הנושאים החמים
ושוב חוזר הניגון.
ושוב חוזרת המנגינה (אין לי מושג איך הולך השיר, אבל זה מתנגן לי ברקע)
הטלפונים מתחילים לרוץ, המייל מתחילים להראות סימנים של רטט מהיר מידי.
עוד אברך על הקו, עוד בחורה בוכה. עוד יהודי מהדרום מספר את הסיפור של הכסף שהיה ואיננו עוד, על כמה הוא חיפש דווקא מקום חרדי ומהודר שעובד רק על פי ההלכה.
והלב מתפקע. המוח מסרב להאמין למספרים.
מנסה לחשוב, להתייעץ עם עורכי דין. מעביר את כל הסיפורים שפגשתי (ואתם לא מבינים ומשערים מה פגשתי) ומנסה לדלות משהו שאולי יעזור. שולח לההוא הודעה, מקליט לשני מסר. פותח חמ"ל של מיילים הודעות שיחות והקלטות ומגלה שאני כבר שעתיים יושב ברכב בחניון התת קרקעי מתחת למשרד, לא רוצה לכתוב תוך כדי נהיגה, אבל מנסה להבין איך שוב אותה מנגינה מתנגנת בצווחות מחרישות אוזניים. אף כלי לא מכוון לשני, נדמה שהמנצח לא הגיע והקהל שואג קריאות בוז.
עוד פעם מתפוצצת פרשיית עוקץ במגזר החרדי.
אני לא אכתוב שמות, ואני לא מתכוון לעשות את זה.
אבל את הסכומים אני אכתוב. כי אני מתפלל נואשות שאולי הפעם נלמד מזה דבר או שניים.
מעל מאתיים מיליון ש"ח. ובמספרים: 200,000,000 ש"ח. ריבונו של עולם!! מ-א-ת-י-י-ם-----מ-י-ל-י-ו-ן----ש-"-ח------- התאדו, נעלמו, נעקצו. הלכו.
ועכשיו יתחיל הריטואל הקבוע, איפה היו הרבנים, למה העתונים נתנו במה פרסומית, למה בתי הדין אפשרו
או שמא נאמר הפעם: למה כולם אשמים, חוץ מאיתנו, אנחנו עצמינו...
אולי פעם אחת תיישירו מבט לעצמכם, כן, אתם שחולמים לעשות כסף, להרוויח מספיק בשביל שהבנק לא יתקשר "עד שעת הסגירה של הסניף תפקיד, אחרת אצטרך להחזיר את הצ'ק..." להרוויח מספיק שנוכל לחתן את הילדים לא בכבוד, לא בניקור עיניים כמו משפחת הורביץ, רק לחתן. לחתן ולהישאר בחיים בלי לחטוף התקף לב מההוצאות.
אולי תעצרו רגע לחשוב, כן אתם. אתם שרוצים לצאת מהבוץ והמצב הכספי הדחוק וקוראים איזושהי מודעה, או מקבלים רסיס מידע מהחבר, מהשכן, צופים בסטאטוס ערוך ומהוקצע, מהקרוב משפחה שדרך האדים העולים מעל כוס הקפה בכויילל מספר בחצי חיוך שהוא כבר "בחוץ". הוא כבר "מסודר". ואז מתחיל מסע הלחצים. תגלה לי! אני חייב גם! אבל כידוע "אין הברכה שרויה אלא בדבר סמוי מן העין" ואנחנו במגזר החרדי רגילים להעלים כל דבר שהוא לא "הדבר הרגיל" (בכל תחום, אגב...) ואחרי ניג'וז חוזר ונשנה, הסוד מועבר תוך שבועה לחיסיון מלא: "הציעו לי השקעה. משהו פצצה, בתוך שנתיים אני קונה 2 דירות ומחזיק חצי כויילל, אפס סיכון". והבחור שלנו מתחיל להזיע בכפות הידיים. המשכנתא לוחצת, המכשיר הכשר בכיס רוטט ועל הצג הבנק עם שיחת האימיים הקרובה... והוא מחליט להצטרף. בחיסיון מלא. ברור. "אין הברכה שרוייה וגו'..."
אז חברים. את המנגינה הזו חייבים להפסיק.
יש כללים מאוד ברורים איפה להשקיע ואיפה לא. יש תמרורים שצריכים להעלות לכם אזעקות עולות ויורדות חזקות ומפחידות יותר מאזעקות צבע אדום בשיא המתקפה של החמאס על ישראל בשמחת תורה, כשכולנו ברחנו לחדר מדרגות עם פיג'מות ורעדנו שעות ארוכות מפני הסכנה.
נוכלים לא מתים, הם מתחלפים.
הנעקצים כן מתים. אבל יש מלא פוטנציאליים אחרים, ואליהם אני מתחנן בטור זה.
1. אין שום השקעה שהיא ללא סיכון. אני חוזר. אין. שום. השקעה. שהיא. ללא. סיכון.
2. לא כל אחד מתאים לכל השקעה. יש השקעות שדורשות סבלנות, יש השקעות שדורשות הבנה ופיקוח ואף מעורבות, תבדקו התאמה!
3. אף חברת סטארטאפ לא פונה לאברכים לגיוס 100,000 ש"ח. אף אחת. אה. ומעל 95% מהחברות האלה, מתות ומוחקות את כל ההשקעות שלהן. לתשומת לבכם!
4. אל תחתמו לעולם על ההצעה במעמד ההצעה. הציעו לכם משהו ש"חבל על הזמן"? קחו את הניירת, ותתייעצו עם מישהו מקצועי. יועץ עסקי, בעל סטארטאפ בהווה או בעבר, איש עסקים וותיק ומנוסה, לא עם החברותא שלכם ולא עם המו"צ שמבין בריבית. לא. עם מישהו שמבין את הסיכון ואת ההתאמה לכם.
5. אל תשקיעו את המעט שיש לכם. לעולם. הגמרא אומרת: "לעולם ישליש אדם כספו.." יחלק אותו ל3!!!, או בעצם יפזר סיכונים חלק כאן חלק שם וחלק במסלול אחר. אחד יפול? ישאר לי 2 שליש אחרים לחיות מהם. לא משנה כמה ההצעה קוסמת ומדהימה, אל תשים את כל הכסף שלך שם.
6. מריכוז של כל סיפורי העקיצות עד היום במגזר, ובייחוד הגדולים בניהם יש דברים שחוזרים על עצמם כחוט השני:
תמיד העוקצים תורמים ומחצינים את התרומות העצומות שלהם לעמותות, לכוייליים, וחסויות על כנסים גדולים
תמיד העוקצים מספרים על שליחות שיש להם לעזור למגזר החרדי
תמיד העוקצים ידברו איתך על הסייעתא דשמיא העצומה שיש להם בעסקים
תמיד הם יגידו לך שאתה ואתה מקבל את ההצעה המדהימה הזו ושזה ישאר בינינו (אחרת תפגוש מישהו חכם והוא יציל אותך מציפורניו של הנוכל....)
תמיד יהיה להם פרוספקטים מרהיבים ומשרד רחב ידיים ומרהיב (כי הם הצליחו להפיל לפניך לא מעט)
ותמיד אבל תמיד כשתבקש מהם הוכחות למה שהם מציגים לך, הם יעלבו יתכופפו לכיוון האוזן שלך וישאלו: "מה??? אתה לא סומך עלי? אני לא מבין, אתה לא רוצה להרוויח כמו X?"
תתפללו על כל החברים שלכם שיגיעו לשבת הקרובה נקיים מנכסיהם בגלל נוכל שהפעיל איתו עוד נוכלים ודאג בשיטתיות מחליאה לגזול את כספם של התמימים שהוא פיתה באומנות רבה
ותתפללו שהקב"ה יפתח לכם את העיניים וקורבנם לא יהיה קורבן שווא.
ובכל פעם שמישהו מציע לכם להיכנס להשקעה כלשהי, קחו את ההצעה ולכו לאיש מקצוע. גם אם יעלה לכם כמה מאות ש"ח ההתייעצות, זה יעלה לכם פחות מהאובדן המלא של סכום ההשקעה.
היועץ מעולם לא השקיע בחברה האחרונה, והוא לא דבר עליה, וכל מי שעושה הקשר שכזה, עוזה אותה על דעתו בלבד.
כל האמור לעיל נכתב על מנת לעורר את לב השומעים ואת עיני הקוראים ולשומעים יינעם
הכותב הינו יועץ עסקי שמפרסם מידי פעם מאמרים על מנת לקדם את עצמו אבל הפעם הוא כתב מדם ליבו תוך תפילה חרישית שהמאמר יגיע לכמה שיותר אנשים שיינצלו בזכותו לפני העקיצה הבאה.
שמו של הכותב: מיכה שולם.
ושוב חוזרת המנגינה (אין לי מושג איך הולך השיר, אבל זה מתנגן לי ברקע)
הטלפונים מתחילים לרוץ, המייל מתחילים להראות סימנים של רטט מהיר מידי.
עוד אברך על הקו, עוד בחורה בוכה. עוד יהודי מהדרום מספר את הסיפור של הכסף שהיה ואיננו עוד, על כמה הוא חיפש דווקא מקום חרדי ומהודר שעובד רק על פי ההלכה.
והלב מתפקע. המוח מסרב להאמין למספרים.
מנסה לחשוב, להתייעץ עם עורכי דין. מעביר את כל הסיפורים שפגשתי (ואתם לא מבינים ומשערים מה פגשתי) ומנסה לדלות משהו שאולי יעזור. שולח לההוא הודעה, מקליט לשני מסר. פותח חמ"ל של מיילים הודעות שיחות והקלטות ומגלה שאני כבר שעתיים יושב ברכב בחניון התת קרקעי מתחת למשרד, לא רוצה לכתוב תוך כדי נהיגה, אבל מנסה להבין איך שוב אותה מנגינה מתנגנת בצווחות מחרישות אוזניים. אף כלי לא מכוון לשני, נדמה שהמנצח לא הגיע והקהל שואג קריאות בוז.
עוד פעם מתפוצצת פרשיית עוקץ במגזר החרדי.
אני לא אכתוב שמות, ואני לא מתכוון לעשות את זה.
אבל את הסכומים אני אכתוב. כי אני מתפלל נואשות שאולי הפעם נלמד מזה דבר או שניים.
מעל מאתיים מיליון ש"ח. ובמספרים: 200,000,000 ש"ח. ריבונו של עולם!! מ-א-ת-י-י-ם-----מ-י-ל-י-ו-ן----ש-"-ח------- התאדו, נעלמו, נעקצו. הלכו.
ועכשיו יתחיל הריטואל הקבוע, איפה היו הרבנים, למה העתונים נתנו במה פרסומית, למה בתי הדין אפשרו
או שמא נאמר הפעם: למה כולם אשמים, חוץ מאיתנו, אנחנו עצמינו...
אולי פעם אחת תיישירו מבט לעצמכם, כן, אתם שחולמים לעשות כסף, להרוויח מספיק בשביל שהבנק לא יתקשר "עד שעת הסגירה של הסניף תפקיד, אחרת אצטרך להחזיר את הצ'ק..." להרוויח מספיק שנוכל לחתן את הילדים לא בכבוד, לא בניקור עיניים כמו משפחת הורביץ, רק לחתן. לחתן ולהישאר בחיים בלי לחטוף התקף לב מההוצאות.
אולי תעצרו רגע לחשוב, כן אתם. אתם שרוצים לצאת מהבוץ והמצב הכספי הדחוק וקוראים איזושהי מודעה, או מקבלים רסיס מידע מהחבר, מהשכן, צופים בסטאטוס ערוך ומהוקצע, מהקרוב משפחה שדרך האדים העולים מעל כוס הקפה בכויילל מספר בחצי חיוך שהוא כבר "בחוץ". הוא כבר "מסודר". ואז מתחיל מסע הלחצים. תגלה לי! אני חייב גם! אבל כידוע "אין הברכה שרויה אלא בדבר סמוי מן העין" ואנחנו במגזר החרדי רגילים להעלים כל דבר שהוא לא "הדבר הרגיל" (בכל תחום, אגב...) ואחרי ניג'וז חוזר ונשנה, הסוד מועבר תוך שבועה לחיסיון מלא: "הציעו לי השקעה. משהו פצצה, בתוך שנתיים אני קונה 2 דירות ומחזיק חצי כויילל, אפס סיכון". והבחור שלנו מתחיל להזיע בכפות הידיים. המשכנתא לוחצת, המכשיר הכשר בכיס רוטט ועל הצג הבנק עם שיחת האימיים הקרובה... והוא מחליט להצטרף. בחיסיון מלא. ברור. "אין הברכה שרוייה וגו'..."
אז חברים. את המנגינה הזו חייבים להפסיק.
יש כללים מאוד ברורים איפה להשקיע ואיפה לא. יש תמרורים שצריכים להעלות לכם אזעקות עולות ויורדות חזקות ומפחידות יותר מאזעקות צבע אדום בשיא המתקפה של החמאס על ישראל בשמחת תורה, כשכולנו ברחנו לחדר מדרגות עם פיג'מות ורעדנו שעות ארוכות מפני הסכנה.
