דרוש מידע בעקבות האשכולות על מוגנות

[חחח]

חוץ מלפחד פחד מוות (כפשוטו), מה עוד אני יכולה לעשות כאמא?
איך אפשר לזהות בעיה אצל ילדים? (לא יודעת אם הבעיה קשה יותר בקטנים מבגדולים)
איך ילד קטן יכול לשים לב שמישהו מציק לו? ולמה שיחשוב לשתף?
מה קורה לאחרונה? למה הנושא הזה פתאום צף בתדירות כ"כ גבוהה???

מה עושים???

 

[חולמנית]

קודם כל להרגע----
ולהתפלל----
כשאנחנו מפחדות/חוששות/וכו עושות את כל הטעויות האפשריות.
ו-אז יש הרבה מה ללמוד בנושא
יש 4 סרטונים חינמיים של גליה סברסוב על הנושא
לי אישית הם נתנו המון כלים, וביטחון
רוצה? אשלח לך בכייף

 

[אספרה]

נסי לחפש, או לארגן, סדנאות של הפסיכולוגית הקלינית שרי ברלינסקי באזורך.
היא עונה על כל השאלות ששאלת, וגם על אלו שלא, באופן ברור. מקיפה את הנושא מצוין, והעיקר - מרגיעה מפחדים מיותרים.
ממליצה מאוד.

 

[דרומית]

לפעמים אני רואה ילדים שמסתובבים שעות בחוץ
רק כי אמא צריכה לנקות פנאלים,
כדאי שההורים ישימו לב איפה הילדים שלהם מסתובבים
למרות שזה קצת לא בשליטתינו תמיד
אבל כדאי לשים לב איפה הם שעות בחוץ

וגם פתיחות עם הילדים, ולהסביר להם שזה בסדר לספר דברים
רעים
גם אם הם מרגישים אשמים

 

[חולמנית]

לתועלת כולן קישור לסירטונים של גליה סברסוב
שווה במיוחד!!!
https://shalva.ravpage.co.il/PGOIT

 

[תהילה ה.]

חסום בנטפרי.

 

[neomy21]

חסום בנטפרי.

אני בנטפרי ולא חסום

 

[תהילה ה.]

הסרט עצמו פתוח?
אצלי חתום.

 

[neomy21]

הסרט עצמו פתוח?
אצלי חתום.

נראה לי צריך להירשם וזה מגיע למייל

 

[תמרוווש]

@קריאת כיוון אלופה בזה
לי אישית היא ממש עזרה
יש לה באתר הירשמות לקבלת טיפים חינמיים
שמעתי גם סדנא שהעבירה בנושא
היופי הוא שיש לה אישור ממשמרת הקודש והחינוך
והיא אישה ממש מיוחדת
אני יודעת שיש לה בקרוב סדנא נוספת מטעם עירית ב"ב אני חושבת
https://www.eti-kriatkivun.co.il/מוגנות/

 

[אהבת עולם]

חוץ מלפחד פחד מוות (כפשוטו), מה עוד אני יכולה לעשות כאמא?

להרגע , לנשום עמוק, לדעת שלא תוכלי - ככל הנראה - למנוע מהילד שלך לעבור מה שהשם יחליט, אבל את יכולה לעשות המון עם מודעות וקשב.
ההבדל בין טראומה לא מטופלת לחוויה שמטפלים בה זה הבדל שמיים וארץ,
ודאי שזה אף פעם לא כיף , אבל אפשר להפוך את החוויה למטופלת, הגיונית , ולא טראומתית.

אני מקווה שאני לא מלחיצה, בעזרת השם שאף ילד לא יעבור כלום, ובוודאי שאפשר וחשוב לעשות כל מה שאפשר כדי למנוע - להדריך , ללמד, לשמור ויש הרבה מה ללמוד (הסדרה של גליה זו דוגמא טובה)
אבל למעשה, ההדרכות האלו גם מעוררות לפעמים נקיפות מצפון אצל אמהות שלמדו , ובכל אופן קרה משהו. בחלק גדול מהמקרים - למרות ההדרכה - ילדים ייפגעו ולא תמיד יהיה להם כח לעצור את הפגיעה, אבל התועלת הגדולה של ההדרכות האלו היא בטיפול עזרה ראשונה אחרי.
(כל זה שמעתי מהרבנית ימימה ,אותי זה הרגיע).

איך ילד קטן יכול לשים לב שמישהו מציק לו? ולמה שיחשוב לשתף?

ילד שעובר פגיעה לא "שם לב שמשהו מציק לו"
אבל אם הדריכו אותו, הוא ידע מה לא נכון פה. ואם הוא ירגיש בטוח - הוא יספר.
באופן כללי, פגיעה היא חוויה משמעותית שמשפיעה בדרך כלל , ואם מקשיבים ומודעים אפשר לזהות סימנים אצל הילד , כנראה שיהיה שינויים התנהגותיים, רגשיים וביחס לגוף שלו.
שוב - פה ההדרכה קריטית, אם את מקשיבה לשינויים, את כבר בעמדה הכי טובה שיכולה להיות בשביל לעזור לו.

מה קורה לאחרונה? למה הנושא הזה פתאום צף בתדירות כ"כ גבוהה???

ברוך השם יש מודעות קצת יותר טובה , למרות שיש עוד לאן להגיע.

 

[מלפפון]

חוץ מלפחד פחד מוות (כפשוטו), מה עוד אני יכולה לעשות כאמא?
איך אפשר לזהות בעיה אצל ילדים? (לא יודעת אם הבעיה קשה יותר בקטנים מבגדולים)
איך ילד קטן יכול לשים לב שמישהו מציק לו? ולמה שיחשוב לשתף?
מה קורה לאחרונה? למה הנושא הזה פתאום צף בתדירות כ"כ גבוהה???

מה עושים???

את כותבת ילד קטן. באיזה גיל?
הרי ילד מתחת ל5 לא הולך לבד ברחוב, נכון?
מגיל 6, אם את אומרת לילד שיש אנשים לא נורמליים שמסוגלים לעשות דברים לא צנועים,
או להרביץ לילדים, גם אם הם נראים צדיקים,
ואם מישהו אומר לך: בוא להראות לי איפה מישהו גר, להגיד לו: אתה לא צריך לשאול ילדים קטנים, תשאל אנשים גדולים,
וכשהוא יורד לבד למטה את אומרת לו בכל פעם: ומה יקרה אם מישהו יגיד לך לבוא איתו כי הוא יצטרך עזרה?
(אני אומרת לו שאין לי כח שיחטפו אותו, אבל לא כל ילד מסוגל שיגידו לו כזה דבר)..
ופשוט להטמיע, אני אומרת לו: לפעמים גם אבות של ילדים מהגן יכולים להיות לא נורמליים, לכן לא הולכים עם אף בנאדם שקורא לך,
אני חושבת שזו ההשתדלות המירבית.

אם קורה ח"ו משהו, הוא תמיד ידע שהתרחש כאן משהו לא טוב שאמא מודעת לו, ויודעת שהבנאדם השני לא נורמלי, וכך לא יהיה לו חשש לבוא לספר, כי זה לא שהוא יגרום לאמא חרדה או יתבייש לספר, היא הרי מודעת לזה.

ועוד משהו: לדעת תמיד איפה הילדים נמצאים, ולעקוב, ולא לתת מפגשים פרטניים עם חונך בלי לעקוב. חונך יכול להיפגש בביהכ.

אם מדובר על תקרית חד פעמית חלילה- אי אפשר למנוע במאה אחוז, חוץ ממודעות. (ראית את הסרטון ממצלמת האבטחה עם הילדה שחזרה הביתה ועקב אחריה אחד במראה חרדי)?
ואם מדובר על תופעה שעלולה לחזור על עצמה, קשה לי להבין איך הורים לא מודעים. איך לא שמים לב לדברים חשודים? גם אם מדובר בדוד, או בחבר קרוב של המשפחה, איך אפשר לא לשים לב?

בכל אופן, הרבה תפילות.

 

[אהבת עולם]

מגיל 6, אם את אומרת לילד שיש אנשים לא נורמליים שמסוגלים לעשות דברים לא צנועים,
או להרביץ לילדים, גם אם הם נראים צדיקים,

אז למה שהוא יחשוב שהמלמד הנחמד שנוגע בו קשור לענין ?
ולמה שהוא יקשר בין מישהו שעושה לו משהו נעים למישהו לא נורמלי שמרביץ ? הוא דווקא נורמלי, ובכלל לא מרביץ.

ואם מדובר על תופעה שעלולה לחזור על עצמה, קשה לי להבין איך הורים לא מודעים. איך לא שמים לב לדברים חשודים? גם אם מדובר בדוד, או בחבר קרוב של המשפחה, איך אפשר לא לשים לב?

