קורונה סגר!!!!!!!!!

[דודסטו]

ההנחיות בלונדון לא באמת נאכפות. או בכלל לא נאכפות....

כי רוב מוחץ של אנגליים הם כבשים שומרי חוק

והמיעוט הקטן לא עושים הרבה נזק

 

[דינה דבורה]

קבינט הקורונה אישר הערב (חמישי) את התכנית להטלת סגר במטרה לעצור את התפשטות נגיף הקורונה. תכנית הסגר שאושרה תחולק ל-3 שלבים, שהראשון בהם הוא סגר מלא למשך שבועיים לפחות שיחל לקראת ראש השנה, לאחר מכן סגר חלקי ולבסוף – אחרי חג שמחת תורה, חזרה לפעילות לפי מתווה הרמזור. השרים יזהר שי, ישראל כץ, עמיר פרץ ויעקב ליצמן הצביעו נגד.
בהודעה משותפת למשרד ראש הממשלה ומשרד הבריאות נאמר כי "קבינט הקורונה אישר את המלצת משרד הבריאות וראש "מגן ישראל" פרופ' רוני גמזו לתוכנית תלת שלבית ארוכת טווח להורדת נתוני התחלואה בישראל. ההחלטה תובא לאישור הממשלה ביום ראשון הקרוב. הממשלה תקבע את המועדים לכניסה לתוקף של השלבים השונים, תוך תשומת לב לכך שכניסה לתוקף של השלבים השני והשלישי תהיה כפופה לעמידה ביעדים של השלבים הקודמים להם. תקנות מפורטות יובאו לאישור סופי של הממשלה לאחר אישור ההחלטה העקרונית ביום א׳".
הממשלה צפויה לאשר סופית את התכנית ביום ראשון, כשבלי אישור הממשלה היא לא תכנס לתוקף. מועד תחילת הסגר – ככל הנראה ביום רביעי או שישי בשבוע הבא – טרם נקבע. הדיונים בנוגע לתאריכים יימשכו בסוף השבוע, וכנראה ייקבעו סופית בישיבת הממשלה ביום ראשון בשעה 10:00.

השלב הראשון – סגר:
1. הגבלות תנועה של 500 מטר ממקום המגורים.
2. סגירת מערכת חינוך, למעט חינוך מיוחד (כיתות ה' ומעלה לימוד מרחוק לאורך החגים).
3. סגירת פעילות המגזר הפרטי והציבורי (עבודה מהבית ככל הניתן), למעט עבודות חיוניות, מרכולים, בתי מרקחת ועסקים חיוניים.
4. תפילות במרחב הציבורי בהתאם למתווה שיוסכם.
5. סגירה מלאה של מסעדות (למעט שירות משלוחים), פנאי ובילויים, עסקים ומסחר ותיירות פנים.
השלב השני – ריסון מהודק:
1. הגבלת מעבר בין ערים.
2. הגבלת התקהלויות לאורך כל התקופה על פי מגבלות הצבע האדום ברמזור.
3. סגירה מלאה של מסעדות, פנאי, בילויים, קניונים, תיירות פנים, מסחר ועסקים מקבלי קהל.
4. סגירת מערכת החינוך, למעט חינוך מיוחד, לאורך כל התקופה, מלבד למידה מרחוק לכיתות ה' ומעלה. חידוש הלימודים לאחר סוכות ייבחן בהערכת מצב מיוחדת.
5. מגזר ציבורי במתכונת חירום.
6. מגזר פרטי – עבודה בהיקף 30%-50% במקומות ללא קבלת קהל (משרדים, מפעלים וכו') – עבודה מהבית לכל מי שיכול.
השלב השלישי – תכנית הרמזור:
מעבר לפעילות בהתאם לתוכנית הרמזור בסיום שני השלבים הראשונים.<\ עוד נמסר כי "מעבר משלב לשלב ייעשה לאחר הערכת מצב ובכפוף לכך שתמונת המצב תצביע על מגמה מתמשכת מובהקת של ירידה בתחלואה (ע"פ קריטריונים שיסוכמו ע"י הממונה הלאומי למאבק בקורונה עד ליום 13.9.20). פעילות התחבורה הציבורית תותאם להיקף הפעילות במשק, בהתאם למתכונת שהונהגה ע"י משרד התחבורה בתקופת ההגבלות במרס-אפריל 2020. משרד האוצר יפעל יחד עם משרד רה״מ וראש המועצה הלאומית לכלכלה לגיבוש רשת ביטחון כלכלית לבעלי עסקים ולאזרחים הצפויים להיפגע כלכלית כתוצאה מההחלטה הנ"ל".

 

[יולי בולי]

תפסיקו לדבר על נוחות וכיף,
יש לסגר כזה היתכנות? איך שומעים שופר?
איך מתפללים ר"ה ויו"כ?
איך צמים כל אמא עם ילדיה ללא תורנות שמור לי ואשמור לך????

כנראה שהשנה הקב"ה רוצה שנעשה בדק בית
ונתפלל בבית וזה המציאות, בנוסף כל אלא החכמולוגים שחושבים שאין מצב שהם יתפללו בבית וגם אם יהיה סגר הם הולכים באש ובמים להתפלל אז שידעו שזה לא רצון ה'
כי כרגע במצב שלנו אנחנו צריכים וחייבים להישמע להוראות וכרגע כל עוד לא ראיתי גדול הדור שאומר שלא לשמוע להחלטת הממשלה אז כן אני יודעת שאני נשארת להתפלל בבית עם הרעש ואם הבלאגן ועם הילדים למה? כי זה מה שה' רוצה מימני נקודה.

 

[אשת_חבר]

לך יש רעיון?
בינתיים התחמקת מפתרון.
טענת שעד שלא נסכים איתך שהקורונה היא מגיפה קטלנית במיוחד ואנחנו בקטסטרופה אסונית - את לא יכולה להציע פתרון.

לא התחמקתי. הצעתי להסתכל בהיסטוריה ואיך התמודדו בעבר ולעשות את אותו דבר. קשה לי לחזור על עצמי שוב ושוב.
וכן להסתכל קצת מעבר לנוחות הרגעית ולחשוב קצת קדימה.

הפתרון שלי הוא "אין פתרון" . "אין עצה ותבונה".
שזה אומר -
המשך שמירה על שגרה לצד המחלה.
שמירה על ממ"י.
הגבלת כינוסים גדולים.
פתיחת אולמות יפים בתנאי איוורור נאותים - במחירים מוזלים ורק עד 100 איש - ימנע את האירועים הפירטיים.
לימודים בבתי הספר בשמירה מקסימלית - ימנע שוטטות בני נוער ו"מסיבות הדבקה".

פתרון מעולה. זאת היתה התוכנית אחרי פסח.
התוכנית נפלה.. מכל מיני סיבות. שוב, אין לי כוח לחזור על עצמי.
גם כאן יהיה מעניין להסתכל בהיסטוריה ולראות את ההודעות בפרוג.
למה הפגנות? למה לא חתונות? איך אפשר בין הזמנים בלי כל המשפחה בכל הארץ ביחד? למה אוכפים מסכות רק אצל חרדים? בכלל אין קורונה. היא נגמרה בגל הראשון, הנה אין שום מתים וכו'
שוב, לא רק אשמתינו. היתה פה התנהגות מחפירה מצד אוכפי החוק, מצד מקבלי ההחלטות (שאשא ביטון למשל... שהגל השני רשום על שמה).
אבל אין לנו מה להאשים אחרים. הגישה הפרואקטיבית היא להסתכל אך ורק על עצמינו ולקבל מסקנות.

מתוך הבנה שהקורונה כאן ונשארת כאן ולא לנצח נוכל להיות בסגר.
סגר הוא פתרון חובה רק כשברחובות משתוללת מגיפה קטלנית סטייל כולרה אבעבועות שחורות או אבולה.
לא כשמסתובבת מחלה חדשה ומתמשכת שאינה שוקעת בשום מקום כולל לא מסגר - והיא אכן יותר מסוכנת ממחלות אחרות אבל עדיין לא "דבר".

לא דבר, אבל נתונים מכל העולם (אנא, לא רק בבני ברק ובביתר זו מגפה גלובלית וצריך להתיחס אליה ככזאת) מוכיחים שיש פה משהו מאוד רציני שצריך להתיחס אליו ברצינות. עם מחשבה של שתי צעדים קדימה.

כל כך התרגלנו ל"כוחי ועוצם ידי" הזה. שאין מחלה שהרפואה לא יכולה לה ולצער כולם מתים ממנה אחוזים קטנים מסויימים. (פי 3 מהנפטרים משפעת אם סופרים גל חולי סרטן סופני שנפטרו עם קורונה או מבוגרים שנפטרו מנפילה עם קורונה. בהתחשב בזה שהסברה היא ששליש לפחות נפטרו עם קורונה ולא בגללה אז מדובר בפי 2)
שקשה להשלים עם זה שיש כזה דבר.

אי אפשר להסכים יותר. רק להתפלל ולעשות את ההשתדלות.

 

[גלבוע]

בודאי שאלו צעדים קיצוניים. אבל גם אז עשו סגרים מתוך ראיית הכלל.

כן, אבל אז 'לא ספרו' את הפרט בכלל, גם באופנים ממש דורסניים.
מזעזע לקרוא.

 

[קצרה]

לא, לא נחתתי מהמאדים.
אוקיי, את בעד הגבלת התקהלות.
גם בבתי כנסת?
אה, לא. (מן הסתם).
חיידרים?
ישיבות?
כוללים?

בוודאי בעד הגבלות התקהלות.
אנשים מסתדרים סביבי יופי עם הגבלות התקהלות בבתי כנסת. (יש בתי כנסת מקפידים. הענין אפשרי)

אותה הגבלה של מקומות עבודה - גם בכוללים.
פיזור הכוללים ליותר מתחמים.
חלוקת בתי מדרשות במחיצות.

חיידרים ובתי ספר -
קצת יציאה מהמקובעות לא תזיק למערכת החינוך.
מחיצה בין המורים לתלמידים - המורים ישבו מאחורי מחיצה מרצפה עד תקרה - עם רמקול.
הקטנת כיתות במידת האפשר (בתלמודי התורה שלנו בין כה מקפידים על מקסימום 30 ילדים בכיתה)
הפחתת מעבר מורים/ות בין כיתות למינימום(כן הם יצטרכו לקחת שעורים זה מזה ולרענן קצת את החומר שהם רגילים ללמד).
שעות הפסקה שונות לכל כיתה.

איזה יופי של הגבלת התקהלות גם בבתי ספר וחדרים ...

 

[גלבוע]

פתרון מעולה. זאת היתה התוכנית אחרי פסח.
התוכנית נפלה.. מכל מיני סיבות. שוב, אין לי כוח לחזור על עצמי.
גם כאן יהיה מעניין להסתכל בהיסטוריה ולראות את ההודעות בפרוג.
למה הפגנות? למה לא חתונות? איך אפשר בין הזמנים בלי כל המשפחה בכל הארץ ביחד? למה אוכפים מסכות רק אצל חרדים? בכלל אין קורונה. היא נגמרה בגל הראשון, הנה אין שום מתים וכו'

לגמרי ככה.
ולזה התכוונתי כשאמרתי שאם מתייחסים לכל דבר כאל 'חיוני' בסוף הדברים החיוניים באמת - נפגעים.

 

[אשת_חבר]

כן, אבל אז 'לא ספרו' את הפרט בכלל, גם באופנים ממש דורסניים.
מזעזע לקרוא.

ד
מזעזע ממש, אבל היסטורית כל ההסתכלות על חיי אדם היתה אחרת. לא רק במגיפות אלא בכל מיני דרכים אחרות.
ומעניין באמת לחשוב בצורה בלתי תלויה, אם כן היו סופרים אז את הפרט בהעדר כלים שיש לנו היום, אולי היו אסונות הרבה יותר גדולים?
זאת אומרת שאם אז היו מרחמים ולא נועלים את כולם באכזריות נוראית יתכן והיו מתים עוד הרבה יותר?
לא יודעת לענות על השאלות האלה.. אבל מעניין איך היתה נראית ההיסטוריה בהעדר הצעדים הדרסטיים שנלקחו אז.

 

[קצרה]

לא התחמקתי. הצעתי להסתכל בהיסטוריה ואיך התמודדו בעבר ולעשות את אותו דבר. קשה לי לחזור על עצמי שוב ושוב.

את מציעה לנו לסגור כל מי שחלה בקורונה בחדר מבודד ולא לעזור לו כלל שימות שם ולא יפיץ הלאה את המחלה?
זה הרעיון?
ככה התמודדו פעם עם מגיפות.
זה מה שעושים באפריקה בהתפרצות אבולה.

בכל מקרה להתמודד עם זה כמו שהתמודדו בעבר עם מחלות שמתים מהם אנשים איך אינם קטלניות במיוחד את לא מוכנה לשמוע. (ואף אחד מאיתנו לא. התרגלנו לזה שיש לנו פתרונות רפואיים להכל.) המשיכו את החיים בשגרה . התפללו. ומדי פעם גם בכו על נפטרים.
פעם אנשים היו מאבדים 5 מתוך 10 ילדים למחלות זיהומיות למיניהן. והמשיכו לחיות ככה השם ישמרנו.

 

[אשת_חבר]

את מציעה לנו לסגור כל מי שחלה בקורונה בחדר מבודד ולא לעזור לו כלל שימות שם ולא יפיץ הלאה את המחלה?
זה הרעיון?

חלילה וחס. אני מציעה לשמור על רמת תחלואה שאפשר להשתלט עליה כדי שכל מי שחולה בקורונה יקבל טיפול נאות. זה הכל.

 

[קצרה]

ד
מזעזע ממש, אבל היסטורית כל ההסתכלות על חיי אדם היתה אחרת. לא רק במגיפות אלא בכל מיני דרכים אחרות.
ומעניין באמת לחשוב בצורה בלתי תלויה, אם כן היו סופרים אז את הפרט בהעדר כלים שיש לנו היום, אולי היו אסונות הרבה יותר גדולים?
זאת אומרת שאם אז היו מרחמים ולא נועלים את כולם באכזריות נוראית יתכן והיו מתים עוד הרבה יותר?
לא יודעת לענות על השאלות האלה.. אבל מעניין איך היתה נראית ההיסטוריה בהעדר הצעדים הדרסטיים שנלקחו אז.

אי אפשר לדעת.
וגם באמת לא היה להם מה לעשות.
הידע הרפואי היה כל כך דל.
ולא היתה להם ברירה אלא לזנוח אנשים חולים בתקווה להציל את הבריאים.

אבל עצוב שאנשים שאולי הגוף שלהם כן היה מתגבר מעצמו על המחלה מתו מרעב והזנחה.

 

[קצרה]

חלילה וחס. אני מציעה לשמור על רמת תחלואה שאפשר להשתלט עליה כדי שכל מי שחולה בקורונה יקבל טיפול נאות. זה הכל.

זו המטרה של כולם.
ממ"י ניטורים ובידודים והגבלות התקהלות זו הדרך לייצב רמת תחלואה.

סגרים ופתיחות זו דרך לגרום שהפתרון יהרוג יותר אנשים מאשר הבעיה עצמה.
סגר הוא פלסטר לרגע - התחלואה קופצת בסיומו.
בדרך הוא גורם נזקים חמורים כמו אבדן פרנסה שגורר אבדני חיים מזויות אחרות.

 

[אשת_חבר]

זו המטרה של כולם.
ממ"י ניטורים ובידודים והגבלות התקהלות זו הדרך לייצב רמת תחלואה.

סגרים ופתיחות זו דרך לגרום שהפתרון יהרוג יותר אנשים מאשר הבעיה עצמה.
סגר הוא פלסטר לרגע - התחלואה קופצת בסיומו.
בדרך הוא גורם נזקים חמורים כמו אבדן פרנסה שגורר אבדני חיים מזויות אחרות.

ומה עושים במצב שהתחלואה כבר יוצאת משליטה?
4000 חולים ביום זה אומר סטטיסטית 200 כל יום שיצטרכו טיפול רפואי תומך. יש לך מספיק מחוללי חמצן בשביל כל אלה? צוות? מיטות בבית חולים? (לא נכנסת לסוגית ההנשמה אם כי מכירה שתים שנפטרו בחו"ל מכיוון שלא היה להם מכשירי הנשמה ושתים בארץ שחבים את חייהם למכשירי ההנשמה. אחת מהן אישה בת 35 ללא מחלות רקע)
סגר הוא כלי חרום, כמו כלי חרום אחרים שעושים במצבי סכנה.
ראית פעם החייאה? את יודעת ששוברים עצמות? את יודעת שקורעים עור לפעמים ללא הרדמה?
זה מה שעושים במצב חרום.
כשנסכים שהמצב עכשיו מצב חרום של הדבקה מטורפת ללא בקרה נוכל להסכים שכרגע צריך צעדים דרסטיים.

 

[pwmp]

כי כרגע במצב שלנו אנחנו צריכים וחייבים להישמע להוראות וכרגע כל עוד לא ראיתי גדול הדור שאומר שלא לשמוע להחלטת הממשלה אז כן אני יודעת שאני נשארת להתפלל בבית עם הרעש ואם הבלאגן ועם הילדים למה? כי זה מה שה' רוצה מימני נקודה.

וכרגע כל עוד לא ראיתי גדול הדור שאומר כן להשאר להתפלל בבית - אז אני לא מתכוונת לעשות את זה,
כי זה מה שה' רוצה ממני!
אלא אם כן אני נשארת בבית בגלל הילדים (כמו כל שנה) - ואז זה באמת מה שה' רוצה ממני!!
רק הנחתי את הצד השני, אין לי מושג מה אעשה, עדיין לא חשבתי על זה...

 

[נני5]

ביום שיפתחו את מחלקות הקורונה - שיוכלו להיכנס לשם כמו בכל מחלקה
כמות המתים מקורונה תרד בגדול. וד"ל.

כמה תמימות יש כאן...

 

[חגית קרמר]

מכירה שתים שנפטרו

לא מקורונה. ואף אחד לא מדבר עליהן...
אופנתי לדבר, לקשקש, ולנפנף במצבי חירום רק אם יש קורונה.

הזוי.

 

[יולי בולי]

וכרגע כל עוד לא ראיתי גדול הדור שאומר כן להשאר להתפלל בבית - אז אני לא מתכוונת לעשות את זה,
כי זה מה שה' רוצה ממני!
אלא אם כן אני נשארת בבית בגלל הילדים (כמו כל שנה) - ואז זה באמת מה שה' רוצה ממני!!
רק הנחתי את הצד השני, אין לי מושג מה אעשה, עדיין לא חשבתי על זה...

כרגע במצב הנתון את תישארי בבית חמודה ולמה?
כי המקום שלך הולך להילקח לגברים לאנשים שמחויבים בתפילה יותר מימך
ואין מה לעשות עם זה זה מציאות אלא אם כן נקווה ונאמין שהמשיח יגיע

 

[קצרה]

חה חה חה

נו לא באמת ציפיתי להודאה בטעות.

אני עוד מחכה להודאה שלך בשקר הגס שהפצת כאילו בבני ברק התמותה גבוהה יותר יחסית לשאר הארץ...

הסקר שאני ראיתי לא היה בפרוג והוא שאל "האם תחזרו שוב על ליל הסדר בבית"
התוצאות בפרוג לא נראו לי שונות במובן הזה.

והדיון היה - האם "יותר אמיתי" להיות בבית. לא האם רע להיות נעולים בחג בבית.
אז גם גולשי פרוג הודו בסקר הנ"ל גם אם תמשיך להתכחש ולטעון שעלי להודות לך באיזה טעות, שגם אם הם נהנו בבית - זה לא "יותר אמיתי" והם לא יחזרו על זה שוב מרצונם החופשי.

 

[אשת_חבר]

לא מקורונה. ואף אחד לא מדבר עליהן...
אופנתי לדבר, לקשקש, ולנפנף במצבי חירום רק אם יש קורונה.

הזוי.

סליחה.. טעיתי זה היה הצ'יפים של ביל גייטס וה G5 שגרמו לדלקת ריאות דו צדדית בערב פסח.
אבל עדיין לא יכלו לנשום וכשהסטורציה בדם יורדת ל 20 אז זה הסוף.
סליחה שאמרתי קורונה... שכחתי שזה לא קיים.

 

[אשת_חבר]

והדיון היה - האם "יותר אמיתי" להיות בבית. לא האם רע להיות נעולים בחג בבית.
אז גם גולשי פרוג הודו בסקר הנ"ל גם אם תמשיך להתכחש ולטעון שעלי להודות לך באיזה טעות, שגם אם הם נהנו בבית - זה לא "יותר אמיתי" והם לא יחזרו על זה שוב מרצונם החופשי.

זה ממש לא הדיון.
השאלה היא האם האווירה שכן או לא תהיה לך בחג היא פונקציה כשמדברים על חיי אדם ברמת מדינה או מליוני אנשים.
האם כל התבכיינות של כל יחיד עד כל דבר הכי קטן שלא נוח לו צריכה לבוא על חשבון חיים של אנשים. (לא אישית עליך - יותר בכיוון של התקשורת)