את הפעם השניה כנראה בדקו שוב---- כדי לדעת ולהתקדם בשאלת ההדבקות בפעם השניה.
לגבי הפעם הראשונה קשה יותר לבדוק כעת האם היתה שם טעות.
ויש בבדיקות קורונה טעויות -אין חולק.
מה גם שהחולה מספר כי בפעם הראשונה כמעט לא היו לו ספטומים.
בעולם חוששים: תופעות הלוואי של החיסון היו קשות יותר
לפני שבועיים הודיעה חב' אסטרהזנקה המפתחת את החיסון בשיתוף עם אוני' אוקסופרד על הפסקת הניסוי, לאחר שאחת המשתתפות חלתה. בהמשך הודיעה החברה על חידוש הניסוי, בטענה ש"הנסיינית הייתה חולה בטרשת". אלא שבעולם, משום מה, לא מאמינים ודורשים הוכחות
בחדרי חרדים
pixabay
הנסיינית הייתה חולה? בעולם לא מאמינים ודרושים הוכחות: חברת אסטרהזנקה, המפתחת את החיסון יחד עם אוני' אוקספורד, הודיעה כזכור בשבוע שעבר על החזרת הניסוי וזאת לאחר שהתברר כי הנסיינית שסבלה מתופעת לוואי, הייתה חולה בטרשת קודם לכן. אלא שבעולם לא מאמינים ושם דורשים הוכחות.
כזכור, החברה שנחשבה למובילה בייצור החיסון והיא כבר החלה בשלב הניסוי בבני אדם, הודיעה על הפסקת הניסויים שלה בבריטניה ובארה"ב, בעקבות תופעת לוואי שהתגלתה אצל אחת הנסייניות. בהמשך נודע כי אחת המתנדבות בניסוי סבלה משיתוק בחוט השדרה, המאפיין לעיתים נדירות השפעות של מחלות ויראליות או חיסונים.
בהמשך הודיעה החברה על החזרת הניסוי, זאת לאחר שהתברר כי אותה מתנדבת הייתה חולה קודם לכן בטרשת, כך שנראה כי זה היה המקור לשיתוק. אך כעת, עולים יותר ויותר קולות הקוראים לבדוק את הנושא לעומקו.
כעת מתברר כי בניסוי קודם של החברה, אחת המתנדבות סבלה ממה שנראה כמו התקף ראשון של טרשת. הדמיון בין טרשת לבין השיתוק שממנו סבלה המתנדבת השנייה שבגללה הופסק הניסוי מהווה סיבה לדאגה - אולי האבחון היה מוטעה והמתנדבת בעצם סבלה גם היא משיתוק בחוט השדרה.
למרות זאת, משרד הבריאות הבריטי אישר לחברה להמשיך את הניסוי, בעוד ב-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית, מסרבים לחדש את האישור.
בנוסף, גורמים בקהילה המדעית דרשו לדעת מה היו הממצאים שהובילו לחידוש הניסוי בבריטניה אך לאי חידושו בארה"ב. אסטרהזנקה לא מיהרה לחשוף את הנתונים, אם כי מהחברה נמסר כי ממצאי החקירה העלו כי "לא סביר" שהיה קשר בין השיתוק לבין החיסון.
אסטרהזנקה אף חשפה את פרוטוקול הניסוי, ומסרה כי היא אמורה לפרסם תוצאות אחרי שיתגלו 150 חולים בקורונה מבין מתנדבי הניסוי. לדבריה, על פי הנחיות ה-FDA והרגולטור הבריטי, מספיק כי הניסוי יהיה יעיל ב-50% (מספר החולים בקבוצת הניסוי יהיה מחצית ממספר החולים בקבוצת הביקורת) כדי שהמוצר יוכל לקבל אישור. אך המידע שהועבר לא מספק את הגורמים בקהילייה המדעית, שמבקשים לקבל יותר פרטים שיאשרו כי החברה אכן בדקה את המקרה ביסודיות, וכי לא נעשתה עבודה שטחית שמטרתה להאיץ את ייצור החיסון ולהגיע ראשונה לקו הסיום.
עד כמה שהבנתי, יש הרבה חברות שעובדות על ייצור החיסון, כאשר כמה מהן נמצאות בשלבים מתקדמים בניסויים.
כל חברה פתחה חיסון קצת שונה מהחברה האחרת. מבוסס על משהו אחר, או מינון שונה, וכדו'. לא זוכרת פרטים.
זה לא שהחברות עובדות על אותו דבר.
כך שאם חברה נתקלת בבעיה, יש עוד חברות, וכל אחת עושה את הניסויים שלה. ייתכן שחיסון אחר, יהיה יותר בטוח במקרה שאכן יתברר שהחיסון הספציפי הזה לא מספיק בטוח.
ייתכן שגם החברה עצמה -יכולה לשנות קצת, ולנסות שוב.
אמרו מראש, שלפתח חיסון לוקח זמן... זה הכל כלול בתוכו.
כמובן שצריך הרבה סייעתא דשמיא, ומקווים שיצליחו מהר ובטוח, אך לא הייתי לוקחת קשה את ההודעה הנ''ל.
יש לך את הכישרון הייחודי לנצל חללים, להתמצא בעיצוב עכשווי ולהעניק סגנון אחיד לעיצוב בתים ומשרדים? קורס עיצוב ואדריכלות פנים בפרוג יפתח לך דלתות לתחום מבוקש, מרתק ורווחי במיוחד!
נציין כי המקרה של רועי נחשב לפחות כרגע חריג, שכן עד כה גם אם היו דיווחים על מקרים של הדבקות חוזרות, נטען כי גם אם המחלה חזרה - אך היא הכתה בעוצמה נמוכה יותר. הפעם, כך מתברר, החולה אמנם חלה בפעם הקודמת, אך הפעם הוא חלה שוב, ובעוצמה.
התפלגות של אחוז בדיקות חיובית על פי מגזרים: מגזר כללי - 9.7%, מגזר ערבי - 12% (בעיקר ב-38 ישובים מתוך 124), חרדים - 26% (יואב אבן).
אהרן רבינוביץ': כ-800(!) חולים ביממה האחרונה בירושלים, מחציתם מהשכונות החרדיות. 220 משכונות כלליות ומעורבות ו-115 משכונות המזרח. 110 מרמות. 127 תלמידים חרדים, 29 כללי ו-9 מהערבי. שיאי כל הזמנים של חולים פעילים לנפש נשברו בשכונות החרדיות (87 ל-10k) ובשכונות הכלליות (43 ל-10k) שעוקפות את שכונות המזרח!
כמו שכבר אמרו, הזינוק באחוז החיוביים החרדיים בימים הללו הוא בגלל כל אלו שלא נבדקו בשני ימי ראש השנה, וכעת ניגשו להבדק, לעומת החילונים והערבים שנבדקו גם בימי החג.
כמו שכבר אמרו, הזינוק באחוז החיוביים החרדיים בימים הללו הוא בגלל כל אלו שלא נבדקו בשני ימי ראש השנה, וכעת ניגשו להבדק, לעומת החילונים והערבים שנבדקו גם בימי החג.
באמת לא מדויק. אחוז החיוביים הגבוה היה בימי החג עצמם, בהם לא נערכו כמעט בדיקות יזומות, אלא רק כאלו שמגיעים לבית חולים וכדומה, והאחוזים בהתאם. פשוט מאד.
באמת לא מדויק. אחוז החיוביים הגבוה היה בימי החג עצמם, בהם לא נערכו כמעט בדיקות יזומות, אלא רק כאלו שמגיעים לבית חולים וכדומה, והאחוזים בהתאם. פשוט מאד.