נוכלים לא מתים, הם מתחלפים.
הנעקצים כן מתים. אבל יש מלא פוטנציאליים אחרים, ואליהם אני מתחנן בטור זה.
1. אין שום השקעה שהיא ללא סיכון. אני חוזר. אין. שום. השקעה. שהיא. ללא. סיכון.
2. לא כל אחד מתאים לכל השקעה. יש השקעות שדורשות סבלנות, יש השקעות שדורשות הבנה ופיקוח ואף מעורבות, תבדקו התאמה!
3. אף חברת סטארטאפ לא פונה לאברכים לגיוס 100,000 ש"ח. אף אחת. אה. ומעל 95% מהחברות האלה, מתות ומוחקות את כל ההשקעות שלהן. לתשומת לבכם!
4. אל תחתמו לעולם על ההצעה במעמד ההצעה. הציעו לכם משהו ש"חבל על הזמן"? קחו את הניירת, ותתייעצו עם מישהו מקצועי. יועץ עסקי, בעל סטארטאפ בהווה או בעבר, איש עסקים וותיק ומנוסה, לא עם החברותא שלכם ולא עם המו"צ שמבין בריבית. לא. עם מישהו שמבין את הסיכון ואת ההתאמה לכם.
5. אל תשקיעו את המעט שיש לכם. לעולם. הגמרא אומרת: "לעולם ישליש אדם כספו.." יחלק אותו ל3!!!, או בעצם יפזר סיכונים חלק כאן חלק שם וחלק במסלול אחר. אחד יפול? ישאר לי 2 שליש אחרים לחיות מהם. לא משנה כמה ההצעה קוסמת ומדהימה, אל תשים את כל הכסף שלך שם.
6. מריכוז של כל סיפורי העקיצות עד היום במגזר, ובייחוד הגדולים בניהם יש דברים שחוזרים על עצמם כחוט השני:
תמיד העוקצים תורמים ומחצינים את התרומות העצומות שלהם לעמותות, לכוייליים, וחסויות על כנסים גדולים
תמיד העוקצים מספרים על שליחות שיש להם לעזור למגזר החרדי
תמיד העוקצים ידברו איתך על הסייעתא דשמיא העצומה שיש להם בעסקים
תמיד הם יגידו לך שאתה ואתה מקבל את ההצעה המדהימה הזו ושזה ישאר בינינו (אחרת תפגוש מישהו חכם והוא יציל אותך מציפורניו של הנוכל....)
תמיד יהיה להם פרוספקטים מרהיבים ומשרד רחב ידיים ומרהיב (כי הם הצליחו להפיל לפניך לא מעט)
ותמיד אבל תמיד כשתבקש מהם הוכחות למה שהם מציגים לך, הם יעלבו יתכופפו לכיוון האוזן שלך וישאלו: "מה??? אתה לא סומך עלי? אני לא מבין, אתה לא רוצה להרוויח כמו X?"
תתפללו על כל החברים שלכם שיגיעו לשבת הקרובה נקיים מנכסיהם בגלל נוכל שהפעיל איתו עוד נוכלים ודאג בשיטתיות מחליאה לגזול את כספם של התמימים שהוא פיתה באומנות רבה
ותתפללו שהקב"ה יפתח לכם את העיניים וקורבנם לא יהיה קורבן שווא.
ובכל פעם שמישהו מציע לכם להיכנס להשקעה כלשהי, קחו את ההצעה ולכו לאיש מקצוע. גם אם יעלה לכם כמה מאות ש"ח ההתייעצות, זה יעלה לכם פחות מהאובדן המלא של סכום ההשקעה.
היועץ מעולם לא השקיע בחברה האחרונה, והוא לא דבר עליה, וכל מי שעושה הקשר שכזה, עוזה אותה על דעתו בלבד.
כל האמור לעיל נכתב על מנת לעורר את לב השומעים ואת עיני הקוראים ולשומעים יינעם
הכותב הינו יועץ עסקי שמפרסם מידי פעם מאמרים על מנת לקדם את עצמו אבל הפעם הוא כתב מדם ליבו תוך תפילה חרישית שהמאמר יגיע לכמה שיותר אנשים שיינצלו בזכותו לפני העקיצה הבאה.
שמו של הכותב: מיכה שולם.
