טוב. נמאס לי לשתוק. חייבים לדבר על זה.

  • הוסף לסימניות
  • #21
זה חלק מגישה כוללת להציג עולם מושלם.
בסיפורים תמיד האבא חוזר מסיידר שלישי עם עיניים בורקות ואשתו מקבלת את פניו עם הקטנצ'יק על הידיים. לאחר שגמרה את התהילים היומי.
ובמדור המחשבים של יתד ידגישו שזה מיועד רק לאלו שנאלצו מפאת פיקוח נפש להתחבר לרשת. כידוע זה בודדים ממש. אולי יש אחד ברחוב לידינו.
חלק מהעולם המושלם הוא שאין נשים ברחוב. ואם אי אפשר להעלים אותן מהרחוב לפחות נעלים אותם מהעיתונים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
כי הקיצוניות השנייה יותר מסוכנת.
לא יודעת למדוד את הסכנות, עיין ערך עץ הדעת ועצת הנחש לאשה.
ואין אמצע, כאילו?
הרי אנחנו בכל מקרה מבקרים. גם לא כל ציור של גבר יתקבל בציבור,זה לחלוטין משהו אחר מ-רק הקצנה.
לא כל דבר שקשה להסביר לאחינו התועים הופך אותו ללא נכון.
לחלוטין.
רק שכשיש סיבה אמיתית, ואתה יודע שיש אותה, אתה גם יכול להסביר עד כמה שידך מגעת, ובכל מקרה לשדר ש-יש לדבר סיבה ובסיס.
לא כך לגבי התופעה הזו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
אמנם יש הרבה כאב בדבריכן.

אבל.. אני יכול להבין דבר אחד ברור. פעמים רבות ובדברים רבים [ולאו דוקא בענין של תמונות או ציורי נשים], כשהרבנים/החכמים יודעים על מצב שיכול לחרוג מטעמו הטוב והראוי ושאי אפשר לאכוף אותו בציבור הרחב [החרדי כמובן] על כל גווניו - מכל מיני סיבות שיהיו ואפילו שיהיה זה רק במקרים מועטים, אז הם מעדיפים לבטל מצב זה כבר מלכתחילה.
ואכן, כך זו גם הנהגת חז"ל, שעשו גדרים רבים בענייני הלכה וכדו', כי חששו למיעוט שיכשלו, אפילו אם הרוב אינם נכשלים באותו דבר.
אי לכך, בעניינינו, גם אם יהיו כאלו שיציירו נשים בלבוש צנוע וצדיקות למופת כמאז דורם של ארבע אמהות.., ואפילו הן הרוב, עדיין יש מקום לפירצה מצד כאלו ציירות "מודרניות" שיחליטו לצייר נשים בהתאם לסגנון ה"מעודכן" של אותן המתהלכות ברח' רבי עקיבא ב"ב [והמבין יבין..]. על כן, החליטו מלכתחילה לא להכנס לתסבוכת כזו. ואולי זו גם הסיבה שהחליטו לא להגביל זאת לשום גיל.
...
אשמח לדעת אחת ולתמיד מי הם אותם אלו שהחליטו לאסור על ציורי נשים.

בעבר, בעיתונות החרדית (הליטאית לפחות) היו גם היו ציורי נשים. בכל עיתוני הילדים צוירו תמונות משפחתיות מלאות, והנשים לא נעדרו מהסיפורים בצורה מגוחכת ולא הגיונית.
זו הקצנה של השנים האחרונות, שעוברת לצערינו מעיתון אחד למשנהו בכדי להשביע את רצונו של קומץ קיצוני, קולני ותוקפני.

