עזרה המצאת סיפורים שלא היו- מאיפה זה מגיע?

[בובה בובה]

ברמה מסוימת זו בעיה נפשית
אבל לפעמים פשוט מדובר בבנאדם ש"מגזים"דברים
שסף הרגש שלו מאודדד נמוך ומכל דבר הוא עושה ספור כי כך הוא מרגיש
שהוא אומר דברים שהיה רוצה שיקרו\היה כל כך בטוח שיקרו-כאילו כבר קרו
זו לא תמיד בעיה נפשית(מהיכרות אישית עם מישהי כזו שכבר הסביבה היתה בטוחה שיש לה הפרעה ...)

 

[תפוח אדמה]

מכירה לצערי אשה נשואה, לא צעירה, שהוזה או חולמת דברים (ולאו דווקא בחלומות הלילה) ומספרת אותם ביום...
עושה רושם שבסופו של דבר היא עצמה כבר לא יודעת מה האמת ומה הפנטזיה. כנראה מרוב שהסיפור 'מתבשל' אצלה, בשלב מסוים היא כבר משוכנעת שהוא אכן קרה או משהו בסגנון.
ואכן, גם אצל לזו שאני מתכוונת אליה יש לה נטיה להגזים משמעותית בכל דבר וענין. כל סיפור הופך לדרמה וכל אנקדוטה בנאלית הופכת (כמעט) לספר עב כרס...
למרבה האסון, היא גם מסוג האנשים שמכירה את כולם ויודעת הכל על כולם (ומה שלא - משלימה בדמיונה ומספרת בטון ידעני שלא מותיר מקום לפקפוק).
סוג של תסמונת או מחלה... והסובלת היא אולי גם היא, אבל נראה לי שהסביבה הרבה יותר.

אולי אנחנו מכירות את אותה אחת?
הכי הזוי שזאתי שאני מכירה היא אשת מקצוע בעצמה.
והיא אישה נורמלית, רגילה, מעניינת ולא שגרתית...

 

[הישבישער]

אני חושב שרצתם מהר מידי לזריקות והפרעות נפשיות,
מהיכרות שלי מדובר באנשים עם שצריכים תשומת לב ברמה מוגברת, וזה הדרך שלהם להשיג את זה, אפילו במחיר התווכחות עם המציאות שמראים להם בפרצוף. (לאחר הרבה זמן הבנתי שגם זה לא משנה את המצאתם אלא מקסימום מביך אותם.
כמו"כ הרבה פעמים השורשים הם בבית ודו"ק.

 

[חחח]

אולי אנחנו מכירות את אותה אחת?

לא, זאת כנראה לא אותה אחת, משום שזאת שאני מכירה היא כלל לא אשת מקצוע (לענין הנידון)

 

[גלבוע]

מגילגול בר' גוגל
עולה שמדובר ב"שקרן פתלוגי"

הנה קצת חומרים:
שקרים כפייתיים נובעים לעיתים קרובות מתוך תסמין של הפרעת אישיות מורכבת, מה שמקשה על פתרון הבעיה, ועל ניהול מערכות יחסים. שקרן כפייתי ישתמש בשקרים, בלי קשר למצב, וללא קשר לגודל השקר, כדרך שגרה.

לעיתים קרובות, ישקרו שקרנים כפייתיים לגבי דברים קטנים כגון מה אכלו לארוחת הצהריים. יחד עם זאת הם גם מרגישים צורך לשקר לגבי דברים גדולים וחשובים. בדרך כלל השקרים שלהם נשמעים מאוד משכנעים, ורק לעיתים נדירות ניתן למצוא פגמים בסיפורים שהם מספקים על עצמם או על אחרים.

לשקרנים כפייתיים יש סיפורים גדולים שנועדו לכסות אזור מסוים בעברם שהם פוחדים להראות. לעיתים קרובות הם חוששים שיישפטו. יש להם בעיות של הערכה עצמית קיצונית, הגורמת להם להציג את עצמם כמשהו אחר ממה שהם באמת

זה ממש לא נשמע הכיוון, במחילה.

 

[חיולה]

זה ממש לא נשמע הכיוון, במחילה.

קשה עד בלתי אפשרי לאבחן בלי לראות ולהכיר אישית את האדם.

 

[jolya]

פגשתי מישהו שהיה מספר סיפורי אלף לילה ולילה, ובאופן כללי לא גומר לדבר.

מישהו אמר לי, שים לב שלפעמים הוא מספר מהר ולפעמים לאט. למה?
סיפורים שכבר המציא הוא מספר מהר, אבל סיפורים שמומצאים בשידור חי, זה לאט.

 

[אילת בריטמן]

המושג המקצועי הרלוונטי להתנהגות כזאת היא בוחן מציאות תקין/ לא תקין
בקצרה מאד, השאלה היא האם המספר מודע לכך שהוא מספר על דברים שלא היו ולא נבראו ויש לו צורך רגשי/ משיכת תשומת לב/ חרדות ועוד, או שגם אצלו מיטשטש ההבדל בין דמיון למציאות וגם הוא חושב שהסיפורים שלו הם אמתיים ולא בדיות.
כשבוחן המציאות לקוי יש חשש להפרעה פסיכיאטרית ולטיפול בהתאם.
כשבוחן המציאות תקין רוב הסיכויים שמדברים בבעיה רגשית, ייתכן כמובן עמוקה מאד וגם לה צריך לתת טיפול מתאים.
מה שברור זה שטיפול לא מתאים לשני הסוגים- לעמת ולאמת את המספר עם הפנטזיות שלו.
נפגשתי בעבר עם מקרה של ילדה כבת ארבע עשרה שספרה לחברתה הטובה כי אחיה הקטן חולה בסרטן ל"ע ושתפה אותה בכל שלבי המחלה (הייתה לה דודה חולה רח"ל ומשם הייתה מעודכנת). זה היה 'סוד' שרק לה היא גילתה ולכן אף אחד לא ידע. החברה המסכנה אמרה תהילים במשך שעות וימים לרפואת האח והתפוצצה מבפנים כשלא יכלה לשתף אפילו את משפחתה הקרובה בניסיון הנורא של החברה ומשפחתה. בכל פעם שרצתה לבוא לבקר את חברתה חלה החמרה במצבו ופינו אותו לבית חולים ועוד ועוד. כך במשך חודשים.
כשהסיפור התפוצץ החברה נזקקה לסיוע לא פחות.
הסיבה הייתה כמובן- הפחד שמא החברה תעזוב אותה לטובת בנות אחרות בכיתה.
אם זו תופעה פתולוגית, שחוזרת על עצמה ובצורה קיצונית, כדאי לעורר את תשומת לב הנוגעים בדבר כדי לבדוק לעומק מה עומד מאחוריה.
בריאות הגוף והנפש לכולם

 

[שב נא הסופר]

סתם אנשים, לא הוזים בהקיץ. זה קורה כשרוצים לברוח מהמציאות, ואז נתפסים לפנטזיות. אבל נראה שזה קורה יותר לאנשים בעלי דמיון גבוה, לא סתם בני אדם.
למשל, זה יכול להיות ילדים שההורים שלהם לא ביחסי נישואין תקינים - בלשון המעטה, והילדים שהם הסובלים הכי הרבה מכך, מנסים לברוח מהמציאות שלהם אל מציאות אחרת כביכול יותר ורודה - מה שקוראים/שומעים בסיפורים.
ככה, שגם אם אותם ילדים יקבלו טיפול נקודתי, זה לא כל כך יעזור, כי הם יחזרו עוד באותו יום הביתה למציאות הקודרת שלהם והפנטזיה תשאב אותם הרחק הרחק.
הייתי מספר איזה סיפור, אבל עזבו, עוד יגידו שאני...
\

 

[נירוש]

פגשתי מישהו שהיה מספר סיפורי אלף לילה ולילה, ובאופן כללי לא גומר לדבר.

