ביקורת מילות שיר - עוקר הרים

מצב
הנושא נעול.

על דא ועל הא

משתמש סופר מקצוען
עימוד ספרים
אחפוץ להביע תמיהה על מילות השיר 'עוקר הרים' שיצא זה עתה, מפרי עטו של היוצר שולי רנד,
כל השיר מלא בתוכן אמתי, טוב, עמוק. פשוט תענוג. משחקי מילים, וחריזה ברמה גבוהה. כרגיל מבית היוצר של הנ"ל.
אך פתיחתו של השיר, העלתה על פני סימני תמיהה, שלא לומר בהלה.
וכך זה נשמע: "אני לא באתי לעולם כדי להיות תלמיד חכם עוקר הרים ומשברן וטוחנן דק דק".
[ובהמשכו: "בי נשבעתי כי באתי לחסות בצל הק-ל" - מצויין. "ולנגן" - ?]
ואם היה המשורר סתם אי-מי ששילם כמה גרושים לכותב טקסט, לא הייתי מתבונן במילים כלל.
אך מכיוון שהורגל האיש להוציא מתחת ידיו שירים איכותיים, בתוכן מושקע ומשובח, אשמח להבין האם נעלם ממני איזו כוונה נסתרת בעומק מילות השיר.
כי על פניו לא הייתי מדביק תיבות כאלו על משורר חרדי כלל.

אם יש בפוסט זה ניגוד כל שהוא לכללי הקהילה, יואילו המנהלים להשליכו לאשפה, שלא יהיה אפילו הערת שוליים בספר ההיסטוריה של פרוג. ואאלץ לשבור את מוחי לבדי להבין עומק כוונת המשורר..
 

על דא ועל הא

משתמש סופר מקצוען
עימוד ספרים
לא מצאתי ברשת מילים. אז תמללתי לך בערך, שתבין ת'כיוון. זה יוצא 75.2 ש"ח.

עריכה: הנה מצאו לך.
אז מוותר על התשלום.

הנה המילים הנכונות:


אֲנִי לֹא בָּאתִי לְעוֹלָם כְּדֵי לִהְיוֹת תַּלְמִיד חָכָם,
עוֹקֵר הָרִים וּמְשַׁבְּרָן וְטוֹחֲנָן דַּק דַּק,
לֹא בָּאתִי לִהְיוֹת קוֹצֵץ בִּנְטִיעוֹת, בְּאֵשׁ קוֹדֵחַ.
לְכָאן לֹא בָּאתִי בִּכְלַל כְּדֵי לְהַפְרִיחַ לְחָלָל,
שִׁבְרֵי מִלִּים וְאוֹתִיּוֹת וְדִבּוּרִים סְרָק סְרָק,
לֹא לִהְיוֹת חוֹגֵר הַמִּתְהַלֵּל בְּטֶרֶם יְפַתֵּחַ.

כְּמוֹ כֵן הֻגַּד לִי בְּבֵרוּר כִּי לֹא הֻשְׁלַכְתִּי לְעוֹלָם עָכוּר,
לָתֵת עֵינִי בִּפְרִי אָסוּר, אָבָק פּוֹרֵחַ,
בִּי נִשְׁבַּעְתִּי כִּי בָּאתִי לַחֲסוֹת בְּצֵל הָאֵ-ל,
לְהִתְבּוֹנֵן..

אֲנִי לֹא בָּאתִי לְצַעֵר, לְקַנְטֵר,
לְהִתְכַּבֵּד בִּקְלוֹנוֹ שֶׁל הֶחָבֵר, לִרְקֹד עַל דָּם דָּם דָּם,
לֹא בָּאתִי לִהְיוֹת מַחֲלִיק לָשׁוֹן, כּוֹרֵעַ בֶּרֶךְ.
וַדַּאי שֶׁלֹּא בָּאתִי לְתַכְנֵן, לְהִתְעַנְיֵן,
לִשְׁלֹחַ יָד בַּעֲרוּגָה שֶׁל הַשָּׁכֵן, הֲיִתָּכֵן, כֵּן כֵּן,
לֹא בָּאתִי לִהְיוֹת לִסְטִים אוֹרֵב בְּצַד הַדֶּרֶךְ.

