מידע שימושי לפרוס כנפיים עד דק

[מוריופ]

@סיפור8 תודה על התזכורת החשובה! כמובן שכל הרעיון של האשכול היה ללמד ולא לרדת...
אני כבר החכמתי כשלמדתי שיש פנים מאירים, ופריסת שלום (למרות שיותר נוח לי להבדיל בין ש' לס' בשורש הנ"ל)

עוד אחד. יצא לי לראות איותים רבים ושיטות לביטוי של דבר קטן: בכי-הוא-זה, בכיהו-זה וכדו'. האיות הנכון הוא בכהוא זה.
(תקנו אותי אם טעיתי)

 

[פרוגמטי]

בכי-הוא-זה, בכיהו-זה וכדו'.

מי שנכנס, אדר.

 

[קוביד]

להבאיר (באר היטב) או להבהיר (בהרת לבנה)?
רק לא להבעיר...

 

[פרוגמטי]

סיפור נורא על אדם שנורה בעודו מחליף נורה.

 

[shira bira]

בלבול בין מפוכח למפוקח.
שכיח מאד.

 

[מוריופ]

בלבול בין מפוכח למפוקח.

כלומר: פיכח = ער, ההיפך משיכור - התפכח מיינו
פיקח = רואה, או פעולה של ביצע פעולת פיקוח או חכם - קרה הנס והעיוור הפך פיקח/ קרה הנס והטיפש הפך פיקח

 

[ביזנסטורי - אילה]

להבאיר (באר היטב)

לא לבאר?

 

[מוריופ]

לא לבאר?

אני חושבת שאומרים לבאר, ולהבהיר. אבל לא 'מבאירים' ולא 'מבהרים'

 

[קוביד]

לבאר, ולהבהיר

אכן,
לבאר דבר קשה
ולהבהיר דבר מוסתר.

 

[מוריופ]

ולהבהיר דבר מוסתר.

להבהיר - להפוך מכהה לבהיר. להפוך מעמום לברור.

 

[shira bira]

עוד בלבול שכיח אם כי יותר בשיח מקוון:
מאלף- מלמד ומחכים
מעלף- סלנג המשמש כתואר לדבר יפה עד עילפון.

 

[מוריופ]

רוחש - כבוד, או רוחש על הארץ, משמיע רחש
רוכש - בתים, קונה ואוסף רכוש

פך - כלי קטן. פך השמן, פכים קטנים.
פח - סוג מתכת/מלכודת- פח אשפה 0כנראה סוג של בור/מצודת אשפה...), קירות מפח

 

[סיפור8]

בעז"ה

סתם מעניין, הרבה מהדוגמאות כאן הן דומות לא רק בצליל ובאיות אלא גם במשמעות.
למשוח ולמשוך. לטעות ולתעות. להסיט להסית. גמיעה וגמיאה. להבהיר ולבאר. פיקח ופיכח.
אני לא מבינה גדולה בלשון, רק חושבת שאולי זו תופעה בעברית, של מילים בעלות איות ומשמעות דומה. כמו התופעה של מילים דומות באיות ובעלות משמעות הפוכה (לשרש ולהשריש וכדומה).
יש למישהו הסבר מלומד יותר?

 

[מוריופ]

שמעתי פעם לוגיקה מעניינת, אני חושבת מתוך הספר 'המהפך':
שלכל אות בשפה העברית יש משמעות. בהתאמה לפעם הראשונה שהיא מופיעה בתורה ולכן שורשים שמורכבים מאותיות דומות, יהיו קרובים גם שמשמעות.
לדוגמא: שורשים מעורבים בפ' וצ' תמיד יהיו קשורים לפתיחה: פיצוץ, פיצוח, פציית פה, פציעה (פתח בגוף), פיצול...

 

[מוריופ]

ושאלה שאני סוחבת עוד מהיסודי: מי חכם ויידע להסביר את הקרבה הלשונית בין עיגול לעגל?

 

[קוביד]

בעז"ה

סתם מעניין, הרבה מהדוגמאות כאן הן דומות לא רק בצליל ובאיות אלא גם במשמעות.
למשוח ולמשוך. לטעות ולתעות. להסיט להסית. גמיעה וגמיאה. להבהיר ולבאר. פיקח ופיכח.
אני לא מבינה גדולה בלשון, רק חושבת שאולי זו תופעה בעברית, של מילים בעלות איות ומשמעות דומה. כמו התופעה של מילים דומות באיות ובעלות משמעות הפוכה (לשרש ולהשריש וכדומה).
יש למישהו הסבר מלומד יותר?

אכן,
תיבות לשון הקודש נוצרו כביטוי אמיתי למשמעותם, הדבר מתבטא ביחס העמוק לשמות בתנ"ך החל משמותיהם של אדם וחוה והמשך בהרבה מקומות, גם מהות כל דבר נקראת שם בכמה מקומות.
הדמיון בין השרשים מלמד על מהותם הקרובה ואות השינוי יכולה ללמד על מיקומה ברעיון.
עיינו על כל זה בפירוש הגרש"ר הירש על התורה.
וכמדומה גם בחשק שלמה שרשים.

 

[מוריופ]

עיינו על כל זה בפירוש הגרש"ר הירש על התורה.

יש אופציה למקור ממוקד יותר?

 

[קוביד]

יש אופציה למקור ממוקד יותר?

בעיקרון לא. זה בכל פירושו.
אשתדל מחר לסדר מקורות טובים ונחמדים.

 

[אלעזר 1]

ושאלה שאני סוחבת עוד מהיסודי: מי חכם ויידע להסביר את הקרבה הלשונית בין עיגול לעגל?

ובין עֶגְלָה לעֲגָלָה?

 

[פסיק]

@סיפור8 האיות הנכון הוא בכהוא זה.
(תקנו אותי אם טעיתי)

אם איני טועה, בלשוננו הקדושה האיות הנכון הוא, בכי הוא זה.
בעברית המודרנית עוותה המילה.
כמדומני שכן הוא בכלשהו וכל שהוא (שם המשמעויות שונות).