בהשראת האשכול השכן של @מרציפן , מצרפת שיר שלי על אוזלת ידן של המילים וסבלם של המשוררים.
כְּמוֹ פַּרְפַּר שֶׁכְּנָפָיו חֲזָקוֹת מִן הָרוּחַ
כְּמוֹ צִפּוֹר שֶׁזִּמְרָהּ חָמִים מִן הַקֹּר
כָּךְ הַשִּׁיר בְּלִבִּי לֹא יִשְׁקֹט אוֹ יָנוּחַ
עֲדֵי אוֹצִיאֵהוּ מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר
אֵינֶנִּי יוֹדַעַת טִיבוֹ שֶׁל זֶה מַהוּ
בּוֹכֶה הוּא לוֹמַר, אַךְ מָה בְּחֶפְצוֹ
רַק זֹאת אֵדַע: הַחוּצָה גּוֹעֵשׁ הוּא
וְכָל מִילּוֹתַי דַּלּוֹת מִלְּחַלְּצוֹ
הוּא נוֹקֵשׁ וְסוֹעֵר וְדוֹפֵק בְּתַבְהֶלֶת
וַאֲנִי חֲפֵצָה לְהוֹשִׁיט לוֹ הַיָּד
לִפְתֹּחַ הַצֹּהַר, הַכְנִיסוֹ מִן הַדֶּלֶת
אֶל תֵּבָה שֶׁתַּבִּיעַ הַכֹּל וּמִיָּד
אַךְ לְקוֹל תְּחִנּוֹתָיו, נוֹתֶרֶת בְּאֵלֶם
וּכְמוֹ נְטָשׁוּנִי אַלְפֵי הַמִּילּוֹת
אוֹתָן הַמְּיֻחָדוֹת רַק לְזֶה שֶׁבְּצֶלֶם
וְנוֹתַרְתִּי לְבַד -
לְהִתְגַּעְגֵּעַ
עַד כָּלוֹת
כְּמוֹ פַּרְפַּר שֶׁכְּנָפָיו חֲזָקוֹת מִן הָרוּחַ
כְּמוֹ צִפּוֹר שֶׁזִּמְרָהּ חָמִים מִן הַקֹּר
כָּךְ הַשִּׁיר בְּלִבִּי לֹא יִשְׁקֹט אוֹ יָנוּחַ
עֲדֵי אוֹצִיאֵהוּ מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר
אֵינֶנִּי יוֹדַעַת טִיבוֹ שֶׁל זֶה מַהוּ
בּוֹכֶה הוּא לוֹמַר, אַךְ מָה בְּחֶפְצוֹ
רַק זֹאת אֵדַע: הַחוּצָה גּוֹעֵשׁ הוּא
וְכָל מִילּוֹתַי דַּלּוֹת מִלְּחַלְּצוֹ
הוּא נוֹקֵשׁ וְסוֹעֵר וְדוֹפֵק בְּתַבְהֶלֶת
וַאֲנִי חֲפֵצָה לְהוֹשִׁיט לוֹ הַיָּד
לִפְתֹּחַ הַצֹּהַר, הַכְנִיסוֹ מִן הַדֶּלֶת
אֶל תֵּבָה שֶׁתַּבִּיעַ הַכֹּל וּמִיָּד
אַךְ לְקוֹל תְּחִנּוֹתָיו, נוֹתֶרֶת בְּאֵלֶם
וּכְמוֹ נְטָשׁוּנִי אַלְפֵי הַמִּילּוֹת
אוֹתָן הַמְּיֻחָדוֹת רַק לְזֶה שֶׁבְּצֶלֶם
וְנוֹתַרְתִּי לְבַד -
לְהִתְגַּעְגֵּעַ
עַד כָּלוֹת
נערך לאחרונה ב: