בקשה "אתה בכל מקרה נוסע" - "אתם - בכל מקרה יש לכם רכב"

[rubi]

מה שתרוויחו - זה פחות לחץ נפשי ושנאה לכל אשר בשם טרמפיסט יכונה...

כפותח האשכול אדגיש שוב
אני לא שונא טרמפיסטים, להיפך אני מאוד אוהב לעזור להם ולעצור כשאני יכול וזה קורה המון!
האשכול מדבר על אלה שמזמינים לעצמם מונית בחינם, מרגישים בבית [כי הם חברים שלי]
ולא נח לי באלו שלא מבינים שלפעמים אני לא יכול לקחת, גם אם מדובר בקרוב משפחה
הרבה מהסיבות הוזכרו לעיל
ועל אלה שחושבים שלהחזיק רכב זה גם בחינם

 

[צלופחד]

כבעל רכב שמאוד משתדל לקחת טרמפים..
אם היד למטה או כל רמז אחר זה כמעט בלתי אפשרי לדעת אם אתה מעונין או לא!
בנוסף, הרבה פעמים אני עובר ליד תחנות אוטובוס ויש גם אנשים שאני מעדיף שלא יעלו לרכב.. לכן תסתכל מסביבך את מי אני עלול לחשוש להעלות וקצת תתרחק ממנו בשביל ש'ההוא' יבין שעצרתי דווקא לך!

 

[כל השמות תפוסים!!!]

דיי כל מי שכותב כאן כותב סיפורים הזויים ונדירים
לי לא חסר סיפורים על אנשים שעלו על טרמפ ולא גמרו להודות ולהעריך
סיפורים כאלה הרבה יותר נפוצים מאשר אנשים עם חוסר טקט שמנצלים בעלי רכבים
פשוט קטרוג על עמ"י!!!!
אם לא ניתן מעמצמנו למען אחרים למה שה' יתן לנו משלו?
ומי שכ"כ קשה לעלות לטרמפ לפחות שלא יכתוב את זה ככה בפארסיה
ולא, ברור שזה לפעמים קשה זה לא שאלה והרבה פעמים זה דורש מאמץ ואם זה לא מתאים אומרים "לא" בד"כ רוב האנשים מקבלים ומבינים...
יישר כוח לאנשים שעוסקים בריבוי האחווה וגמילות חסדים!!!

 

[מרובע]

מעניין שכולם כאן אוהבים מאוד לקחת טרמפים (כל עוד שהם לא בטיול עם האשה)
אבל בטרמפיאדה עוברים רק האנשים מהסוג השני.
תשעים ותשע אחוז מהרכבים לא עוצרים (והם בלי אשה).
(אני לפעמים סופר כמה לא עצרו).

(זה בכלל לא משנה האם אני מהסוג של הנצלנים או מהסוג של המתחשבים, כי הנהגים שעוברים ביציאה מהעיר לא יכולים לראות את זה על המצח שלי. עם זאת אהיה נקי מה' ומישראל ואומר שכמעט אף פעם איני לוקח טרמפים. אולי פעם בשנה, ובפעמים שאני כן מנסה לעצור בגלל שפספסתי אוטובוס חשוב, ברוב המקרים יגיע האוטובוס הבא עוד לפני שיעבור בעל חסד אחד בטרמפיאדה)

 

[rew3020]

נראה שההודעה הוצאה מהקשרה
צפה בקובץ המצורף 894699

אני עוקבת כאן מתחילת האשכול ואני חושבת שכוונת המשורר היא להודעה הזו:

אכן!
תודה.

 

[שאפומדיה]

בלת"ק
הנושא נכון ובהחלט כדאי להעלות את המודעות!

המשפט הבא יכתב לאלו שחושבים שאם יש לכם רכב כניראה אתם עשירים או משהו אנחנו נוסעים באוטובוס ואין לנו כסף
אנחנו גרים בצפון ועקב המרחקים בנסיעות היינו צריכים לקנות רכב (לא, אנחנו לא עשירים גדולים וכניראה גם יש לנו כסף פחות ממכם )
למעשה בעלי מעלה טרמפים כל זמן שהוא יכול. אפילו חוזר אחורה אם קלט מאוחר מידי את הטרמיפסט התורן מנופף שיעלו אותו
הוא כל הזמן אומר לי אני הבטחתי בתור בחור ישיבה שכשיהיה לי רכב גם אני יעלה את כווולם

אבל כאן מגיע האבל הגדול שלפעמים ממש צובט את הלב
1. במשפחה, ששם הכי נוח לבקש. ולך תסביר שעוד כמה מטרים זה דלק, זמן וכו'
ובכיף ניקח רק תעריך, תבין ותדע שזה לא מובן מאליו!

2. יש את הטרמפיסטים האלו שמדברים כל הדרך (יש לך משהו דחוף תשאל אם נח לנהג ,אם זה לא מפריע) מינימום של טאקט ורגישות

3. יש גם את הסוג של 'שמירת העינים' דבר מאוד מבורך אבל.... גבר, עלית?! זה בחירה שלך !
דוגמא שהייתה לנו: עלה גבר התיישב והפנה את ראשו לצד שמאל הראש שלו בחלון בפנים עמוקקק וותך כדי כל הדרך מדבר עם בעלי
אני סותמת כדי כמובן לא להרוס לו בשמירת העיינים ולא לעשות ח"ו.....
אבל ממש הציק לי והיה באלי להגיד לו רד הרגע מהרכב!
אתה רוצה לעלות יש מימנום של כבוד!

דוגמא נוספת אומנם גם היא יחסית חריגה אבל לצערי התופעה קימת
עוצר טרמיפסט בעלי עוצר לו, הוא בא להיכנס ומצד אחד ראה כיסא תינוק הולך לצד השני (זה מאחורי ) בא לשם וקלט אותי
אחרי כמה שניות אנחנו קולטים שהוא הלך
היי! הלווו איפה אנחנו חיים?? דבר ,תאמר, משהו........

ולסיום הכי חשוב אם העלו אותך טרמפ
אפילו אם זה היה עד סוף הרחוב, אפילו 'אם בכל מצב הוא נוסע לשם' , אפילו אם זה אבא'שך
לא משנה! אבל תעריך ותאמר תודה!!
תדע שזה לא מובן מאליו והוא לא חייב לך כלום!!!!
ובזכותך יהיה לו חשק וכוח להמשיך הלאה
נסיעה בטוחה לכולם !
תמשיכו לגלגל דרככם חסדים (תרתי משמע)

 

[מרובע]

למעשה הזכירו כאן שיש מיזמים שמתווכים בין בעלי רכבים לבין טרמפיסטים (אפשרי גם בתשלום)
רציתי לדעת האם קיים בריכוזים החרדיים (כמו י-ם, ב"ב, ק"ס, אלעד, ביתר וכו')
אולי קארפול של ווייז יכול לעזור?

‫Waze: מסלולי נסיעה, דיווחי תנועה והתראות מהדרך

קבלו הוראות נהיגה, מפה חיה לדיווחי תנועה בזמן אמת והתרעות לגבי מצב הכביש. חסכו זמן וכסף בנסיעות משותפות באמצעות Waze Carpool. הורידו את אפליקציית הניווט והתנועה שמונעת על ידי הקהילה.

www.waze.com

אם לא, אולי אפשר לפתח איזה אתר לצורך זה.

 

[MOM]

מה שאומרים זה, שהסיבה שחוק מרפי תופס מקום אצל אנשים היא, שתמיד מתמקדים באחוז שאין ולא בתשעים ותשע שיש.
או במילים אחרות, רוב צרכני הטרמפים הם אנשים נחמדים וטובים שיש הזדמנות לסייע להם. יש אחוז קטן שלא. ואם נתמקד בו ונחשוש מפניו ללא הרף אז כל ה99% יפסידו.
אני שמעתי מכלי ראשון שעשה טרמפ לחייל וכשהטרמפיסט ירד מהאוטו הוא דאג ל"הוריד" איתו שרשרת זהב יקרה שהיתה בשקית לידו. אמיתי לחלוטין.
אני משתדל לעצור טרמפים לאנשים שנראים לי ישרים והגונים ושמצווה לגמול איתם חסד.
(והאמת לא דחוף לי שיהיו כאלה מנומסים שישתחוו לי אפיים ארצה. גם כשאני תורם לקופת העיר אני לא פוצח בבירורים אם זה שיקבל את הכסף אכן יהיה אסיר תודה לעד בשבילי או אפילו יאמר פרק תהילים או משנה לזכותי. זורם וחלאס עם התחשבנויות)
נכתב ע"י אחד שנמצא משני צידי המתרס ב"קרב" הזה...

 

[יעל כהן*]

"אתה בכל מקרה נוסע" - "אתם בכל מקרה יש לכם רכב"


2 משפטים שאני כבעל רכב לא מצליח להכיל.


שעת צהריים הטלפון מצלצל, על הקו ידידי ר' מהרחוב הסמוך,

"תגיד אתה נוסע לחתונה היום של..... ?"

"אויש ממש שכחתי מזה" "האמת שעוד לא יודע", אני עונה לו

"אם תסע אני אשמח להצטרף אליך" הוא אומר לי

19:00: מתקשר שוב: "נו, אתה נוסע"

"אני נוסע, בעז"ה" עונה לו

"אה יופי מצויין אפשר להצטרף?"

"כן. אני יוצא ב21:30"

19:30: "תגיד, אכפת לך אם שכן שלי יצטרף גם?"

21:25: "איפה לחכות לך"? "יש מצב שאתה נכנס ימינה בקטנה, ומשם תחתוך מיד החוצה"

22:00: אנחנו יורדים באולם לא לפני סיבובים של למצוא חניה. וידידי ר' שואל:

"תגיד מתי אתה יוצא? אתה נשאר הרבה זמן? תוכל לשים לי צינתוק שאתה יוצא?"


22:35: צינתוק לר' – והמתנה ליד האוטו, אך ר' בושש לבוא


22:40: הלו. הלו. רגע יש כאן רעש מהתזמורת אתה יוצא?

מה יוצא, אני כבר 5 דקות ליד האוטו מחכה לך

אהה סליחה לא שמתי לב שצינתקת. אני מחפש את שכן שלי ומיד באים


23:05 ר' יורד מהאוטו לא לפני שהוא מחלק ברכות מכאן ועד אנטארקטיקה,

וצועד לביתו שבע, מדושן עונג ושמח על הטרמפ המוצלח שהוא קיבל מהבית עד הבית

וב"ה במקום לנסוע באוטובוס בתוספת של עוד שעה, מזיע ועייף, הוא מגיע לביתו שליו ורגוע.


טוב, נכון

הסצנה הזאת לא בדיוק מתרחשת כל יום, אבל בגדול זאת ההרגשה

ולפני שצועקים עלי מה עם חסד? מה עם לעשות טרמפ?


אז זהו שלא

אני מאוד אוהב לקחת טרמפים שאני יכול, אבל אני אוסף אותם מהרחוב על הדרך ובד"כ שותקים לעצמם רוב הנסיעה [יש כאלה שלא]

אין טלפונים לפני ואין טלפונים אחרי, ואין להם שום דרישות
[אפשר להגביר את המזגן? / אפשר להנמיך את המוזיקה / תדליק חדשות נשמע מה הנייעס?]


ועוד משהו חשוב -

למה אם אני "נוסע בכל מקרה" זה אומר שאני צריך לשלם לך את הנסיעה?
מה אם איזה תשלום קטן השתתפות, הרי את ה 10 שקלים שהיה עולה לו באוטובוס "בכל מקרה", הוא השאיר אצלו בכיס.

אני לא דורש את התשלום הזה, אבל לפחות אתה תציע לי ואני אבחר אם לקחת או לא,

מספיק שאני עושה את הנסיעות הללו 5 פעמים בחודש כפול 30 שקלים לנסיעה,
למה אני צריך כל פעם להיות המארח בחינם של כל המצטרפים?
בשביל כל אחד זה 10 שקלים, אבל בשבילי הם 30-40 שקלים לנסיעה.

אני לא מחזיק אוטו "בכל מקרה", הבכל מקרה הזה נלקח בחשבון בקניית הרכב,
ונועד גם לאותם נסיעות שאני נוסע "בכל מקרה",
כי לא נח לי לנסוע שעה וחצי באוטובוס.

אז בפעם הבאה שאתם מבקשים טרמפ,
אל תשכחו להציע בנימוס השתתפות קטנה, לא בטוח שאקח ממך, אבל זה ישפר את ההרגשה, ויחייב גם אותך קצת.


ועוד אחד –

מכירים את הניסיון קביעת מפגש חול המועד של המשפחה?

טלפונים ומיילים הלוך ושוב על היום והשעה, ולבסוף אחרי שיוצא עשן לבן

מגיעים לדון על מיקום המפגש עצמו.

בעלי הרכבים יותר גמישים ומעונינים להכניס שיקולים אחרים לבחירת מקום המפגש, ולא שיקול של מרחק הנסיעה אם הוא 15 דק' או 20 דק' ואם יש אוטובוס נח לשם.


ואז מגיע המשפט מחץ של אלו שלא מחזיקים רכב:

"אתם בכל מקרה יש לכם אוטו, אז תתחשבו בנו שנוכל להגיע לשם בקלות"


כ"כ משפט מעצבן ולא מתחשב!


אני מחזיק אוטו כל השנה ומשלם עליו הרבה כסף כל השנה גם בשביל הדברים הללו

לא רוצים להחזיק אוטו כל השנה? זכותכם
אבל למקרים החד פעמיים הללו, אולי תזכרו שאני משלם את זה כל הזמן, אז אתם לא תוציאו פעם בשנה 100 ₪ על מונית ותגיעו בנוחות ובקלות?


זהו סיימתי

לא קראתי תתגובות כאן
רק משו קטן-
שתמיד נהיה מהנותנים,
לב רחב. בכיף. אם אפשר למה לא?!

 

[לרעהו]

(לוקח טרמפים בכיף) רק תשתדלו לא לטרוק את הדלתות זה נותן תחושה שהדלת עוד רגע תישאר על הכביש...

 

[דדד]

איזה מטעמים עשו כאן, כמה אמוציות!
תרשו לי לומר 2 נקודות לעניות דעתי:
1. מצד "הטרמפיסטים":
תהיו בני אדם. ככה פשוט. אצלנו אין מצב לעלות לטרמפ ולא להשתתף בהוצאות הנסיעה. יודעים מראש כמה עולה הדלק, מתחלקים בערך בחצי ממחירו (תלוי כמובן בכמות המצטרפים וכו', אבל בערך. ולא מתקמצנים), מוסיפים עוד כמה שקלים בשביל התחושה הנעימה. מביאים בסוף הנסיעה, בלי לשאול או להציע, פשוט "נסענו אתכם, היה מקסים, זה העלויות של הנסיעה".
אם אנחנו רעבים נורא ולא אכלנו לפני הטרמפ, מביאים רק אוכל לא מלכלך, לא שומני, ולא מריח. לדוג': סנדוויץ' בשקית. ומביאים לנהג שוקולד או משהו. מה, שיתגרה מאיתנו?
כשנכנסת שיחה לנהג, אנחנו פשוט לא כאן. אנחנו בוהים בנוף היפה, מוציאים את הפלאפון או אומרים תהילים. משתדלים להתעלם וכמובן לא להתערב. כנ"ל בויכוחים אישיים וכל ענין אישי אחר שמתעורר בנסיעה.
מודים, מודים, מודים. לפני ואחרי. מבקשים את הטרמפ בעדינות, בלי ללחוץ, מתוך הבנה לצרכים של השני.
2. מצד הנהגים:
בואו נאמר שזאת בעיה שפוגשים אותה בהרבה צמתים אחרים. הזכירו כאן כבר בקשות לדירה, וכל אחד מאיתנו יוכל להביא אינספור דוגמאות כאלו, בהן מישהו לוחץ עלינו לבצע משהו שפוגע לנו בפרטיות, בכסף, בזמן, בנוחות וכדו'- ו"אין לנו כוח" לריב איתו.
כמובן- כשזה מגיע למשפחה הבעיה מתעצמת (כמו תמיד)
מסתבר שהפתרון הוא פחות עצות מעשיות לבעיה X
אלא פיתוח אסרטיביות, יכולת לשקול מה עדיף לי עכשיו על פני מה: לסבול את אי הנעימות מהאח שסירבתי לקחת אותו לחתונה, כי רציתי כמה שיחות אישיות בדרך, או להישאר ער שעה נוספת כי לקחתי את אחי לחתונה.
מה שכן, אם אתם כבר אחרי הבחירה- תעשו אותה בשמחה. בלב פתוח, מפרגן. לא נעים להרגיש נצלנים, סחטנים.
מקסימום, אם יהיה קשה, בפעם הבאה תבחרו בצד השני.

שניסע בדרכים ישרות!

 

[מרובע]

(לוקח טרמפים בכיף) רק תשתדלו לא לטרוק את הדלתות זה נותן תחושה שהדלת עוד רגע תישאר על הכביש...

ואם עושים חלש אז הנהג כועס שלא סגרו את הדלת טוב.

 

[YAKOV COHEN]

(לוקח טרמפים בכיף) רק תשתדלו לא לטרוק את הדלתות זה נותן תחושה שהדלת עוד רגע תישאר על הכביש...

מכיררר!!!!!!!!!!
תמיד [כמעט] אני אקח טרמפיסטים!!

 

[בקי סטאר]

פעם נסעתי בטרמפ וממש הודתי לנהגת ...כמה שהיא חסכה לי...ועל נסיעה נעימה...היא ענתה לי במשפט ' ה' זימן לי לנהוג על הסוס... משתדלת לעשות את התפקיד בצורה הטובה ביותר...'
כבעלת רכב לדעתי זה תלוי בנקודת מבט האם אני עובד ומרוויח ומוציא את הכסף על הרכב או שאלוקים זימן לי את המתנה (שדורשת ים מזומנים ...) ומחזירה עם זה קצת טוב בחזרה ....

 

[אניס]

"אתה בכל מקרה נוסע" - "אתם בכל מקרה יש לכם רכב"


2 משפטים שאני כבעל רכב לא מצליח להכיל.


שעת צהריים הטלפון מצלצל, על הקו ידידי ר' מהרחוב הסמוך,

"תגיד אתה נוסע לחתונה היום של..... ?"

"אויש ממש שכחתי מזה" "האמת שעוד לא יודע", אני עונה לו

"אם תסע אני אשמח להצטרף אליך" הוא אומר לי

19:00: מתקשר שוב: "נו, אתה נוסע"

"אני נוסע, בעז"ה" עונה לו

"אה יופי מצויין אפשר להצטרף?"

"כן. אני יוצא ב21:30"

19:30: "תגיד, אכפת לך אם שכן שלי יצטרף גם?"

21:25: "איפה לחכות לך"? "יש מצב שאתה נכנס ימינה בקטנה, ומשם תחתוך מיד החוצה"

22:00: אנחנו יורדים באולם לא לפני סיבובים של למצוא חניה. וידידי ר' שואל:

"תגיד מתי אתה יוצא? אתה נשאר הרבה זמן? תוכל לשים לי צינתוק שאתה יוצא?"


22:35: צינתוק לר' – והמתנה ליד האוטו, אך ר' בושש לבוא


22:40: הלו. הלו. רגע יש כאן רעש מהתזמורת אתה יוצא?

מה יוצא, אני כבר 5 דקות ליד האוטו מחכה לך

אהה סליחה לא שמתי לב שצינתקת. אני מחפש את שכן שלי ומיד באים


23:05 ר' יורד מהאוטו לא לפני שהוא מחלק ברכות מכאן ועד אנטארקטיקה,

וצועד לביתו שבע, מדושן עונג ושמח על הטרמפ המוצלח שהוא קיבל מהבית עד הבית

וב"ה במקום לנסוע באוטובוס בתוספת של עוד שעה, מזיע ועייף, הוא מגיע לביתו שליו ורגוע.


טוב, נכון

הסצנה הזאת לא בדיוק מתרחשת כל יום, אבל בגדול זאת ההרגשה

ולפני שצועקים עלי מה עם חסד? מה עם לעשות טרמפ?


אז זהו שלא

אני מאוד אוהב לקחת טרמפים שאני יכול, אבל אני אוסף אותם מהרחוב על הדרך ובד"כ שותקים לעצמם רוב הנסיעה [יש כאלה שלא]

אין טלפונים לפני ואין טלפונים אחרי, ואין להם שום דרישות
[אפשר להגביר את המזגן? / אפשר להנמיך את המוזיקה / תדליק חדשות נשמע מה הנייעס?]


ועוד משהו חשוב -

למה אם אני "נוסע בכל מקרה" זה אומר שאני צריך לשלם לך את הנסיעה?
מה אם איזה תשלום קטן השתתפות, הרי את ה 10 שקלים שהיה עולה לו באוטובוס "בכל מקרה", הוא השאיר אצלו בכיס.

אני לא דורש את התשלום הזה, אבל לפחות אתה תציע לי ואני אבחר אם לקחת או לא,

מספיק שאני עושה את הנסיעות הללו 5 פעמים בחודש כפול 30 שקלים לנסיעה,
למה אני צריך כל פעם להיות המארח בחינם של כל המצטרפים?
בשביל כל אחד זה 10 שקלים, אבל בשבילי הם 30-40 שקלים לנסיעה.

אני לא מחזיק אוטו "בכל מקרה", הבכל מקרה הזה נלקח בחשבון בקניית הרכב,
ונועד גם לאותם נסיעות שאני נוסע "בכל מקרה",
כי לא נח לי לנסוע שעה וחצי באוטובוס.

אז בפעם הבאה שאתם מבקשים טרמפ,
אל תשכחו להציע בנימוס השתתפות קטנה, לא בטוח שאקח ממך, אבל זה ישפר את ההרגשה, ויחייב גם אותך קצת.


ועוד אחד –

מכירים את הניסיון קביעת מפגש חול המועד של המשפחה?

טלפונים ומיילים הלוך ושוב על היום והשעה, ולבסוף אחרי שיוצא עשן לבן

מגיעים לדון על מיקום המפגש עצמו.

בעלי הרכבים יותר גמישים ומעונינים להכניס שיקולים אחרים לבחירת מקום המפגש, ולא שיקול של מרחק הנסיעה אם הוא 15 דק' או 20 דק' ואם יש אוטובוס נח לשם.


ואז מגיע המשפט מחץ של אלו שלא מחזיקים רכב:

"אתם בכל מקרה יש לכם אוטו, אז תתחשבו בנו שנוכל להגיע לשם בקלות"


כ"כ משפט מעצבן ולא מתחשב!


אני מחזיק אוטו כל השנה ומשלם עליו הרבה כסף כל השנה גם בשביל הדברים הללו

לא רוצים להחזיק אוטו כל השנה? זכותכם
אבל למקרים החד פעמיים הללו, אולי תזכרו שאני משלם את זה כל הזמן, אז אתם לא תוציאו פעם בשנה 100 ₪ על מונית ותגיעו בנוחות ובקלות?


זהו סיימתי

אני חושב שאת הפוסט הזה חובה על כל מי שאין לו רכב לקרוא.
אבל אסור לבעל רכב לקרוא...

גילוי נאות אני בעל רכב...

 

[צצצ]

יש פה כמה נקודות שרוב הכותבים פה בשכול הביאו:
* לדעת להתחשב זמן, מיקום, וסוגי נסיעות
* יכול להיות שלנהג ביום מסוים לא מתאים, זה לא אומר שאין לא כח עליך או משהו, ולמחרת יסכים בשמחה לעלות אותך.
* טרמפיסטים בצמתים שעומדים לא חייבים לעלות אותם אם לא נח, ושהעלו אותכם תדאגו להשתיק פאלפון לא לחפור לנהג, להגיד תודה, ושיהיה נחמד לנהג שעשה לך טובה והעלה אותך (אפשר להשאיר שוקלד).
* להבין שאף אחד לא חייב לך כלום, ועושים לכם טובה!
* טרמפיסטים שקבעו מראש נסיעה להגיע בזמן, להשתתף בהוצאות דלק (רוב מחזיקי הרכב החרדיים ללא כסף מיותר)
* ולנהגים לפעמים אנשים עומדים שעות רבות ומחכים לאוטובוס תהיו נחמדים אם לא מפריע ברגע זה, ותעלו איזה נוסע או שתיים הכי הרבה ירעישו לך קצת
והכי חשוב הבנת הסיטואציה וטקט!!!

 

[חי בן ראם]

"אתה בכל מקרה נוסע" - "אתם בכל מקרה יש לכם רכב"


2 משפטים שאני כבעל רכב לא מצליח להכיל.


שעת צהריים הטלפון מצלצל, על הקו ידידי ר' מהרחוב הסמוך,

"תגיד אתה נוסע לחתונה היום של..... ?"

"אויש ממש שכחתי מזה" "האמת שעוד לא יודע", אני עונה לו

"אם תסע אני אשמח להצטרף אליך" הוא אומר לי

19:00: מתקשר שוב: "נו, אתה נוסע"

"אני נוסע, בעז"ה" עונה לו

"אה יופי מצויין אפשר להצטרף?"

"כן. אני יוצא ב21:30"

19:30: "תגיד, אכפת לך אם שכן שלי יצטרף גם?"

21:25: "איפה לחכות לך"? "יש מצב שאתה נכנס ימינה בקטנה, ומשם תחתוך מיד החוצה"

22:00: אנחנו יורדים באולם לא לפני סיבובים של למצוא חניה. וידידי ר' שואל:

"תגיד מתי אתה יוצא? אתה נשאר הרבה זמן? תוכל לשים לי צינתוק שאתה יוצא?"


22:35: צינתוק לר' – והמתנה ליד האוטו, אך ר' בושש לבוא


22:40: הלו. הלו. רגע יש כאן רעש מהתזמורת אתה יוצא?

מה יוצא, אני כבר 5 דקות ליד האוטו מחכה לך

אהה סליחה לא שמתי לב שצינתקת. אני מחפש את שכן שלי ומיד באים


23:05 ר' יורד מהאוטו לא לפני שהוא מחלק ברכות מכאן ועד אנטארקטיקה,

וצועד לביתו שבע, מדושן עונג ושמח על הטרמפ המוצלח שהוא קיבל מהבית עד הבית

וב"ה במקום לנסוע באוטובוס בתוספת של עוד שעה, מזיע ועייף, הוא מגיע לביתו שליו ורגוע.


טוב, נכון

הסצנה הזאת לא בדיוק מתרחשת כל יום, אבל בגדול זאת ההרגשה

ולפני שצועקים עלי מה עם חסד? מה עם לעשות טרמפ?


אז זהו שלא

אני מאוד אוהב לקחת טרמפים שאני יכול, אבל אני אוסף אותם מהרחוב על הדרך ובד"כ שותקים לעצמם רוב הנסיעה [יש כאלה שלא]

אין טלפונים לפני ואין טלפונים אחרי, ואין להם שום דרישות
[אפשר להגביר את המזגן? / אפשר להנמיך את המוזיקה / תדליק חדשות נשמע מה הנייעס?]


ועוד משהו חשוב -

למה אם אני "נוסע בכל מקרה" זה אומר שאני צריך לשלם לך את הנסיעה?
מה אם איזה תשלום קטן השתתפות, הרי את ה 10 שקלים שהיה עולה לו באוטובוס "בכל מקרה", הוא השאיר אצלו בכיס.

אני לא דורש את התשלום הזה, אבל לפחות אתה תציע לי ואני אבחר אם לקחת או לא,

מספיק שאני עושה את הנסיעות הללו 5 פעמים בחודש כפול 30 שקלים לנסיעה,
למה אני צריך כל פעם להיות המארח בחינם של כל המצטרפים?
בשביל כל אחד זה 10 שקלים, אבל בשבילי הם 30-40 שקלים לנסיעה.

אני לא מחזיק אוטו "בכל מקרה", הבכל מקרה הזה נלקח בחשבון בקניית הרכב,
ונועד גם לאותם נסיעות שאני נוסע "בכל מקרה",
כי לא נח לי לנסוע שעה וחצי באוטובוס.

אז בפעם הבאה שאתם מבקשים טרמפ,
אל תשכחו להציע בנימוס השתתפות קטנה, לא בטוח שאקח ממך, אבל זה ישפר את ההרגשה, ויחייב גם אותך קצת.


ועוד אחד –

מכירים את הניסיון קביעת מפגש חול המועד של המשפחה?

טלפונים ומיילים הלוך ושוב על היום והשעה, ולבסוף אחרי שיוצא עשן לבן

מגיעים לדון על מיקום המפגש עצמו.

בעלי הרכבים יותר גמישים ומעונינים להכניס שיקולים אחרים לבחירת מקום המפגש, ולא שיקול של מרחק הנסיעה אם הוא 15 דק' או 20 דק' ואם יש אוטובוס נח לשם.


ואז מגיע המשפט מחץ של אלו שלא מחזיקים רכב:

"אתם בכל מקרה יש לכם אוטו, אז תתחשבו בנו שנוכל להגיע לשם בקלות"


כ"כ משפט מעצבן ולא מתחשב!


אני מחזיק אוטו כל השנה ומשלם עליו הרבה כסף כל השנה גם בשביל הדברים הללו

לא רוצים להחזיק אוטו כל השנה? זכותכם
אבל למקרים החד פעמיים הללו, אולי תזכרו שאני משלם את זה כל הזמן, אז אתם לא תוציאו פעם בשנה 100 ₪ על מונית ותגיעו בנוחות ובקלות?


זהו סיימתי

צודק בעל הרכב שלפעמים הטרמפיסטים מגזימים ושוכחים שלא מדובר במונית, (אם כי התיאור של הסיפור נראה מנופח מדי)

אצלי זה דווקא הפוך,
יש לי גיס שיש לו רכב גדול, כל פעם מחדש הוא מבקש שיצטרפו, ומתחלקים בדלק
מבחינתי זה מאד נוח, ומאד מועיל.

אבל -
אנסה לתאר איך זה נראה [ומדוע העדפנו לנסוע לבד בשנים האחרונות]

גיס - אהלן ר.ב.ב.ש אתה מגיע לחתונה של...
אני - בטח, אני חייב להיות, אני מגיע עם אשתי.
גיס - איזה יופי, אני גם חושב לנסוע עם אשתי, תרצו להצטרף,
אני - מעולה, אין כמו רכב לירושלים במקום אוטובוס, באיזה שעה חושב לצאת?
גיס - נדבר ביום החתונה, ונראה, אני חושב באזור 8,
אני - מעולה, נדבר.

יום החתונה
אני - אין מענה, ואין מענה ואין מענה
ב6 בערב -
הגיס - אהלן, תשמע בסוף אנחנו יוצאים ב8 וחצי,
אני - אמממ בסדר, איפה לחכות לך?
הגיס - ליד הבית שלי.
אני - מעולה.

8 וחצי
מחכים ליד הרכב, ושקט... אין קול ואין עונה
8:50 - הגיס מתקשר, עוד רגע יוצאים, עזוב אני נוסע מהר, נגיע בזמן.
9:00 מתכבד לצאת, שכח לציין שהביא את הילד הבכיין שלו, ואת אחיינית שלו.
9:25 אני רק קופץ שניה להוריד איזה חבילה אצל חבר בקרית ספר, זה ממש על הדרך.
9:50 עלה לקפה אצל החבר, ואני שומר על התינוק הבכיין והמנוזל שלו, ועל האחיינית שלו.
10:05 הוא יורד,
10:30 רק תעזור לי לחנות, והנה הגענו ממש בזמן.
11:00 - אני - מתי אתה יוצא? [צריך לשלם על הדלק]
הגיס - רק הרגע הגענו, ובדיוק קפצתי לרמות לחבר, והקפצתי את האחיינית לרמת שלמה, ומעריב בכותל ואני חוזר.
12:00 נסעתי באוטובוס. והעברתי לו תשלום.

נכון, הרכב שלך, אתה הנוהג, ואתה ברעיון עושה לי טובה שלוקח אותי,
אבל זה לא אומר שמעכשיו מתחילה סדרת התעללות.

ולכן מאז או מונית או אוטובוס,
והגיס עדין כועס מדוע אני לא אוהב להתפנק [כלשונו] ומעדיף לנסוע באוטובוס על פני רכב מעולה וחדש

וצודק האורח שלפעמים זה ההיפך שהנהג לפעמים שוכח שמדובר בבן אדם (אני עוצר פה לכמה דקות [ארוכות], אוי שכחתי שאני נוסע לכיוון ההפוך וכו') ובפרט שמבקש ע"ז תשלום

 

[YAKOV COHEN]

פעם נסעתי בטרמפ וממש הודתי לנהגת ...כמה שהיא חסכה לי...ועל נסיעה נעימה...היא ענתה לי במשפט ' ה' זימן לי לנהוג על הסוס... משתדלת לעשות את התפקיד בצורה הטובה ביותר...'
כבעלת רכב לדעתי זה תלוי בנקודת מבט האם אני עובד ומרוויח ומוציא את הכסף על הרכב או שאלוקים זימן לי את המתנה (שדורשת ים מזומנים ...) ומחזירה עם זה קצת טוב בחזרה ....

וואווווו!!!
כל מילה בסלע!!!

 

[גלגל הצבעים]

מילה נוספת אחת על האלה ש"זכו" ויש להם רכב:

לחלק נכבד מהציבור שיש רכב זה לא בגלל ש"יש להם אפשרות", ברוב המקרים מדובר במשפחה שמשתכרת כמו המשפחה שלכם, ולעיתים פחות.

אלא מה? יש מושג שחשוב ללמוד, חשוב מאין כמוהו, ישנה לכם את החיים, קוראים לזה "סדרי עדיפויות".

כל אחד מחליט מה לעשות עם הכסף שיש לו ושאין לו, ולכל אחד ברור שמה שהוא קונה ועושה זה המינימלי ביותר ומי שנוהג אחרת הוא סגפן.
אבל זה ממש לא כך.

אתה החלטת שבגדים ביד שניה הס מלהזכיר, וכמובן יש לך רף מינימלי משלך לגבי צריכת בשר עופות, נופשים, אוכל קנוי, רמת שיפוץ הבית ואיבזורו (אנשים שעוד משלמים החזרים וריבית על החדר ילדים שקנו).

יש לך השקפות עולם שעולות הרבה כסף - (רק מטפלת פרטית כמה שיעלה, למעון בחיים לא אשלח)

וגם דברים רוחניים - החל מגרנטור ומצברים, שחיטת חבורה, ומצות ער"פ אחרי חצות, ארבעת המינים במאות ש"ח לכל ילד.

וגם מי שהולך לכוילל שמשלמים פחות כי נוח לו או כי זה קרוב, זה גם סדרי עדיפויות.

ואם מישהו בחר את הרכב בראש סדרי העדיפויות על חשבון רשימה של דברים שנדחים לעשור הבא או נדחים בכלל, יש להניח שהיו שם הרבה שיקולים שלא שיתפו אתכם בהם, ואם אתם באים להוריד חלק מהשיקולים הללו אז אולי היה צריך לשקול שנית את קניית הרכב, ומי שמבקש טרמפ מתואם בצורה לא זהירה הוא נכשל באבק גזל של סעודה שאינה מספקת ועוד.

ואל תחשבו שבעלי הרכבים לא יודעים מה זה להיות בלי רכב, כולם מכל ציבור היו אי פעם ללא רכב, מי בישיבה ולהבדיל בתיכון או בצבא, כולם יודעים שטרמפ זה הצלה אבל כל אחד בוחר לעשות חסד בזמן ובמקום שיבחר, כמו שלא לכל משפחה מתאים לארח כל שבת ילדים ממוסדות "חינוך מיוחד".
וגם לאותו אחד שזועק "זה הרבה חסד במינימום מאמץ" אני יכול למצוא לו לפחות כמה תחומים שבאותה הגדרה הוא יכול לעשות חסד גדול והוא לא עושה, ואני מבטיח לכם שיהיה לו תירוצים כים למה זה לא נכון ולמה זה הרבה מאמץ ועל חשבון ביטול תורה/צניעות/שלום בית וכו'.

ואידך זיל גמור

 

[טנקס]

אין לנו רכב ועדיין נראה לי מאד הגיוני לרצות לנסוע לבד עם המשפחה או האשה וממש לא אגואיזם

בגדול נכון, אבל כשרואים זוג שנוסע 1/2 שעה לפני שבת, ויש טרמפיסטים שמחכים שמשהו יקח אותם
והם בדיוק כרגע זה הזמן שרוצים לנסוע לבד, לי זה נשמע קצת לא התחשבות.
כמובן למעט מקרים שממש דחופים ....
תמיד צריך לדון לכף זכות גם את בעלי הרכבים וגם את הטרמפיסטים

אגב, שמעתי פעם שמשהו אמר שהטרמפיסטים זה המזוזה ששומרת עליו....
ועוד משהו, צריך סיעתא דשמיא גדולה כדי לדעת מתי זה טרמפיסט ומתי זה טיגריס ח"ו

וכן, יש לנו רכב.