אם הילד לא מספר , אף אחד לא אמור לראות שום דבר חשוד , מה חשוד? מה נראה לך שקורה?
האופציות לגלות הן ילד מודע שמספר, או לשים לב לשינויים התנהגותיים.

 

[מלפפון]

אם הילד לא מספר , אף אחד לא אמור לראות שום דבר חשוד , מה חשוד? מה נראה לך שקורה?

הוא עצבני, הוא לא מגיע הביתה בזמן, פולט מילים שלא אמור להכיר לבד, הוא עובר משהו ואמורים לראות את זה.

 

[דבורה לוינסון]

חוץ מלפחד פחד מוות (כפשוטו), מה עוד אני יכולה לעשות כאמא?
איך אפשר לזהות בעיה אצל ילדים? (לא יודעת אם הבעיה קשה יותר בקטנים מבגדולים)
איך ילד קטן יכול לשים לב שמישהו מציק לו? ולמה שיחשוב לשתף?
מה קורה לאחרונה? למה הנושא הזה פתאום צף בתדירות כ"כ גבוהה???

מה עושים???

הכי חשוב, לדאוג לשיתוף של הילד בכל דבר שקורה איתו.
זה אומר, מידי יום להקדיש לו זמן פרטי ולדבר על כל החוויות שעברו עליו מאז שנפרדתם.
לדאוג לאווירת אין סודות מאבא ואמא.
(וכמובן בנוסף, מגיל צעיר מאוד, לכבד את הגוף והרצונות של הילד. ולשנן לו שהגוף של כל אחד שייך רק לו. חייבים לבקש רשות כדי לגעת בו. המקומות הפרטיים הם פרטיים ואסור למישהו אחר לגעת בהם חוץ מאבא/אמא עבור נקיון ורופא אם אבא/אמא נמצאים שם).

 

[מלפפון]

אז למה שהוא יחשוב שהמלמד הנחמד שנוגע בו קשור לענין ?

הוא מבין שאסור לגעת בו, והוא מסוגל לחזור ולומר:
אמא, המלמד לא נורמלי. הוא עושה דברים לא צנועים.

 

[אמא ומתכנתת]

הוא מבין שאסור לגעת בו, והוא מסוגל לחזור ולומר:
אמא, המלמד לא נורמלי. הוא עושה דברים לא צנועים.

ואם המלמד השביע אותו באיומים או בהבטחות לא לספר?
אז הוא לא יספר.

הוא רק יהפוך לילד מתוח, עצבני ולא רגוע.

 

[מלפפון]

ואם המלמד השביע אותו באיומים או בהבטחות לא לספר?
אז הוא לא יספר.

הוא רק יהפוך לילד מתוח, עצבני ולא רגוע.

הוא כן יספר.

כי אם אומרים לילד: ואלו שעושים את זה מסוגלים לומר: אני יעשה משהו לאבא ולאמא אם תספר,
אבל לא צריך לפחד מזה, כי כשמספרים לאבא ולאמא הם יכולים להגיד אותו למשטרה.

עוד משהו: יש ילדים עם אופי פתוח שמספרים דברים. גם אם יפסידו, הם מסוגלים לספר.
לעומת ילדים סגורים שקשה להבין מהם, אולי דרכי המודעות משתנות לפי זה.

 

[אמא ומתכנתת]

הוא כן יספר.

כי אם אומרים לילד: ואלו שעושים את זה מסוגלים לומר: אני יעשה משהו לאבא ולאמא אם תספר,
אבל לא צריך לפחד מזה, כי כשמספרים לאבא ולאמא הם יכולים להגיד אותו למשטרה.

עוד משהו: יש ילדים עם אופי פתוח שמספרים דברים. גם אם יפסידו, הם מסוגלים לספר.
לעומת ילדים סגורים שקשה להבין מהם, אולי דרכי המודעות משתנות לפי זה.

אם מכינים ילד כמו שצריך, יש סיכוי גבוה יותר שהוא יספר.
עדין, זה ממש לא בטוח. ילדים עשויים לפחד פחד מוות ולא לספר, למרות שחינכו אותם לכך.

 

[מלפפון]

למרות שחינכו אותם לכך.

זה לא רק חינוך אלא גם הווי.
אם מרגישים שאפשר לספר להורים, ויש להם גב חזק, והם לא יתמוטטו בעצמם. ילד מרגיש את זה.