השקעות השקעה ממונפת

  • הוסף לסימניות
  • #21
שאלה נוספת לגבי מינוף:
כידוע הקרנות הממונפות נותנים את התשואה הכפולה באמצעות נגזרים, כלומר משקיעים כ5% מהכסף בשביל חוזה עתידי על 100%, ומינוף פי 2 עם שני חוזים = כלומר מימון של כ10% מהקרן.
את ה90% הנותרים משאירים במזומן, או משקיעים באפיקים נטולי סיכון.
במקרה של השקעה באפיקים נטולי סיכון, יש לי תשואה עודפת מעבר למדד והמינוף?

מקובל לומר שבקרנות ממונפות התשואה העודפת נשחקת עם עלות ריבית, אפשר להסביר במילים פשוטות איך זה עובד?

והאם יש הבדל אם אני סוחר בחוזה העתידי, או קונה אותו מהמנפיק, ומממש אותו אצלו?
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #22
נגיד יש לי 2000 דולר בחשבון ברוקר
אופציה א. להשקיע 2000 בנאסדק.
אופציה ב. להשקיע 1000 בנאסדק ממונף x2

אופציה ג. יש לי רק 1000 דולר. עוד 1000 אני לוקח בהלוואה. ומשקיע 2000 בנאסדק.

האם זה שקול?
אני מבין שהכל פחות או יותר אותו הדבר. ההבדלים הם רק העלויות של ריבית על ההלוואה.
באופציה א. תקבל בדיוק את המדד.
באופציה ב. אם היית עושה זאת לבד (קונה את הנגזרים) התוצאה הייתה זהה, אך מכיון שזה קרן שמתייחסת ל1000 היא מתנהגת כמו קרן ממונפת פי 2 עם פערי גרירת התנודתיות, דמי ניהול, וריבית.
אופציה ג' היא שונה לגמרי, משום שהמינוף הוא רק בתחילה, נניח שהרווחת בשנה 10% ונהיתה לך יתרת זכות בסך 120, וההלואה היא רק 100 ולא לוית עוד 20 ש"ח בשביל שהשינוי הבא במדד יכלול גם את התשואה העודפת, יוצא שהתשואה הבאה היא רק מתוך 220 ולא 240
וכן אם היה הפסד 10% ונשארת עם יתרת זכות בסך 80 לא החזרת למלוה 20 בשביל שהשינוי הבא במדד יכלול את התשואה השלילית העודפת.
במקרה שבאמת לוית והחזרת בכל תנודה (כל יום) בשביל שהמינוף יישאר ברמה שלו, לכאורה זה שוה לקרן ממונפת.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #23
@s976 אגב אתה די ותיק פה, זה פעם ראשונה שאתה מקיף את הסוגיא הזאת?
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
אני בכלל לא וותיק כאן. אם לא שחודשיים-שלושה זה כבר נקרא ותיק
לעומת שבועיים:)
יפה בשביל חודשיים שלשה לנסות לבצע ניתוח טכני והימור על מניות, לא רע.;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
טוב, אז הבנתי שיש חשיבות להשאיר גמישות בכסף בשביל לבצע עיסקאות טובות, השאלה היא ספציפית לגבי מינוף, האם האפשרות של בחירה להיכנס להשקעה ממונפת היא לא תזמון השוק?
ברש"י שצטטת ר' יצחק סובר שתזמון אפשרי.
כמובן שמאז העולם השתנה והשוק היום הרבה יותר יעיל.
אבל ר' יצחק אמר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
זה.
או משקיעים באפיקים נטולי סיכון.

במקרה של השקעה באפיקים נטולי סיכון, יש לי תשואה עודפת מעבר למדד והמינוף?
לא, כי יש ריבית. דיברנו על זה.
מקובל לומר שבקרנות ממונפות התשואה העודפת נשחקת עם עלות ריבית, אפשר להסביר במילים פשוטות איך זה עובד?
תקרא איך נקבע מחיר אופציה או כל חוזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
תקרא איך נקבע מחיר אופציה או כל חוזה.
אני מבין שאתה לא הולך לעשות לי חיים קלים.
שאלה נוספת, האם כל אחד יכול לסחור בנגזרים?
והאם יש להם עדיפות מעבר לקרנות סל?
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
אני מבין שאתה לא הולך לעשות לי חיים קלים.
זה לא תחום שלי.
יש כמה סרטונים שאולי יעשו לך את חיים קלים
הנה אחד לדוגמא:
שאלה נוספת, האם כל אחד יכול לסחור בנגזרים?
כן.
והאם יש להם עדיפות מעבר לקרנות סל?
אני לא רואה סיבה. אלא אם כן אתה רוצה למנף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
ברש"י שצטטת ר' יצחק סובר שתזמון אפשרי.
כמובן שמאז העולם השתנה והשוק היום הרבה יותר יעיל.
אבל ר' יצחק אמר...
אז תהיה אקטיבי..
רש"י דיבר לכאורה על מצב שהשוק לטובתך, כגון שאתה קונה בשוק ומוכר בבית וכדו' כמו המסחר הרגיל גם היום שאתה קונה בסיטונאות ומוכר בקמעונאות, בשוק ההון ההזדמנויות שוות לכל אדם.
פרקטית, באיזו ירידה אתה מחליט לקנות ובאיזו אתה מחליט לברוח (במינוף כמובן)?

אני די יכול להבין אותך, כיון שהכסף שלך מושקע ממילא, א"כ אין סיכון שהכסף יישן, אתה רק מנסה לקבל הזדמנויות טובות יותר, אך מהיכן אתה יודע איפה התחתית?
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
סליחה התכוונתי לסרטון הזה
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
  • הוסף לסימניות
  • #34
  • הוסף לסימניות
  • #35
באופציה ב. אם היית עושה זאת לבד (קונה את הנגזרים) התוצאה הייתה זהה, אך מכיון שזה קרן שמתייחסת ל1000 היא מתנהגת כמו קרן ממונפת פי 2 עם פערי גרירת התנודתיות, דמי ניהול, וריבית.
מה העלות של הריבית?
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
  • הוסף לסימניות
  • #37
  • הוסף לסימניות
  • #38
הבנתי נראה לי מה ההבדל הענק
אם לקחתי קרן ממונפת, למשל tqqq
אז אם יום אחד הייתה ירידה ולמחרת qqq חזר לעצמו, tqqq לא יחזור למה שהיה
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
הבנתי נראה לי מה ההבדל הענק
אם לקחתי קרן ממונפת, למשל tqqq
אז אם יום אחד הייתה ירידה ולמחרת qqq חזר לעצמו, tqqq לא יחזור למה שהיה
מה שהופך צורה זו של מינוף ללא אטרקטיבית.
לעומת זאת אם הכפלתי את ההשקעה על ידי לקיחת הלוואה, התופעה הזו כמובן לא תקרה.
הכל מאוד פשוט.
רווח פי שתים. הפסד פי שתים. ואם המנייה חזרה לעצמה גם ההשקעה שלך חזרה לעצמה
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
מה שהופך צורה זו של מינוף ללא אטרקטיבית.
לעומת זאת אם הכפלתי את ההשקעה על ידי לקיחת הלוואה, התופעה הזו כמובן לא תקרה.
הכל מאוד פשוט.
רווח פי שתים. הפסד פי שתים. ואם המנייה חזרה לעצמה גם ההשקעה שלך חזרה לעצמה
יש כאן סימולציה
אבל הוא לא חישב את שער הריבית.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

בין שלל הדיווחים העדכונים והפריצות לשידור, שמות הנטבחים וסיפורי הניצולים, תקיפות בעז"ה וחיסול המחבלים, החדשות הטובות והפחות, המתח והחרדות, האזעקות והמרחב המוגן, הטלפון והמרחב הקולי.

חשוב שיהיה גם מקום אחר, אווירה טובה, להתאוורר ולנשום עמוק, להביט על עם ישראל היפה, להתמקד בחדשות הטובות, פוסטים שמעלים חיוך, סרטונים ותמונות עם הומור בריא, שיעזרו לנו לעבור את התקופה. יהיה טוב!


כמה כללים בסיסיים:
  • אין להעלות תכנים כפולים.
  • ללא ציטוטים ושרשורים. לזה יש נספח.
  • הודעות מאולצות או תת רמה - מיותרות, אין טעם להעלותם.
  • אין לדון כלל! בדברים שיעלו פה.
  • יש להעלות רק דברים שמתאים לרוח אתר חרדי.
  • ללא תמונות נשים.
  • ללא בקשות "אפשר בזיפ"! (תוכלו לפנק את המנוטפרים בלי שיבקשו).
  • ללא מחזור קרשים ישנים, בדיחות מלפני שנה או עשור מיותרות.


עריכה:
כפי ששמתם לב, האשכול השתנה מעט, מעלה רמה ומחליף פורמט.
כל הדירוגים התאפסו. מהיום, אתם מחליטים מה מתאים ומה בדיחת קרש מאולצת ומיותרת.

אשכול זה מיועד לבדיחות ותכנים הרצים ברשת וקשורים למלחמה בלבד.
יש לכם בדיחה טובה? מעולה! תכתבו אותה פה.
מישהו העלה בדיחה, ויש לכם מה לומר עליה, כתבו בנספח. אין לפתוח פה ציטוטים ושרשורים.

צופים יקרים, שימו לב! אתם מצבעים ומשפיעים איזו הודעה מתאימה, ואיזו מאולצת או תת רמה.
ההצבעה אנונימית, וכל אחד יכול להשפיע. הודעה שתקבל דירוג שלילי, תוסר מהאשכול.

כמובן, הודעה כפולה, או כזאת הנוגדת את כללי האשכול, תקבל אף היא את הדירוג השלילי שלכם,
וכך תעזרו לנו לשמור עליו נקי עם רמה גבוהה.
עודכן: אדר תשפ"ה

אם הכסף היה יכול לכעוס, הוא היה כועס ואפילו זועם:
איך אתה מזניח אותי להצטמק בעו"ש, בזמן שהחברים שלי מקבלים ריבית ללא מאמץ???
כן, כמו שאתה שומע. בלי מאמץ מקבלים ריבית חסרת סיכון.
נכון, אתה צריך אותי עומד הכן
כדי לסגור את התשלום האחרון עם הקבלן...
אבל בזמן שעוד נותר עד התשלום,
אני עובד עבור הבנק
במקום עבורך!

איך עושים שהכסף שלנו יעבוד עבורנו?!
קרן כספית!

אם יש לכם מעט או הרבה כסף שממתין בצד
תשקלו להניח אותו בקרן כספית.
כל הפרטים בהודעה שלפניכם...


קרן כספית זאת קרן נאמנות שקונים מבית השקעות - המנפיק ומוכרים למנפיק.
ניתן לשלוח פקודת קנייה או מכירה בכל שעות היום
אך הפקודה מתבצעת בשעות אחר הצהרים.

כמה תשואה צפויה?

התשואה צפויה להיות צמודה לריבית בנק ישראל.

בתי ההשקעות כמו מיטב, מגדל ועוד מנפיקות קרנות כספיות
קרנות כספיות הן קרנות נאמנות.

קרן נאמנות מציעות למשקיעים להשקיע כסף בקרן
ומנהל השקעות ישקיע את הכסף בהתאם לתשקיף הקרן (ניתן לקרוא את התשקיף באתר מאיה)

עד כאן זאת בריכת השקעות בלי חלוקה מסודרת לכל משקיע ומשקיע.
כדי לעשות סדר בזכויות של כל משקיע
בית ההשקעות מייצר יחידות השתתפות.
כל יחידת השתתפות נרכשת ב 1 ש"ח או 10 ש"ח
וכל משקיע שרוצה לרכוש יחידת השתתפות
נכנס לאתר הבנק ורוכש כמה יחידות שהוא רוצה.

מכיון שערך הנכסים בקרן מניב תשואה
מנהל ההשקעות בקרן מעדכן מידי יום את שוויה של כל יחידת השתתפות לפי שוויה העדכני.

רכישת יחידות בקרנות נאמנות נעשית בבורסה לניירות ערך
משקיע הרוצה לרכוש יחידות קרן נאמנות
יוכל לרכוש יחידות השתתפות באמצעות בורקר (בנק או בית השקעות) המורשה לפעול בבורסה.
ומנהל ההשקעות ימכור לו יחידות השתתפות
כאשר המשקיע רוצה לצאת מההשקעה
עליו לבצע מכירה
ומנהל ההשקעות ירכוש ממנו את יחידות ההשתתפות.

תשואת קרן כספית
צפוייה להיות כמו ריבית בנק ישראל
שנכון לעכשיו עומדת על 4.5%.

לאחר היציאה מההשקעה הברוקר ינכה את המס
המס על הרווח הוא 25% ריאלי.

תמהיל ההשקעה
קרן כספית לרוב מחזיקה בתמהיל כזה:
  • פקדון בנקאי.
  • מק"מ. (אג"ח ממשלתי)
  • אג"ח קונצרני בדירוג גבוה.
יתרונות קרן כספית:
  • מס 25% צמוד למדד (באופן שהעלייה במדד המחירים לצרכן תהיה זהה לתשואה, לא ישולמו מיסים כלל!)
  • דחיית מס עד למועד המכירה.
  • קנייה דרך הבנק נוח ונגיש. (חפשו באתר הבנק: 'לאתר שוק ההון' או 'טרייד')
  • אין עמלות ברכישה דרך הבנק.
  • נזיל.
  • ניתן להשקיע כל סכום.
יתרונותיה של קרן כספית שקלית עבור המשקיע:

1. אין עמלת דמי שמירה בבנק (עמלה הנקראת לעיתים "דמי ניהול" של הבנק) בעקבות תקנות בנק ישראל. כלומר התשואה כולה הולכת לטובת קונה הקרן. (נכנס לתוקף בתחילת 2013)

2. אין עמלת קניה/מכירה ללקוח מצד הבנק אצלו רוכשים את הקרן. בנוסף אין עמלת שיעור הוספה (למעט קרן אחת -בדקו) המגיעה למנהל הקרן.

3. מנהל הקרן אינו משלם עמלות קניה מכירה (או משלם עמלות אפסיות) כשהוא מנהל את הקרן. כלומר נשאר יותר תשואה לקונה הקרן.

4. דמי הניהול שגובים מנהלי הקרנות הכספיות אפסיים ועומדים על כ 0.13% בממוצע בלבד. בנוסף לעיתים יש מבצעים של עד 0 דמי ניהול.

5. התשואה דומה מאוד לריבית בנק ישראל וברוב מוחלט של המקרים גבוה יותר מכל ריבית על פקדון לטווח של עד 90 יום.

6. טווח ההשקעה המקסימאלי (בממוצע בקרן) של הקרנות עומד על 90 יום. כלומר סיכון נמוך.

7. סיכון נמוך עקב השקעה במגוון פקדונות ואג"חים בדרוג מקסימאלי. במקרים רבים הסיכון נמוך אף יותר מהשקעה בפקדון.

8. אין צורך בסכום מינימאלי להשקעה. ניתן אפילו לקנות בשקלים בודדים ללא עלויות נוספות.

9. ניתן להשקיע בהוראת קבע.

10. מס ראלי - תשלום המס על הרווח הינו רק על הרווח מעל לגובה האינפלציה. כלומר אם האינפלציה 2% והתשואה השנתית היא 2% - המשקיע בקרן פטור ממס. בפקדון המשקיע משלם 15% נומינלי על הרווח בכל מקרה.

11. נזילות - ניתן לקנות או למכור את הקרן בכל יום מסחר. פקדון חייבים לסגור לתקופה על מנת לקבל ריבית מועדפת.

12. דחיית מס - אין צורך לשלם את המס עד למימוש (מכירת) הקרן. כך ניתן לצבור רווח גבוה יותר לאורך זמן.

13. ניתן לקזז את תשלום המס עם הפסד מנייר ערך אחר. כלומר במידה והרווח על ההשקעה בקרן עלה מעל לאינפלציה ויש צורך לשלם מס אזי ניתן להפחית תשלום זה על ידי קיזוזו עם נייר ערך או קרן אחרת (פטורה) שעליה המשקיע הפסיד. לא ניתן לקזז מס על רווח מפקדון.

14. שקיפות - מנהלי הקרנות מפרסמים את ההרכב המדויק של הקרן ונתונים רבים אחרים. (הכל מופיע בעמוד הקרן באתר FUNDER).

15. יכולת השוואה - ניתן להשוות בכל יום את התשואה ונתונים אחרים עם קרנות אחרות (אתר FUNDER מספק כמות עצומה של נתונים בנושא זה ומאפשר השוואה קלה ונוחה).

16. פיקוח - לכל קרן נאמנות יש נאמן שמפקח על מנהל הקרן שיעמוד כל יום בהתחיבויותיו. בנוסף רשות ניירות ערך מפקחת באופן הדוק על מנהלי הקרנות ועל הנאמנים.

17. וותק - הקרנות הכספיות כבר צברו ניסיון. הן קיימות מאז תחילת 2008 ובכל שנה הרוויחו למשקיעים בהן תשואות חיוביות וגבוהות ביחס לפקדונות באותה שנה.

18. יתרון לגודל - הקרנות הכספיות כבר מנהלות סכום ענק של מיליארדי שקלים והיכולת שלהן לדרוש ריבית גבוה על הפקדונות בתוך הקרן גדולה משל כל טייקון אחר.

19. רכישה בטוחה - אין צורך לתת מחיר קניה או מכירה (לימיט) בזמן הקניה או המכירה מכיוון שהקרן לא סחירה בבורסה ומחיר הקניה או המכירה צמוד לתוצאות הקרן במדוייק.

20. הקרנות הכספיות הינן הקרנות בעלות הסיכון הנמוך ביותר מבין כל המכשירים הקיימים כיום בישראל ומשמשות בהרבה מקרים רבים כקרן הראשונה להשקעה אצל חסרי ידע פיננסי מוקדם.
חסרונות קרן כספית:
  • אין הגנה מאינפלציה.
  • יש דמי ניהול.
  • אין התחייבות לתשואה. עם זאת התשואה דומה לריבית בנק ישראל. אין פקדון בנקאי עם תנאי נזילות דומים שמבטיח ריבית כמו התשואה של קרן כספית.
  • קרן כספית לא מתאימה לאזרח אמריקאי! (אזרח אמריקאי יכול לפנות לאפיקים אחרים כמו פקדון בבנק או אג"ח ברכישה ישירה)
סיכונים בקרן כספית:

השקעה בקרן כספית כרוכה בנטילת סיכונים. עם זאת השקעה בקרן כספית
פחות מסוכנת מלהשאיר את הכסף בעו"ש.
השקעה בקרן כספית מוגדרת כהשקעה בסיכון מועט.

האם קרן כספית מסוכנת יותר מפיקדון בנקאי?!

כאמור כספי המשקיעים בקרן כספית מפוזרים ב:
פיקדונות בנקאיים.
אג"ח ממשלתי.
ואג"ח קונצרני בדירוג גבוה.

אם כן, השקעה קרן כספית הינה עם פחות סיכון מפיקדון בנקאי, כי יש פיזור.
בנוסף החלק המושקע באג"ח ממשלתי, נחשב להשקעה אף סולידית יותר מפיקדון בנקאי לפחות מבחינת החשש לחדלות פירעון.
מאידך בפיקדון בנקאי אין תנודות בתשואה ויש איתנות בכך שתשואה ידועה ומובטחת מראש. בקרן כספית אין הבטחה על כלום, לא על הקרן ולא על התשואה.
יש אנשים שאם מישהו מבטיח להם, זה עושה להם טוב.
למרות שאין לכך משמעות במבחן התוצאה...
במקרה שבנק יפשוט רגל, ולא יהיה בידו לשלם את הבטחותיו
הוא לא ישלם את הבטחתו לאף אחד. לא לקרן כספית ולא למפקידים פרטיים.

רשימת קרנות כשרות

רשימת קרנות כספיות כשרות בקישור:

האם יש הבדלים בין הקרנות הכספיות?

רוב הקרנות הכספיות משקיעות באותו קונספט כמפורט לעייל
ולכן התשואה צפויה להיות זהה. (מלבד קרנות בודדות המשקיעות בתמהיל ללא אג"ח קונצרני.)
ההבדלים בין הקרנות הן בכשרות ודמי הניהול.

רכישת קרן כספית:

קרן כספית רצוי לקנות רק דרך חשבון בנק
היות שהבנקים לא גובים על כך עמלת קנייה ומכירה ודמי משמרת.

איך מבצעים את ההשקעה בפועל?!

להלן קישור מדויק לנקודת זמן
בה אני ממחיש איך משקיעים בקרן כספית
הוראות רכישה לחסומים...

תחילה נכנסים כרגיל לאתר הבנק עם שם משתמש וסיסמה. באתר הבנק יש לחפש אחר האפשרות לכניסה לפלטפורמת המסחר לרכישת ניירות ערך. בבנק הפועלים זה נקרא "לאתר שוק ההון". בבנק לאומי זה נקרא "לאומי טרייד". כך בכל אתרי הבנקים ניתן לגשת לרכישת קרן כספית.

לאחר שנכסים לפלטפורמת המסחר של הבנק, כותבים בשדה החיפוש את מספר הקרן כספית הרצויה. (לדוגמא: 5138094 – קרן כספית כשרה של מגדל) כותבים גם כמות מבוקשת לרכישה. לוחצים על "קנייה" מאשרים את הפרטים וזהו.

הרכישה כמעט בוצעה.

מכיוון שקרן כספית היא קרן נאמנות, לכן היא לא נסחרת בשעות המסחר הרציף. לקרנות נאמנות יש שעה קבועה בה מבצעים מנהלי הקרנות עסקאות.

הרכישות והמכירות מתקיימות מידי יום בשעה 16:00 (ביום ראשון ב15:00).
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

כל דרדק יודע - כ"ש המקצוענים שמסתובבים כאן - שמינוף לצורף השקעה הוא כלי מסוכן בהרבה מקרים, בוודאי כשמדובר על השקעה מנייתית.
מאידך, ברור כשמש שמינוף יכול להיות נכון כשהוא מבוצע באופן מבוקר.
עד כאן אלו דברים פשוטים, ולא על כך באנו.

השאלה היא כזו: אדם שמתכנן להשקיע סכום קבוע מידי חודש, בידיעה שבעז"ה הוא אכן צפוי להיות מסוגל (ע"פ דרכי הטבע) לעשות זאת.
האם נכון לקחת הלוואה ללא ריביות על סכום כזה למשך כמה שנים קדימה, ולהשקיע את כל הסכום באופן מיידי? (מדובר כמובן על השקעה פסיבית), או שהסיכון גבוה יותר מממוצע הרווחים לשנים אלו?

כמו כן, ישנם גופים הנותנים הלוואות (קטנות יחסית) ללא ריביות, בשיטת פירעון שבה כבר מעת ההלואה, הלווה מאשר תשלום חודשי (בכרטיס אשראי כמדומני) בלתי ניתן לביטול, למשך כמה שנים. במקרה כזה, האם יותר בטוח לבצע מינוף?

לתשומת לבכם: השאלה אמורה להתמודד בשני דיונים נפרדים.
א. מינוף לצורך השקעה צפויה מראש, כולל כל הסיכונים הכרוכים בכך.
ב. השקעה מרוכזת על פני חלוקה לפרוסות. עיקרון המיצוע. חסרונות ויתרונות.

נשמח להתייחסותכם!
יש ברשותי 800 אלף ש"ח שמיועדים להשקעה ארוכת טווח.

400 אלף מתוכם להשקעה בנדל"ן.

עומדות בפניי שתי אפשרויות:

א) 400 אלף להשקיע בנדל"ן ו400 אלף נוספים להשקיע בשוק ההון דרך חשבון מסחר עצמאי. באופן זה אני יהנה מדמי הניהול נמוכים, ואני יוכל לבחור איזה קרן סל שאני רוצה בפיזור הרחב ביותר.

ב) להשקיע את כל ה800 אלף בשוק ההון דרך קרן השתלמות\ קופגל"ה \ פוליסת חיסכון, וכנגד זה לקחת הלואה של 400 אלף (בריבית פריים מינוס חצי) לצורך ההשקעה בנדל"ן.

לכאורה האפשרות השנייה רווחית פי כמה (גם לאחר קיזוז דמי הניהול שגבוהים יחסית), הסיכון הקלאסי של מינוף כנגד השקעה בשוק ההון כמעט ואינו קיים משתי סיבות: 1) אני משתמש בכסף הממונף להשקעה אחרת (בשונה משאר הדיונים באשכולות הסמוכים ובפורמים אחרים שם מדובר לחזור ולהשקיע בשוק ההון). ב) אני ממנף רק 50 אחוז, מה שאומר שהחשש יהיה קיים רק אם השוק ירד ביותר מחמישים אחוז, וגם זה רק אם הנפילה תהיה באופן מיידי, אם לפני כן יהיה רווח - הסיכון קטן בהתאמה.

האם עדיין ישנה סיבה למה לא לבחור באופציה ב'?

אשמח לחוות דעת של כל המומחים


@מקצועי בלבד @השקעות R הון @ה. שלמה @דניאל נבון @חיסכון והשקעות
יותר ויותר אנשים נחשפים לשיטת ההשקעה הפאסיבית, יועצים קמים כפטריות אחר הגשם ועל כל עמוד או פינת רחוב יש פרסומים בנושא. ולאחרונה אני נשאל יותר מידי פעמים ע"י יותר מידי אנשים על קרנות ממונפות. או על מינוף באמצעות הלוואה.

איני רוצה לעסוק במאמר זה בסיכונים וביתרונות שיש בהשקעה ממונפת על כל סוגיה, במאמר זה אני רוצה לדבר על המושג "מספיק" או כפי שאני אוהב להגיד; להשיג את ה"מקסימום" במסגרת ה"בטוח".

מורגן האוסל היטיב להגדיר את הנושא בספרו ואני יצטט קטע קצר:

המושג "מספיק" עשוי להתפרש כגישה שמרנית, שאין בה מקום לניצול הזדמנויות ולמימוש פוטנציאל. אבל אני לא חושב שזה כך. "מספיק" פירושו להבין שהמצב ההפוך – כלומר תיאבון לעוד ועוד ללא שובע – עלול לדחוף אתכם לעשות דברים שתתחרטו עליהם.

הדרך היחידה לדעת כמה אתם מסוגלים לאכול היא לאכול עד שתקיאו את נשמתכם. מעטים מנסים זאת, מפני שחווית ההקאה מכאיבה הרבה יותר מההנאה שאפשר להפיק מאכילה. אלא שמסיבה כלשהי ההיגיון הזה לא פועל בעולם העסקים וההשקעות, ורבים מידי לומדים לעצור רק כשהם מתרסקים.


הרצון להשקיע בקרנות ממונפות, או להתעלם מהצורך לשלב אג"ח בתיק, בדרך כלל נובע ברוב המקרים מהרצון להשיג יותר. הוא מגיע מתוך הבנה ש־9% תשואה זה מעט מידי, ובמקום לחשוב איך מגיעים למצב שבו חוסכים יותר כסף חושבים איך ניתן למקסם את התשואה במעט שאנחנו מצליחים לחסוך. ובמילים אחרות - מנסים ללכת על כל הקופה.

הבעיה בגישה הזו, שהיא באה מחוסר רצון לצאת מאזור הנוחות. הרי הרבה יותר קל לנסות להכפיל תשואה מאשר לנסות להכפיל חיסכון, והסכנה האמיתית היא כאשר קורים דברים לא צפויים. (הרי לדברים הצפויים אנחנו מתכוננים)

עכשיו הכירו את אברהם (שם בדוי) אברך כולל משקיע פאסיבי כבר מספר שנים טובות, רעייתו עבדה במשרת הייטק נחשבת במרכז הארץ עד לשנת 2023 אלא שאז החברה נכנסה לקשיים יחד עם עוד חברות רבות מתחום ההייטק ולפתע היא מצאה עצמה ללא עבודה. אבל הבעיה המרכזית הייתה שבאותה תקופה היקף גיוס העובדים לתחום ההייטק צנח בעשרות אחוזים והזוג מצא עצמו ללא הכנסה למשך פרק זמן מכובד של 10 חודשים (!)

הדבר הראשון שנפגע היה תיק ההשקעות, אבל הבעיה הייתה שהמדד באותה תקופה היה בשפל של משבר הריביות. עכשיו דמיינו שהתיק היה מורכב בין היתר גם מקרנות ממונפות, ונסו לנתח מה היה קורה אילו כל התיק היה מורכב באופן הזה או לכל הפחות 50% ממנו.

רבים מאיתנו אינם שואפים להיות האנשים העשירים ביותר בעולם, אלא פשוט להשיג ביטחון כלכלי, חופש בחירה ויכולת לנהל את חיינו על פי רצוננו. המטרה הזו – "מספיק" – שונה מאדם לאדם, אך לרוב היא נשענת על תכנון ריאלי והתאמה לצרכים אישיים ולאורח החיים הרצוי.

מינוף והשקעות אגרסיביות טומנים בחובם סיכונים כבדים. אמנם האפשרות להכפיל רווחים קיימת, אך גם הסכנה להפסדים כבדים – עד כדי מחיקת ההשקעה כולה – ממשית מאוד. שינוי קטן לרעה בשוק עלול להסב נזק כבד, במיוחד כשמדובר בהשקעה ממונפת.

ניהול סיכונים אינו מותרות – הוא חלק אינטגרלי מהשקעה אחראית. הוא דורש הכרה בכך שהתשואה הגבוהה ביותר אינה תמיד הדרך הנכונה, ושלעיתים שמירה על הון קיימים ויציבות ארוכת טווח חשובות הרבה יותר.

הבחירה "להסתפק במספיק" איננה ויתור על שאיפות – היא גילוי של בגרות פיננסית, של ראיית עולם שפויה ומבוססת. היא עדות לכך שהשקעה חכמה אינה נמדדת בכמה גבוה אפשר לעלות, אלא כמה רחוק ניתן להתקדם מבלי ליפול.

אז בפעם הבאה שמתעורר בכם הדחף "ללכת על כל הקופה", עצרו רגע וחשבו: האם הסיכון באמת מצדיק את הסיכוי? לעיתים קרובות, התשובה היא – לא. לעיתים קרובות, "מספיק" הוא בדיוק מה שאנחנו צריכים – והוא גם המטרה הנבונה ביותר.

אין פה משום המלצה להימנע מקרנות ממנופות כפי שאין פה המלצה להשקיע דווקא באלו הממונפות. המטרה היא לגרום לכם לעצור רגע לפני שאתם חושבים על השקעה כזו או אחרת וללמוד את הסיכונים ולהבין את משמעות הסיכון שאתם לוקחים. בין אם מדובר בקרנות ממונפות ובין אם מדובר בשילוב אג"ח בתיק או בכל בניית ותכנון של תיק השקעות מכל סוג שהוא.
רבות דובר במרחבי הפורום על אודות השקעה ממונפת, ובפרט בסביבת ריבית גבוהה.
השאלה שלפנינו דומה אך שונה.
לעזריאל יש משכנתא בת כ- 9 שנים, סכום ההחזר החודשי הינו כ-5500 ש"ח, לתקופה של בין 16-29 שנים נוספות. עד עכשיו הוא לא מיחזר אותה משום שחלקה היא בריבית מעולה שאינה בנמצאת בימים אלו.
אולם כעת משנחשף לשוק ההון, עלתה בליבו השאלה האם נכון יהיה למחזר את המשכנתא לטווח המקסימלי של 30 שנה אפילו בריבית יקרה, ובכך להפחית בהחזר החודשי עבור המשכנתא המקורית, ולהוסיף עליה ככל שיתאפשר במסגרת ההחזר החודשי היום, כאשר הסכום הנוסף יושקע במדד המוביל, וכשיגיע לסכום סילוק המשכנתא יפרע את כולה, ובא לציון גואל.
להלן דוגמא לתהליך:
סכום יתרת המשכנתא כיום: 746,000 ש"ח, בהחזר חודשי של 5,500 ש"ח.
סכום המשכנתא החדשה: 1,000,000 ש"ח, החזר חודשי כ- 5,000 ש"ח.
יתרת זכות לאחר מיחזור המשכנתא: כ-240,000 ש"ח.
בחישוב תשואה סבירה, הסכום שיתקבל מההשקעה לאחר כ-15 שנה הוא 800,000 ש"ח, סכום שיספיק בריווח לכיסוי יתרת המשכנתא, ובנוסף קצת לשאר פיצוחים.
חשוב לציין שאמנם במיחזור המשכנתא ייאלץ להחליף ריבית מעולה בריבית גבוהה הרבה יותר, אבל בסוף התהליך ישלם הרבה פחות כסף בהרבה פחות זמן, משום שהכסף הנוסף עובד כל הזמן לטובתו.
החידוש ברעיון זה הוא שכאן מדובר על כסף שכבר משולם, כלומר עזריאל בכל מקרה משלם כל חודש את הסכום המדובר.
בנוסף הכסף מיועד למטרת סילוק המשכנתא בלבד, ולכן אין לחץ כ"כ מתי יגיע סך ההשקעה לכדי פדיון המשכנתא, אם זה יהיה לאחר 12 שנה או 17 שנה, העיקרון ברור.
אם כן יש בדבר בשורה גדולה להרבה מהזוגות העומדים בפני נטילת משכנתא, ומפחדים מהתחייבות גדולה ל-30 שנה, בצורה כזו ניתן למחזר לאחר כ- 7 שנים [צריך לעשות חישוב מדויק לדעת מהו הזמן המומלץ ביותר], ומשך שני ההחזר מתקצר להרבה פחות.
@מקצועי בלבד @השקעות R הון @ה. שלמה @דניאל נבון @כסף-חכם ושאר חכמי הפורום, האם פספסתי משהו?
  • תודה
Reactions: דאבל ו-תשב"ר2 //
27 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  3  פעמים
למעלה