טוב. נמאס לי לשתוק. חייבים לדבר על זה.

  • הוסף לסימניות
  • #1
במחילה מכל מי שזה אולי פוגע בציפור נפשו, אני רוצה לשמוע האם יש מישהו שכן מבין את הסיפור הזה שלא מפרסמים ציורים (ציורים! לא תמונות!) של אמהות ובמקומות רבים גם בנות-ילדות?

???????

?????

????

תסלחו לי, אבל הנושא הזה מעלה לי את הדם לראש.

אבל לפני שאני אשפוך הכל החוצה, אני ממש מבקשת, שאם יש מישהו שכאמור- מבין את זה, אנא, הסברים!

פשוט, ממש עכשיו עלה הנושא לדיון בקטנה בפורום מאיירים השכן,
https://www.prog.co.il/threads/לילדים-חרדים-אין-אימהות-הסאגה-נמשכת-איורים.439301/
ואני, מטעמים אגואיסטים מובהקים (אני לא יכולה להגיב שם), מעבירה לפה את הנושא.
כל פעם שאני רואה ספר חדש שגם בו זה קורה, אני נחרדת.
זה נושא שחייב לעלות לדיון!

קדימה, אנשים:
איך זה קרה?
למה זה קרה?
מה עבר לאנשים בראש?
ואיך כולנו מסכימים לזה????

ואנשים שהם גם מאיירים:
כגון @מרים יעל
מה הלקוחות אומרים כשהם מבקשים את זה?
(וסתם מעניין, זה מביך אותם לבקש בקשה כזו ממאיירת, נגיד?)
איך הם מסבירים את זה?

ואם כבר, אז כבר:
רק מה, בהמודיע לא כותבים 'לאהוב'. בעקרון.

@Ruty Kepler
אמיתי???

כי אם כן, אז----
אמממ---
לא---
אני באמת לא יודעת מי יישאר הנורמלי האחרון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
רגע, רגע. בלי עצבים.
יש קונצנזוס שלא מפרסמים בשום עיתון חרדי תמונות של נשים. אפילו בעיתונים ה'פתוחים' ביותר. אפשר לדון על זה, להתווכח על זה, 'לחבב' את זה או לא, אבל הקונצנזוס קיים. ולא נראה שהוא הולך להשתנות.
מה הזעקה החדשה על ציורים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
דיון חשוב. הייתי מתחיל אותו קודם כל בשאלה של תמונות של אמהות. למה בעצם אין תמונות נשים בעיתונות. נבדוק את הסיבות וננסה לראות אם זה רלוונטי גם לציורים, ואלו ציורים, סגנון ורמה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
רגע, רגע. בלי עצבים.
לא ילך.
מה הזעקה החדשה על ציורים?
פרסום תמונת אשה קיימת היא נושא הלכתי בפני עצמו.
ואפשר אולי לדון בו, אין לי מושג אם זו הלכה מובהקת. כי יש תמונות מפעם של רבניות צדקניות וכו.

מה הקשר בין זה לבין ציור אמא יהודיה תמימה וחסודה?

ויותר מזה-
טוב, יש לי הרבה מה להגיד, אבל קודם אני באמת רוצה להבין, מאיפה זה בא? ולמה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מה הלקוחות אומרים כשהם מבקשים את זה?
אכתוב לך את הדברים כפי שהתנהלו (מזכרוני):
הגרפיקאית מתקשרת ואומרת "לגבי הגרסה החרדית, הם התייעצו עם אנשי חינוך והם רוצים שבמקום אמא תציירי בן."
אני: "את רצינית"
גרפיקאית: "אני יודעת שזה הזוי אבל כן. זה רציני. זה לא הלקוח, זה 'אנשי החינוך' הם פשוט לא רוצים להסתבך."
אני: "זה לא מקובל עלי. תדברי עם הלקוח, תגידי לו שאני ממש לא רוצה לעשות כזה דבר ושישקול את זה שוב. אם הייתי יודעת על זה מתחילת הדרך לא הייתי לוקחת את העבודה"
גרפיקאית: (חוזרת אלי אחרי כמה זמן) סופי. בלי האמא.