ואם אני טועה, ואכן יש רבנים וגדולים שהוציאו הוראה כזו - אני חוזרת בי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
אמנם יש הרבה כאב בדבריכן.
ואגב, הכאב הוא לא "עלינו" כנשים.
הכאב הוא על ההקצנה הלא הגיונית של החברה.
ועל זה שכשאני יושבת עם ילדי ומספרת להם סיפור מתוך ספר הילדים המתוק - אני צריכה להמציא תירוצים כדי להסביר להם לאן נעלמה האמא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
כשהרבנים/החכמים יודעים על מצב שיכול לחרוג מטעמו הטוב והראוי ושאי אפשר לאכוף אותו בציבור הרחב [החרדי כמובן] על כל גווניו - מכל מיני סיבות שיהיו ואפילו שיהיה זה רק במקרים מועטים, אז הם מעדיפים לבטל מצב זה כבר מלכתחילה.
זה הזכיר לי משהו, כי קשה לי לענות על זה בעצמי. אז הנה תשובה בצורה שונה קצת:
בדור האחרון נהוג שבהזמנות לשמחות לא כותבים את שם האישה, אלא כותבים לדוגמא 'הרב גדליה בוחבוט ורעייתו'.
אתם יודעים מאיפה זה מגיע? לא מקדושה ופרישות יתרה.
זה מגיע מהגויים.
בצרפת ובאנגליה (ואולי בעוד מדינות ושפות) נהגו פעם לכתוב 'אדון וגברת ג'ק ויזמן' (לדוגמא) בהזמנות לשמחות. ככה בתרגום מילולי. אדון וגברת- ואז שם הבעל המלא.
בהזמנות של גדולי ישראל, מאז ומעולם, לעומת זאת, כתובים היו שמות האם והאב במלואם. ויש צילומים של זה בכל ספר ביוגרפיה מצוי, זה לא סוד.

מה קרה? נהיינו יותר צדיקים מהם.
ומאיפה לקחנו את זה? ממנהג המדינות בהם גרנו.

נראה לי שזה די עונה על תגובתכם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
בדור האחרון נהוג שבהזמנות לשמחות לא כותבים את שם האישה, אלא כותבים לדוגמא 'הרב גדליה בוחבוט ורעייתו'.
שומו שמיים. אתם יודעים מה יכול לעשות לנפשו של בחור צעיר לקרוא את שמה המלא של רבקה בוחבוט כתוב באופן מפורש על גבי ההזמנה?
עמל של זמן חורף שלם יכול לרדת לטמיון, ניסיונות נוראיים בקדושה, אין לכם מושג. והכל בשביל מה? בשביל שהחברות של גב' בוחבוט תדענה מי מברמצת?

(בצחוק, בצחוק. חוק פו וזה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
ואכן, כך זו גם הנהגת חז"ל,
הו, לא.

זו לא הנהגת חז"ל.

ומבלי להיות אפילו גבר בעל ידע בסיסי בגמרא, היכרות ולו מינימלית עם עולם הגמרא והחז"לים, מוכיחה את ההיפך.
חז"ל אף פעם לא התכחשו לחלקים מהחיים.
מעולם.
הכל קיים. הכל על השולחן.
ודנים בכל.
ומתייחסים להכל.
לא מוחקים מהמודעות הציבורית מחצית מהמין האנושי ומרכיבים לאט ובשקדנות עולמות מקבילים.

לא בשמם.

הגדרים של חז"ל אף פעם לא מוחקים מציאות אלא תמיד מתמודדים עמה.
עדיין יש מקום לפירצה מצד כאלו ציירות "מודרניות" שיחליטו לצייר נשים בהתאם לסגנון ה"מעודכן"
יש גם ציירות חילוניות. וגם ציירים.
אה,
וגם גויים יש.
וגויות.
האלו מנטפרי למשל, אז הם זה,

והשאלה המרכזית שלי היא- מה מול מה?

מה המחיר- מה התמורה?
והאם יש מישהו שיודע שם של רב מקובל על כל החוגים-שהרי כולם שומעים לו, שהורה כך, ואולי נוכל להגיע אליו ויחכימינו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
אשמח לדעת אחת ולתמיד מי הם אותם אלו שהחליטו לאסור על ציורי נשים.

בעבר, בעיתונות החרדית (הליטאית לפחות) היו גם היו ציורי נשים. בכל עיתוני הילדים צוירו תמונות משפחתיות מלאות, והנשים לא נעדרו מהסיפורים בצורה מגוחכת ולא הגיונית.
זו הקצנה של השנים האחרונות, שעוברת לצערינו מעיתון אחד למשנהו בכדי להשביע את רצונו של קומץ קיצוני, קולני ותוקפני.

ואם אני טועה, ואכן יש רבנים וגדולים שהוציאו הוראה כזו - אני חוזרת בי.