מישהו אמר לי, שים לב שלפעמים הוא מספר מהר ולפעמים לאט. למה?
סיפורים שכבר המציא הוא מספר מהר, אבל סיפורים שמומצאים בשידור חי, זה לאט.

חזק!!!

 

[נעמי פ]

השאלה מבחינת מה התכוונה @נעמי פ
האם היא שאלה כדי לדעת איך לעזור לה?
או האם להמשיך להעסיק אותה\לקרוא לה לשמור על הילדים?

מתוך שאני מכירה את ההתנהלות שלה עם ילדים- אני ממש לא חוששת. מה גם שכיום אנו לא גרות בשכנות.
אבל--- זה הפחיד אותי. כשנשאלתי ע"י חברה שלה מהסמינר אם סיפור מסויים נכון (התחמקתי מלענות כדי לא לסבך אותה) הרגשתי ממש בבעיה, לא יכולתי לאשר את הסיפור הדמיוני אבל גם חששתי להפריך אותו בצורה מפורשת.
הזוי שהיא ממציאה כאלו סיפורים (שאגב, קשה להאמין להם) שכאילו מאדירים אותה ומוכיחים עד כמה דמויות מסויימות מעריכות אותה ורואות בה נערה חיובית.

למה שאלתי? כדי להבין מה קורה כאן, מה זו התופעה שאני נתקלת בה ודי מערערת את שלוותי, יש לומר.

 

[elibeli]

לא נעים להגיד, אבל מכירה מישהי בוגרת, נשואה עם ילדים עם אופי זהה.
יש לה סיפורי אלף לילה ולילה על כל דבר, ועל כל תחום.
ברמה שאת אומרת לעצמך, ראבק כמה דברים אישה אחת עברה?
היום ממרחק הזמן, למדתי לסנן חצי מהסיפורים שלה, שלא היו ולא נבראו.
ואגב, זה די קל לזיהוי, בד"כ אלו נשים שתספרי להן שקרה לך משו, אז גם להם זה קרה והרבה יותר חמור.

דייג אחד אומר לחבר שלו "אתמול זרקתי חכה למים ופתאום הרגשתי משהו כבד. אני מושך ומושך ומושך ומושך בסוף יצא לי דג מה זה ענק... 250 ק"ג..."
אומר לו החבר "אני זרקתי חכה לים ופתאום הרגשתי משהו כבד. אני מושך ומושך ומושך ומושך... ופתאום יצא לי אופנוע!! עם אורות דלוקים!!!"
אומר לו החבר "לא יכול להיות"
והתחילו להתווכח....
אחרי כמה דקות אומר השני לראשון: "יודע מה, אני מוותר לך על 50 קילו בדג ואתה מוריד את האורות דולקים של האופנוע... עשינו עסק?"

 

[RUSI10]

הכל טוב ויפה ונסלח עד שאתם עצמכם מושא סיפורי הבדים של אותה אחת, ולא לטובה... והיו דברים מעולם!!
(חברה שהילד שלה בן העשרה סיפר סיפורי בלהות על מה שקורה בבית, דברים שהוכחו ע"י המשטרה והרווחה שלא היו מעולם! וזה אחרי שההורים ישבו במעצר על לא עוול בכפם..)

 

[פפרר]

נכון
כל עוד המשקר מספר על החלומות שכביכול הוא הגשים ניחא הוא עושה נזק רק לעצמו
הבעיה היא כשאנשים כאלה רוצים לנקום במישהו (שמדמיינים שהוא פגע בהם)
הם ניכנסים לפה שלו
ואז הם עלולים להיות מזיקים באופן שאין לשער
האם יש תקנה לאנשים כאלה ?????

הכל טוב ויפה ונסלח עד שאתם עצמכם מושא סיפורי הבדים של אותה אחת, ולא לטובה... והיו דברים מעולם!!
(חברה שהילד שלה בן העשרה סיפר סיפורי בלהות על מה שקורה בבית, דברים שהוכחו ע"י המשטרה והרווחה שלא היו מעולם! וזה אחרי שההורים ישבו במעצר על לא עוול בכפם..)

 

[פפרר]

שקרן פתלוגי / אנשים עם הפרעות אישיות
יכולים להיות ב"קנקן" מאוד מרשים

 

[kiwi]

לא משנה מי הבן אדם ומה הוא - מי שלא יכול לעזור (וגם מי שכן) אני מציעה פשוט לכבד.
העלאת הנושא חשובה, אין לי בעיה, אבל רק רציתי לציין שלדעתי אדם - ולא משנה באיזה גיל - ראוי למלוא הכבוד גם אם הוא ממציא סיפורים, ואולי דווקא בגלל.
יש מגוון הפרעות ועם עליית המודעות כמעט לכל אדם ראשון או שני יש הפרעה מסוימת (ואם לא - עצם זה שאין לו הפרעה היא הפרעה, כי לכו תדעו מה הוא מסתיר שם...)
אז חבר'ה, בואו פשוט ניתן לבני אדם לחיות את חייהם. מי שרוצה לפנטז, שיעשה זאת, מי שרוצה שיקשיב, בני האדם מספיק יקרים וחשובים (כן, כו-ל-ם) מכדי להתעסק עם החסרונות שלהם.
ובעניין הבייבי סיטר, החבר מהישיבה או כל מי שלא יהיה: שמעתם פעם על תשומת לב? כולנו צריכים תשומת לב! וזו דרך מעניינת להשיג תשומת לב.
שמעתי פעם את שדרן חרדי בשם גולן (לא זוכרת את המשפחה) שאמר שאם מישהו מדבר איתו בלי להפסיק, הוא פשוט נותן לו תשומת לב בשפע, הבן אדם עוזב אותו די מהר, לאחר שקיבל מה שהוא צריך.

 

[חיולה]

לא משנה מי הבן אדם ומה הוא - מי שלא יכול לעזור (וגם מי שכן) אני מציעה פשוט לכבד.
העלאת הנושא חשובה, אין לי בעיה, אבל רק רציתי לציין שלדעתי אדם - ולא משנה באיזה גיל - ראוי למלוא הכבוד גם אם הוא ממציא סיפורים, ואולי דווקא בגלל.

נכון מאוד.
אדם ראוי לכבוד בכל מצב.
אבל רק תני להוסיף על דבריך.
אלו שלא יכולים לעזור שיכבדו, וימנעו מרכילויות\ניוסים שלא מביאים לשום מקום...
ואלו שיכולים לעזור באמת שיעזרו.
ולא משנה אם זה עזרה מקצועית, או עזרה בדמות הקשבה, נתינת כבוד והערכה, יחס, ועידוד.

 

[RUSI10]

לא משנה מי הבן אדם ומה הוא - מי שלא יכול לעזור (וגם מי שכן) אני מציעה פשוט לכבד.
העלאת הנושא חשובה, אין לי בעיה, אבל רק רציתי לציין שלדעתי אדם - ולא משנה באיזה גיל - ראוי למלוא הכבוד גם אם הוא ממציא סיפורים, ואולי דווקא בגלל.
יש מגוון הפרעות ועם עליית המודעות כמעט לכל אדם ראשון או שני יש הפרעה מסוימת (ואם לא - עצם זה שאין לו הפרעה היא הפרעה, כי לכו תדעו מה הוא מסתיר שם...)
אז חבר'ה, בואו פשוט ניתן לבני אדם לחיות את חייהם. מי שרוצה לפנטז, שיעשה זאת, מי שרוצה שיקשיב, בני האדם מספיק יקרים וחשובים (כן, כו-ל-ם) מכדי להתעסק עם החסרונות שלהם.
ובעניין הבייבי סיטר, החבר מהישיבה או כל מי שלא יהיה: שמעתם פעם על תשומת לב? כולנו צריכים תשומת לב! וזו דרך מעניינת להשיג תשומת לב.
שמעתי פעם את שדרן חרדי בשם גולן (לא זוכרת את המשפחה) שאמר שאם מישהו מדבר איתו בלי להפסיק, הוא פשוט נותן לו תשומת לב בשפע, הבן אדם עוזב אותו די מהר, לאחר שקיבל מה שהוא צריך.