זה היה כבר לקראת אמצע הפרויקט, לא ממש יכולתי לחזור בי או להתווכח מחמת חוסר בזמן. האם זה הוריד לי את החשק? כן, במידה רבה. הצטערתי להיות חלק מהזיה כזאת.


מה שעוד יותר אבסורדי הוא שהלקוח עצמו לא ראה בעיה באימא, הוא פשוט נכנע לסטנדרטים שאנשים גרמו לו להאמין שהם מחויביי המציאות. בגלל שהציורים נועדו גם לכיתות גן של בנים, הם רצו שזה יהיה הכי דוסי לכל המגזרים עד הכי אדוק שבהם. האם דוסי זה אומר בלי אימהות? כנראה שכן.

אישית לא באתי בתלונות לאף אחד, אלא פשוט רציתי להודיע לציבור שזה המצב. שהאימא לא נשמטה בטעות, היא פשוט- נחתכה.
לא קיימת.

עריכה: אגב, זו ממש לא פעם ראשונה, יצא לי לעבוד במקום שדרשו ממני לא לצייר בכלל בנות, כולל לא תינוקת. כן. ציירתי תינוקת ואמרו לי למחוק אותה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #6
אכתוב לך את הדברים כפי שהתנהלו (מזכרוני):
הגרפיקאית מתקשרת ואומרת "לגבי הגרסה החרדית, הם התייעצו עם אנשי חינוך והם רוצים שבמקום אמא תציירי בן."
אני: "את רצינית"
גרפיקאית: "אני יודעת שזה הזוי אבל כן. זה רציני. זה לא הלקוח, זה 'אנשי החינוך' הם פשוט לא רוצים להסתבך."
אני: "זה לא מקובל עלי. תדברי עם הלקוח, תגידי לו שאני ממש לא רוצה לעשות כזה דבר ושישקול את זה שוב. אם הייתי יודעת על זה מתחילת הדרך לא הייתי לוקחת את העבודה"
גרפיקאית: (חוזרת אלי אחרי כמה זמן) סופי. בלי האמא.

זה היה כבר לקראת אמצע הפרויקט, לא ממש יכולתי לחזור בי או להתווכח מחמת חוסר בזמן. האם זה הוריד לי את החשק? כן, במידה רבה. הצטערתי להיות חלק מהזיה כזאת.


מה שעוד יותר אבסורדי הוא שהלקוח עצמו לא ראה בעיה באימא, הוא פשוט נכנע לסטנדרטים שאנשים גרמו לו להאמין שהם מחויביי המציאות. בגלל שהציורים נועדו גם לכיתות גן של בנים, הם רצו שזה יהיה הכי דוסי לכל המגזרים עד הכי אדוק שבהם. האם דוסי זה אומר בלי אימהות? כנראה שכן.

אישית לא באתי בתלונות לאף אחד, אלא פשוט רציתי להודיע לציבור שזה המצב. שהאימא לא נשמטה בטעות, היא פשוט- נחתכה.
לא קיימת.

עריכה: אגב, זו ממש לא פעם ראשונה, יצא לי לעבוד במקום שדרשו ממני לא לצייר בכלל בנות, כולל לא תינוקת. כן. ציירתי תינוקת ואמרו לי למחוק אותה.
מבלי להכנס לענין עצמו, לא הבנתי נקודה אחת: אמא אסור, וסבתא מותר? כאילו, בגלל שהיא מקומטת או מה? :rolleyes:
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
  • הוסף לסימניות
  • #9
הגישה אצלנו היא כזו: דברים יקרים ראויים להצנעה.
ספר תורה חבוי מאחורי פרוכת, פח אשפה מתגולל בחוץ.
המונה ליזה מצויה בחדרי חדרים, והפרסומת של זארה מרוחה על הגשר.

