חידות תורניות אשכול חידות תורניות

הפצחן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
אני כבר שנים מכור לחידות ושאלות.
פותר כאלה, כותב כאלה, קורא כאלה. אפשר למצוא כמה שלי באשכול הזה.

ראיתי פה באתר המון אשכולות של חידות. המון. אבל משום מה, להפתעתי, כמעט ולא מצאתי (מלבד אשכול אחד מפוזר ומבולגן) חידות ושאלות תורניות מעניינות ומסודרות, שזה חבל.

זה חבל כי זה מחדד שיניהם של ישיבישערס, זה חבל כי זה מענג מוחם של אברכים עמלים, זה חבל כי זה מתבל את הלימוד וזה חבל כי זה תורה, אחרי הכל. וזה חשוב לנו הרבה יותר מאזורי תפוצה של ארנב הקטפוליבמבה האימתני או לנסות לנחש מילה רנדומלית.

קיצור אמרתי לעצמי בוא נרים את הכפפה, ונפתח אשכול חביב ומסודר של חידות ושאלות תורניות.

אפשר שאלות הלכתיות מסקרנות, שאלות עניין יהודי, שאלות בפשוטו של מקרא וכו׳ וכו׳.

רק כמה כללים חשובים:
לחדי החידות: בבקשה - רק שאלות שיש לכם תשובה מוכנה עליהן. לא פתחנו שו״ת סמס, אלא אשכול נחמד של חידות בעלות תשובה.

ולעוני התשובות: בבקשה לא להשתמש במאגרי מידע מקוונים למיניהם. קצת אידישע קאָפּ, חבר׳ה.

נא לא להספים ולכתוב הודעות של שווא והבל. רק שאלות, תשובות וניסיונות לתשובה, למען הסדר ושמירה על אשכול קריא ונוח.

אני אשתדל להעלות פה שאלות מדי פעם, מי שירצה יוכל להשתדל לפתור וגם להעלות שאלות משל עצמו.

בעזרת השם נעשה ונצליח


שאלה מס׳ 1 | התחום: עניין יהודי

למה רבי טרפון קידש 300 נשים?
אם יהיה קושי בפיתרון, נוסיף גם רמז בעז״ה.
 

הרקליטוס

משתמש פעיל
תדייק בלשונו:
אכן טעיתי בהבנת הנקרא
ועיי' בשו"ת הרקליטוס חלק או"ח קע"ה דן בדברי הגאון בעל ה @נכון מאוד וז"ל: ..."והנה דברי בעל הנכון מאד שכתב (בשו"ת בסימן ב' אלפים תתי"ז) עמומים וחתומים הם וכמעט שאין להם הכרע והנה הא דלא הסריחו ונתנו לקבורה אינו ב' טעמים כי אם ב' חלקי הברכה ואני בעניי בקשתי להעמיד דבריו על עניין היין והרוגי ביתר וכבר האירו עיני זה שאינו נכון והנה לא נדע כונתו ומ"מ מובטח לנו שזכות הגירסא בדבריו הק' של הגאון ואע"ג דלא ידע מאי קאמר תעמוד ששפתיו ידובבו בשנתו ורוממות וכו' עד בידם וגו'"...
 

מתגעגע

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
עיי' בשו"ת הרקליטוס חלק או"ח קע"ה דן בדברי הגאון בעל ה @נכון מאוד וז"ל: ..."והנה דברי בעל הנכון מאד שכתב (בשו"ת בסימן ב' אלפים תתי"ז) עמומים וחתומים הם וכמעט שאין להם הכרע והנה הא דלא הסריחו ונתנו לקבורה אינו ב' טעמים כי אם ב' חלקי הברכה ואני בעניי בקשתי להעמיד דבריו על עניין היין והרוגי ביתר וכבר האירו עיני זה שאינו נכון והנה לא נדע כונתו ומ"מ מובטח לנו שזכות הגירסא בדבריו הק' של הגאון ואע"ג דלא ידע מאי קאמר תעמוד ששפתיו ידובבו בשנתו ורוממות וכו' עד בידם וגו'"...​
ובשו"ת מתגעגע (סי' ת"מ סעי' ע"ג ס"ק ע"ג) כתב וזה לשונו: ואני בעניי נראה לי לבאר בדברי הגאון הרב @נכון מאוד הנ"ל, כי כוונתו שגם הטוב והמטיב בברכת המזון וגם ברכת הטוב והמטיב על יין נתקנו על אותו סיבה, ועדיין צ"ע. עכ"ל.​
 
נערך לאחרונה ב:

הרקליטוס

משתמש פעיל
ובשו"ת מתגעגע (סי' ת"מ סעי' ע"ג ס"ק ע"ג) כתב וזה לשונו: ואני בעניי נראה לי לבאר בדברי הגאון הרב @נכון מאוד הנ"ל, כי כוונתו שגם הטוב והמטיב בברכת המזון וגם ברכת הטוב והמטיב על יין נתקנו על אותו סיבה, ועדיין צ"ע. עכ"ל.​
אמר הרקליטוס זה הדבר אינו מתקבל על לב האדם החושב כי המחשבה העמוקה אור יחדור עור והנה סברה זו ישכון עליה עננה וצדק בעל המתגעגע שהדבר צ"ע דאם כן האיך נתקשרו שני "טעמים" אלו אהדדי ונראה דכד ניים ושכיב על ערסיה אמרה בעל ה @נכון מאוד להא שמעתתא אמר הרקליטוס אני לא אכלתי ולא שתיתי ולא עצמתי את עיני ואקשור על ראשי מטלית הלח למען אעיין בסברא זו היטב והנה לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי וכו'
 

מתגעגע

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
מתי ציפור המשתלח חוזרת ? (ת"י)
וְיִפְטוֹר יַת צִיפּוֹרָא חַיְיתָא עַל אַנְפֵּי חַקְלָא וִיהֵי אִין אִיטִימוֹס הַהוּא גַבְרָא לְמִילְקֵי תוּב בְצוֹרָעָא תַיְיבָא צִיפּוֹרָא חַיְיתָא לְבֵיתֵיהּ בְּיוֹמָא הַהוּא וּמִתְכַשְׁרָא לְמֵיכְלָא​
ואת הצפר החיה בדם וגו' (ויקרא יד, ו), כדי שתהא צבועה והולכת על פני השדה, ובאים בני מינה המכירים אותה ורואין שנשתנית ומתקבצים עליה והורגין אותה, כדי שלא ימצאנה מצורע אחר ויקריבנה, ורחמנא אמר וכפר עליו ולא על אחר, וכן אמרו רבותינו חזרה הצפור, חזרה הצרעת, וראיה לדבר העיט צבוע נחלתי לי (ירמיה יב, ט), והיכן דברה תורה בעיט צבוע אם לא בענין זה. (חזקוני פרשת מצורע)
 

נכון מאוד

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
שתי טעמים להטוב והמטיב?
תודה להערה המאוד חשובה.
אחר העיון ובכובד ראש, נראה שצ"ל שטעות סופר נפל, וצריך לגרוס שתי פעמים שמברכים הטוב והמטיב, והדוחק מבואר, ועדיין צע"ג.

ובמטותא ממכם סלחו לי על הפרעה בעידן כה מרומם, הוא הלילה שלא נברא אלא לשינון, ובפרט אחרי חצות שהעולם יושב ודומם והאויר זך ונקי להעלות על ראשינו זכר תפארתנו, מי בתיקונים, ומי בשירות ותשבחות לקל חי וקיים, ומי בהתדבקות בתורה אשר שהוא כיין יישן שדעת זקנים - זה מי שקנה חכמה - נוחה הימנו, ואשר טעמו בשעה זו כטעם גן עדן, לעילא ולעילא. ובפרט להחבורה החשובה 'קנקנים עתיקים וישנים (ת"מ) שגם מלאים חדש', ומה גם שאין אני מתכוון להנאת עצמי כלל וכלל לא.

והרינו להודיע בזאת, שאין כאן לא זדון וגם לא שגגה, אבל יש מחילה סליחה על טעות אנוש כמתעסק בעלמא, והכול תלוי בגמישות האצבעות, בהקשתם ובמיקום נחיתתם.

איברא, הרי אמרו 'דיו לבא מן הדין להיות כנידון', והיות שהכול מאמינים שברכה זו נתקנה לרעים ולטובים - ובדרך רמז, הם שתי הפעמים שמברכים ברכה זו - להווה אומר, שאם רעה, כל שכן טועה נכלל בהטוב והמטיב, ודו"ק.

סוף דבר, אם תרצו אוסיף לכם כהנה וכהנה' העיקר לפתור את המשבר, אך כאן אין המקום להאריך כ"כ במה שעבר, בתקווה להבנה בלי עוד הסבר, ויה"ר שבעתיד נצליח על כגון דא בקלות יתירה להתגבר !!
 
נערך לאחרונה ב:

הרקליטוס

משתמש פעיל
והרינו להודיע בזאת, שאין כאן לא זדון וגם לא שגגה, אבל יש מחילה סליחה על טעות אנוש כמתעסק בעלמא, והכול תלוי בגמישות האצבעות, בהקשתם ובמיקום נחיתתם.
אמר הרקליטוס היווני אני בינותי בחכמת ההנדסי והמשולשים וידעתי בחכמתי אשר לא יתכן כי יטעה המקליד על השל בין פ"א לטי"ת ויאמר אך משוגה הוא זה: אף כי מחול לך לפי שכל כונתך להגדיל תורה ולהאדירה ולכך יאמר לך חזק וברוך:
 

מתגעגע

משתמש מקצוען
עריכה תורנית

שרלוט

משתמש סופר מקצוען
לעילוי נשמת מי נתנו היהודים בשושן צדקה ?
בספר ׳קיצור אלשיך׳ (אסתר ט, כב) מובא בזה״ל: ״הרלב״ג כתב, שמרדכי תיקן להם לישראל שיתנו בפורים מתנות לאביונים, דאיתא במדרשי שאליהו הנביא בא אצל משה רבינו ומסר לו גזירת המן וביקש ממנו שיתפלל להקב״ה לבטל הגזרה, ומשה אמר לו: האם יש איזה צדיק בעולם שישתתף עמו בתפלה? ואמר לו אליהו: יש צדיק אחד ומרדכי שמו. ואמר משה לאליהו שיאמר למרדכי שיתפלל, ובאותה עת שמרדכי יתפלל גם הוא יתפלל, ועל ידי תפלת שניהם היתה הגאולה. על כן תקן מרדכי שבבל שנה בפורים יתנו צדקה ומתנות לאביונים עבור נשמת משה.
 

נכון מאוד

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בספר ׳קיצור אלשיך׳ (אסתר ט, כב) מובא בזה״ל: ״הרלב״ג כתב, שמרדכי תיקן להם לישראל שיתנו בפורים מתנות לאביונים, דאיתא במדרשי שאליהו הנביא בא אצל משה רבינו ומסר לו גזירת המן וביקש ממנו שיתפלל להקב״ה לבטל הגזרה, ומשה אמר לו: האם יש איזה צדיק בעולם שישתתף עמו בתפלה? ואמר לו אליהו: יש צדיק אחד ומרדכי שמו. ואמר משה לאליהו שיאמר למרדכי שיתפלל, ובאותה עת שמרדכי יתפלל גם הוא יתפלל, ועל ידי תפלת שניהם היתה הגאולה. על כן תקן מרדכי שבבל שנה בפורים יתנו צדקה ומתנות לאביונים עבור נשמת משה.
נכון מאוד.
ובספר אור ימי הפורים מביא שמרדכי ציווה ליהודים שיתנו אז צדקה לעילוי נשמת משה כדי להוושע, ולזה תיקן לאחר מכן מצוות מתנות לאביונים.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק ד

א לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד:ב בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי:ג בְּנֵי אִישׁ עַד מֶה כְבוֹדִי לִכְלִמָּה תֶּאֱהָבוּן רִיק תְּבַקְשׁוּ כָזָב סֶלָה:ד וּדְעוּ כִּי הִפְלָה יְהוָה חָסִיד לוֹ יְהוָה יִשְׁמַע בְּקָרְאִי אֵלָיו:ה רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה:ו זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק וּבִטְחוּ אֶל יְהוָה:ז רַבִּים אֹמְרִים מִי יַרְאֵנוּ טוֹב נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְהוָה:ח נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ:ט בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן כִּי אַתָּה יְהוָה לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי:
נקרא  24  פעמים

ספירת העומר

לוח מודעות

למעלה