ב״ה


רישום בעפרון וגואש (כן כן… גואש!) מהתחלה עד הסוף.


בתור ילד שגדל וחונך בכפר חב״ד, י׳ שבט היה תמיד חג עבורנו.

בשנת ה׳תש״י נסתלק כ״ק אדמו״ר הריי״צ מליובאוויטש.
שנה אח״כ, בי׳ שבט ה׳תשי״א, קיבל עליו את הנשיאות חתנו, הרבי מליובאוויטש זי״ע.



היינו חוגגים את היום הזה בתלמוד תורה, לבושים בבגדי שבת, בהתוועדות חסידית.
חסידים זקנים, שנכחו בזמן שהרבי הסכים לקבל עליו את האדמו״רות, היו באים אלינו בזקנם הלבן, בסירטוק ובפנים של יום-טוב, ומשתפים אותנו, הדרדקים, בזכרונות וסיפורים מרוממי נפש, בדברי חסידות ועידוד להיות ילדים טובים יותר, וביקשו מאיתנו לחשוב איך כל אחד מאיתנו יכול להוסיף אור בעולמו של הקב״ה ולקבל החלטות טובות.

בהתוועדות היו גם מגישים כיבוד של ׳מזונות׳ ו׳משקה׳ (פתי-בר ומיץ ענבים), ומנגנים ניגונים חסידיים שהלחינו אדמו״רי חב״ד וחסידים גדולים בעלי נפש וחוש.
הטעם המתוק נשאר בי עד היום.

אחת התמונות המפורסמות מהתקופה של שנת תשי״א, היא התמונה אותה בחרתי לצייר.
ציור של הרבי.png


כל מי שהתנסה בציורים של הרבי ושל צדיקים בכלל, יודע כמה קשה לתפוס את המבט.
בגדי הקודש והרקע, יחסית פשוטים יותר לציור, וגם אם טעיתי… לא תמיד אפשר להבחין.
לעומת זאת, על המבט אין סליחה והוא דן את הציור לחיים או ח״ו כו׳.

הציור שאני משתף כאן הוא הנסיון השלישי.
נכשלתי בפעמיים הראשונות בהצלחה רבה, ובזכות הכשלונות האלו למדתי איפה טעיתי ותיקנתי בתוצאה שלפניכם.

אם גם אתם נכשלים בציור או ביצירה שלכם, זו מתנה ענקית, הזמנה עבורנו ללמוד, לגדול ולעבור לשלב הבא!

מקווה שתפיקו תועלת משיתוף התהליך. אם יש לכם שאלות אפשר לשאול בתגובות ואשמח להשיב, עד היכן שידיעתי מגעת.

-

מישהו שראה את הציור הזה, הזמין אצלי ציור של הרבי. אני מתחיל היום ואשתף אתכם בתהליך שלו כשייסתיים. (מחכה לראות כמה פעמים אכשל הפעם בדרך להצלחה)


בהצלחה ביצירות שלכם

שולם פייגין, מרצה לאיור במכללת פרוג.


1.jpg

2.jpg
3.jpg
4.jpg
5.jpg
6.jpg