כח המשיכה שהקב"ה טבע ביופי האנושי הגופני, נועד למטרות מסוימות. לא כדי למכור משחקי קופסה.

קשה לכתוב דברים כה מורכבים בצורה שתהיה ראויה להיכתב בפרהסיה
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
כח המשיכה שהקב"ה טבע ביופי האנושי הגופני, נועד למטרות מסוימות. לא כדי למכור משחקי קופסה.
מדובר על פנים.
של אימא.
עם מטפחת.

סליחה, אולי אני לא בדרגה הרוחנית הזאת, אבל קשה לי להכיל את גודל הטהרה הטמונה בלמנוע מילד בן ארבע לראות פנים של אימא במשחק משפחתי, שכולל את כל בני במשפחה.

עוד תיקון: המשחק לא מסחרי. הוא חולק בחינם לילדי הקיטנות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
שדרשו ממני לא לצייר בכלל בנות, כולל לא תינוקת. כן. ציירתי תינוקת ואמרו לי למחוק אותה.
זה לא מזעזע אותי יותר מהנ"ל, כי אך טבעי שהעיוות הזה ימשיך להתעקם.
דברים יקרים ראויים להצנעה.
תצניע אותה לפי דרישת הלקוח.
כמה שהוא רוצה.
מצידי גם עם שאל או ג'אלאביה.

אל תעלים את קיומה.

מסכימה עם זה שצריך לבדוק איך האשה או האמא המצויירת נראית. ולהגדיר למאייר את הדרישות.
מכאן ועד להעלים את הדמות מהעולם???

יש בזה עיוות יסודי ומעוקם. תפיסת עולם שאינני מצליחה לרדת לסוף דעתה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
הגישה אצלנו היא כזו: דברים יקרים ראויים להצנעה.
ספר תורה חבוי מאחורי פרוכת, פח אשפה מתגולל בחוץ.
המונה ליזה מצויה בחדרי חדרים, והפרסומת של זארה מרוחה על הגשר.

כח המשיכה שהקב"ה טבע ביופי האנושי הגופני, נועד למטרות מסוימות. לא כדי למכור משחקי קופסה.

קשה לכתוב דברים כה מורכבים בצורה שתהיה ראויה להיכתב בפרהסיה
דברים נכונים מאד לכשעצמם.

בינם לבין השמטה כוללנית של ציורי נשים וילדות, בספרים ומשחקים המיועדים לילדים - אין כל קשר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
הגישה אצלנו היא כזו: דברים יקרים ראויים להצנעה.
ספר תורה חבוי מאחורי פרוכת, פח אשפה מתגולל בחוץ.
המונה ליזה מצויה בחדרי חדרים, והפרסומת של זארה מרוחה על הגשר.

כח המשיכה שהקב"ה טבע ביופי האנושי הגופני, נועד למטרות מסוימות. לא כדי למכור משחקי קופסה.

קשה לכתוב דברים כה מורכבים בצורה שתהיה ראויה להיכתב בפרהסיה

אמת לאמיתה.
אך לא צריך להיות יותר צדיק מהאפיפיור.
יש שיאמרו שהגישה הזו של צינזור מוחלט של נקבה באשר היא באה מגישה פטריארכית/פטרונליסטית וזהו מענה ל @כנפיים :

יש בזה עיוות יסודי ומעוקם. תפיסת עולם שאינני מצליחה לרדת לסוף דעתה

אגב, הקיצוניות הזו עושה הרבה כאב ראש למקרבים ליהדות, ומי ביננו שעוסק בהפצת יהדות או במגע עם שאינם שומרי תומ"צ ודאי נתקל בנושאים אלו במסגרת וויכוחיו אודות הדרת נשים, לכו תסבירו אחר כך שהיהדות מכבדת את הנשים ולא מדירה אותם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
יש בזה עיוות יסודי ומעוקם. תפיסת עולם שאינני מצליחה לרדת לסוף דעתה.
עיוות שגורם לכך שהמגזר הנשי נתפס כמשהו שלילי, שלילי כל כך שאסור להזכיר אותו או לכלול אותו בספרון מצויר לילדים.

כבר היו בנושא אשכולות סוערים, בפורום הכללי ובפורום הנשי.
חוץ מפעולות קטנות שמי שרוצה יכולה לנקוט (כמו: קנית ספרים לילדים שכוללים תמונת משפחה מושלמת) - אין הרבה מה לעשות :(
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
לכו תסבירו אחר כך שהיהדות מכבדת את הנשים ולא מדירה אותם...
גם בלי להיכנס להדרת נשים, אני באמת כותבת ממקום של אמא לילדים. זה הזוי. אני פשוט מתחילה להתגמגם כשאני מנסה להסביר למה זה כזה מעוות וכמה זה נזק גדול לילדים ולציבור באופן כללי, איך מסבירים דברים שכל אדם היה אמור להבין בהגיון בריא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
מדובר על פנים.
של אימא.
עם מטפחת.
הדיון הוא עקרוני ותאורטי. לא מכיר את פרטי המקרה הספציפי.

אכן תמיד יש מקצינים, מאד קל להקצין. לשמור על איזון בריא הוא מהמלאכות הקשות.
וההקצנות המיותרות אכן מעצבנות.
אבל לאלו שקשה להם במלאכת האיזון, מוטב שיקצינו מאשר שיחליקו למתירנות.
כי הקיצוניות השנייה יותר מסוכנת.

ומי ביננו שעוסק בהפצת יהדות או במגע עם שאינם שומרי תומ"צ ודאי נתקל בנושאים אלו במסגרת וויכוחיו אודות הדרת נשים, לכו תסבירו אחר כך שהיהדות מכבדת את הנשים ולא מדירה אותם...
לא כל דבר שקשה להסביר לאחינו התועים הופך אותו ללא נכון.

עיוות שגורם לכך שהמגזר הנשי נתפס כמשהו שלילי, שלילי כל כך שאסור להזכיר אותו או לכלול אותו בספרון מצויר לילדים.
זה לא אמור לגרום לכך. כשם שהעובדה שבסרטים לנשים אין גברים, לא גורמת לכך שהמגזר הגברי נתפס כמשהו שלילי וכו'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
ומה תגידו על זה שלפני כמה שנים יצאה הודעה של בנק ישראל על הוצאת שטרות ישנים מהמחזור - ובעיתון פרסמו את השטר של גולדה עם תמונה מטושטשת?
הבעיה היא שיש דברים שאם מישהו אחד עושה - המתחרה שלו לא יכול להישאר מאחור.
אם בעיתון א' עשו את זה ועיתון ב' יתנהג אחרת - הוא עלול להתפשקוול מיידית.
עיתון מסוים החליט פעם שאסור לכתוב שם פרטי של אשה - תוך זמן לא רב זה נהיה קונצנזוס. למה צריך לכתוב "צ. לבני" עם כוכבית בלתי נראית "ציפי קרי"?
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
זה לא אמור לגרום לכך. כשם שהעובדה שבסרטים לנשים אין גברים, לא גורמת לכך שהמגזר הגברי נתפס כמשהו שלילי וכו'.
ראשית, סרטים לנשים מיועדים לנשים ולא לכלל הציבור.
בשונה מספרים ומשחקים שמיועדים לילדים וילדות גם יחד.

שנית, הסיבה שבסרטים לנשים אין גברים - היא הבעיתיות שבמשחק משותף, לא הצפיה.
(אני מקוה שברור לכולנו שאין לנשים בעיה לצפות בגברים...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
למה צריך לכתוב "צ. לבני"
מספרים שבעיתון כלשהו הייתה ידיעה שבה הופיע שמה של חברת הכנסת דליה איציק.
עורך הלילה רצה לשנות ל- גב' איציק, אך כנראה שהיה עייף וטרוט.
למחרת קראו כולם על ח"כ 'גדליה איציק'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
אמנם יש הרבה כאב בדבריכן.

אבל.. אני יכול להבין דבר אחד ברור. פעמים רבות ובדברים רבים [ולאו דוקא בענין של תמונות או ציורי נשים], כשהרבנים/החכמים יודעים על מצב שיכול לחרוג מטעמו הטוב והראוי ושאי אפשר לאכוף אותו בציבור הרחב [החרדי כמובן] על כל גווניו - מכל מיני סיבות שיהיו ואפילו שיהיה זה רק במקרים מועטים, אז הם מעדיפים לבטל מצב זה כבר מלכתחילה.
ואכן, כך זו גם הנהגת חז"ל, שעשו גדרים רבים בענייני הלכה וכדו', כי חששו למיעוט שיכשלו, אפילו אם הרוב אינם נכשלים באותו דבר.
אי לכך, בעניינינו, גם אם יהיו כאלו שיציירו נשים בלבוש צנוע וצדיקות למופת כמאז דורם של ארבע אמהות.., ואפילו הן הרוב, עדיין יש מקום לפירצה מצד כאלו ציירות "מודרניות" שיחליטו לצייר נשים בהתאם לסגנון ה"מעודכן" של אותן המתהלכות ברח' רבי עקיבא ב"ב [והמבין יבין..]. על כן, החליטו מלכתחילה לא להכנס לתסבוכת כזו. ואולי זו גם הסיבה שהחליטו לא להגביל זאת לשום גיל.
...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

שלום,
החלטתי להכנס לשוק ההון, מתוך הבנה שזהו אפיק שיכול להניב רווחים גדולים בעזרת ה'.
כמובן שלהכנס לנושא כה רחב וגדול- עם אפס ידע (זה בגדול מה שיש לי...)- לא מומלץ.
אני מחפשת קורס מקיף ואיכותי שלאחריו אני אוכל לעוף קדימה עצמאית.
מחיפוש ברשת, נתקלתי במכללת דניאל דמארי,- שהוא, כך הבנתי מלמד את הנושא בצורה מעמיקה ויסודית.
אני לא אכתוב מחיר מדויק, אבל הם לוקחים בסביבות התשע אלף, ונותנים בתמורה מעטפת מאוד מושקעת, של כמעט 24/7 עם קבוצת ווצאפ צמודה שבה אפשר לשאול הכל ועונים ממש מהר, תיעוד ביומני מסחר- שהם עוברים עליו כל שבוע ומפדבקים אותי, בנוסף יש סקירה שבועית על כל מה שקורה בשוק מדניאל עצמו בה הוא מפרט על כל מה שכנראה הולך לקרות והמהלכים שהוא עצמו הולך לעשות.
וגם- פתיחת חשבון דמו- ולווי צמוד עליו, ורק אחרי שהם רואים שאני יודעת להתנהל איתו מעולה, הם עושים בדיקה ומשחררים אותי לפתיחת חשבון אמיתי.
וגם- הם מדגישים שהליווי שלהם הוא לכל החיים.
שאלתי היא-
שווה?
האם יש קורסים אחרים שנותנים מענה דומה בפחות מחיר?
זה מחיר הגיוני בשוק?

אשמח לכל מידע.
תודה רבה!!!

משרד האוצר בשיתוף משרד העבודה וארגוני מעונות היום המוכרים (מעונות הסמל) הגיעו לסיכום על סיוע מהמדינה לתקופת המלחמה בחודש מרץ.​