לכבד תמיד ראוי ורצוי ונכון.

אבל מאחר ואת ההפרעה הזו מזהים רק אחרי שמכירים קצת את הלוקה בהפרעה , ויכולים לראות שהסיפורים שלו משתנים ללא הגיון.. - הוא לא זוכר בד"כ את כל הגירסאות...ובגלל שאנשים סתם לא יזהו את הדימיונות המסופרים בעיניים נוצצות ושפתיים דולקות...

ופותחת האשכול שואלת אם כדאי לה להזמין בייביסיטר כזו.

אז לא!! בא' רבתי!!!!

כי נראה אותך מזמינה בייביסיטר, שאחר כך תספר כל מיני דמיונות מפוברקים עלייך, על ילדייך ועל בעלך....... - לא נראה לי שתצליחי לכבד אותה, פשוט לא יהיה לך זמן - את תהיי עסוקה בלכבות שריפות..
כי לצערינו בחברה המורחבת יהיו הרבה שיסכימו לשמוע אותה ואת סיפורי הבדים הסנציונים שלה . והשקרנים מצליחים לשכנע את כולם באמיתות סיפורם, שהרי הם בעצמם מאמינים בו ....

ואף אחת, כנראה גם לא פותחת האשכול, מעוניינת ליפול לפיות של האנשים.

 

[אורחת לרגע]

יש לבת שלי בכיתה (כיתה גבוהה בי"ס יסודי) ילדה מקובלת ואהובה בחברה, שמספרת סיפורים מצוצים מהאצבע.
הבת שלי קנתה אותם ברצינות, עד שהוכחתי לה את החורים בסיפורים ושהכל מצוץ מהאצבע,
בשלב מסוים, הבת שלי ניסתה לעמת אותה מול החורים בסיפורים אז היא הוסיפה שקרים שגם בהם הצביעה הבת שלי על חורים (אח"כ אמרתי לבת שלי שתעזוב אותה, כי זה ממילא לא יעזור).
והבת שלי אומרת לי, מה יוצא לה מזה ? אז נכון שמקשיבים לסיפורים שלה, אבל אני היום כבר לא מאמינה לשום מילה שלה. אתמול היא מספרת ש-2 ילדות נוספות התחילו להתעמת איתה על החורים. ולעגו עליה מאחורי הגב. מסכנה! דווקא הבת שלי לקחה אותן בנות הצידה ואמרה להן שלא יביכו את המדומיינת מול כל החברות...

 

[משפחת לוי...]

יש לבת שלי בכיתה (כיתה גבוהה בי"ס יסודי) ילדה מקובלת ואהובה בחברה, שמספרת סיפורים מצוצים מהאצבע.
הבת שלי קנתה אותם ברצינות, עד שהוכחתי לה את החורים בסיפורים ושהכל מצוץ מהאצבע,
בשלב מסוים, הבת שלי ניסתה לעמת אותה מול החורים בסיפורים אז היא הוסיפה שקרים שגם בהם הצביעה הבת שלי על חורים (אח"כ אמרתי לבת שלי שתעזוב אותה, כי זה ממילא לא יעזור).
והבת שלי אומרת לי, מה יוצא לה מזה ? אז נכון שמקשיבים לסיפורים שלה, אבל אני היום כבר לא מאמינה לשום מילה שלה. אתמול היא מספרת ש-2 ילדות נוספות התחילו להתעמת איתה על החורים. ולעגו עליה מאחורי הגב. מסכנה! דווקא הבת שלי לקחה אותן בנות הצידה ואמרה להן שלא יביכו את המדומיינת מול כל החברות...

בגיל של יסודי (ואפילו כיתה גבוהה) זה לא סתם קטע ילדותי שמתלהב ורוצה תשומת לב?
לא נראה לי שזה דומה לבחורה וק"ו לאישה נשואה....