התייעצות גם את ככה?

[H. Clin]

הולכים לנסות להספיק משהו ואז מגלים שתוך דקה כבר הגיע הבוקר ומנסים להספיק לישון......

נכון
עוד מעט אני אלך לישון

 

[כל שם שתרצה]

אני בעצמי לא יודעת
אולי הכל ביחד

גם אצלנו יש כאלה 'משותקים'..
השערתי היא כזאת:
הנפש נכנסת למגננה, כשהיא מזהה אירוע שהיא לא יכולה לעכל אותו.
זה מקור השיתוק.
עקרונית זה טוב לנפש, כי כעת היא מוגנת.

(זה קורה לסוג מסוים של נפשות, בפרט לאלו שעברו לאחרונה דבר או שנים שטלטלו אותן כהוגן..)

אם היא היתה מרגישה, זה היה בעוצמה גדולה יותר, והחרדה מסוכנת יותר מהשיתוק.
כך דעתי. לא מקצועית ולא מגובה. אבל מסתברת לי.

יחד עם זה, השיתוק מוביל לתחושת תשישות כללית, כי האדם מרגיש כאילו 'חסר ערך', לא חיוני ולא עושה כלום.
לכן צריך לעשות. לפעול. אפילו משהו קטן, אבל שירגיש שעשה משהו, השתנה בבית משהו.
(אפשר אפילו לעשות איזה 'חידוש' מלאכותי, כמו להזיז איזה רהיט ממקום זה למקום אחר, באותו חדר. לנסות לסדר את המיטות בצורה שונה. 'לעבוד על הנפש' שעשינו משהו.. ותכל'ס זה עובד, כי זה רענון מסוים, ונותן כוחות).
פעילות מומלצת אחרת היא להניע את הגוף, סתם לשם הנעה.
ונראה לי שצריך להוסיף (בעיקר במקרים מסויימים שעל גבול הקפאון) לשחרר לחץ ע"י צחוק והיתול.
לשמוע בדיחה טובה, לצהול ממילי דשטותא (בהתחלה זה קשה כי יש מין מסך של עצבות וגם איזה יצר שאומר שזה לא הזמן, וגם לא תמיד המוח פנוי כל כך, אבל זה יכול לחולל פלאות, כי הנפש צריכה לפעמים רק איזה שחרור קל להפיג מתח).

החשוב ביותר הוא לדעת שכל נפש מקבלת את זה בצורה אחרת, מגיבה באופן שונה.
והמסוכן ביותר הוא הפחד השגוי ש'אולי אני לא בנורמה'. ו'איך זה יכול להיות שאין לי את הרגש המסוים ההוא שיש לכולם?'.
לכן פיקוד העורף מדגיש שכל תגובה היא נורמלית. לא צריך להגיב בדיוק כמו השכן. זה לגיטימי לחלוטין.
העיקר לא להיבהל ממה שאנחנו, כי זה לא באמת 'אנחנו', אלא תגובה נקודתית לאירוע שכמותו לא חווינו אולי מעודנו.


וואו, עכשיו אני רואה שיצא ארוך..

ויהי רצון שנשמע ונתבשר בשורות טובות במהרה.

 

[H. Clin]

(זה קורה לסוג מסוים של נפשות, בפרט לאלו שעברו לאחרונה דבר או שנים שטלטלו אותן כהוגן..)

זהו. עברתי דברים. ואני עוברת אותם מחדש עם כל סיפור שאני שומעת. כל אמא שאיבדה את הילד שלה, אני איתה. ומרגישה את הכאב שלה ואת הכאב שלי ולא עומדת בזה. ויש מאות כאלה.
ועכשיו אני בוכה. סוף סוף מצליחה להרגיש משהו. תודה.

 

[מירי קרפט]

אדישות וחוסר חשק לפעולה לגיטימיים לחלוטין בזמנים כאלו.
רובינו כך, תרגישו בסדר, זה לא נורמלי המצב שנמצאים ,הכל מבולבל, שורף, צורב את הנשמה.
אז המח פשוט נאלם. משתתק. הגוף עושה רק מה שמוכרח, אוכל. שתיה. צריך גם לטפל בילדים-אז מטפלים, אבל כל דבר שהוא מעבר, קשה.
זה מוכר, ואנחנו אנושיים, תתנו לעצמכם זמן.
שנתבשר כולנו בשורות טובות בקרוב.

 

[מירי קרפט]

זהו. עברתי דברים. ואני עוברת אותם מחדש עם כל סיפור שאני שומעת. כל אמא שאיבדה את הילד שלה, אני איתה. ומרגישה את הכאב שלה ואת הכאב שלי ולא עומדת בזה. ויש מאות כאלה.
ועכשיו אני בוכה. סוף סוף מצליחה להרגיש משהו. תודה.

ליבי איתך, חיבוק מרחוק.
באמת מציף, קשה מאד!
חושבת אם לומר או לא,0אז לא מכוונת דווקא אליך יקרה,
יש קווים שיכולים לעזור להירגע, אני גם מאד לחוצה ובסביבתי אנשים בחרדה.
תדעו שיש קווים להרגעה והחרדה לא חייבת להימשך.

 

[הודיה בן חיים]

הולכת לישון כל לילה עם חלוק חצאית וחולצה - אם יהיה אזעקה ונצא החוצה
לא מורידה עדשות בלילה-אם יהיה אזעקה ועד שאמצא את המשקפים
מלבישה גרביים ללילה - אם תהיה אזעקה ונצטרך לצאת ( והערב כבר הרגשתי את זה על הרגלים שאני צריכה אורור בלילה.
מטעינה כל הזמן את הפלאפון והמחשב - אם יהיו אזעקות ברצף ונרצה להתעדכן.
שמה ליד הדלת בתיק טיטול מגבונים ושמיכה לתינוקת - עם תהיה אעקה לזמן ממושך ונצטרך.

מרגישה שמורכב לי מדי הלחצים האלו.
נכון שיש לאנשים אחרים בעיות גדולות יותר.
אבל חשבתי אולי מחשבת רבים חצי נחמה??

בלת"ק, תיאור מדויק שלי, חוץ מהעדשות והתיק לתינוק.

אותי מאוד מרגיע לא לשמוע חדשות. מתעדכנת מידי פעם ממישהי, אבל לא בודקת בעצמי מה קורה.

 

[ROST]

ההודעה הזאת גם מאוד מרגיעה
של @יעוץ וטיפול רגשי

עזרה - חרבות ברזל- חיזוקים

בזכות שמירת שבת

www.prog.co.il

 

[כל שם שתרצה]

אותי מאוד מרגיע לא לשמוע חדשות. מתעדכנת מידי פעם ממישהי, אבל לא בודקת בעצמי מה קורה.

כך הרבה ממליצים.
ומעניין שיש כאלו שדוקא העדכונים השוטפים 'מרגיעים' אותם.
כנראה הם מרגישים יותר 'בשליטה'.
ולדעתי אלו שמרגישים כך, צריכים באמת להיות מעודכנים, ולא לחסום את עצמם ולהיכנס לעצבנות יתר (רק לא לראות דברים מזוויעים שאחר כך יקח שנים למחוק אותם מהנפש).

 

[א.ב.ג.ד]

כל הרגשות האלו נורמליים במצב הלא נורמלי הזה.
ולכן אני ממליצה לעצמי ולכולכן- תעשנה כל אחת מה שטוב לה ולמשפחה שלה, זה בסדר גמור שאין חשק לכלום .
רק אל תשכחנה לחבק את הילדים שלכן ולהודות על כך שאנחנו לא בתוך התופת ...

 

[א.מ.ל]

כך הרבה ממליצים.
ומעניין שיש כאלו שדוקא העדכונים השוטפים 'מרגיעים' אותם.
כנראה הם מרגישים יותר 'בשליטה'.
ולדעתי אלו שמרגישים כך, צריכים באמת להיות מעודכנים, ולא לחסום את עצמם ולהיכנס לעצבנות יתר (רק לא לראות דברים מזוויעים שאחר כך יקח שנים למחוק אותם מהנפש).

מסכימה עם כל מילה!
מכירה כאלה שראו דברים ולא יכולים לישון בלילות נא להזהר לא להתקרב לחומר הרעיל הזה!!!

 

[א.מ.ל]

ליבי איתך, חיבוק מרחוק.
באמת מציף, קשה מאד!
חושבת אם לומר או לא,0אז לא מכוונת דווקא אליך יקרה,
יש קווים שיכולים לעזור להירגע, אני גם מאד לחוצה ובסביבתי אנשים בחרדה.
תדעו שיש קווים להרגעה והחרדה לא חייבת להימשך

יש קווים להרגעה איזה?

 

[תיקתוק]

גם אני בערך כך אך לא הולכת לישון כלל.
משלימה ביום שעה שעתיים.
כך תמיד בזמן מלחמה
בטח ובטח במצב הנוכחי.

 

[בני ברקים...]

יש קווים להרגעה איזה?

יש לעזר מציון

 

[א.מ.ל]

יש לעזר מציון

אההה התכוונת לתמיכה נפשית פסיכולוגית בטלפון?

 

[בני ברקים...]

כל הרגשות האלו נורמליים במצב הלא נורמלי הזה.
ולכן אני ממליצה לעצמי ולכולכן- תעשנה כל אחת מה שטוב לה ולמשפחה שלה, זה בסדר גמור שאין חשק לכלום .
רק אל תשכחנה לחבק את הילדים שלכן ולהודות על כך שאנחנו לא בתוך התופת ...

לגמרי! כמה צריך להודות שכולנו בריאים ושלמים. ורחוקים ממה שהולך שמה.
תודה לד'

 

[בני ברקים...]

גם אני בערך כך אך לא הולכת לישון כלל.
משלימה ביום שעה שעתיים.
כך תמיד בזמן מלחמה
בטח ובטח במצב הנוכחי.

וואי וואי איך את לא עייפה?
שולחת חיזוקים מרחוק!! בתפילה שיהיה לך הרבה כח בכל מצב. ולכולנו
ושנשמע בשורות טובות בקרוב! אמן.

 

[תיקתוק]

וואי וואי איך את לא עייפה?
שולחת חיזוקים מרחוק!! בתפילה שיהיה לך הרבה כח בכל מצב. ולכולנו
ושנשמע בשורות טובות בקרוב! אמן.

עייפה מותשת
לא מסוגלת אחרת
אמן ואמן

 

[יהודית ר.]

@H. Clin אני גם כן מהצפון ולנו אין ממד וגם לא מקלט בבנין וחדר המדרגות שלנו פתוח מאוד
והיום עלה בדעתי רעיון מיד עם הטיל הראשון לעבור לגור במקלט של הרחוב לכן ארזתי לעצמי תיק עם דברים בסיסים ורשימה של דברים שאי אפשר לארוז מראש
זה הדבר היחיד שהניח את דעתי
לילדים עדיין לא התחלתי לארוז כי בעלי מנסה להוריד אותי מהרעיון
הוא טוען שלכל טיל יש כתובת ושה' רוצה שנישאר בבית שלנו בשביל הילדים
ואני גם לא ישנה בלילות מרוב פחד מ1 בלילה אני מרגישה חרדה ודרוכה

 

[bracha5]

@H. Clin אני גם כן מהצפון ולנו אין ממד וגם לא מקלט בבנין וחדר המדרגות שלנו פתוח מאוד
והיום עלה בדעתי רעיון מיד עם הטיל הראשון לעבור לגור במקלט של הרחוב לכן ארזתי לעצמי תיק עם דברים בסיסים ורשימה של דברים שאי אפשר לארוז מראש
זה הדבר היחיד שהניח את דעתי
לילדים עדיין לא התחלתי לארוז כי בעלי מנסה להוריד אותי מהרעיון
הוא טוען שלכל טיל יש כתובת ושה' רוצה שנישאר בבית שלנו בשביל הילדים
ואני גם לא ישנה בלילות מרוב פחד מ1 בלילה אני מרגישה חרדה ודרוכה

את ממש צודקת. בצפון לא יהיה שייך לצאת מהמקלט (לכאורה....)
ומה שפורסם בשם פיקוד העורף, זה פשוט...(למרות שהם חזרו בהם, כשניגמר המים מינרלים בחנויות, על מנת להרגיע את העם....)

 

[אבקת אפיה]

את ממש צודקת. בצפון לא יהיה שייך לצאת מהמקלט (לכאורה....)

למה לא יהיה שייך?

יש קווים להרגעה איזה?

0723323320 מחזק מאד!