שם כמדומני שזה ענין אחר.
איני זוכר הטעם
טור אורח חיים הלכות שבת סימן רצא
ור"ת הנהיג שלא לאכול בשבת בין מנחה לערבית משום דאיתא במדרש [שוחר טוב] כל השותה מים בשבת בין השמשות כאילו גוזל המתים וע"כ הנהיג לעשות סעודה שלישית קודם המנחה
פסקי תשובות אורח חיים סימן רצא
ג. בענין הסכנה בשתיית מים בבין השמשות דערב שבת ומוצאי שבת
רמ"א, שם: יש אומרים דאסור לשתות מים בין מנחה למעריב בשבת, דאז חוזרות הנשמות לגהינום. ואיתא במדרש (תהילים י"א ו') כל השותה מים בשבת בין השמשות כאילו גוזל קרוביו המתים, ועיין במרדכי פרק ערבי פסחים (ק"ה א) באורך (מ"ב סק"ח). ושם נתבאר הטעם כי המתים שותים מן המים קודם שחוזרין לדינן. ולפי המדרש שהכוונה על ערב שבת, עייפים הם מן הדין שסבלו כל השבוע ושותים, עכתו"ד. וברוקח (פ' תשא, ובסידורו) ורבינו בחיי (כד הקמח, ערך שבת) שהמתים שותין ורוחצין ומצטננים במים, ובתוס' (פסחים ק"ה. ד"ה והנ"מ) שהשותה אז מסתכן, וכן היה מעשה בלותיר ובאו לידי סכנה.