ואגב, הכאב הוא לא "עלינו" כנשים.
הכאב הוא על ההקצנה הלא הגיונית של החברה.
ועל זה שכשאני יושבת עם ילדי ומספרת להם סיפור מתוך ספר הילדים המתוק - אני צריכה להמציא תירוצים כדי להסביר להם לאן נעלמה האמא.
זה הזכיר לי משהו, כי קשה לי לענות על זה בעצמי. אז הנה תשובה בצורה שונה קצת:
בדור האחרון נהוג שבהזמנות לשמחות לא כותבים את שם האישה, אלא כותבים לדוגמא 'הרב גדליה בוחבוט ורעייתו'.
אתם יודעים מאיפה זה מגיע? לא מקדושה ופרישות יתרה.
זה מגיע מהגויים.
בצרפת ובאנגליה (ואולי בעוד מדינות ושפות) נהגו פעם לכתוב 'אדון וגברת ג'ק ויזמן' (לדוגמא) בהזמנות לשמחות. ככה בתרגום מילולי. אדון וגברת- ואז שם הבעל המלא.
בהזמנות של גדולי ישראל, מאז ומעולם, לעומת זאת, כתובים היו שמות האם והאב במלואם. ויש צילומים של זה, זה לא סוד.

מה קרה? נהיינו יותר צדיקים מהם.
ומאיפה לקחנו את זה? ממנהג המדינות בהם גרנו.

נראה לי שזה די עונה על תגובתכם.

לציבור הנשים היקרות מאד
לא כתבתי את מה שכתבתי בענין הנ"ל על דעת עצמי, אלא מתוך הידוע לי ממקרים אחרים כיוצא באלו, והוא הדין והוא הטעם גם לנידון דידן. וזאת, במקרים שישנה אפשרות לפירצה מסויימת.

לגבי שאר דברים שלכאורה לא שייך בהם איזו אפשרות לפירצות כאלו ואחרות, כגון הזכרת שם אשה בהזמנות וכדו', לא יודע, יתכן שאתן צודקות.
...
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
לר חיים קנייבסקי "ורעייתו" היו שתי הזמנות אחת בבני ברק בהזמנת הסטייפלער, ורעייתו.
והשני בירושלים של הורי הכלה יוסף שלום ושיינא חיה אלישיב.
הבאתי ההזמנות בהמשך בתגובות
זו כל התורה על רגל אחת. הבני ברקיות או אולי השמרנות או הקיצוניות לא יודע איך שתקראו לזה כנראה ניצחה. סליחה שאני קצת בוטה.

קודם שיורידו את קריאת השם באות ראשונה, רק על מתים מותר???????? מחברתו הטהורה של אדמור נכתבת בארבע שמות מלאים.
ציורי בנות, הזוי. מילא תמונות של נשים.

אבל כך דרכו של עולם הוא הולך ומקצין. וככל שחברה גדלה היא מתחלקת ליותר חלקים ובשביל למצוא סיבה לפרוק צריך להקצין יותר כי אצתה הרי מייצג שמרנות ואתה חדש במה? בקיצוניות. זה לא המקום לאידאולוגיות אבל הנושא והשעה.

אצלי באופן אישי נלחמתי שאשתי תכתוב את שמה והיא לא הסכימה, אמרה שלא מקובל, הזוי אבל ככה זה מסתבר. נהיתה מוסכמה.

כבר לא יהיו נורמליים, מסתבר.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #30
אצלי באופן אישי נלחמתי שאשתי תכתוב את שמה והיא לא הסכימה, אמרה שלא מקובל, הזוי אבל ככה זה מסתבר. נהיתה מוסכמה.
כבר לא יהיו נורמליים, מסתבר.
אבי כתב את שמות שניהם והיה לפלא בעיני. יש סיבה שאני מעריצה את החשיבה הבהירה שלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
לציבור הנשים היקרות מאד
לא כתבתי את מה שכתבתי בענין הנ"ל על דעת עצמי, אלא מתוך הידוע לי ממקרים אחרים כיוצא באלו, והוא הדין והוא הטעם גם לנידון דידן. וזאת, במקרים שישנה אפשרות לפירצה מסויימת.

לגבי שאר דברים שלכאורה לא שייך בהם איזו אפשרות לפירצות כאלו ואחרות, כגון הזכרת שם אשה בהזמנות וכדו', לא יודע, יתכן שאתן צודקות.
...
לא הצלחתי להבין. יש גדול אחד בישראל שאסר על ציורי נשים בעיתוני ילדים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
הו, לא.

זו לא הנהגת חז"ל.

ומבלי להיות אפילו גבר בעל ידע בסיסי בגמרא, היכרות ולו מינימלית עם עולם הגמרא והחז"לים, מוכיחה את ההיפך.
חז"ל אף פעם לא התכחשו לחלקים מהחיים.
מעולם.
הכל קיים. הכל על השולחן.
ודנים בכל.
ומתייחסים להכל.
לא מוחקים מהמודעות הציבורית מחצית מהמין האנושי ומרכיבים לאט ובשקדנות עולמות מקבילים.

לא בשמם.

הגדרים של חז"ל אף פעם לא מוחקים מציאות אלא תמיד מתמודדים עמה.

יש גם ציירות חילוניות. וגם ציירים.
אה,
וגם גויים יש.
וגויות.
האלו מנטפרי למשל, אז הם זה,

והשאלה המרכזית שלי היא- מה מול מה?

מה המחיר- מה התמורה?
והאם יש מישהו שיודע שם של רב מקובל על כל החוגים-שהרי כולם שומעים לו, שהורה כך, ואולי נוכל להגיע אליו ויחכימינו?

מי שמכיר היטב בטעמן של גזירות חז"ל, יבין מה שכתבתי.
...
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
מי שמכיר היטב בטעמן של גזירות חז"ל, יבין מה שכתבתי.
...
זה לא הוגן שאתם מגיבים למישהו שכתב בפתיחות ובבהירות- בסיסמאות ובקודים. אני יודעת שאולי יש לזה סיבה, אבל זה קשה לנהל דיון ככה. אם אתם לא יכולים לכתוב את הטענה במלואה, אז הטענה מאבדת את כל המקום שלה בדיון.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #34
הורדה.jpg
234423453252352352352354.jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
אבי כתב את שמות שניהם והיה לפלא בעיני. יש סיבה שאני מעריצה את החשיבה הבהירה שלו.
שתי אחיות שנישאו בשנה האחרונה, ואביהן ניסח את ההזמנות עם שם האם.
באחת שמחו המחותנים על הרעיון - ובשניה שללו אותו.
ככה זה בחיים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
  • הוסף לסימניות
  • #37
זה לא הוגן שאתם מגיבים למישהו שכתב בפתיחות ובבהירות- בסיסמאות ובקודים. אני יודעת שאולי יש לזה סיבה, אבל זה קשה לנהל דיון ככה. אם אתם לא יכולים לכתוב את הטענה במלואה, לעניות דעתי לא כדאי לכתוב בכלל.

לבקשתכן, העתקתי לכן לצורך דוגמא כמובן, מהספר "חשוקי חמד" [של הרב יצחק זילברשטיין שליט"א] על מסכת בכורות דף כ' ע"א, לגבי נחש הנחושת שעשה משה רבינו בכבודו ובעצמו:

וכתב הבניהו שיש קושיא חזקה, אחר שראו שיוצא מזה תקלה גדולה שמקטרים לו ועושים אותו עבודה זרה איך לא ביערו אותו. ויש לומר כי המה ראו אף על פי שיש מיעוטא דמיעוטא שנכשלים בו, מכל מקום יש רובא דרובא שמגיע להם תועלת מקיומו שזה היה תלמוד גדול לישראל שילמדו מזה כחה של תשובה, ואם כן בקיום נחש הנחושת אצלם יצא להם מזה תועלת גדולה לדורות עולם, ועוד אמרו שב ואל תעשה עדיף, ולא הסכימה דעתם לעשות מעשה לכתת אותו, עד שבא חזקיהו המלך ע"ה ונטה דעתו לצד אחר, דלא משגחינן בתועלת הזאת דנפיק לרובא מאחר דאיכא מיעוטא הנכשלים בו, ולכך עמד וכיתתו, עכ"ד. ומבואר בדבריו ששיטת המלך חזקיהו היתה דיש לחוש למיעוט, והודו לו חכמים. אם כן גם בעניננו יש לחוש לאחד המחלל שבת.
עוד יש להביא ראיה שמבטלין תורה מהרוב, כשאחד עלול לחטוא, שהרי כל עם ישראל אין מקיימין מצות שופר בראש השנה שחל להיות בשבת, וכן אין נוטלין לולב, והטעם אמר רבה גזירה שמא אחד יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים, ונמצא שבשביל אחד שיטעה, הלכו חכמים ועקרו מכל ישראל מצות עשה, ואולי גם בעניננו כדי שלא יעבור כולם יפסידו.


בכבוד רב.
...
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
לבקשתכן, העתקתי לכן לצורך דוגמא כמובן, מהספר "חשוקי חמד" על מסכת בכורות דף כ' ע"א, לגבי נחש הנחושת שעשה משה בכבודו ובעצמו:

וכתב הבניהו שיש קושיא חזקה, אחר שראו שיוצא מזה תקלה גדולה שמקטרים לו ועושים אותו עבודה זרה איך לא ביערו אותו. ויש לומר כי המה ראו אף על פי שיש מיעוטא דמיעוטא שנכשלים בו, מכל מקום יש רובא דרובא שמגיע להם תועלת מקיומו שזה היה תלמוד גדול לישראל שילמדו מזה כחה של תשובה, ואם כן בקיום נחש הנחושת אצלם יצא להם מזה תועלת גדולה לדורות עולם, ועוד אמרו שב ואל תעשה עדיף, ולא הסכימה דעתם לעשות מעשה לכתת אותו, עד שבא חזקיהו המלך ע"ה ונטה דעתו לצד אחר, דלא משגחינן בתועלת הזאת דנפיק לרובא מאחר דאיכא מיעוטא הנכשלים בו, ולכך עמד וכיתתו, עכ"ד. ומבואר בדבריו ששיטת המלך חזקיהו היתה דיש לחוש למיעוט, והודו לו חכמים. אם כן גם בעניננו יש לחוש לאחד המחלל שבת.
עוד יש להביא ראיה שמבטלין תורה מהרוב, כשאחד עלול לחטוא, שהרי כל עם ישראל אין מקיימין מצות שופר בראש השנה שחל להיות בשבת, וכן אין נוטלין לולב, והטעם אמר רבה גזירה שמא אחד יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים, ונמצא שבשביל אחד שיטעה, הלכו חכמים ועקרו מכל ישראל מצות עשה, ואולי גם בעניננו כדי שלא יעבור כולם יפסידו.


בכבוד רב.
...
האמת שבשעה הזאת די קשה לי להתרכז, אבל אני מעריכה מאד את ההתייחסות לדברים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
לבקשתכן, העתקתי לכן לצורך דוגמא כמובן, מהספר "חשוקי חמד" על מסכת בכורות דף כ' ע"א, לגבי נחש הנחושת שעשה משה בכבודו ובעצמו:

וכתב הבניהו שיש קושיא חזקה, אחר שראו שיוצא מזה תקלה גדולה שמקטרים לו ועושים אותו עבודה זרה איך לא ביערו אותו. ויש לומר כי המה ראו אף על פי שיש מיעוטא דמיעוטא שנכשלים בו, מכל מקום יש רובא דרובא שמגיע להם תועלת מקיומו שזה היה תלמוד גדול לישראל שילמדו מזה כחה של תשובה, ואם כן בקיום נחש הנחושת אצלם יצא להם מזה תועלת גדולה לדורות עולם, ועוד אמרו שב ואל תעשה עדיף, ולא הסכימה דעתם לעשות מעשה לכתת אותו, עד שבא חזקיהו המלך ע"ה ונטה דעתו לצד אחר, דלא משגחינן בתועלת הזאת דנפיק לרובא מאחר דאיכא מיעוטא הנכשלים בו, ולכך עמד וכיתתו, עכ"ד. ומבואר בדבריו ששיטת המלך חזקיהו היתה דיש לחוש למיעוט, והודו לו חכמים. אם כן גם בעניננו יש לחוש לאחד המחלל שבת.
עוד יש להביא ראיה שמבטלין תורה מהרוב, כשאחד עלול לחטוא, שהרי כל עם ישראל אין מקיימין מצות שופר בראש השנה שחל להיות בשבת, וכן אין נוטלין לולב, והטעם אמר רבה גזירה שמא אחד יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים, ונמצא שבשביל אחד שיטעה, הלכו חכמים ועקרו מכל ישראל מצות עשה, ואולי גם בעניננו כדי שלא יעבור כולם יפסידו.


בכבוד רב.
...
מחילה
מחילה
מחילה

א. אנחנו לא גוזרים גזרות מליבנו כמבואר באלף אלפי מקומות. אחרת לא שבקת חיי לכל בריה.
ב. וכי יש מי מניעה הלכתית של הרהור עבירה קל שבקלים לאייר בת ישראל בספר ילדים? יש לכך מקור?
ג. אולי הגיע הזמן שלהחלטות שנוגעות לכלל הציבור יקום בית דין, או מישהו שיביא מקורות הלכתיים ויעמוד בפני הציבור ולא משיכת שמיכה של עסקנים.
ד. מעודי תמהתי, וכי הבנות אינם בלא תתורו? אלא שקל להם יותר כנראה. אבל אם מחמירים או על עצמנו כל כך בקוץ של שערת אשה באיור קריקטורי, אולי מן הראוי היה שגם ציורי בנים לא יהיו בספרי הילדות. חלילה לפגוע או להכשיל.
או שנכתוב ספרים לבנים ולבנות או שנצייר רק פרחים (חיות אני מסופק).
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #40
לא כל דבר שקשה להסביר לאחינו התועים הופך אותו ללא נכון.

לחלוטין.
רק שכשיש סיבה אמיתית, ואתה יודע שיש אותה, אתה גם יכול להסביר עד כמה שידך מגעת, ובכל מקרה לשדר ש-יש לדבר סיבה ובסיס.
לא כך לגבי התופעה הזו.

יפה כתבת @כנפיים .
ולרב @עבדקן אחדד, שאין כוונתי אלא לכך שיש לנו מספיק עם מה להתמודד חוץ מהשגעון הזה, כך שהוא מעיק ומכביד לא נחוץ ואף מזיק, התפיסה התורנית בנוגע לכבוד האשה נעלה מדי מכדי לצלול לרזולוציות קטנוניות ואוויליות מעין אלו, ובגלל הנהגות קיצוניות כאלו התדמית כולה מתכערת ומוכתמת בצורה קשה שאחר כך צריך לעמול לנתץ אותה זמן רב, וחבל.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הסיפור, כמובן, הוא המלצה בלבד ולהמחשת הטעם.
אני עומד בתחנה, מחכה לאוטובוס. עוד לפני שיצאתי מהבית ידעתי שאני יוצא על 50% - 50% - או שיגיע או שיבריז - והוא בחר באופציה השנייה, אין הסבר אחר לכך שפתאום הקו נעלם מהמסך והבא בעוד 25 דקות. מתוסכל וממהר, אני עורך ניתוח מצב זריז: לחכות לאוטובוס הבא, שגם הוא יחליט בכוחות עצמו אם שווה לו לצאת, לעצור טרמפ או לקחת מונית. מונית היא האופציה הפחות משתלמת מבחינת הכיס, ואני מושיט את ידי, מקווה שמישהו יסכים לעצור ברחוב הזה, ששמו מזמן נמצא רק בוויז. אך מסתבר שהנהגים פחות מבינים את הסיטואציה המורכבת, ופחות רוצים לעצור. יש כמה כאלו שמסמנים לך תנועה שאתה לא תבין עם היד. זה יכול להיות "אין לי מקום באוטו", "אני עוצר כאן", "הפרצוף שלך פחות מדבר אלי", או כל פרשנות הגיונית אחרת. גאון מי שחשב על זה ראשון. אחרי שעברו עשר רכבים ושבע עשרה דקות, אני מחליט לקחת מונית - מה שיהיה יהיה. אני מושיט את היד, מונית נעצרת לידי, אני עולה, סוגר את הדלת ומקליק את החגורה. אבל אני לא אוותר להם כל כך מהר! אני מתקשר לחברה המפעילה, אקסטרה, ודורש מהם הסבר הגיוני להיעדרות של הקו. אני נענה בתגובה אדיבה שמשמעותה "אני רק פקידה של פקידה, ואין לי איך לעזור לך כרגע".
אני יושב במונית, הנהג מאותת ימינה ואני מביט בחלון, כועס ומתוסכל. התחושה היא שאין לי, בתור האזרח הקטן, מה לעשות כדי שהוד כבוד מעלת הנהג יואיל בטובו לצאת מתחתנת המוצא! וזו לא רק תחושה, באמת אין לי מה לעשות, בכלל. ואני שואל את עצמי, עד מתי??? בקצב הזה כבר עדיף את אגד! המון תלונות ואיחורים, אבל בסוף אתה מגיע!
מה יהיה???
תוכניות מלאות של הגרלה 2446
המסקנות:
עיריית בית שמש לא יודעת קרוא וכתוב.
הפרוייקט יכלול 5/6 קומות ללמטה כמו התוכנית המקורית
יבנה בצורת H כדי לאפשר 2 כיווני אויר בכל הדירות (@די )
עד 8 בקומה
79-85 יח"ד בבנין
7 בניינים
אגב, ההגשה היתה ב 9/3 ולא כמו שמפורסם. התאריך שמופיע באתר ההנדסה הוא תאריך חתימת המהנדס.
בשורות טובות לכולם!

אשכולות דומים

ואוו. איזו שנה הייתה לנו. מה לא היה לנו כאן? ניקים חדשים ומוכשרים שהצטרפו לקהילה, דיונים מרתקים עם דעות לכאן ולכאן, סיפורים בהמשכים חדשים, שירים מרגשים כתובים ביד אומן, וכן, גם סיפורים משלל הז'אנרים והסגנונות, החל במתח, רגש וקומדיה.

לעניות דעתי אומר שהשנה בלטו בקהילה 2 סוגות מבורכות במיוחד: כתיבת שירים, וכתיבת סקירת ספרות.
מכאן אשלח ברכות ותודות לכל הניקים שהתאמצו, חקרו, כתבו, מחקו, שכתבו, ערכו ופרסמו את יצירתם בפרוג. כידוע לנו, הכתיבה היא ללא רווח כלשהו, אך אסתכן ואומר שתסכימו איתי, שאין כמו הרווח והנחת לראות שמישהו נהנה ואהב את מה שכתבתם.

וכמובן, ישנו גם את הרווח המעשי. הידע שנצבר 'ומשופשף' מיום ליום. הביקורת הכנה שאנו מעודדים את חברי הפורום לתת לכל אשכול. לא להסס ולומר מה חשבתם על הטקסט, מה בדיוק אהבתם במה שקראתם, תיקוני שגיאות לשון או כתיב, אפילו עצות להמשך העלילה או כיוונים. כל הצדדים האלו הם מורי הוראה קריטיים לכל כותב וכותבת בקהילה.

וכעת, ללא הקדמות נוספות, אני נרגש להציג בפניכם, כמיטב המסורת, את..... תופים, מסך, אורות, דממה:


סיכום הפעילות השנתית בקהילת הכתיבה – לשנת התשפ"ה.


מאמרים מקצועיים בנושאי כתיבה וספרות

השנה, אמנם, פחות ופחות נתקלנו במדריכים מצד הכותבים, אך הנושא לא נעדר לגמרי. אנו מודים לניקים שמצאו לנכון לשתף את כלל חברי הקהילה בתובנות שונות ומאמרים מקצועיים שונים, ומקווים לראות בשנה הבאה עוד ועוד ניקים המצטרפים אליהם.

אתגרים דו שבועיים
ניתן להתגאות שאחרי כל כך הרבה שנים, קהילתנו היא בין הבודדות בפרוג שעדיין שומרת על הגחלת וממשיכה ומתמידה במסורת האתגרים הדו שבועיים. כאן המקום להודות לכל המנהלים שהושיטו עזרה ותמכו (@מ. י. פרצמן , @ניהול קהילת כתיבה ), @הספרן – על איגוד האשכולות לאשכול האתגרים, למגישי האתגרים השונים, וכמובן, למשתתפי האתגרים עצמם.

אתגר חודשי
לצערנו המסורת מהשנים שעברו פסקה (זמנית), והאתגר החודשי שעורר הדי התרגשות ותכונה בקהילה הפסיק לעת עתה, אך אתגר 'נובמבר ספרותי', שהשנה חגג את שנתו השנייה בקהילה, היה גם היה וזכה לתמיכה ולהשתתפות רבה, וליצירות איכותיות רבות.
לוחשים לי באוזנייה שההנהלה לא מאשרת או מכחישה כי פורמט 'האתגר החודשי' המקורי נמצא על שולחן המערכת כבר זמן רב, אך המנהלים כן מוכנים לאשר שנכונו הפתעות בנושא, בעז"ה.


ביקורת ספרות
וואו! כשהתחלנו לעסוק בתחילת השנה בביקורות הספרות, לא שיערנו לעצמנו עד כמה הז'אנר יהיה פופולארי בקהילה. זכינו והשנה ניקים רבים החליטו לעטות את כובע ה'מבקר' ולהגיש לנו ביקורת ספרות איכותית ומקצועית, 38 במצטבר.
להלן הביקורות לשנת תשפ"ה:

סיפורים בהמשכים
גם השנה לא שקטתם על שמריכם ואפיתם לנו סיפורים בהמשכים ריחניים. מהם שהחזיקו מעמד פרק או שניים, ומהם שהתקרבו ומתקרבים לסיומם ולכדי ספר שלם. (וכן, גם לא נשכח את הסיפורים השנים שעדיין שומרים על דופק, הם אמנם לא יכללו ברשימה של זאת השנה, אך עדיין הם ראויים לכל הערכה) סך כלל הסיפורים-בהמשכים לשנת התשפ"ה – 43.

שיתופים בולטים לאורך השנה
השנה ב"ה היו עשרות טקסטים שונים, מרגשים, מצחיקים, מותחים ומה לא... וגם דיונים מעמקים ונרחבים שעוררו הדים. הנה מקבץ קטן של חלקם, משום שרבים הם ואי אפשר לפורטן...

וגם... תרועת חצוצרות. מי אמרנו אחראי על התופים? הא, קדימה. יופי, מעולה.
אנו נרגשים להתחיל בפורמט חדש (נקווה שלא חד פעמי):
"ספר השיאים של קהילת הכתיבה בפרוג" – מהדורת תשפ"ה:
ואלו הם:


וכן, זה לקח המווווון זמן. עברתי על כמעט כל אשכולות הקהילה בשנה החולפת, דבר שלקח מאמץ, יזע (לא באמת, יש מזגן...), בילוש ומיון, וגם הקרבה של כמה שעות שינה. אבל התוצאה מעולה, לא? פליז, פרגנו בלייק. תביעו את הערכתם...
וגם, ט.ל.ח.


אז...
הייתה לנו שנה מלאה ומוצפת ברגשות שונים, רגשות שהסתננו גם מבעד למקלדת ולקולמוס המרקד בין השורות. פגשנו חברי קהילה חדשים, השתדלנו לעזור ולהחכים אחד את השני בידע ספרותי ובכלים טובים יותר לכתיבה. וכן, למרות שהנוסח של הפסקה הזו זהה לקודמותיה מהשנים שעברו, אני ממש מתכוון ברצינות לכל מילה ומילה, ואני מצפה בכיליון עיניים לראות את התוצר הסופי של כל ניק וניק, ולאחל לכולם שנה טובה וכתיבה פוריה. שנשמע רק בשורות טובות.

בהצלחה. תשפ"ו.
ספר עם בערך 100 טורים שזכיתי לכתוב. הומוריסטיים, עם הרבה אפיון של הדמות המרכזית (המספר).
חלק מהטורים פורסמו כאן עם השנים, (
דוג') חלק ברשימת התפוצה, חלק הקטן טרם.
נוסיף להם איורים תואמים, דברי פתיחה. עטיפה יפה. כמובן עריכה חוזרת ורצינית.

אז זה לא מתח, לא סדרת מתח, לא ספר שלום בית (ואף אשה לא תחשוב אחרי קריאת הספר שבעלה פסיכופט או הפרעת אישיות גבולית).
רק טורים.

מה הסיכוי שתקנו?
האמת שהמחשבה נפלה לי דווקא אחרי כמה קוראים שכתבו לי כך, אבל אתם - אל תרחמו עליי.
כיתבו ישירות וברור את דעתכם.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  3  פעמים
למעלה