תאריך פרסום: 23.03.2026

בהנחיית שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', וסגן ראש הממשלה ושר העבודה, יריב לוין: משרד האוצר, בשיתוף משרד העבודה וארגוני מעונות היום המוכרים (מעונות הסמל) הגיעו לסיכום על סיוע מהמדינה לתקופת המלחמה בחודש מרץ: החזר תשלומי הורים ומקדמות שכר למטפלות וזאת במטרה לתת מענה לאתגרים הכלכליים ולשמור על יציבות מעונות הסמל המפוקחים לגיל הרך.
הסיכום נשען על מתווה הפיצוי לעסקים והחל"ת במימון המדינה, והוא נועד להעניק ודאות כלכלית להורים ולצוותים, ולהבטיח את חזרת המעונות המפוקחים לפעילות מיד כשהנחיות פיקוד העורף יאפשרו זאת.
עיקרי הסיכום:
  • החזר כספי להורים: מתוך הבנת הנטל הכלכלי על המשפחות, הוסכם כי כ-85% מתשלומי ההורים בגין התקופה שבה המעונות לא פעלו יוחזרו.
  • תשלום למטפלות: במסגרת הסיכום, יינתן מענה לתשלום עבור המטפלות באמצעות דמי החל״ת לצד מענים נוספים.
  • רציפות תפקודית: הזרמת כספי הסבסוד תעניק לארגונים גמישות תזרימית, ותבטיח את היערכות המעונות לחזרה מהירה לפעילות מלאה, בכפוף להנחיות פיקוד העורף.
במשרדי האוצר והעבודה אומרים כי המתווה מקיים את עקרונות המתווה שגובש לעסקים ולעובדים במשק, וכי המדינה למעשה מקיימת אותו ביחס לעובדי מעונות הסמל.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "הגענו להסכמות חשובות עבור סיוע למעונות הסמל המפוקחים לתקופת המלחמה במטרה להבטיח את הרציפות התפקודית של המעונות, להקל על ההורים עם החזרת מרבית התשלומים, ולוודא שהמטפלות המסורות מקבלות מענה הולם, כולל מקדמות תשלום בהקדם האפשרי. אנחנו עושים את מירב המאמצים המשותפים כדי לתת יציבות ואיתנות שתסייע לאזרחים ולמשק לעבור את תקופת המלחמה בבטחון כלכלי".
סגן ראש הממשלה ושר העבודה, יריב לוין: ״אנו מצויים בתקופה מאתגרת ואנו מחויבים מחד לתת מענים לציבור ומאידך לשמור על חוסנה של מערכת הגיל הרך גם בשעת חירום. ההסכם שהגענו אליו עם ארגוני מעונות הסמל המפוקחים מבטיח יציבות, ביטחון כלכלי ורציפות חינוכית – ערכים מרכזיים למערכת החינוך ולחוסן הלאומי והחברתי. אני מחזק את ידי ההורים והציבור כולו על העמידה האיתנה בעורף ומקווה כי בשורה זו תקל על המשפחות בתקופה זו".
יו"ר פורום מעונות היום בפיקוח, ליאור גבאי: ״הסיכום של משרד האוצר ומשרד העבודה מביא סוף סוף ודאות להורים ולצוותים במעונות בתקופה מורכבת זו. ההחלטה על החזר תשלומים מירבי להורים ותשלום מלא למטפלות-מחנכות היא צעד חשוב והכרחי לשמירה על יציבות מעונות היום המפוקחים ועל הביטחון הכלכלי של העובדות. אנו שמחים כי משרדי האוצר והעבודה מבינים כי הצוותים החינוכיים, המטפלות והמחנכות הן אבן יסוד במערכת החינוך במדינת ישראל. זהו מסר חשוב של הכרה והערכה, ואנו מצפים להמשך שיתוף פעולה שיבטיח את חוסנו של תחום הגיל הרך גם בעתיד".
שלום וברכה לקהל היקר כאן,

נעים להכיר - שמי נעם, ואני מתנדב בתחזוקת
פרוייקט קוד פתוח בשם "דאטאבוס" (קישור למתעניינים).
אנחנו שולפים מידע תכנון וביצוע של תחבורה ציבורית ממערכות משרד התחבורה, ומשתדלים להציג אותו לציבור.

בסיס הרעיון מאחורי העשייה שלנו פשוט - אם לציבור תהיה גישה נוחה לראות ולהבין אילו נסיעות תוכננו, כמה מתוכן בוצעו, לצפות בחריגות ממסלולים ומלוחות זמנים, ולחקור תופעות שונות (כמו "התקבצות" של אוטובוסים שמגיעים כמה ברצף, אחרי זמן רב בלי שאף אוטובוס היה בתחנה) אנחנו נוכל להציף את הבעיות ולקבל שינוי חיובי מיוחל בתחום התחבורה.

שמעתי וראיתי שבציבור החרדי דאטאבוס זכתה לחשיפה מסוימת, ואני מקווה שכאן זהו פורום נכון לומר תודה, להתעניין ולשאול קצת.
האם\איך אתם משתמשים במערכת? האם ישנן הצעות לשימור ושיפור? רעיונות שהייתם רוצים לראות נרקמים ומתפתחים?

אני כמובן אשמח גם לענות על שאלות בפורום הזה.

נעם 🚌 :)
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.

אשכולות דומים

ואוו. איזו שנה הייתה לנו. מה לא היה לנו כאן? ניקים חדשים ומוכשרים שהצטרפו לקהילה, דיונים מרתקים עם דעות לכאן ולכאן, סיפורים בהמשכים חדשים, שירים מרגשים כתובים ביד אומן, וכן, גם סיפורים משלל הז'אנרים והסגנונות, החל במתח, רגש וקומדיה.

לעניות דעתי אומר שהשנה בלטו בקהילה 2 סוגות מבורכות במיוחד: כתיבת שירים, וכתיבת סקירת ספרות.
מכאן אשלח ברכות ותודות לכל הניקים שהתאמצו, חקרו, כתבו, מחקו, שכתבו, ערכו ופרסמו את יצירתם בפרוג. כידוע לנו, הכתיבה היא ללא רווח כלשהו, אך אסתכן ואומר שתסכימו איתי, שאין כמו הרווח והנחת לראות שמישהו נהנה ואהב את מה שכתבתם.

וכמובן, ישנו גם את הרווח המעשי. הידע שנצבר 'ומשופשף' מיום ליום. הביקורת הכנה שאנו מעודדים את חברי הפורום לתת לכל אשכול. לא להסס ולומר מה חשבתם על הטקסט, מה בדיוק אהבתם במה שקראתם, תיקוני שגיאות לשון או כתיב, אפילו עצות להמשך העלילה או כיוונים. כל הצדדים האלו הם מורי הוראה קריטיים לכל כותב וכותבת בקהילה.

וכעת, ללא הקדמות נוספות, אני נרגש להציג בפניכם, כמיטב המסורת, את..... תופים, מסך, אורות, דממה:


סיכום הפעילות השנתית בקהילת הכתיבה – לשנת התשפ"ה.


מאמרים מקצועיים בנושאי כתיבה וספרות

השנה, אמנם, פחות ופחות נתקלנו במדריכים מצד הכותבים, אך הנושא לא נעדר לגמרי. אנו מודים לניקים שמצאו לנכון לשתף את כלל חברי הקהילה בתובנות שונות ומאמרים מקצועיים שונים, ומקווים לראות בשנה הבאה עוד ועוד ניקים המצטרפים אליהם.

אתגרים דו שבועיים
ניתן להתגאות שאחרי כל כך הרבה שנים, קהילתנו היא בין הבודדות בפרוג שעדיין שומרת על הגחלת וממשיכה ומתמידה במסורת האתגרים הדו שבועיים. כאן המקום להודות לכל המנהלים שהושיטו עזרה ותמכו (@מ. י. פרצמן , @ניהול קהילת כתיבה ), @הספרן – על איגוד האשכולות לאשכול האתגרים, למגישי האתגרים השונים, וכמובן, למשתתפי האתגרים עצמם.

אתגר חודשי
לצערנו המסורת מהשנים שעברו פסקה (זמנית), והאתגר החודשי שעורר הדי התרגשות ותכונה בקהילה הפסיק לעת עתה, אך אתגר 'נובמבר ספרותי', שהשנה חגג את שנתו השנייה בקהילה, היה גם היה וזכה לתמיכה ולהשתתפות רבה, וליצירות איכותיות רבות.
לוחשים לי באוזנייה שההנהלה לא מאשרת או מכחישה כי פורמט 'האתגר החודשי' המקורי נמצא על שולחן המערכת כבר זמן רב, אך המנהלים כן מוכנים לאשר שנכונו הפתעות בנושא, בעז"ה.


