השקעות השקעה ממונפת

  • הוסף לסימניות
  • #21
שאלה נוספת לגבי מינוף:
כידוע הקרנות הממונפות נותנים את התשואה הכפולה באמצעות נגזרים, כלומר משקיעים כ5% מהכסף בשביל חוזה עתידי על 100%, ומינוף פי 2 עם שני חוזים = כלומר מימון של כ10% מהקרן.
את ה90% הנותרים משאירים במזומן, או משקיעים באפיקים נטולי סיכון.
במקרה של השקעה באפיקים נטולי סיכון, יש לי תשואה עודפת מעבר למדד והמינוף?

מקובל לומר שבקרנות ממונפות התשואה העודפת נשחקת עם עלות ריבית, אפשר להסביר במילים פשוטות איך זה עובד?

והאם יש הבדל אם אני סוחר בחוזה העתידי, או קונה אותו מהמנפיק, ומממש אותו אצלו?
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #22
נגיד יש לי 2000 דולר בחשבון ברוקר
אופציה א. להשקיע 2000 בנאסדק.
אופציה ב. להשקיע 1000 בנאסדק ממונף x2

אופציה ג. יש לי רק 1000 דולר. עוד 1000 אני לוקח בהלוואה. ומשקיע 2000 בנאסדק.

האם זה שקול?
אני מבין שהכל פחות או יותר אותו הדבר. ההבדלים הם רק העלויות של ריבית על ההלוואה.
באופציה א. תקבל בדיוק את המדד.
באופציה ב. אם היית עושה זאת לבד (קונה את הנגזרים) התוצאה הייתה זהה, אך מכיון שזה קרן שמתייחסת ל1000 היא מתנהגת כמו קרן ממונפת פי 2 עם פערי גרירת התנודתיות, דמי ניהול, וריבית.
אופציה ג' היא שונה לגמרי, משום שהמינוף הוא רק בתחילה, נניח שהרווחת בשנה 10% ונהיתה לך יתרת זכות בסך 120, וההלואה היא רק 100 ולא לוית עוד 20 ש"ח בשביל שהשינוי הבא במדד יכלול גם את התשואה העודפת, יוצא שהתשואה הבאה היא רק מתוך 220 ולא 240
וכן אם היה הפסד 10% ונשארת עם יתרת זכות בסך 80 לא החזרת למלוה 20 בשביל שהשינוי הבא במדד יכלול את התשואה השלילית העודפת.
במקרה שבאמת לוית והחזרת בכל תנודה (כל יום) בשביל שהמינוף יישאר ברמה שלו, לכאורה זה שוה לקרן ממונפת.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #23
@s976 אגב אתה די ותיק פה, זה פעם ראשונה שאתה מקיף את הסוגיא הזאת?
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
אני בכלל לא וותיק כאן. אם לא שחודשיים-שלושה זה כבר נקרא ותיק
לעומת שבועיים:)
יפה בשביל חודשיים שלשה לנסות לבצע ניתוח טכני והימור על מניות, לא רע.;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
טוב, אז הבנתי שיש חשיבות להשאיר גמישות בכסף בשביל לבצע עיסקאות טובות, השאלה היא ספציפית לגבי מינוף, האם האפשרות של בחירה להיכנס להשקעה ממונפת היא לא תזמון השוק?
ברש"י שצטטת ר' יצחק סובר שתזמון אפשרי.
כמובן שמאז העולם השתנה והשוק היום הרבה יותר יעיל.
אבל ר' יצחק אמר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
זה.
או משקיעים באפיקים נטולי סיכון.

במקרה של השקעה באפיקים נטולי סיכון, יש לי תשואה עודפת מעבר למדד והמינוף?
לא, כי יש ריבית. דיברנו על זה.
מקובל לומר שבקרנות ממונפות התשואה העודפת נשחקת עם עלות ריבית, אפשר להסביר במילים פשוטות איך זה עובד?
תקרא איך נקבע מחיר אופציה או כל חוזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
תקרא איך נקבע מחיר אופציה או כל חוזה.
אני מבין שאתה לא הולך לעשות לי חיים קלים.
שאלה נוספת, האם כל אחד יכול לסחור בנגזרים?
והאם יש להם עדיפות מעבר לקרנות סל?
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
אני מבין שאתה לא הולך לעשות לי חיים קלים.
זה לא תחום שלי.
יש כמה סרטונים שאולי יעשו לך את חיים קלים
הנה אחד לדוגמא:
שאלה נוספת, האם כל אחד יכול לסחור בנגזרים?
כן.
והאם יש להם עדיפות מעבר לקרנות סל?
אני לא רואה סיבה. אלא אם כן אתה רוצה למנף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
ברש"י שצטטת ר' יצחק סובר שתזמון אפשרי.
כמובן שמאז העולם השתנה והשוק היום הרבה יותר יעיל.
אבל ר' יצחק אמר...
אז תהיה אקטיבי..
רש"י דיבר לכאורה על מצב שהשוק לטובתך, כגון שאתה קונה בשוק ומוכר בבית וכדו' כמו המסחר הרגיל גם היום שאתה קונה בסיטונאות ומוכר בקמעונאות, בשוק ההון ההזדמנויות שוות לכל אדם.
פרקטית, באיזו ירידה אתה מחליט לקנות ובאיזו אתה מחליט לברוח (במינוף כמובן)?

אני די יכול להבין אותך, כיון שהכסף שלך מושקע ממילא, א"כ אין סיכון שהכסף יישן, אתה רק מנסה לקבל הזדמנויות טובות יותר, אך מהיכן אתה יודע איפה התחתית?
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
סליחה התכוונתי לסרטון הזה
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
  • הוסף לסימניות
  • #34
  • הוסף לסימניות
  • #35
באופציה ב. אם היית עושה זאת לבד (קונה את הנגזרים) התוצאה הייתה זהה, אך מכיון שזה קרן שמתייחסת ל1000 היא מתנהגת כמו קרן ממונפת פי 2 עם פערי גרירת התנודתיות, דמי ניהול, וריבית.
מה העלות של הריבית?
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
  • הוסף לסימניות
  • #37
  • הוסף לסימניות
  • #38
הבנתי נראה לי מה ההבדל הענק
אם לקחתי קרן ממונפת, למשל tqqq
אז אם יום אחד הייתה ירידה ולמחרת qqq חזר לעצמו, tqqq לא יחזור למה שהיה
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
הבנתי נראה לי מה ההבדל הענק
אם לקחתי קרן ממונפת, למשל tqqq
אז אם יום אחד הייתה ירידה ולמחרת qqq חזר לעצמו, tqqq לא יחזור למה שהיה
מה שהופך צורה זו של מינוף ללא אטרקטיבית.
לעומת זאת אם הכפלתי את ההשקעה על ידי לקיחת הלוואה, התופעה הזו כמובן לא תקרה.
הכל מאוד פשוט.
רווח פי שתים. הפסד פי שתים. ואם המנייה חזרה לעצמה גם ההשקעה שלך חזרה לעצמה
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
מה שהופך צורה זו של מינוף ללא אטרקטיבית.
לעומת זאת אם הכפלתי את ההשקעה על ידי לקיחת הלוואה, התופעה הזו כמובן לא תקרה.
הכל מאוד פשוט.
רווח פי שתים. הפסד פי שתים. ואם המנייה חזרה לעצמה גם ההשקעה שלך חזרה לעצמה
יש כאן סימולציה
אבל הוא לא חישב את שער הריבית.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

שלום וברכה,
ברצוני לברר בשביל מכרים-

אנו מנסים לאתר אנשים שרכשו דירה בפרויקט מגורים בעיר נתניה לפני כשנתיים במסגרת מודל התשלום ‎7/93.

מדובר בדירות חדשות שנרכשו “על הנייר”, כאשר בשלב הרכישה שולמה מקדמה של כ-7% ממחיר הדירה, והיתרה אמורה להיות משולמת לקראת מסירת הדירה (כ-93% מהסכום).

הרכישה בוצעה דרך מתווך שליווה את העסקה, ובמסגרת השיווק הוצג לרוכשים כי הרכישה היא על מנת למכור את הזכויות בדירה לפני המסירה.

המתווך גבה על השרות הזה כ-100K תוך התחייבות (לצערנו ללא כל תיעוד/ חוזה) שהוא ימצא קונה לדירה לכשתהיה מוכנה, והרוכשים יגזרו קופון של כמה מאות אלפים (ההפרש בין הדירה על הנייר לדירה המוכנה)

והנה- מתקרב זמן התשלום הסופי- והמתווך מודיע שהוא עשה כל מאמץ אך לא הצליח למכור את הדירה, מה שמשאיר את הרוכשים להתמודד לבד עם הצורך לשלם/למצוא קונה, בתוספת ההפסד העצום של הכסף שהוא גבה מהם ללא כל תמורה.

הבנו שישנם עוד קונים רבים שנפלו בפח...

המטרה שלנו היא ליצור קשר עם רוכשים נוספים כדי:
• להבין האם קיימים מקרים נוספים עם מאפיינים דומים
• להחליף מידע בין הרוכשים
• ולבחון אפשרות להתייעצות משפטית משותפת במידת הצורך

אם אתם:
• רכשתם דירה בפרויקט מגורים בנתניה לפני כשנתיים במסגרת עסקת ‎7/93
• נכנסתם לעסקה דרך מתווך שהציע ליווי או סיוע במכירת הדירה לפני המסירה
• או שאתם מכירים מישהו שנמצא במצב דומה

נשמח מאוד שתכתבו כאן, או שתשלחו מייל לכתובת: shenbituach ואז שטרודל ג'ימייל וכו'

בשורות טובות
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

כל דרדק יודע - כ"ש המקצוענים שמסתובבים כאן - שמינוף לצורף השקעה הוא כלי מסוכן בהרבה מקרים, בוודאי כשמדובר על השקעה מנייתית.
מאידך, ברור כשמש שמינוף יכול להיות נכון כשהוא מבוצע באופן מבוקר.
עד כאן אלו דברים פשוטים, ולא על כך באנו.

השאלה היא כזו: אדם שמתכנן להשקיע סכום קבוע מידי חודש, בידיעה שבעז"ה הוא אכן צפוי להיות מסוגל (ע"פ דרכי הטבע) לעשות זאת.
האם נכון לקחת הלוואה ללא ריביות על סכום כזה למשך כמה שנים קדימה, ולהשקיע את כל הסכום באופן מיידי? (מדובר כמובן על השקעה פסיבית), או שהסיכון גבוה יותר מממוצע הרווחים לשנים אלו?

כמו כן, ישנם גופים הנותנים הלוואות (קטנות יחסית) ללא ריביות, בשיטת פירעון שבה כבר מעת ההלואה, הלווה מאשר תשלום חודשי (בכרטיס אשראי כמדומני) בלתי ניתן לביטול, למשך כמה שנים. במקרה כזה, האם יותר בטוח לבצע מינוף?

לתשומת לבכם: השאלה אמורה להתמודד בשני דיונים נפרדים.
א. מינוף לצורך השקעה צפויה מראש, כולל כל הסיכונים הכרוכים בכך.
ב. השקעה מרוכזת על פני חלוקה לפרוסות. עיקרון המיצוע. חסרונות ויתרונות.

נשמח להתייחסותכם!
יש ברשותי 800 אלף ש"ח שמיועדים להשקעה ארוכת טווח.

400 אלף מתוכם להשקעה בנדל"ן.

עומדות בפניי שתי אפשרויות:

א) 400 אלף להשקיע בנדל"ן ו400 אלף נוספים להשקיע בשוק ההון דרך חשבון מסחר עצמאי. באופן זה אני יהנה מדמי הניהול נמוכים, ואני יוכל לבחור איזה קרן סל שאני רוצה בפיזור הרחב ביותר.

ב) להשקיע את כל ה800 אלף בשוק ההון דרך קרן השתלמות\ קופגל"ה \ פוליסת חיסכון, וכנגד זה לקחת הלואה של 400 אלף (בריבית פריים מינוס חצי) לצורך ההשקעה בנדל"ן.

לכאורה האפשרות השנייה רווחית פי כמה (גם לאחר קיזוז דמי הניהול שגבוהים יחסית), הסיכון הקלאסי של מינוף כנגד השקעה בשוק ההון כמעט ואינו קיים משתי סיבות: 1) אני משתמש בכסף הממונף להשקעה אחרת (בשונה משאר הדיונים באשכולות הסמוכים ובפורמים אחרים שם מדובר לחזור ולהשקיע בשוק ההון). ב) אני ממנף רק 50 אחוז, מה שאומר שהחשש יהיה קיים רק אם השוק ירד ביותר מחמישים אחוז, וגם זה רק אם הנפילה תהיה באופן מיידי, אם לפני כן יהיה רווח - הסיכון קטן בהתאמה.

האם עדיין ישנה סיבה למה לא לבחור באופציה ב'?

אשמח לחוות דעת של כל המומחים


@מקצועי בלבד @השקעות R הון @ה. שלמה @דניאל נבון @חיסכון והשקעות
יותר ויותר אנשים נחשפים לשיטת ההשקעה הפאסיבית, יועצים קמים כפטריות אחר הגשם ועל כל עמוד או פינת רחוב יש פרסומים בנושא. ולאחרונה אני נשאל יותר מידי פעמים ע"י יותר מידי אנשים על קרנות ממונפות. או על מינוף באמצעות הלוואה.

איני רוצה לעסוק במאמר זה בסיכונים וביתרונות שיש בהשקעה ממונפת על כל סוגיה, במאמר זה אני רוצה לדבר על המושג "מספיק" או כפי שאני אוהב להגיד; להשיג את ה"מקסימום" במסגרת ה"בטוח".

מורגן האוסל היטיב להגדיר את הנושא בספרו ואני יצטט קטע קצר:

המושג "מספיק" עשוי להתפרש כגישה שמרנית, שאין בה מקום לניצול הזדמנויות ולמימוש פוטנציאל. אבל אני לא חושב שזה כך. "מספיק" פירושו להבין שהמצב ההפוך – כלומר תיאבון לעוד ועוד ללא שובע – עלול לדחוף אתכם לעשות דברים שתתחרטו עליהם.

הדרך היחידה לדעת כמה אתם מסוגלים לאכול היא לאכול עד שתקיאו את נשמתכם. מעטים מנסים זאת, מפני שחווית ההקאה מכאיבה הרבה יותר מההנאה שאפשר להפיק מאכילה. אלא שמסיבה כלשהי ההיגיון הזה לא פועל בעולם העסקים וההשקעות, ורבים מידי לומדים לעצור רק כשהם מתרסקים.


הרצון להשקיע בקרנות ממונפות, או להתעלם מהצורך לשלב אג"ח בתיק, בדרך כלל נובע ברוב המקרים מהרצון להשיג יותר. הוא מגיע מתוך הבנה ש־9% תשואה זה מעט מידי, ובמקום לחשוב איך מגיעים למצב שבו חוסכים יותר כסף חושבים איך ניתן למקסם את התשואה במעט שאנחנו מצליחים לחסוך. ובמילים אחרות - מנסים ללכת על כל הקופה.

הבעיה בגישה הזו, שהיא באה מחוסר רצון לצאת מאזור הנוחות. הרי הרבה יותר קל לנסות להכפיל תשואה מאשר לנסות להכפיל חיסכון, והסכנה האמיתית היא כאשר קורים דברים לא צפויים. (הרי לדברים הצפויים אנחנו מתכוננים)

עכשיו הכירו את אברהם (שם בדוי) אברך כולל משקיע פאסיבי כבר מספר שנים טובות, רעייתו עבדה במשרת הייטק נחשבת במרכז הארץ עד לשנת 2023 אלא שאז החברה נכנסה לקשיים יחד עם עוד חברות רבות מתחום ההייטק ולפתע היא מצאה עצמה ללא עבודה. אבל הבעיה המרכזית הייתה שבאותה תקופה היקף גיוס העובדים לתחום ההייטק צנח בעשרות אחוזים והזוג מצא עצמו ללא הכנסה למשך פרק זמן מכובד של 10 חודשים (!)

הדבר הראשון שנפגע היה תיק ההשקעות, אבל הבעיה הייתה שהמדד באותה תקופה היה בשפל של משבר הריביות. עכשיו דמיינו שהתיק היה מורכב בין היתר גם מקרנות ממונפות, ונסו לנתח מה היה קורה אילו כל התיק היה מורכב באופן הזה או לכל הפחות 50% ממנו.

רבים מאיתנו אינם שואפים להיות האנשים העשירים ביותר בעולם, אלא פשוט להשיג ביטחון כלכלי, חופש בחירה ויכולת לנהל את חיינו על פי רצוננו. המטרה הזו – "מספיק" – שונה מאדם לאדם, אך לרוב היא נשענת על תכנון ריאלי והתאמה לצרכים אישיים ולאורח החיים הרצוי.

מינוף והשקעות אגרסיביות טומנים בחובם סיכונים כבדים. אמנם האפשרות להכפיל רווחים קיימת, אך גם הסכנה להפסדים כבדים – עד כדי מחיקת ההשקעה כולה – ממשית מאוד. שינוי קטן לרעה בשוק עלול להסב נזק כבד, במיוחד כשמדובר בהשקעה ממונפת.

ניהול סיכונים אינו מותרות – הוא חלק אינטגרלי מהשקעה אחראית. הוא דורש הכרה בכך שהתשואה הגבוהה ביותר אינה תמיד הדרך הנכונה, ושלעיתים שמירה על הון קיימים ויציבות ארוכת טווח חשובות הרבה יותר.

הבחירה "להסתפק במספיק" איננה ויתור על שאיפות – היא גילוי של בגרות פיננסית, של ראיית עולם שפויה ומבוססת. היא עדות לכך שהשקעה חכמה אינה נמדדת בכמה גבוה אפשר לעלות, אלא כמה רחוק ניתן להתקדם מבלי ליפול.

אז בפעם הבאה שמתעורר בכם הדחף "ללכת על כל הקופה", עצרו רגע וחשבו: האם הסיכון באמת מצדיק את הסיכוי? לעיתים קרובות, התשובה היא – לא. לעיתים קרובות, "מספיק" הוא בדיוק מה שאנחנו צריכים – והוא גם המטרה הנבונה ביותר.

אין פה משום המלצה להימנע מקרנות ממנופות כפי שאין פה המלצה להשקיע דווקא באלו הממונפות. המטרה היא לגרום לכם לעצור רגע לפני שאתם חושבים על השקעה כזו או אחרת וללמוד את הסיכונים ולהבין את משמעות הסיכון שאתם לוקחים. בין אם מדובר בקרנות ממונפות ובין אם מדובר בשילוב אג"ח בתיק או בכל בניית ותכנון של תיק השקעות מכל סוג שהוא.
רבות דובר במרחבי הפורום על אודות השקעה ממונפת, ובפרט בסביבת ריבית גבוהה.
השאלה שלפנינו דומה אך שונה.
לעזריאל יש משכנתא בת כ- 9 שנים, סכום ההחזר החודשי הינו כ-5500 ש"ח, לתקופה של בין 16-29 שנים נוספות. עד עכשיו הוא לא מיחזר אותה משום שחלקה היא בריבית מעולה שאינה בנמצאת בימים אלו.
אולם כעת משנחשף לשוק ההון, עלתה בליבו השאלה האם נכון יהיה למחזר את המשכנתא לטווח המקסימלי של 30 שנה אפילו בריבית יקרה, ובכך להפחית בהחזר החודשי עבור המשכנתא המקורית, ולהוסיף עליה ככל שיתאפשר במסגרת ההחזר החודשי היום, כאשר הסכום הנוסף יושקע במדד המוביל, וכשיגיע לסכום סילוק המשכנתא יפרע את כולה, ובא לציון גואל.
להלן דוגמא לתהליך:
סכום יתרת המשכנתא כיום: 746,000 ש"ח, בהחזר חודשי של 5,500 ש"ח.
סכום המשכנתא החדשה: 1,000,000 ש"ח, החזר חודשי כ- 5,000 ש"ח.
יתרת זכות לאחר מיחזור המשכנתא: כ-240,000 ש"ח.
בחישוב תשואה סבירה, הסכום שיתקבל מההשקעה לאחר כ-15 שנה הוא 800,000 ש"ח, סכום שיספיק בריווח לכיסוי יתרת המשכנתא, ובנוסף קצת לשאר פיצוחים.
חשוב לציין שאמנם במיחזור המשכנתא ייאלץ להחליף ריבית מעולה בריבית גבוהה הרבה יותר, אבל בסוף התהליך ישלם הרבה פחות כסף בהרבה פחות זמן, משום שהכסף הנוסף עובד כל הזמן לטובתו.
החידוש ברעיון זה הוא שכאן מדובר על כסף שכבר משולם, כלומר עזריאל בכל מקרה משלם כל חודש את הסכום המדובר.
בנוסף הכסף מיועד למטרת סילוק המשכנתא בלבד, ולכן אין לחץ כ"כ מתי יגיע סך ההשקעה לכדי פדיון המשכנתא, אם זה יהיה לאחר 12 שנה או 17 שנה, העיקרון ברור.
אם כן יש בדבר בשורה גדולה להרבה מהזוגות העומדים בפני נטילת משכנתא, ומפחדים מהתחייבות גדולה ל-30 שנה, בצורה כזו ניתן למחזר לאחר כ- 7 שנים [צריך לעשות חישוב מדויק לדעת מהו הזמן המומלץ ביותר], ומשך שני ההחזר מתקצר להרבה פחות.
@מקצועי בלבד @השקעות R הון @ה. שלמה @דניאל נבון @כסף-חכם ושאר חכמי הפורום, האם פספסתי משהו?
  • תודה
Reactions: דאבל ו-תשב"ר2 //
27 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה