רגע לפני שהמדינה משתלטת על הכותל המערבי ועושה שם ככל העולה על רוחה - - -

יום אחד החלטתי לנסוע לכותל.
ירדתי מהאוטובוס רחוק, פשוט העסקנים לא הצליחו לקבל אישור להביא את האוטבוס קרוב. מה-זה קינאתי בכל המקורבים למכובדים שמקבלים אישור להגיע עם הרכבים ממש עד הכותל. והם עוד חוסמים את הכביש, קוראים לזה "כביש בומבה".

אני איש פשוט בלי קשרים, אז כמו כל העמ'ך הלכתי על שני גשרוני מתכת מאולתרים, כמעט נפלתי במדרגות העקומות, אבל ב"ה עברתי בשלום.
בשער היה רמקול בווליום משוגע שביקש ממני לתרום לאחזקת הקרן למען הכותל, ועד שהתחמקתי ממנו היה מולי עוד רמקול מפלצתי עם קשיש שיילל וילל שאתרום למען עניי ירושלים ומעלות תרשיחא, וכל השמות יוזכרו בקברו של הגר"ח זצ"ל.
מישהו סיפר לי שמנכ"ל הקרן גר במעלות תרשיחא, זה מסביר הרבה אני חושב.

מייד אחרי השער המסתובב חדרו לאפי הריחות הערבים של קוגל ירושלמי, וצעדתי מעדנות לאוהל הכנסת אורחים ע"ש זלטה וחונא.
בכניסה לאוהל דחפו אותי בחורים אז דחפתי חזרה, אבל הם התעקשו וככה התייבשתי בתור. צמא צמא ורעב רעב. בסוף הצלחתי קצת לקצר את התור, מבטיח שרק באמצעים כשרים, והגעתי בעקשנות לראשו. שם קיבלתי צלחת מהבילה וכוס קולה חמה מוגזת "לעילוי נשמת חנא ממז'יבוז' ולהצלחת התורמים". זקן אחד נענע לי בראשו, המום מכך שעקפתי אותו בלי בושה. לא אמרתי לו כלום, פשוט הייתי צמא ממש.

קיצער, לא כ"כ מצאתי איפה לשבת, התיישבתי על איזו אבן גדולה בצד.
אחרי ה'ביס' הראשון ביקשו ממני לקום כדי שנכה אחד עם כיסא גלגלים יוכל לעבור. קמתי באי חשק, ולא הבנתי איך הוא בכלל הגיע לפה. שאלתי אותו, והוא אמר שבאמת ממש קשה להגיע עד הכותל, אבל הוא מגיע הכי קרוב שהוא יכול.
"כל אחד עושה פה מה שהוא רוצה", מלמל הנכה.

אחרי שאכלתי רציתי גם לאכול פיצה, הריח היה ממש חזק והתגריתי. מישהו שאל את המוכרים אם אין בעיה של זלזול לאכול פיצה בכניסה לכותל, אבל הם הצביעו על התמונה של באבא מאלי זצ"ל, ואמרו שהם הנכדים שלו והוא כתב להם בצוואה שהם צריכים למכור דווקא כאן פיצה. שיהיה.

חיפשתי את השירותים.
יש את השירותים למטה של אגודת קיר הנצח, אבל שם תמיד מלוכלך, אז עליתי במדרגות הלולייניות לשירותים של אוהל ר' מוישל'ה. שם תמיד יש נייר. אבל הדלת הייתה נעולה, אז הלכתי קצת יותר רחוק לשירותים של עמותת אתרא קדושתא.

בדרך חשבתי לעצמי שבאמת מעניין איך מסתדרים פה זקנים ומבוגרים שאין להם כוח לעלות מדרגות.

PikiWiki_Israel_71483_the_western_wall.jpg


נכנסתי למערת הכותל והתפללתי, היה קצת קשה למצוא פינה נוחה, כי המאוררים מועטים ומכוונים רק לקיר האחורי. שם כל הכיסאות היו תפוסים.

מצאתי כיסא קרוב, התיישבתי עם ספר תהילים, וחטפתי מכה לא נורמלית. הסתכלתי וראיתי שחטפתי אותה מקופת צדקה ענקית שבולטת מהקיר, כתוב עליה: "קופת אוהל חנא וזלטה". למה אף אחד לא עושה פה סדר?

כל הזמן שהתפללתי דחפו אותי אנשים, והיה לי ממש צפוף ומחניק. באמצע התפילה נדלקו פתאום רמקולים ענקיים בתוך המערה, וכל המתפללים שרק רצו להתפלל שמעו יום שידורים מיוחד עם מנדל טוקר בדמעות בצל וגדי מימרן בדמעות עלי אקספרס שבוכים, וביקשו מכל המתפללים לתרום כסף.

באמצע השידור שמענו צעקות ברמקולים "הצלה! הצלה! הצלה לעזרת נשים! תנו להם לעבור!", ואז שוב פעם גדי בכה ברמקולים. אוף! למה יש פה כאלו הפרעות? רק רציתי לבוא ולהתפלל.

אגב, שמעתי שהמדינה רוצה להשתלט על כך המתחם של הכותל ולמחוק ממנו את כל הפחונים והחזקות למיניהם. אולי משהו פה יהיה אחרת, מי יודע. כרגע אני נגד. שלא ייגעו לנו במקום הקדוש הזה, ככה בדיוק כמו שהוא היה עשרות שנים - ככה צריך להישאר.

תכל'ס בינתיים השמש שקעה, אז החלטתי לחזור.
חזרתי לאוטובוס, הלכנו בשביל העקום שחלק ממנו מרוצף וחלק לא, אין שום מעקה ושום דבר, והתאורה חלשה ממש. למרות שאני איש צעיר החלקתי על משהו ונאחזתי בכוח במישהו לפני.

בושות!!!
זה היה הזקן שעקפתי בתור יותר מוקדם כדי לקבל קוגל.
על המחבר
Natan Galant
מצב
הנושא נעול.

תגובות

מזל שזה פה בתגובות למאמר
אם זה היה באשכול הוא היה ננעל או נמחק

לגופו של עניין
יש פה מידי הרבה שחור לבן
האם ההדלקה יכולה להיראות כמו שנה שעברה
רוב הקנאים מודים שלא
האם היא חייבת את המגבלות של השנה
רובינו חושבים שלא
זה ברור שהמעמד ישתנה מהותית
זה ברור שהיו אפשרויות אחרות
וזה ברור שלמדינה יש מטרה עיקרית להסיר ממנה אחריות
מטרה משמי שלא יהיה Xטריטוריה בשום מקום בארץ
 
זה הקושיא למה הם גורמים לזה ולמה אנשים תמימים צריכים לסבול מהמשטרה שהיא גוף מושחת וידוע באלימות בכמויות גבוהות?
אתם מגיעים עם שקים מלאים בכלי פריצה ומתפלאים למה המשטרה נוהגת כלפיכם באלימות? בקושי מצחיק.
 
אתם מגיעים עם שקים מלאים בכלי פריצה ומתפלאים למה המשטרה נוהגת כלפיכם באלימות? בקושי מצחיק.

כאילו שאנחנו חיים באוסטרליה.
תיעודים אלימים של עבריינים במדים יש בלי סוף, לא רק נגד מי שמתנהג באלימות.
עיין ערך יענקי רוזנברג/יוסל' פליישמן/חיים מזרחי ועוד ועוד.

חבל שאתה מגלה הבנה לאלימות החייתית של השוטרים,
ולא ליהודים חרדים שפועלים על פי רבותיהם
שכואב להם מערב השירה (בטח הרבה קדושה לא תהיה שם) שמתוכנן בציון הקדוש במוצאי ל"ג בעומר.
 
אתם מגיעים עם שקים מלאים בכלי פריצה ומתפלאים למה המשטרה נוהגת כלפיכם באלימות? בקושי מצחיק.

מי זה אתם
אני לא עשיתי שום דבר
אבל צריך לדעת איך לא נותנים דלק ותירוצים איך לזעם את הסביבה
ואני אומר מנסיון המשטרה יודעת טוב לתדלק את הזירה..
ואגב לפעמים צריך כמה קנאים תשאלו את תושבי רמה ד' (שששששש רק בשקט כי בגלוי לא יגידו לכם)
 
בלת״ק
אין לי זמן
ולא ניסיון בתחום
רק ערכתי קצת בשלוף
סליחה על חוסר הסדר


יום אחד החלטתי לנסוע לכותל.
החנתי את האוטו רחוק, פשוט המאכערים לא הצליחו לסדר לי אישור להביא את האוטו עד הכותל ואפי׳ לא חניה בתוך הרובע. מה-זה קינאתי בכל המקורבים למכובדים שמקבלים אישור להגיע עם הרכבים ממש עד הכותל. והם עוד חוסמים את הכביש, קוראים לזה "כביש בומבה".

אני איש פשוט בלי קשרים, אז כמו כל העמ'ך הגעתי עד המחסום בכיכר צה״ל שם ישבו שוטר ושוטרת ולעסו סנדביצ׳ים מאחורי הגדר כפי שאמרתי אני לא חבר של בןדוד של חבר כנסת וגם לא נהג של עוזר של עיתונאי חשוב אז פניתי ונעמדתי בתור לחניון קרתא אחרי עשר דק׳ מצאתי חניה בקומה 3 יצאתי מהרכב מיוזע פילסתי דרך בין קבוצה של תיירים מקוריאה והצלחתי להשתחל למעלית לחצתי על עיסת המסטיק שעל הכפתור לרדת עליתי וירדתי כמו כולם הסתכלתי בהנאה מתוך המעלית על דבוקת האנשים שהביטו בי בקנאה בכל קומה בה נפתחו המעלית וב״ה הגעתי ליעד
כלומר לחלק הראשון ליציאה לרח׳ אגרון שם הגיע אחרי רבע שעה אוטובוס עמוס ללא מזגן אם נהג ערבי זועם שכמובן סירב לפתוח את הדלתות
לאחר דין ודברים שכלל איומים וגידופים בשלל שפות בין הפקח המהולל לנהג האדיב נפתחו הדלתות ושני סדרנים נעמדו משני צידי הדלת ׳לעזור׳ לאנשים לעלות
לא נלעה אותכם בדרך בפקקים ובמצב רוח של הנוסעים
אבל בסופו של דבר הגענו לשער האשפות ולפתע נפתחו הדלתות
כולם לרדת צעק הנהג דחנה אחרונה
מסתבר שהגיע ח״כ חשוב מאוד לביקור עם פמליה ואין כניסת אוטובוסים לאזרחים פשוטים מטעמי אבטחה (אצל החרדים קוראים לזה ׳מאצעב׳ אבל זה חילונים זה ודאי זה רק עניין טכני טהור).
בסמוך לשער עמדו במעגל ענק עשרות בני נוער ושוררו את השיר המיטולוגי ירושלים של זהב במלוא גרונם ובדביקות עילאית אין כמו בנות הנוער שלנו,
מישהו סיפר לי שהקרן למורשת הכותל מקבלת בקשיש על כל סיורבכותל זה מסביר הרבה אני חושב.

מייד אחרי השער המסתובב חדרו לאפי הריחות הערבים של סנדביץ׳ עסיסי שהציץ אלי מתוך ערימה ענקית במרכז הרחבה, וצעדתי מעדנות להשביע את רוחי, ׳רכוש צה״ל׳ צעק בחורצ׳יק צעיר לבוש בירוק דהוי, לך תתגייס!!
עזבתי בבושת פנים
בכניסה לשירותים דחפו אותי בחורים אז דחפתי חזרה, אבל הם התעקשו וככה התייבשתי בתור. בסוף הצלחתי קצת לקצר את התור, מבטיח שרק באמצעים כשרים, והגעתי בעקשנות לראשו. אין על הסבלנות של הישראלים,
והקוריאנים והתאילנדים, והכמרים, והרוכלים הערבים, וכל תיירי או״מך ישראל


בדרך חשבתי לעצמי שבאמת מעניין איך מסתדרים פה זקנים ומבוגרים שאין להם כוח לעלות ברגל מתחנת האוטובוס שעל יד שער האשפות בחום הצהרים
נכנסתי לרחבת הכותל והתפללתי, היה קצת קשה למצוא פינה נוחה, כי ליד כל בימה עמדו כמה היפים עם גלימות מוזרות ושופרות ארוכים תלויים להם על הכתף וצעקו במלא גרונם לכמה זקנים שעמדו על ידם אם כיפות מנייר ופלאשים של סלפי, ׳הבאנו שלום עליכם..׳
הערתי על העניין לאחד הסדרנים (הוא היה נראה קצת יותר ממוקד מהאחרים) שהסתובב במקום ו׳סידר׳ אנשים ׳ הם מטעם הקרן׳... הוא אמר לי, זה מאושר,
טוב שיש סדר חשבתי לעצמי
מצאתי כיסא קרוב, התיישבתי עם ספר תהילים, כנראה שנמנמתי מעייפות הדרך כי הקפיצה שקפצתי פתאום הרגישה כמו מתוך חלום ׳דגל שק׳ ׳עמוד נח׳ הרעיד לי את האוזנים, התחלתי לרוץ הייתי בטוח שזה פיגוע,
אלא שמיד נעצרתי במחסום משטרתי ׳ יש כאן השבעה׳ ׳אם תנ״ך׳ קראה לעברי החיילת במחסום אי אפשר לעבור כאן אזור סטרילי
מה רע בכיכר המדינה שאלתי את עצמי, למה הם נדחפים לאוזני המתפללים

ניסתי להיכנס למערה אולי שם יהיה קצת יותר שקט אך ילדון עם וסט זורח עצר אותי בפתח
יש תפוסת קהל אין כניסה קצין הבטיחות החדש הגביל ל150 איש ׳ונשמרתם׳ ׳פיקוח נפש׳ ׳חב לאחריני׳ ׳בין אדם וחבירו׳
מהצד אני רואה חבורה של כ15 מגודלי שיער נכנסים שאלתי מה האפליה
ה׳סדרן׳ הסתכל עלי בבוז אתה לא יודע? זה מסי! השחקן מס׳ 1!

א קיצער לא היה סיכוי להיכנס ונעמדתי כמו כולם בשמש,
כל הזמן שהתפללתי דחפו אותי אנשים, והיה לי ממש צפוף ומחניק. כשברקע דלקו באוזני רמקולים בווליום מוגבר ששוררו את שירי ארץ ישראל על חורבות בית המקדש לכבוד הרמטכ״ל ירום הודו וכל המתפללים שרק רצו להתפלל שמעו נאומים מיוחדים וחוצבי להבות על חשיבות האחדות בעם והשירות המשותף בצבא העם של מיטב בנינו ובנותינו בלי אפליות

באמצע הנאום שמענו צעקות ברמקולים "הצלה! הצלה! הצלה לעזרת נשים! תנו להם לעבור!", מסתבר שנתפסה אשה קשת יום שהעיזה לבקש נדבה מאחד המתפללים ולהפר את כללי המקום. היא לא רצתה ללכת למגרש הרוסים אז כמה שוטרים אדיבים ׳עזרו לה׳ עד זוב דם
אוף! למה יש פה כאלו הפרעות? רק רציתי לבוא ולהתפלל.

אגב, שמעתי שהעדה החרדית רוצה להשתלט על כל המתחם של הכותל ולהרוס את בנייני הענק ומשרדי המנכ״לים סמנכ״לים עוזרים יועצים נהגים לחשנים מלחכים ארחים פרחים ושאר מרעין בישין שמוסיפים מידי עשור בניין ענק נוסף על חשבון רחבת התפילה, זה כבר מתחיל להזכיר את שכונת המוגרבים שהיתה כאן פעם
אבל ככה זה במדינה העוצמתית שלנו הממשלה אוהבת פרויקטים חזקים להרוס שכונה כי צריך רחבה, אח״כ בונים בניינים כי מנהל תוכנית ההריסה צריך מקום לשתות קפה, וגם בניין להרוס עוד עשרים שנה - פרנסה ליהודי (זוכרים את פרויקט יבוש החולה, ואת פרויקט שיקום החולה)
אולי משהו פה יהיה אחרת, מי יודע. כרגע אני נגד. שלא ייגעו לנו במקום הקדוש הזה, ככה בדיוק כמו שהוא מצטמצם והולך עם הרמקולים מההשבעה, וחלוקת סנדביצ׳ים לחיילות, כמרים מצטלבים, ותיירים מצטלמים ככה צריך להישאר.

תכל'ס בינתיים השמש שקעה, אז החלטתי לחזור.
חזרתי לאוטובוס, הלכנו בשביל העקום שחלק ממנו גשרון עץ וחלק מרוצף באבנים מחליקות , אין שום תכנון והמרחק רב, והתאורה חלשה ממש. למרות שאני איש צעיר החלקתי על משהו ונאחזתי בכוח במישהו לפני.

בושות!!!
 
בלת״ק
אין לי זמן
ולא ניסיון בתחום
רק ערכתי קצת בשלוף
סליחה על חוסר הסדר


יום אחד החלטתי לנסוע לכותל.
החנתי את האוטו רחוק, פשוט המאכערים לא הצליחו לסדר לי אישור להביא את האוטו עד הכותל ואפי׳ לא חניה בתוך הרובע. מה-זה קינאתי בכל המקורבים למכובדים שמקבלים אישור להגיע עם הרכבים ממש עד הכותל. והם עוד חוסמים את הכביש, קוראים לזה "כביש בומבה".

אני איש פשוט בלי קשרים, אז כמו כל העמ'ך הגעתי עד המחסום בכיכר צה״ל שם ישבו שוטר ושוטרת ולעסו סנדביצ׳ים מאחורי הגדר כפי שאמרתי אני לא חבר של בןדוד של חבר כנסת וגם לא נהג של עוזר של עיתונאי חשוב אז פניתי ונעמדתי בתור לחניון קרתא אחרי עשר דק׳ מצאתי חניה בקומה 3 יצאתי מהרכב מיוזע פילסתי דרך בין קבוצה של תיירים מקוריאה והצלחתי להשתחל למעלית לחצתי על עיסת המסטיק שעל הכפתור לרדת עליתי וירדתי כמו כולם הסתכלתי בהנאה מתוך המעלית על דבוקת האנשים שהביטו בי בקנאה בכל קומה בה נפתחו המעלית וב״ה הגעתי ליעד
כלומר לחלק הראשון ליציאה לרח׳ אגרון שם הגיע אחרי רבע שעה אוטובוס עמוס ללא מזגן אם נהג ערבי זועם שכמובן סירב לפתוח את הדלתות
לאחר דין ודברים שכלל איומים וגידופים בשלל שפות בין הפקח המהולל לנהג האדיב נפתחו הדלתות ושני סדרנים נעמדו משני צידי הדלת ׳לעזור׳ לאנשים לעלות
לא נלעה אותכם בדרך בפקקים ובמצב רוח של הנוסעים
אבל בסופו של דבר הגענו לשער האשפות ולפתע נפתחו הדלתות
כולם לרדת צעק הנהג דחנה אחרונה
מסתבר שהגיע ח״כ חשוב מאוד לביקור עם פמליה ואין כניסת אוטובוסים לאזרחים פשוטים מטעמי אבטחה (אצל החרדים קוראים לזה ׳מאצעב׳ אבל זה חילונים זה ודאי זה רק עניין טכני טהור).
בסמוך לשער עמדו במעגל ענק עשרות בני נוער ושוררו את השיר המיטולוגי ירושלים של זהב במלוא גרונם ובדביקות עילאית אין כמו בנות הנוער שלנו,
מישהו סיפר לי שהקרן למורשת הכותל מקבלת בקשיש על כל סיורבכותל זה מסביר הרבה אני חושב.

מייד אחרי השער המסתובב חדרו לאפי הריחות הערבים של סנדביץ׳ עסיסי שהציץ אלי מתוך ערימה ענקית במרכז הרחבה, וצעדתי מעדנות להשביע את רוחי, ׳רכוש צה״ל׳ צעק בחורצ׳יק צעיר לבוש בירוק דהוי, לך תתגייס!!
עזבתי בבושת פנים
בכניסה לשירותים דחפו אותי בחורים אז דחפתי חזרה, אבל הם התעקשו וככה התייבשתי בתור. בסוף הצלחתי קצת לקצר את התור, מבטיח שרק באמצעים כשרים, והגעתי בעקשנות לראשו. אין על הסבלנות של הישראלים,
והקוריאנים והתאילנדים, והכמרים, והרוכלים הערבים, וכל תיירי או״מך ישראל


בדרך חשבתי לעצמי שבאמת מעניין איך מסתדרים פה זקנים ומבוגרים שאין להם כוח לעלות ברגל מתחנת האוטובוס שעל יד שער האשפות בחום הצהרים
נכנסתי לרחבת הכותל והתפללתי, היה קצת קשה למצוא פינה נוחה, כי ליד כל בימה עמדו כמה היפים עם גלימות מוזרות ושופרות ארוכים תלויים להם על הכתף וצעקו במלא גרונם לכמה זקנים שעמדו על ידם אם כיפות מנייר ופלאשים של סלפי, ׳הבאנו שלום עליכם..׳
הערתי על העניין לאחד הסדרנים (הוא היה נראה קצת יותר ממוקד מהאחרים) שהסתובב במקום ו׳סידר׳ אנשים ׳ הם מטעם הקרן׳... הוא אמר לי, זה מאושר,
טוב שיש סדר חשבתי לעצמי
מצאתי כיסא קרוב, התיישבתי עם ספר תהילים, כנראה שנמנמתי מעייפות הדרך כי הקפיצה שקפצתי פתאום הרגישה כמו מתוך חלום ׳דגל שק׳ ׳עמוד נח׳ הרעיד לי את האוזנים, התחלתי לרוץ הייתי בטוח שזה פיגוע,
אלא שמיד נעצרתי במחסום משטרתי ׳ יש כאן השבעה׳ ׳אם תנ״ך׳ קראה לעברי החיילת במחסום אי אפשר לעבור כאן אזור סטרילי
מה רע בכיכר המדינה שאלתי את עצמי, למה הם נדחפים לאוזני המתפללים

ניסתי להיכנס למערה אולי שם יהיה קצת יותר שקט אך ילדון עם וסט זורח עצר אותי בפתח
יש תפוסת קהל אין כניסה קצין הבטיחות החדש הגביל ל150 איש ׳ונשמרתם׳ ׳פיקוח נפש׳ ׳חב לאחריני׳ ׳בין אדם וחבירו׳
מהצד אני רואה חבורה של כ15 מגודלי שיער נכנסים שאלתי מה האפליה
ה׳סדרן׳ הסתכל עלי בבוז אתה לא יודע? זה מסי! השחקן מס׳ 1!

א קיצער לא היה סיכוי להיכנס ונעמדתי כמו כולם בשמש,
כל הזמן שהתפללתי דחפו אותי אנשים, והיה לי ממש צפוף ומחניק. כשברקע דלקו באוזני רמקולים בווליום מוגבר ששוררו את שירי ארץ ישראל על חורבות בית המקדש לכבוד הרמטכ״ל ירום הודו וכל המתפללים שרק רצו להתפלל שמעו נאומים מיוחדים וחוצבי להבות על חשיבות האחדות בעם והשירות המשותף בצבא העם של מיטב בנינו ובנותינו בלי אפליות

באמצע הנאום שמענו צעקות ברמקולים "הצלה! הצלה! הצלה לעזרת נשים! תנו להם לעבור!", מסתבר שנתפסה אשה קשת יום שהעיזה לבקש נדבה מאחד המתפללים ולהפר את כללי המקום. היא לא רצתה ללכת למגרש הרוסים אז כמה שוטרים אדיבים ׳עזרו לה׳ עד זוב דם
אוף! למה יש פה כאלו הפרעות? רק רציתי לבוא ולהתפלל.

אגב, שמעתי שהעדה החרדית רוצה להשתלט על כל המתחם של הכותל ולהרוס את בנייני הענק ומשרדי המנכ״לים סמנכ״לים עוזרים יועצים נהגים לחשנים מלחכים ארחים פרחים ושאר מרעין בישין שמוסיפים מידי עשור בניין ענק נוסף על חשבון רחבת התפילה, זה כבר מתחיל להזכיר את שכונת המוגרבים שהיתה כאן פעם
אבל ככה זה במדינה העוצמתית שלנו הממשלה אוהבת פרויקטים חזקים להרוס שכונה כי צריך רחבה, אח״כ בונים בניינים כי מנהל תוכנית ההריסה צריך מקום לשתות קפה, וגם בניין להרוס עוד עשרים שנה - פרנסה ליהודי (זוכרים את פרויקט יבוש החולה, ואת פרויקט שיקום החולה)
אולי משהו פה יהיה אחרת, מי יודע. כרגע אני נגד. שלא ייגעו לנו במקום הקדוש הזה, ככה בדיוק כמו שהוא מצטמצם והולך עם הרמקולים מההשבעה, וחלוקת סנדביצ׳ים לחיילות, כמרים מצטלבים, ותיירים מצטלמים ככה צריך להישאר.

תכל'ס בינתיים השמש שקעה, אז החלטתי לחזור.
חזרתי לאוטובוס, הלכנו בשביל העקום שחלק ממנו גשרון עץ וחלק מרוצף באבנים מחליקות , אין שום תכנון והמרחק רב, והתאורה חלשה ממש. למרות שאני איש צעיר החלקתי על משהו ונאחזתי בכוח במישהו לפני.

בושות!!!
זה בדיוק הפוך מהמציאות הקיימת.
לא הבנתי מה ניסית לשקף פה.
 
אני מצרף לך פה קישור משנת תשע"ט מהדלקת החסידות שלך "תולדות אברהם יצחק".
אותי שעשע העניין שבבמת התזמורת תלוי שלט ענק: "ע"פ הוראת קדשו... אין כניסה לכל סוגי הסמארטפונים מכל סוג שהם... בל יראה ובל ימצא" עכ"ל. וממש שם מעל השלט יושבים 2 גברים עם סמארטפונים...
 
בלת״ק
אין לי זמן
ולא ניסיון בתחום
רק ערכתי קצת בשלוף
סליחה על חוסר הסדר


יום אחד החלטתי לנסוע לכותל.
החנתי את האוטו רחוק, פשוט המאכערים לא הצליחו לסדר לי אישור להביא את האוטו עד הכותל ואפי׳ לא חניה בתוך הרובע. מה-זה קינאתי בכל המקורבים למכובדים שמקבלים אישור להגיע עם הרכבים ממש עד הכותל. והם עוד חוסמים את הכביש, קוראים לזה "כביש בומבה".

אני איש פשוט בלי קשרים, אז כמו כל העמ'ך הגעתי עד המחסום בכיכר צה״ל שם ישבו שוטר ושוטרת ולעסו סנדביצ׳ים מאחורי הגדר כפי שאמרתי אני לא חבר של בןדוד של חבר כנסת וגם לא נהג של עוזר של עיתונאי חשוב אז פניתי ונעמדתי בתור לחניון קרתא אחרי עשר דק׳ מצאתי חניה בקומה 3 יצאתי מהרכב מיוזע פילסתי דרך בין קבוצה של תיירים מקוריאה והצלחתי להשתחל למעלית לחצתי על עיסת המסטיק שעל הכפתור לרדת עליתי וירדתי כמו כולם הסתכלתי בהנאה מתוך המעלית על דבוקת האנשים שהביטו בי בקנאה בכל קומה בה נפתחו המעלית וב״ה הגעתי ליעד
כלומר לחלק הראשון ליציאה לרח׳ אגרון שם הגיע אחרי רבע שעה אוטובוס עמוס ללא מזגן אם נהג ערבי זועם שכמובן סירב לפתוח את הדלתות
לאחר דין ודברים שכלל איומים וגידופים בשלל שפות בין הפקח המהולל לנהג האדיב נפתחו הדלתות ושני סדרנים נעמדו משני צידי הדלת ׳לעזור׳ לאנשים לעלות
לא נלעה אותכם בדרך בפקקים ובמצב רוח של הנוסעים
אבל בסופו של דבר הגענו לשער האשפות ולפתע נפתחו הדלתות
כולם לרדת צעק הנהג דחנה אחרונה
מסתבר שהגיע ח״כ חשוב מאוד לביקור עם פמליה ואין כניסת אוטובוסים לאזרחים פשוטים מטעמי אבטחה (אצל החרדים קוראים לזה ׳מאצעב׳ אבל זה חילונים זה ודאי זה רק עניין טכני טהור).
בסמוך לשער עמדו במעגל ענק עשרות בני נוער ושוררו את השיר המיטולוגי ירושלים של זהב במלוא גרונם ובדביקות עילאית אין כמו בנות הנוער שלנו,
מישהו סיפר לי שהקרן למורשת הכותל מקבלת בקשיש על כל סיורבכותל זה מסביר הרבה אני חושב.

מייד אחרי השער המסתובב חדרו לאפי הריחות הערבים של סנדביץ׳ עסיסי שהציץ אלי מתוך ערימה ענקית במרכז הרחבה, וצעדתי מעדנות להשביע את רוחי, ׳רכוש צה״ל׳ צעק בחורצ׳יק צעיר לבוש בירוק דהוי, לך תתגייס!!
עזבתי בבושת פנים
בכניסה לשירותים דחפו אותי בחורים אז דחפתי חזרה, אבל הם התעקשו וככה התייבשתי בתור. בסוף הצלחתי קצת לקצר את התור, מבטיח שרק באמצעים כשרים, והגעתי בעקשנות לראשו. אין על הסבלנות של הישראלים,
והקוריאנים והתאילנדים, והכמרים, והרוכלים הערבים, וכל תיירי או״מך ישראל


בדרך חשבתי לעצמי שבאמת מעניין איך מסתדרים פה זקנים ומבוגרים שאין להם כוח לעלות ברגל מתחנת האוטובוס שעל יד שער האשפות בחום הצהרים
נכנסתי לרחבת הכותל והתפללתי, היה קצת קשה למצוא פינה נוחה, כי ליד כל בימה עמדו כמה היפים עם גלימות מוזרות ושופרות ארוכים תלויים להם על הכתף וצעקו במלא גרונם לכמה זקנים שעמדו על ידם אם כיפות מנייר ופלאשים של סלפי, ׳הבאנו שלום עליכם..׳
הערתי על העניין לאחד הסדרנים (הוא היה נראה קצת יותר ממוקד מהאחרים) שהסתובב במקום ו׳סידר׳ אנשים ׳ הם מטעם הקרן׳... הוא אמר לי, זה מאושר,
טוב שיש סדר חשבתי לעצמי
מצאתי כיסא קרוב, התיישבתי עם ספר תהילים, כנראה שנמנמתי מעייפות הדרך כי הקפיצה שקפצתי פתאום הרגישה כמו מתוך חלום ׳דגל שק׳ ׳עמוד נח׳ הרעיד לי את האוזנים, התחלתי לרוץ הייתי בטוח שזה פיגוע,
אלא שמיד נעצרתי במחסום משטרתי ׳ יש כאן השבעה׳ ׳אם תנ״ך׳ קראה לעברי החיילת במחסום אי אפשר לעבור כאן אזור סטרילי
מה רע בכיכר המדינה שאלתי את עצמי, למה הם נדחפים לאוזני המתפללים

ניסתי להיכנס למערה אולי שם יהיה קצת יותר שקט אך ילדון עם וסט זורח עצר אותי בפתח
יש תפוסת קהל אין כניסה קצין הבטיחות החדש הגביל ל150 איש ׳ונשמרתם׳ ׳פיקוח נפש׳ ׳חב לאחריני׳ ׳בין אדם וחבירו׳
מהצד אני רואה חבורה של כ15 מגודלי שיער נכנסים שאלתי מה האפליה
ה׳סדרן׳ הסתכל עלי בבוז אתה לא יודע? זה מסי! השחקן מס׳ 1!

א קיצער לא היה סיכוי להיכנס ונעמדתי כמו כולם בשמש,
כל הזמן שהתפללתי דחפו אותי אנשים, והיה לי ממש צפוף ומחניק. כשברקע דלקו באוזני רמקולים בווליום מוגבר ששוררו את שירי ארץ ישראל על חורבות בית המקדש לכבוד הרמטכ״ל ירום הודו וכל המתפללים שרק רצו להתפלל שמעו נאומים מיוחדים וחוצבי להבות על חשיבות האחדות בעם והשירות המשותף בצבא העם של מיטב בנינו ובנותינו בלי אפליות

באמצע הנאום שמענו צעקות ברמקולים "הצלה! הצלה! הצלה לעזרת נשים! תנו להם לעבור!", מסתבר שנתפסה אשה קשת יום שהעיזה לבקש נדבה מאחד המתפללים ולהפר את כללי המקום. היא לא רצתה ללכת למגרש הרוסים אז כמה שוטרים אדיבים ׳עזרו לה׳ עד זוב דם
אוף! למה יש פה כאלו הפרעות? רק רציתי לבוא ולהתפלל.

אגב, שמעתי שהעדה החרדית רוצה להשתלט על כל המתחם של הכותל ולהרוס את בנייני הענק ומשרדי המנכ״לים סמנכ״לים עוזרים יועצים נהגים לחשנים מלחכים ארחים פרחים ושאר מרעין בישין שמוסיפים מידי עשור בניין ענק נוסף על חשבון רחבת התפילה, זה כבר מתחיל להזכיר את שכונת המוגרבים שהיתה כאן פעם
אבל ככה זה במדינה העוצמתית שלנו הממשלה אוהבת פרויקטים חזקים להרוס שכונה כי צריך רחבה, אח״כ בונים בניינים כי מנהל תוכנית ההריסה צריך מקום לשתות קפה, וגם בניין להרוס עוד עשרים שנה - פרנסה ליהודי (זוכרים את פרויקט יבוש החולה, ואת פרויקט שיקום החולה)
אולי משהו פה יהיה אחרת, מי יודע. כרגע אני נגד. שלא ייגעו לנו במקום הקדוש הזה, ככה בדיוק כמו שהוא מצטמצם והולך עם הרמקולים מההשבעה, וחלוקת סנדביצ׳ים לחיילות, כמרים מצטלבים, ותיירים מצטלמים ככה צריך להישאר.

תכל'ס בינתיים השמש שקעה, אז החלטתי לחזור.
חזרתי לאוטובוס, הלכנו בשביל העקום שחלק ממנו גשרון עץ וחלק מרוצף באבנים מחליקות , אין שום תכנון והמרחק רב, והתאורה חלשה ממש. למרות שאני איש צעיר החלקתי על משהו ונאחזתי בכוח במישהו לפני.

בושות!!!
אלוף!!!!!
 
הבנו!!
הכותל אמור ליהות עם חניון לכל אזרח ולחילופין רכבת קלה שתחלוף על פני הקיר העתיק ותעצור כדי שנספיק לדחוף פתק+סלפי.
יהיה פינת מוצלת וממוזגת עם שירותי קפה (עריכה: בירה ומאפה) ומלצרים.

אתה יכול להמשיך עם החוש כתיבה את התיאור....
(לדעתי יש מצב שתקבל את זה בדרומי)
 
מי שרואה הפינוי שהיה אתמול בקבר עם מאות שוטרים
ואין חס על כבודו של ר' שמעון ועל כבוד ה' ועל כבוד בית ה'
אני לא יודע על מה הוא חס.
לא משנה בכלל הדיון אם מה שהיה עד היום היה טוב או לא
ככה מתנהגים רק לחרדים ורק בהם מותר לזלזל
ומותר להוציא אנשים כאחרון הפושעים.
תארו לכם אם זה היה להבדיל אלף אלפי הבדלות במסגד כל שהו איזה מחאה היה מכל העולם
וכל ראשי המדינות היו קוראים להרגעה
אבל דם החרדים הפקר
ואל תדמו בנפשכם להמילט לידי הציונים כי כאשר אבדתם אבדתם
הם לא חסים לא על מי שחושב שהם טובים ולא על מי שלהיפך....

ודרך אגב משהו מבין מה זה הנחש הזה שאין לו אפי' מצב לתת נשיקה לציון...
וכמה פרוצים ופרוצות ישבו באותו היכל הצדיק... אוי אבוי לנו כי חטאנו
 
אותי שעשע העניין שבבמת התזמורת תלוי שלט ענק: "ע"פ הוראת קדשו... אין כניסה לכל סוגי הסמארטפונים מכל סוג שהם... בל יראה ובל ימצא" עכ"ל. וממש שם מעל השלט יושבים 2 גברים עם סמארטפונים...
אהבתי.
אותי משעשע יותר, שהזמר הראשי שם למעלה משחק עם סמארטפון כמעט כל הזמן כשהוא מופיע בחתונות ואירועים....
 
בגדול אפשר לחלק את תגובת הציבור החרדי למה שקורה כיום במירון, ל- 2 אסכולות:
1 - הקב"ה רוצה שמירון ייראה אחרת ממה שהיה בשנים שעברו, נרכין את הראש ונקבל גזירתו באהבה
2 - הקב"ה רוצה שהכל ימשיך כמקדם, אלא שהסט"א מתגברת ומנסה לשנות, וצריכים להילחם בכל עוז
 
@Natan Galant
היום, כשכולנו רואים מה עשו מהציון, וחיפשו להרוס בכל דרך את ההילולא, את השמחה, את הנוחות, את הגעת ההמונים.
האם תוכל להודות שטעית? האם תוכל להודות שלתת למדינה לנהל ארוע חרדי שכזה זה טעות? האם תוכל להודות שאף שהיו חסרונות במירון, זה היה מקום שהתאים פי אלף לציבור החרדי, מאשר מה שקורה היום בכותל? האם תוכל להגיד 'סליחה'?
 
מענין אותי כמה אנשים שעולים למירון
יודעים מה החתם סופר אמר אחרי הרעדת אדמה שהייתה בגליל לפני 200 שנה???
(מרן החתם סופר זיע”א (דרשות חת”ס דף ש”צ תורת משה הספד דף נ”ט) בשעה שהספיד את הרוגי רעידת האדמה בצפת בשנת תקנ”ז. רבינו החתם סופר אמר אז: “אך לפי דברי אליהו זכור לטוב, שרעידת הארץ הוא מקנאת ירושלים, נראה לי כי צדיק הוא אלוקינו, וקנאת ירושלים עשתה זאת, כי שם שער השמים עיר שחוברה לה יחדיו שם הר המוריה עקידת יצחק, שם שכב יעקב וחלם לו סולם, שם הר בית ה’ ותל שכל פיות עליו פונים ולא זזה שכינה מכותל מערבי, והנה נשכחה לגמרי זה מקרוב מאה שנים שמו פניהם לצפת, כי שם קבר איש אלוקים הרשב”י במירון והאר”י בצפת, וכל העולים לארץ ישראל לא שמו פניהם אלא לצפת וטבריה, וירושלים נשכחה לגמרי והורד מכבודה, ובמקום שגם בזמן הזה מצוה לעלות לרגל לירושלים כמ”ש והוכיח בשאילת יעב”ץ חלק א’, לא שם איש על לב אלא לעלות לצפת להילולא דרשב”י, אשר כבר היה לי ויכוח בזה עם הגאון מהר”ז מרגליות זצ”ל היכן מצינו לעשות יום מועד ביום סילוק צדיק, הלא אמרו חז”ל (נדרים י”ב.) הרי עלי שלא לאכול בשר ביום שמת בו רבו, וז’ אדר הוא יום תענית, וכן ר”ח ניסן וי’ ניסן וכ”ו ניסן יום מיתת יהושע בן נון (שו”ע או”ח סי’ תק”פ), שקוראים לו בזוהר פרשת האזינו בשם ‘הילולא’, הוא על דרך דאמרו חז”ל במסכת מו”ק “קצף על עולמו ולקח ממנו נפשות ושמח בהם ככלה”, ועכ”פ לא ידעתי מה מקום להלולא ולעזוב את ירושלים, וצדיק עד החימה עזה בעו”ה, וצדיק ה’ המביט לארץ ותרעד אותיות עדר ירושלים הקודש”…)
 
נערך לאחרונה ב:
חיפשתי את השירותים.
חחחחח
זה המשפט ששמעתי היום הכי הרבה פעמים.........
אחרי מה שראינו היום אני חושב שלא צריך להוסיף כלום.
 
להסתובב היום בשכונות התרדיות ולראות את האושר של הציבור
ואת השמחה הפורצת בכל מקום על שחרור הר מירון
התחושה הטבעית והפשוטה בלי צקצוקי לשון
ולפני שפמפומי שטיפת המוח התקשורתית יקלקלו את החגיגה
זה רגע של אמת כנה
 
לאור הצלחת ההילולא ולרגל העובדה שחלק מהקיצונים לא פוקדים את הכותל, המשטרה שוקלת לווסת מעתה את העולים לכותל בחול המועד סוכות הבעל"ט כדי למנוע את הצפיפות המסוכנת ברחבת הכותל. במעמד ברכת הכהנים יועברו הכהנים דרך מסלול נחש וכל כהן יוכל לברך את הבאים למשך חצי דקה בלבד. הכהנים יאלצו להציג תעודת זהות המאשרת את כהונתם.
במשטרה מנסים כעת לאתר מגרש ריק ביער ירושלים המרוחק ממקורות מים ומשירותים ניידים, לכשיימצא נעדכן...
 
לאחר כמה ימים במירון.
יש הרבה מה לומר,
אבל מי שהיה שם ראה את האכזריות האלימות והברוטאליות של המשטרה,
את ההתעללות בהמוני הנוהים כ"צאן לטבח"
ומעל הכל את כוחה של "מסירות נפש" יחד עם כוחו של התנא האלוהי רשב"י
כשגם 8000 שוטרים, כמות עצומה של מאבטחים, מתחם מעצר בבני עקיבא (שאיכלס עשרות עצורים), והתארגנות של שנה.
התקפלו כולם מול כח הקדושה
"מסרת גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים ורשעים ביד צדיקים וטמאים ביד טהורים וזדים ביד עוסקי תורתיך ולך עשית שם גדול..."
 
וכולם שמו לב לסדר שמתנהל עשרות שנים בחצר הציון של "להשתלב בצד ימין דרך מעגל הרוקדים"
דווקא שם הייתה צפיפות נוראית ומספר אנשים שהתעלפו, מוטב היה אילו היו מקצים שטח נוסף לריקודים.
אין שום ספק שהחצר לא יכולה להכיל את כל רבבות היהודים העולים לציון, ואין חולק לכאו' שהגיע הזמן להקצות לזה שטח נוסף.
 
לאחר כמה ימים במירון.
יש הרבה מה לומר,
אבל מי שהיה שם ראה את האכזריות האלימות והברוטאליות של המשטרה,
את ההתעללות בהמוני הנוהים כ"צאן לטבח"
ומעל הכל את כוחה של "מסירות נפש" יחד עם כוחו של התנא האלוהי רשב"י
כשגם 8000 שוטרים, כמות עצומה של מאבטחים, מתחם מעצר בבני עקיבא (שאיכלס עשרות עצורים), והתארגנות של שנה.
התקפלו כולם מול כח הקדושה
"מסרת גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים ורשעים ביד צדיקים וטמאים ביד טהורים וזדים ביד עוסקי תורתיך ולך עשית שם גדול..."
דיברתי עם השוטרים וגם עם חלק מהמפקדים, רובם נאלצו ליישם פקודות שהונחתו עליהם מלמעלה ואין במשטרה מושג כזה 'לסרב'. האטימות האמיתית מגיעה מהדרג הבכיר יותר, והגיע הזמן שנפנים שדווקא בעלי התפקידים הבכיריםבמשטרה הם המושחתים והגרועים ביותר.
 
מצב
הנושא נעול.

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק טו

א מִזְמוֹר לְדָוִד יְהוָֹה מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ:ב הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ:ג לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ:ד נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס וְאֶת יִרְאֵי יְהוָה יְכַבֵּד נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר:ה כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל נָקִי לֹא לָקָח עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם:
נקרא  13  פעמים

אתגר AI

האנשה • 2

לוח מודעות

More from נתן גלנט

שתף את המאמר

למעלה