וּכְבָר נָהִיר לִי וּבָרוּר כִּי לְעוֹלָם יִהְיֶה לִבִּי שָׁבוּר,
וּמָה יוֹעִיל לִי רֹב מִרְמוּר, וּמָה לִי לְהִתְלוֹנֵן,
בִּי נִשְׁבַּעְתִּי כִּי בָּאתִי לַחֲסוֹת בְּצֵל הָאֵ-ל,
לְהִתְבּוֹנֵן וּלְנַגֵּן..

(פזמון)
אֲנִי לֹא יָרַדְתִּי לָעוֹלָם כְּדֵי לְהַכְחִישׁ אֶת הַקַּיָּם,
בַּחֲקִירוֹת וְעִיּוּנִים וְדִקְדּוּקִים דַּק דַּק,
לֹא בָּאתִי לְהַלֵּךְ נְטוּי גָּרוֹן וּמִתְנַפֵּחַ.
לְכָאן לֹא בָּאתִי בִּכְלַל כְּדֵי לְהַרְעִיל אֶת הֶחָלָל,
בַּחֲרָמוֹת וַחֲרָפוֹת וְגִדּוּפִים סְרָק סְרָק,
לֹא בָּאתִי לְבַיֵּשׁ אַף אֶחָד, לֹא בָּאתִי לְנַצֵּחַ.

וְלֹא נָהִיר וְלֹא בָּרוּר, מָה יִהְיֶה הַסּוֹף שֶׁל הַסִּפּוּר,
הַאִם בָּרוּךְ, הַאִם אָרוּר, לֹא יָדַעְתִּי,
בִּי נִשְׁבַּעְתִּי כִּי בָּאתִי לַחֲסוֹת בְּצֵל הָאֵ-ל,
לְהִתְבּוֹנֵן וּלְסַפֵּר..

כִּי אַתָּה סוֹבֵב כָּל עָלְמִין, וְאַתָּה מָלֵא כָּל עָלְמִין,
אֵין לִי אֱלוֹ-הַּ מִבִּלְעָדֶיךָ וְלֵית אֲתָר פָּנוּי מִמֵּךְ.."
 
נערך לאחרונה ב:

castamir

מהמשתמשים המובילים!
לתת עיני בפרי הסוס

כאן נגמרתי...

הנה המילים הנכונות:


אֲנִי לֹא בָּאתִי לְעוֹלָם כְּדֵי לִהְיוֹת תַּלְמִיד חָכָם,
עוֹקֵר הָרִים וּמְשַׁבְּרָן וְטוֹחֲנָן דַּק דַּק,
לֹא בָּאתִי לִהְיוֹת קוֹצֵץ בִּנְטִיעוֹת, בְּאֵשׁ קוֹדֵחַ.
לְכָאן לֹא בָּאתִי בִּכְלַל כְּדֵי לְהַפְרִיחַ לְחָלָל,
שִׁבְרֵי מִלִּים וְאוֹתִיּוֹת וְדִבּוּרִים סְרָק סְרָק,
לֹא לִהְיוֹת חוֹגֵר הַמִּתְהַלֵּל בְּטֶרֶם יְפַתֵּחַ.

כְּמוֹ כֵן הֻגַּד לִי בְּבֵרוּר כִּי לֹא הֻשְׁלַכְתִּי לְעוֹלָם עָכוּר,
לָתֵת עֵינִי בִּפְרִי אָסוּר, אָבָק פּוֹרֵחַ,
בִּי נִשְׁבַּעְתִּי כִּי בָּאתִי לַחֲסוֹת בְּצֵל הָאֵ-ל,
לְהִתְבּוֹנֵן..

אֲנִי לֹא בָּאתִי לְצַעֵר, לְקַנְטֵר,
לְהִתְכַּבֵּד בִּקְלוֹנוֹ שֶׁל הֶחָבֵר, לִרְקֹד עַל דָּם דָּם דָּם,
לֹא בָּאתִי לִהְיוֹת מַחֲלִיק לָשׁוֹן, כּוֹרֵעַ בֶּרֶךְ.
וַדַּאי שֶׁלֹּא בָּאתִי לְתַכְנֵן, לְהִתְעַנְיֵן,
לִשְׁלֹחַ יָד בַּעֲרוּגָה שֶׁל הַשָּׁכֵן, הֲיִתָּכֵן, כֵּן כֵּן,
לֹא בָּאתִי לִהְיוֹת לִסְטִים אוֹרֵב בְּצַד הַדֶּרֶךְ.

וּכְבָר נָהִיר לִי וּבָרוּר כִּי לְעוֹלָם יִהְיֶה לִבִּי שָׁבוּר,
וּמָה יוֹעִיל לִי רֹב מִרְמוּר, וּמָה לִי לְהִתְלוֹנֵן,
בִּי נִשְׁבַּעְתִּי כִּי בָּאתִי לַחֲסוֹת בְּצֵל הָאֵ-ל,
לְהִתְבּוֹנֵן וּלְנַגֵּן..

(פזמון)
אֲנִי לֹא יָרַדְתִּי לָעוֹלָם כְּדֵי לְהַכְחִישׁ אֶת הַקַּיָּם,
בַּחֲקִירוֹת וְעִיּוּנִים וְדִקְדּוּקִים דַּק דַּק,
לֹא בָּאתִי לְהַלֵּךְ נְטוּי גָּרוֹן וּמִתְנַפֵּחַ.
לְכָאן לֹא בָּאתִי בִּכְלַל כְּדֵי לְהַרְעִיל אֶת הֶחָלָל,
בַּחֲרָמוֹת וַחֲרָפוֹת וְגִדּוּפִים סְרָק סְרָק,
לֹא בָּאתִי לְבַיֵּשׁ אַף אֶחָד, לֹא בָּאתִי לְנַצֵּחַ.

וְלֹא נָהִיר וְלֹא בָּרוּר, מָה יִהְיֶה הַסּוֹף שֶׁל הַסִּפּוּר,
הַאִם בָּרוּךְ, הַאִם אָרוּר, לֹא יָדַעְתִּי,
בִּי נִשְׁבַּעְתִּי כִּי בָּאתִי לַחֲסוֹת בְּצֵל הָאֵ-ל,
לְהִתְבּוֹנֵן וּלְסַפֵּר..

כִּי אַתָּה סוֹבֵב כָּל עָלְמִין, וְאַתָּה מָלֵא כָּל עָלְמִין,
אֵין לִי אֱלוֹ-הַּ מִבִּלְעָדֶיךָ וְלֵית אֲתָר פָּנוּי מִמֵּךְ.."
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
אפשר את כל הטקסט?
שנשבור הראש.
ואל תשכח שכנראה בית מדרשו שונה משלך.
למרות הערכים שהוא מביע בשירים.
הנה השיר:


מילים: שולי רנד. לחן: שולי רנד ואמיר קרויטר. הפקה מוזיקלית: אסף תלמודי. צילום: ג'ייסון גילברט. עריכה: רענן פוגל. הפקה: דוד פדידה.

עוֹקֵר הָרִים / שולי רנד

אֲנִי לֹא בָּאתִי לְעוֹלָם כְּדֵי לִהְיוֹת תַּלְמִיד חָכָם,
עוֹקֵר הָרִים וּמְשַׁבְּרָן וְטוֹחֲנָן דַּק דַּק,
לֹא בָּאתִי לִהְיוֹת קוֹצֵץ בִּנְטִיעוֹת, בְּאֵשׁ קוֹדֵחַ.
לְכָאן לֹא בָּאתִי בִּכְלַל כְּדֵי לְהַפְרִיחַ לְחָלָל,
שִׁבְרֵי מִלִּים וְאוֹתִיּוֹת וְדִבּוּרִים סְרָק סְרָק,
לֹא לִהְיוֹת חוֹגֵר הַמִּתְהַלֵּל בְּטֶרֶם יְפַתֵּחַ.

כְּמוֹ כֵן הֻגַּד לִי בְּבֵרוּר כִּי לֹא הֻשְׁלַכְתִּי לְעוֹלָם עָכוּר,
לָתֵת עֵינִי בִּפְרִי אָסוּר, אָבָק פּוֹרֵחַ,
בִּי נִשְׁבַּעְתִּי כִּי בָּאתִי לַחֲסוֹת בְּצֵל הָאֵ-ל,
לְהִתְבּוֹנֵן..

אֲנִי לֹא בָּאתִי לְצַעֵר, לְקַנְטֵר,
לְהִתְכַּבֵּד בִּקְלוֹנוֹ שֶׁל הֶחָבֵר, לִרְקֹד עַל דָּם דָּם דָּם,
לֹא בָּאתִי לִהְיוֹת מַחֲלִיק לָשׁוֹן, כּוֹרֵעַ בֶּרֶךְ.
וַדַּאי שֶׁלֹּא בָּאתִי לְתַכְנֵן, לְהִתְעַנְיֵן,
לִשְׁלֹחַ יָד בַּעֲרוּגָה שֶׁל הַשָּׁכֵן, הֲיִתָּכֵן, כֵּן כֵּן,
לֹא בָּאתִי לִהְיוֹת לִסְטִים אוֹרֵב בְּצַד הַדֶּרֶךְ.

וּכְבָר נָהִיר לִי וּבָרוּר כִּי לְעוֹלָם יִהְיֶה לִבִּי שָׁבוּר,
וּמָה יוֹעִיל לִי רֹב מִרְמוּר, וּמָה לִי לְהִתְלוֹנֵן,
בִּי נִשְׁבַּעְתִּי כִּי בָּאתִי לַחֲסוֹת בְּצֵל הָאֵ-ל,
לְהִתְבּוֹנֵן וּלְנַגֵּן.

אֲנִי לֹא יָרַדְתִּי לָעוֹלָם כְּדֵי לְהַכְחִישׁ אֶת הַקַּיָּם,
בַּחֲקִירוֹת וְעִיּוּנִים וְדִקְדּוּקִים דַּק דַּק,
לֹא בָּאתִי לְהַלֵּךְ נְטוּי גָּרוֹן וּמִתְנַפֵּחַ.
לְכָאן לֹא בָּאתִי בִּכְלַל כְּדֵי לְהַרְעִיל אֶת הֶחָלָל,
בַּחֲרָמוֹת וַחֲרָפוֹת וְגִדּוּפִים סְרָק סְרָק,
לֹא בָּאתִי לְבַיֵּשׁ אַף אֶחָד, לֹא בָּאתִי לְנַצֵּחַ.

וְלֹא נָהִיר וְלֹא בָּרוּר, מָה יִהְיֶה הַסּוֹף שֶׁל הַסִּפּוּר,
הַאִם בָּרוּךְ, הַאִם אָרוּר, לֹא יָדַעְתִּי,
בִּי נִשְׁבַּעְתִּי כִּי בָּאתִי לַחֲסוֹת בְּצֵל הָאֵ-ל,
לְהִתְבּוֹנֵן וּלְסַפֵּר..

כִּי אַתָּה סוֹבֵב כָּל עָלְמִין, וְאַתָּה מָלֵא כָּל עָלְמִין,
אֵין לִי אֱלוֹ-הַּ מִבִּלְעָדֶיךָ וְלֵית אֲתָר פָּנוּי מִמֵּךְ..

 

על דא ועל הא

משתמש סופר מקצוען
עימוד ספרים
בואו נתחיל ברוורס, כדי לסבן את האוזן:

מהו המקור שכן ירדנו לעולם כדי להיות תלמיד חכם עוקר הרים וטוחנן דק דק?
עזוב אותי עכשיו מחקירות ועיונים ודקדוקים דק דק,
בין אם זה המטרה והתכלית ובין אם לא,
ודאי שזה ענין חיובי.
'עוקר הרים וטוחנן' הוא ביטוי הערכה המובא בגמרא על ריש לקיש.
ולא יתכן (כן כן) להשתמש בביטוי הזה לומר ש'לא באתי לעולם' בשביל זה.
 

קוביד

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
בואו נתחיל ברוורס,
עוד קצת אחורה:
מי אמר שתלמיד חכם:
לְהַפְרִיחַ לְחָלָל,
שִׁבְרֵי מִלִּים וְאוֹתִיּוֹת וְדִבּוּרִים סְרָק סְרָק,
לֹא לִהְיוֹת חוֹגֵר הַמִּתְהַלֵּל בְּטֶרֶם יְפַתֵּחַ
??????????????????
 

castamir

מהמשתמשים המובילים!
שום חקירות ושום דק דק.

מסר נפלא ומעודד לאדם, תלמיד, נער, בחור, אברך - שגילה בעצמו שאין בו את הכישרון הנדרש לטחון הרים ולא בשביל זה בא לעולם, ובכל זאת הוא לא מתייאש, לא נוטש אלא רוצה להישאר ולחסות בצילו של הקל, שבתי בבית ה' כל ימי חיי... מה רע?
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
וכך זה נשמע: "אני לא באתי לעולם כדי להיות תלמיד חכם עוקר הרים ומשברן וטוחנן דק דק".
[ובהמשכו: "בי נשבעתי כי באתי לחסות בצל הק-ל" - מצויין. "ולנגן" - ?]
ואם היה המשורר סתם אי-מי ששילם כמה גרושים לכותב טקסט, לא הייתי מתבונן במילים כלל.
אך מכיוון שהורגל האיש להוציא מתחת ידיו שירים איכותיים, בתוכן מושקע ומשובח, אשמח להבין האם נעלם ממני איזו כוונה נסתרת בעומק מילות השיר.
כי על פניו לא הייתי מדביק תיבות כאלו על משורר חרדי כלל.
לא הבנתי מה הבעיה במילים.
הרי ברור שלא כל אחד בא לעולם כדי להיות תלמיד חכם, וכדברי המדרש (ויק"ר ב' א') "בנוהג שבעולם אלף בני אדם נכנסין למקרא יוצא מהן ק', ק' למשנה יוצאין מהן י', י' לתלמוד יוצא מהן א'".
ואם תימצי לומר - זה על משקל השירים של ליפא שמעלצר 'יהודי פשוט'.
אז נכון שלא היית שולח את הילדים שלך למוסדות של הילדים שלו, אבל הדרך ארוכה מכאן ועד להגדירו כמשורר שאינו חרדי.
 

קוביד

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
מסר נפלא ומעודד לאדם, תלמיד, נער, בחור, אברך - שגילה בעצמו שאין בו את הכישרון הנדרש לטחון הרים ולא בשביל זה בא לעולם, ובכל זאת הוא לא מתייאש, לא נוטש אלא רוצה להישאר ולחסות בצילו של הקל, שבתי בבית ה' כל ימי חיי... מה רע?
אבל למה להשמיץ את הנעלה באדם?
מכתב תנחומים נראה אחרת....
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
אבל למה להשמיץ את הנעלה באדם?
מכתב תנחומים נראה אחרת....
אף אחד לא השמיץ.
בבית הראשון הוא מדבר על כמה טיפוסים שהוא לא משתייך לאחד מהם.
האחד - תלמיד חכם שעוקר הרים וטוחנם זה בזה.
השני - קוצץ בנטיעות הנוגע באש.
השלישי - המדבר דברי סרק ומפריח שברי מילים ואותיות.
 

castamir

מהמשתמשים המובילים!
לשם השוואה, שירו של אהרן רזאל "קבעתי את מושבי".


אמרו לי: סע לאלסקה פתח שם בית לקֵרוב רחוקים
אין לקדוש ברוך הוא יותר נחת מלראות את בניו האהובים שבים
אמרו לי: לך לצמתים תחלק ספרונים, ותרקוד בכבישים
זה ממש געוואלד לראות את כולם פתאום מחייכים

אמרו לי: בוא עם גיטרה, הדלקנו נרות, יושבים ושרים נגונים
זה צו השעה, זה מה שהדור צריך – חוויות וריגושים
אמרתי להם: אשריכם, מלאכת קודש כל מעשיכם
הרבה שליחים למקום, בטוחני שתמצאו את האיש הנכון

אבל אני קבעתי
את מושבי
פה בבית המדרש

הציעו לי משרה של חזן בחו"ל, קהילה של אנשים אמידים
הזדמנות נדירה ליצֹר קשרים ולהגיע לקהלים חדשים
כמעט נרשמתי לסדנא של "גוף ונפש", מנחים מרתקים
שלֹושה מפגשים, ארבעה תשלומים, אתה חי חיים יותר איכותיים

אבל אני קבעתי...

נכון שזה וזה דברי אלוקים חיים
בצבא חזק צריכים את כל סוגי החיילים
אבל אני קבעתי את מושבי
בבית המדרש הישן

כל כך אוהב אני לטייל לאורכה לרוחבה של ארץ ישראל
אוירה מחכים, פרותיה מתוקים, וזה סימן לבוא הגואל
אבל אם תחפשו אותי אל תרחיקו נדוד, אני בסביבה, אין כל חדש
פה אשב כי אויתיה, אני כאן בבית המדרש

ביקשו שאספר את ספורי האישי, את דרכי אל עולם המצוות
לא קפצתי ממסוק לא ברחתי מהשבי, היו להם ציפיות
אבל אני מוכן לזמר לספר את כל העליות והירידות
שעוברות עליי כל יום פה בבית המדרש

אבל אני קבעתי...

כל יום אני נרגש
כל פעם מחדש
כשאל מקומי הקבוע ניגש
פה בבית המדרש

אבל אני קבעתי...

>>

האם הוא מזלזל ביהדות אלסקה, קהילות קרליבך, חזנים בחו"ל וחיבת הארץ? (אולי כן, אבל נניח לרגע שלא)
רק אומר שעבורו בית המדרש זה המקום הכי מתאים ושם קבע את מושבו.

גם שולי רנד במילותיו אומר:
אני כבר לא אהיה תלמיד חכם עצום מחד, אך גם לא אהיה כופר ומקצץ בנטיעות מאידך.
בחרתי להיות איש טוב תמים ופשוט החוסה בצל הקל.
קבעתי את מושבי.
 

על דא ועל הא

משתמש סופר מקצוען
עימוד ספרים
לא הבנתי מה הבעיה במילים.
הרי ברור שלא כל אחד בא לעולם כדי להיות תלמיד חכם, וכדברי המדרש (ויק"ר ב' א') "בנוהג שבעולם אלף בני אדם נכנסין למקרא יוצא מהן ק', ק' למשנה יוצאין מהן י', י' לתלמוד יוצא מהן א'".
ואם תימצי לומר - זה על משקל השירים של ליפא שמעלצר 'יהודי פשוט'.
אז נכון שלא היית שולח את הילדים שלך למוסדות של הילדים שלו, אבל הדרך ארוכה מכאן ועד להגדירו כמשורר שאינו חרדי.
שמת לב שבעצם הוא שם באותה משוואה את 'להיות תלמיד חכם עוקר הרים', עם - 'קוצץ בנטיעות באש קודח', וכל שאר ההגדרות הבלתי נעימות בהמשך?

נ.ב. הדרך ארוכה מאוד ממה שכתבתי, עד ההגדרה שהבאת בשמי עליו - 'משורר שאינו חרדי'. חלילה. לא כתבתי כן. כשהזהירו אותנו משבוע של ספינים התכוונו לעלילות כאלו
 

קוביד

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
שמת לב שבעצם הוא שם באותה משוואה את 'להיות תלמיד חכם עוקר הרים', עם - 'קוצץ בנטיעות באש קודח', וכל שאר ההגדרות הבלתי נעימות בהמשך?
תודה.
לקחת לי את המילים.
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
שמת לב שבעצם הוא שם באותה משוואה את 'להיות תלמיד חכם עוקר הרים', עם - 'קוצץ בנטיעות באש קודח', וכל שאר ההגדרות הבלתי נעימות בהמשך?
הוא לא שם באותה משוואה, אלא רק מסביר שבעוד שאנשים חריפים ומוכשרים נוטים להיות אחד מהטיפוסים האחרים, הוא יהודי פשוט שבא לעבוד את ה' בפשטות.
נ.ב. הדרך ארוכה מאוד ממה שכתבתי, עד ההגדרה שהבאת בשמי עליו - 'משורר שאינו חרדי'. חלילה. לא כתבתי כן. כשהזהירו אותנו משבוע של ספינים התכוונו לעלילות כאלו
הדרך ארוכה מאד ממה שהוא כתב, עד ההגדרה שכתבת עליו 'שהוא שם באותה משוואה את שתי ההגדרות הללו. חלילה. הוא לא כתב כך...
 

הנף מקלדת

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
לשם השוואה, שירו של אהרן רזאל "קבעתי את מושבי".


אמרו לי: סע לאלסקה פתח שם בית לקֵרוב רחוקים
אין לקדוש ברוך הוא יותר נחת מלראות את בניו האהובים שבים
אמרו לי: לך לצמתים תחלק ספרונים, ותרקוד בכבישים
זה ממש געוואלד לראות את כולם פתאום מחייכים

אמרו לי: בוא עם גיטרה, הדלקנו נרות, יושבים ושרים נגונים
זה צו השעה, זה מה שהדור צריך – חוויות וריגושים
אמרתי להם: אשריכם, מלאכת קודש כל מעשיכם
הרבה שליחים למקום, בטוחני שתמצאו את האיש הנכון

אבל אני קבעתי
את מושבי
פה בבית המדרש

הציעו לי משרה של חזן בחו"ל, קהילה של אנשים אמידים
הזדמנות נדירה ליצֹר קשרים ולהגיע לקהלים חדשים
כמעט נרשמתי לסדנא של "גוף ונפש", מנחים מרתקים
שלֹושה מפגשים, ארבעה תשלומים, אתה חי חיים יותר איכותיים

אבל אני קבעתי...

נכון שזה וזה דברי אלוקים חיים
בצבא חזק צריכים את כל סוגי החיילים
אבל אני קבעתי את מושבי
בבית המדרש הישן

כל כך אוהב אני לטייל לאורכה לרוחבה של ארץ ישראל
אוירה מחכים, פרותיה מתוקים, וזה סימן לבוא הגואל
אבל אם תחפשו אותי אל תרחיקו נדוד, אני בסביבה, אין כל חדש
פה אשב כי אויתיה, אני כאן בבית המדרש

ביקשו שאספר את ספורי האישי, את דרכי אל עולם המצוות
לא קפצתי ממסוק לא ברחתי מהשבי, היו להם ציפיות
אבל אני מוכן לזמר לספר את כל העליות והירידות
שעוברות עליי כל יום פה בבית המדרש

אבל אני קבעתי...

כל יום אני נרגש
כל פעם מחדש
כשאל מקומי הקבוע ניגש
פה בבית המדרש

אבל אני קבעתי...

>>

האם הוא מזלזל ביהדות אלסקה, קהילות קרליבך, חזנים בחו"ל וחיבת הארץ? (אולי כן, אבל נניח לרגע שלא)
רק אומר שעבורו בית המדרש זה המקום הכי מתאים ושם קבע את מושבו.

גם שולי רנד במילותיו אומר:
אני כבר לא אהיה תלמיד חכם עצום מחד, אך גם לא אהיה כופר ומקצץ בנטיעות מאידך.
בחרתי להיות איש טוב תמים ופשוט החוסה בצל הקל.
קבעתי את מושבי.

ויש לחלק.
אהרון רזאל, מספר שלמרות שהיו לו הרבה דרכים לעבוד את ה', הוא בחר לקבוע את מושבו בבית המדרש.
כמובן שהוא נתן להחלטתו משנה יופי, עם אביסל זלזול, מתופעות חדשות ביהדות.
תרצה תשמח, לא רוצה תברח לאלסקה.

ר' שולי לעומתו, מחליט עבור עצמו בשביל מה הוא בא לעולם.
(והרי זה לא רק בשביל עצמו, על מסר כזה יקפצו קונים רבים, שעוד ינפנפו בדברי המשורר אהוב הקהל)
בבית אחד הוא מניח את יושבי על מדין שחלקם עוקרים הרים, חלקם מקצצים בנטיעות ופליטת סופריהם מדברים סרק.

בבית אחר הוא מניח את המסכסכים והמגדפים.
אז כנראה שהוא לא בא למנות דרכים בעבודת ה'
יותר בכיוון של "תאמינו לי תחליטו שאתם באים לחסות בצל האלוקים, לא צריך יותר"

אבל,
קראתי ראיון עם שולי, בעלון מזרוחניקי, סטייל ממשלת השינוי, שם הוא לא התבייש לספר שבבחירות הוא מצביע, למפלגה שדואגת דבר ראשון לעולם התורה.
שתדעו.
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יְהוָה אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יְהוָה אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  29  פעמים

לוח מודעות

למעלה