דרוש מידע יעוץ|בת שנתיים שלא רוצה ללכת...

[ספלאש - עיצוב בשפריץ]

התבקשתי להגיע 3 פעמים בשבוע ע"מ לתרגל חיזוקי רגליים עם קטנטונת בת שנתיים שלא מוכנה לעמוד או ללכת...
היא נמצאת במעון שיקומי לילדים עם בעיות התפתחות. המעון ביקשו מהאמא לתרגל איתה בבית על פי מה שעובדים איתה במעון. האמא כרגע בשמירה וביקשה ממני לתרגל עם הילדה עפ"י ההוראות של המעון...

תרגיל 1- לעמוד כמה שיותר זמן, כשאני אוחזת כל העת במותנייה ע"מ לתת לה יציבות וכל 10 דק' לתת לה מנוחה...
אז האמא הציעה לתת לה לשחק עם משחק המגנטים על דלת הבית, במיוחד לאור העובדה שהילדה אוהבת מאוד את המשחק...
תרגיל 2- לתת לה לצעוד בקצב ההליכה האיטי שלה עם הליכון רפואי, ולעמוד מאחוריה שלא תיפול עם הפנים על ההליכון...

הגעתי לשם, וגיליתי תינוקת עקשנית ביותר!!

לעמוד לשחק עם המגנטים-היא תעשה את זה בדיוק דקה... וללכת עם ההליכון-היא אפילו לא מוכנה להסתכל עליו...
אם אני אעמיד אותה ליד הדלת\ליד שולחן\ליד כסא וכו'... וגם אם אשכנע לצעוד עם ההליכון\עם עגלת בובה\כל דבר אחר-
אם היא לא תרצה, ואני אנסה לשכנע בנועם או להתעקש-היא פשוט תתחיל לצרוח ולבכות במשך שעתיים...

ושלא תחשבו שהרגליים אולי חלשות... הרגליים שלה חזקות כמו פלדה!
גם בגן הפיזוטרפיסטית אומרת שהרגליים שלה תקינות מבחינה שרירית...

פעם ניסינו לראות אם היא תתייאש מהעקשנות, וכשהעמדתי אותה ליד ההליכון ואחזתי במותנייה, היא הרגישה בנח לעשות שריר, לשלב רגליים באוויר ולהשאר ככה במשך--- 10 דק'!!!!!!!!!

בלי לבכות ובלי כלום. פשוט עשתה כח עם הרגליים וחלמה. אפילו לא הגיבה שוב קול מחאה עד שהתייאשתי ושחררתי...
ניסינו לשחד גם עם חטיפים, אך לא עזר...

אני אמורה להיות איתה שלוש פעמים בשבוע, כל מפגש למשך שעתיים.
מישהו נתקל בתופעה הזו?? איך מתמודדים עם דבר כזה? איך שוברים עקשנות כזו?

 

[ר גן עדן]

אולי תשאלו רופא ילדים? אולי משהו מכאיב לה כשהיא עומדת, אני לא מצליחה לחשוב למה שתינוקת בלי בעיה ברגליים לא תסכים לעמוד.
בהצלחה במשימה.

 

[ספלאש - עיצוב בשפריץ]

אולי תשאלו רופא ילדים? אולי משהו מכאיב לה כשהיא עומדת, אני לא מצליחה לחשוב למה שתינוקת בלי בעיה ברגליים לא תסכים לעמוד.
בהצלחה במשימה.

בדקו אותה כבר אורתופדים, פיזיותרפיסטים, רופאים,עברה צילומים מקיפים וכל מה שרק אפשרי...
גם במעון יש מערך רפואי גדול, עושים לה עיסויים וטיפולים וכו'... גם שם היא לא משתפת פעולה
וזו ההגדרה עליה- לא משתפת פעולה!!
לא נראה שמשהו מכאיב לה, היא פשוט לא מוכנה... מתעקשת ללא מילים.
ובטח שלא תצליחי לחשוב למה היא לא מוכנה לעמוד, כי זה מה שלא הגיוני לנו כאן-למה היא עושה
את זה??

 

[nechamizak]

אם יש לך אפשרות, ממליצה לך ליצור קשר עם הפיזותרפיסטית במעון שנתנה לאמא את ההוראות, ולבקש ממנה רעיונות איך לגרום לה לבצע את הפעילות הדרושה. זה המקצוע והמומחיות שלה.

מציעה בהסתייגות, כי אני מנתחת התנהגות ולא פיזיותרפיסטית, כמה דברים:

- לעבוד בהדרגתיות. אם היא מסכימה לבצע את הפעילות במשך דקה - יופי! למחוא לה כפיים ולתת לה תגמול אהוב כלשהו. בהמשך מעלים בהדרגה את משך זמן העמידה, ולא בבת אחת דורשים משהו קשה ומתסכל עבורה.

- לא להתייאש ולהמשיך לחפש מה כן מעניין אותה ונעים לה. בובה או ממתק, כנראה לא מספיק חזקים יותר מהפחד או מאי הרצון להתנסות בהליכה. אז מומלץ לחפש תגמול אחר. אם משחק מגנטים מספיק רק לדקה, אפשר לנסות למצוא אילו עוד משחקים בעמידה מעניינים אותה.

- להכיר לה את ההליכון בהדרגה. לתת לה קודם למשש אותה, להחזיק אותו. אולי לתלות עליו דברים מוכרים,משחקים נחמדים. ההליכון יכול להיות מאיים בשבילה עוד לפני פעולת ההליכה. אחרי שנראה שהיא לא נרתעת מההליכון עצמו, אז כדאי, שוב, באופן הדרגתי,להעביר לעמידה, למצב הליכה וכו' בשלבים קטנים.

מזכירה שוב, שאני לא פיזיו', אלא כותבת את זה מנקודת המבט שלי, ואולי הפיזיו' תחשוב אחרת ממני.

 

[ספלאש - עיצוב בשפריץ]

אם יש לך אפשרות, ממליצה לך ליצור קשר עם הפיזותרפיסטית במעון שנתנה לאמא את ההוראות, ולבקש ממנה רעיונות איך לגרום לה לבצע את הפעילות הדרושה. זה המקצוע והמומחיות שלה.

מציעה בהסתייגות, כי אני מנתחת התנהגות ולא פיזיותרפיסטית, כמה דברים:

- לעבוד בהדרגתיות. אם היא מסכימה לבצע את הפעילות במשך דקה - יופי! למחוא לה כפיים ולתת לה תגמול אהוב כלשהו. בהמשך מעלים בהדרגה את משך זמן העמידה, ולא בבת אחת דורשים משהו קשה ומתסכל עבורה.

- לא להתייאש ולהמשיך לחפש מה כן מעניין אותה ונעים לה. בובה או ממתק, כנראה לא מספיק חזקים יותר מהפחד או מאי הרצון להתנסות בהליכה. אז מומלץ לחפש תגמול אחר. אם משחק מגנטים מספיק רק לדקה, אפשר לנסות למצוא אילו עוד משחקים בעמידה מעניינים אותה.

- להכיר לה את ההליכון בהדרגה. לתת לה קודם למשש אותה, להחזיק אותו. אולי לתלות עליו דברים מוכרים,משחקים נחמדים. ההליכון יכול להיות מאיים בשבילה עוד לפני פעולת ההליכה. אחרי שנראה שהיא לא נרתעת מההליכון עצמו, אז כדאי, שוב, באופן הדרגתי,להעביר לעמידה, למצב הליכה וכו' בשלבים קטנים.

מזכירה שוב, שאני לא פיזיו', אלא כותבת את זה מנקודת המבט שלי, ואולי הפיזיו' תחשוב אחרת ממני.

קודם כל, תודה רבה לך על התגובה המפורטת!!

שאלתי את האמא מאתיים פעם- מה אומרים במעון על העקשנות והסרבנות שלה. היא אמרה שהם לא יודעים מה לעשות...

כמובן שאני לא מכריחה אותה או כועסת חלילה אם היא לא מוכנה... אני מכניסה לקול שלי המון צומי וקולות תינוקיים, חיבוקי דובי ונשיקות למכביר... וכל פעם שהיא זורמת ומניחה מגנטים על הדלת, אני לוקחת את הכפות ידיים שלה ומוחאת איתה כפיים בקולות צהלה גדולים של: "כ-ל ה-כ-ב-ו-ד שירי!!!!!"
ואז היא מסתכלת עלי במבט שאומר-"מה את רוצה ממני ומחיי???"

כמובן שאני לא משאירה אותה רק מול הדלת החומה והקודרת עם המגנטים... אני לוקחת אותה ליד שולחן הסלון או ליד כסא ועליהם אנו מסיעות מכוניות או בונות מגדלים בקוביות...
אפילו קניתי שמיניות בריסטול ענקיות, הצמדתי על הקירות ונתתי לה להדביק שם מדבקות ולקשקש... אבל כל פעולה לא נותנת לה להשאר שם יותר מדקה-שתיים... אח"כ היא מעיפה את המשחק או הטוש שיש לה ביד, מושיבה את עצמה בעצבים ומתחילה לצרוח בכי קורע לב...
אני נותנת לה שלל חטיפים על כל הצלחה או סירוב, היא נהנית לאכול אבל זה לא משכנע אותה להמשיך...

את מבינה למה אני אומרת-ילדה עקשנית?? היא מאוד חכמה... יש לציין!!
אני לא יודעת אם היא מפחדת מההליכון, יש לה כזה במעון... גם נתתי לה ללכת עם עגלה של בובה וגם אחזתי בידיה וניסיתי להוליך אותה... פתחתי את דלת הבית ואמרתי לה-"שירי בואי נלך לטייל בחוץ..."

לא הלך...
את יודעת מה זה "ישיבת אלדין"? ככה היא יושבת, בסיכול רגליים באוויר... וזהו!
שוברים את הכלים ולא משחקים...

 

[ר גן עדן]

זה נשמע ממש מתסכל, כל הכבוד לך שאת לא נשברת.

 

[ספלאש - עיצוב בשפריץ]

זה נשמע ממש מתסכל, כל הכבוד לך שאת לא נשברת.

זה עומד להתרחש...
גם כואב לי הלב, האמא משלמת לי 45 לשעה, אני נמצאת שם שעתיים ולא עושה כמעט כלום!!
אני לא מסכימה לקחת את כל הסכום הזה, והיא לא מוכנה לשמוע את זה ממני...

חוץ מזה, זה מתסכל שאת לא מצליחה להוביל לשום מקום... במיוחד אחת כמוני שחייבת מושלמות!!

 

[ר גן עדן]

המון הצלחות!!!!!!!!!
האמת, משום מה נשמע לי שיש פה בעיה שלא עלו עליה. לא נראה לי תינוקת עקשנית עד כדי כך...

 

[ספלאש - עיצוב בשפריץ]

המון הצלחות!!!!!!!!!
האמת, משום מה נשמע לי שיש פה בעיה שלא עלו עליה. לא נראה לי תינוקת עקשנית עד כדי כך...

הלוואי שימצא לזה הפיתרון!!

 

[אביטל טאביב]

אולי זה יושב על משהו, שינסו ללכת על טיפול רגשי..

 

[טרוצער]

מניסיון -אולי כדאי להרפות קצת?
לא לעבוד איתה על עמידה למשך תקופה מסוימת -חודש נניח, וזה יבוא

 

[nechamizak]

קודם כל, תודה רבה לך על התגובה המפורטת!!

שאלתי את האמא מאתיים פעם- מה אומרים במעון על העקשנות והסרבנות שלה. היא אמרה שהם לא יודעים מה לעשות...

כמובן שאני לא מכריחה אותה או כועסת חלילה אם היא לא מוכנה... אני מכניסה לקול שלי המון צומי וקולות תינוקיים, חיבוקי דובי ונשיקות למכביר... וכל פעם שהיא זורמת ומניחה מגנטים על הדלת, אני לוקחת את הכפות ידיים שלה ומוחאת איתה כפיים בקולות צהלה גדולים של: "כ-ל ה-כ-ב-ו-ד שירי!!!!!"
ואז היא מסתכלת עלי במבט שאומר-"מה את רוצה ממני ומחיי???"

כמובן שאני לא משאירה אותה רק מול הדלת החומה והקודרת עם המגנטים... אני לוקחת אותה ליד שולחן הסלון או ליד כסא ועליהם אנו מסיעות מכוניות או בונות מגדלים בקוביות...
אפילו קניתי שמיניות בריסטול ענקיות, הצמדתי על הקירות ונתתי לה להדביק שם מדבקות ולקשקש... אבל כל פעולה לא נותנת לה להשאר שם יותר מדקה-שתיים... אח"כ היא מעיפה את המשחק או הטוש שיש לה ביד, מושיבה את עצמה בעצבים ומתחילה לצרוח בכי קורע לב...
אני נותנת לה שלל חטיפים על כל הצלחה או סירוב, היא נהנית לאכול אבל זה לא משכנע אותה להמשיך...

את מבינה למה אני אומרת-ילדה עקשנית?? היא מאוד חכמה... יש לציין!!
אני לא יודעת אם היא מפחדת מההליכון, יש לה כזה במעון... גם נתתי לה ללכת עם עגלה של בובה וגם אחזתי בידיה וניסיתי להוליך אותה... פתחתי את דלת הבית ואמרתי לה-"שירי בואי נלך לטייל בחוץ..."

לא הלך...
את יודעת מה זה "ישיבת אלדין"? ככה היא יושבת, בסיכול רגליים באוויר... וזהו!
שוברים את הכלים ולא משחקים...

אני לא מכירה את הילדה, ויכולים להיות שלל גורמים שיכולים להפריע לילדה להתקדם. במעון עצמו גם אמורה להיות תוכנית לילדה. מה הם עושים אתה במעון? גם במעון הם לא מצליחים לתרגל אתה? אם גם במעון מיואשים, אולי כדאי לאמא לפנות לפיזיותרפיסטית באופן פרטי כדי שיהיה גורם מקצועי שיוכל להנחות איך לבצע את התוכנית הטיפולית.

אגב,חטיף או כל צ'ופר אחר לא אמור להינתן לאחר סירוב, וגם לא כגורם מדרבן, אלא רק לאחר עמידה ביעד (יעד מותאם ולא מתסכל כמו עמידה למשך דקה, ובהמשך מגדילים את הדרישה בהדרגתיות).

גם שימי לב, אולי המחיאות כפיים וקולות צהלה גדולים לא מהווים תגמול בשבילה, אולי אפילו להיפך. יש ילדים שכשנוגעים בהם באופן לא מותאם או משמיעים להם קולות חזקים, הם נרתעים.

כדי לבנות תוכנית מתאימה צריך גורם מקצועי שמכיר את הילדה מקרוב וממפה את היכולות ואת הקשיים.

זה מקסים איך שאכפת לך ,ויש לך גם רעיונות יצירתיים!

 

[public]

בעבר תרגלתי תרגילי עמידה ויציבות עם ילד CP,
השתמשתי ב 2 פיתויים שיחסית עבדו (גרמו לו להתאמץ למקסימום זמן שהוא יכול) :

1. למקם מולו לפטופ בגובה העיניים במצב עמידה (על כסא או משו), להפעיל סרט ילדים צבעוני בולט, כך שבשביל לראות הוא חייב להמשיך להחזיק את עצמו במצב עמידה.
2. שוב, בגובה העיניים במצב עמידה, צלחת עם במבה/עוגיות, מה שהילד אוהב ומכיר וגורם לו להושיט יד לקחת.. כמובן לדאוג שהצלחת תהיה בהישג יד כדי שיוכל באמת להגיע לממתק ולקבל מזה דרבון. (לא נכנסת לעניין של בריא/לא בריא, אם המטרה המרכזית היא לעודד עמידה אז לדעתי זה שווה את זה, אבל זה שיקול של האמא כבר)

בלי קשר - די ברור שיש כאן בעיה אחרת. זה לא באמת תינוקת עקשנית.
גם אם פיזית הכל תקין - יש אולי בעיה אחרת. אולי חוסר הבנה? משהו קוגנטיבי, גם אם את טוענת שהיא נראית לך חכמה, יכול להיות שיש משהו אחר שתוקע אותה.

עוד משהו אחרון - כשאת נותנת לה חיבוקים נשיקות וכו' - אל תתני את זה מהמקום של צומי, לעודד אותה שתמשיך, וכו'.. תני את זה מהמקום האמיתי. כשהיא בוכה - תנסי להבין אותה באמת, להרגיש אותה, שהיא מתוסכלת שקשה לה, לא מבינים אותה, מכריחים אותה, זה לא נעים לה והיא באמת מסכנה. תרחמי עליה ואז תאהבי באמת, החיבוקים יהיו יותר אמיתיים והיא גם תרגיש את זה.. ותגידי לה גם במילים: 'שירי מתוקה, נכון קשה לך? כואב לנו.. אבל בואי ננסה שוב.. שירי חמודה, נכון שזה לא נעים לנו.. את יודעת שככה נגדל ונדע ללכת.. נכון שאת רוצה ללכת? אני אוהבת אותך מותק שלי, אני יודעת שזה קשה, הנה אני מלטפת אותך שיהיה לך נעים..' וכו'..

בהצלחה, ה' ישלם שכרך.

 

[start]

אולי תנסי באויר בגינה יותר מרתק יהיה לה להשען על מתקן משחקים?

 

[start]

ולא יודעת אם ניסו במעון השיקומי שלה, אבל שמעתי על ילד שתקופה טופל עם עמודון קוף ומאד התקדם

 

[userit]

משהו בסיפור הזה נשמע מאד מוזר.
הייתי מציעה שיפנו לפסיכולוג התפתחותי שיעשה אבחון מקיף וינסה להגיע לבעיה.

 

[nechamizak]

משהו בסיפור הזה נשמע מאד מוזר.
הייתי מציעה שיפנו לפסיכולוג התפתחותי שיעשה אבחון מקיף וינסה להגיע לבעיה.

אם הילדה במעון שיקומי, אני מניחה שהיא עברה כבר אבחון בהתפחות הילד. הצוות במעון הוא זה שאחראי על בניית התוכנית הטיפולית.

 

[סולפג' solfege]

אולי זה יושב על משהו, שינסו ללכת על טיפול רגשי..

ביקשת ממני לתרום מניסיוני עם ילדתי העקשנית (אשכול סמוך)
אז באמת מה שעזר היה טיפול רגשי שלי!! אני הייתי לחוצה מזה בצורה מטורפת (הלכתי בגיל 2.2 והיו לזה השלכות לא מלבבות על החיים שלי אחר כך) ופשוט הרגשתי שבגלל הלחץ שלי הילדה לא רוצה ללכת.
קנינו לה נעלים, וניסינו לעודד אותה ללכת- וזה גרם להפך בדיוק (היא גם לא זוחלת-אלא מתקדמת בישיבה. זה לא בעיית התפתחות, אלא גמישות יתר וגאונות- כי היא מדברת כמו ילדת בת 3 בגיל 1.5) הפסקתי לעודד אותה ובכלל להסתכל עליה. כלום. כאילו היא רצה מגיל שנה.
במקביל הלכתי לטיפול רגשי שהאמנתי בו מאד (T.A.T וN.L.P ) וגולשים פה כתבו שאני זורקת את כספי לזבל. שחררתי את הפחד הזה שהילדה תעבור תהליך כמוני, שחררתי את הפחד והלחץ מזה שהיא לא הולכת , ו... פחות מיממה אחרי הטיפול הבייביסיטר מתקשרת אלי מביתה ומספרת שהילדה רצה לה בכל הבית!!

התקשרתי למטפלת יומיים אחר כך והיא היתה בעננים!!
מי שרוצה פרטים עליה--- היא אלופה ומדהימה ברמות שאין כאלה.

 

[טרוצער]

ולא יודעת אם ניסו במעון השיקומי שלה, אבל שמעתי על ילד שתקופה טופל עם עמודון קוף ומאד התקדם

הרבה פיזיוטרפיסטים לא ממליצים על זה מכל מיני סיבות

 

[userit]

אם הילדה במעון שיקומי, אני מניחה שהיא עברה כבר אבחון בהתפחות הילד. הצוות במעון הוא זה שאחראי על בניית התוכנית הטיפולית.

בעיקרון את צודקת, אבל כאן משהו נשמע מוזר ואולי כדאי ללכת לעוד בעל מקצוע מקיף חיצוני.