ביקורת ספרות
וואו! כשהתחלנו לעסוק בתחילת השנה בביקורות הספרות, לא שיערנו לעצמנו עד כמה הז'אנר יהיה פופולארי בקהילה. זכינו והשנה ניקים רבים החליטו לעטות את כובע ה'מבקר' ולהגיש לנו ביקורת ספרות איכותית ומקצועית, 38 במצטבר.
להלן הביקורות לשנת תשפ"ה:

סיפורים בהמשכים
גם השנה לא שקטתם על שמריכם ואפיתם לנו סיפורים בהמשכים ריחניים. מהם שהחזיקו מעמד פרק או שניים, ומהם שהתקרבו ומתקרבים לסיומם ולכדי ספר שלם. (וכן, גם לא נשכח את הסיפורים השנים שעדיין שומרים על דופק, הם אמנם לא יכללו ברשימה של זאת השנה, אך עדיין הם ראויים לכל הערכה) סך כלל הסיפורים-בהמשכים לשנת התשפ"ה – 43.

שיתופים בולטים לאורך השנה
השנה ב"ה היו עשרות טקסטים שונים, מרגשים, מצחיקים, מותחים ומה לא... וגם דיונים מעמקים ונרחבים שעוררו הדים. הנה מקבץ קטן של חלקם, משום שרבים הם ואי אפשר לפורטן...

וגם... תרועת חצוצרות. מי אמרנו אחראי על התופים? הא, קדימה. יופי, מעולה.
אנו נרגשים להתחיל בפורמט חדש (נקווה שלא חד פעמי):
"ספר השיאים של קהילת הכתיבה בפרוג" – מהדורת תשפ"ה:
ואלו הם:


וכן, זה לקח המווווון זמן. עברתי על כמעט כל אשכולות הקהילה בשנה החולפת, דבר שלקח מאמץ, יזע (לא באמת, יש מזגן...), בילוש ומיון, וגם הקרבה של כמה שעות שינה. אבל התוצאה מעולה, לא? פליז, פרגנו בלייק. תביעו את הערכתם...
וגם, ט.ל.ח.


אז...
הייתה לנו שנה מלאה ומוצפת ברגשות שונים, רגשות שהסתננו גם מבעד למקלדת ולקולמוס המרקד בין השורות. פגשנו חברי קהילה חדשים, השתדלנו לעזור ולהחכים אחד את השני בידע ספרותי ובכלים טובים יותר לכתיבה. וכן, למרות שהנוסח של הפסקה הזו זהה לקודמותיה מהשנים שעברו, אני ממש מתכוון ברצינות לכל מילה ומילה, ואני מצפה בכיליון עיניים לראות את התוצר הסופי של כל ניק וניק, ולאחל לכולם שנה טובה וכתיבה פוריה. שנשמע רק בשורות טובות.

בהצלחה. תשפ"ו.
ספר עם בערך 100 טורים שזכיתי לכתוב. הומוריסטיים, עם הרבה אפיון של הדמות המרכזית (המספר).
חלק מהטורים פורסמו כאן עם השנים, (
דוג') חלק ברשימת התפוצה, חלק הקטן טרם.
נוסיף להם איורים תואמים, דברי פתיחה. עטיפה יפה. כמובן עריכה חוזרת ורצינית.

אז זה לא מתח, לא סדרת מתח, לא ספר שלום בית (ואף אשה לא תחשוב אחרי קריאת הספר שבעלה פסיכופט או הפרעת אישיות גבולית).
רק טורים.

מה הסיכוי שתקנו?
האמת שהמחשבה נפלה לי דווקא אחרי כמה קוראים שכתבו לי כך, אבל אתם - אל תרחמו עליי.
כיתבו ישירות וברור את דעתכם.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה