת הסבלנות שלכם מהסבל של הסובל

 

[שרלוט]

הורדת כיתה ליומיים (!) מכיתה ז' לכיתה ב' {שוב (!)} לשלושה תלמידים בגין אלימות ש'אין הדעת סובלת' וש'אי אפשר לעבור לסדר היום', כלשון המכתב.
כהורים, הייתם מתייחסים לכך בשיוויון נפש (לא לאלימות חלילה, אלא לעונש המשפיל) או ''מרימים טלפונים''?

חובה להרים טלפון
לא דווקא בגלל העונש, אלא כהורים מחובתכם לדעת מה קרה בדיוק.

אלימות שאין הדעת סובלת?
אי אפשר לעבור לסדר היום?
זה נשמע משהו נורא ואיום.
כהורה, לו הייתי מקבלת כזה מכתב הייתי נלחצת מאוד, נלחצת מהניסוח של המורה ופחות מהעונש עצמו.

 

[רבקה קליין]

אלימות שאין הדעת סובלת?
אי אפשר לעבור לסדר היום?
זה נשמע משהו נורא ואיום.

נכון.
לא היינו שם ואנחנו לא יודעים מה היה
אולי צריך להלחץ יותר ממה שהילד עשה ולא מ'המורה'
הגיע הזמן שנבין שגם הם בני אדם

 

[חמחם]

בלי לשמוע את כל המסביב וכל מה שגרם לזה
ידוע לי שדעת גדולי ישראל היא נגד הורדת כתה (השפלה נוראית)
ניתן לחשוב על עונשים אחרים, וחובה להעניש בחומרה כשצריך
כאן אין עונש , יש השפלה
ולכן הטלפון הוא כדי לשמוע מה קרה, להבין את הצורך בעונש חמור
ולתת את הדעת שיש פה השפלה וביזוי (שאין דרך למחוק את זה מנפש הילד)

 

[תתתתתתתתתת]

צריך לקחת בחשבון שהם הורידו כיתה שלוש ילדים ביחד
ככה כשאני חושבת על זה פעם שנייה הם יכולים להפוך את זה לחינגה....
אבל עדיין בטוחה שביזיון הוא לא דרך לחינוך.
שני דברים שאני לא אקבל: אלימות פיזית או נפשית : לא מכות ולא ביזיונות!
יש דרכים נכונות לחינוך!!!!

 

[element]

נוראי בעיני!
מה הסיפור? למה? באיזו כיתה?
הזוי.

כיתה ג'
קשרו את ידיו של אחד הילדים (לא הבן שלי) מאחורי גבו, על שהרביץ כמה פעמים.
בזמנו המון הצדיקו את המורה, שלא היה אפילו מחנך, מורה מקצועי..

 

[רבקה קליין]

ידוע לי שדעת גדולי ישראל היא נגד הורדת כתה (השפלה נוראית)

ואולי הם התייעצו עם גדולי הדור וזה מה שהם אמרו להם לעשות????
משגע אותי לראות איך שופטים אותם בלי לשמוע צד שני.

אני לא מורה ולא עוסקת בחינוך, אבל צורת השיפוט המהיר לכל מה שמורה/מלמד עושה פשוט מקומם

 

[נועה ב]

איך ליומיים?
לאותו יום זה עוד לא בשליטה של ההורה, אבל ליום השני?
הייתי באה על הבוקר עם בני לברר מה קורה ולשוחח עם המנהל/רבה אבל בטח לא שולחת ביום השני
רק תחשבו על ההרגשה לקום בבוקר בידיעה שהיום אני בכיתה ב'............

 

[bracha]

ואולי הם התייעצו עם גדולי הדור וזה מה שהם אמרו להם לעשות????
משגע אותי לראות איך שופטים אותם בלי לשמוע צד שני.

אני לא מורה ולא עוסקת בחינוך, אבל צורת השיפוט המהיר לכל מה שמורה/מלמד עושה פשוט מקומם

אף אחד לא שפט את הרב'ה, שפטו את העונש.
יש דברים שלא עושים. נקודה!!!
אין שום הצדקה לפגוע בנפש של ילד ולא משנה מה הילד עשה.

אני בילדותי, לא הורדתי כיתה, אלא הועברתי לכיתה מקבילה לעמוד בפינה, ועד היום אני זוכרת את ההשפלה. (לא פעם ולא פעמים, אלא עשרות פעמים במשך השנה... וימים שלמים רצופים לעמוד (!) בפינה)
ועד היום אני לא סולחת למורה הזאת, כשקורה שאני רואה אותה ברחוב, אני מסובבת את הראש. לא מסוגלת להסתכל עליה.
30 שנה אחרי....