בע"ה

כנס 'פסיק' לתקשורת חזותית – על ההשפעה של ההיסטוריה על העיצוב

לפני כחודש וחצי, פנה אליי המעצב נריה בן משה (אגב, יש לו אחלה פונטים. חפשו באתר שלו) אמר לי שהוא מרים כנס מעצבים חזותיים. יש מקום לכנס כזה (ומי לא זוכר את כנסי פרוג הגדולים, בבני ברק וירושלים?): זה ענף רווי בעסקים קטנים, חלקם ביתיים, וחלקם מחלקות של 2-4 מעצבים שנמצאים במשרד גדול עם אנשים ממקצועות שונים, ותמיד כיף לראות מה עושים אחרים, להכיר ולראות.

בכנס, ברוח הימים, בלטה נוכחות של חיילים מדובר צה"ל, ואפילו חייל אחד אמיתי (כלומר, כזה עם נשק), מעצבי פונטים (ליה ברץ, אלחנן בן אורי, אלרון בוקאי, אברהם קורנפלד, עודד עזר ואחרים), וסה"כ כ-200 מעצבים ומעצבות.


אז מה היה לנו?

התחלנו עם אריאלה דניאלי, שדיברה על חווית משתמש. היא נתנה כמה דוגמאות לחוויה שאפשר לשפר, כמו למשל – מה קורה עם המוצר שלי לא במלאי, איך לייצר דברים טובים ללקוחות נאמנים (חברי מועדון). לא כל הדוגמאות מתאימים לכל העסקים, אבל הרעיון הוא שחיבור טוב בין האונליין לאופליין ולמועדון לקוחות, וגם – לפגוש את הלקוח בעוד מקומות מלבד המקומות שבהם הוא מצפה למצוא אותנו.
1719427438776.png
חיבור בין המציאות לחנות באינטרנט: קופה מיוחדת (!) שמשמשת רק את מי שהתקין את אפליקציית נייק, בחנות בארה"ב. | מתוך המצגת של דניאלי.

כמה דברים שתפסו אותנו זה סניף דואר שיש בו אפשרות למדוד את הבגדים שהזמנו באינטרנט, ולהחזיר אותם אם זה לא טוב לנו; חברת תעופה (KLM) שעוזרת לנו לבחור את הבגדים ליעד הטיסה שלנו, לפי תחזית מזג האוויר עדכנית.
1719428131527.png

מנשא למזוודות שעוקב אחריך בשדה התעופה, מבית KLM. חמוד, לא? | מתוך המצגת של דניאלי


עוד דובר על מקום העסק כיועץ, ולא רק כמוכר – משהו שרבים מבעלי העסקים יודעים: להוביל את הלקוח לשיחה שבה הוא יגיד לנו מה הוא הבעיה שלו, ולא רק איך הוא יכול לפתור אותה.

בסוף ההרצאה, היא הציעה להשתמש בבינה מלאכותית כדי להציג את התוצרים הסופיים ללקוח שלנו, שזה משהו שבינה מלאכותית כבר בשלה (יחסית) לעשות – זה לא משהו שהולך ללקוח הסופי, על כל האישורים שצריך לעבור, אבל כן משהו שעוזר 'לדמיין' איך המוצר נראה במקום שלו.

1719427532090.png
המותגים העתיקים היו פשוטים | מתוך המצגת של רינת הדר
אחריה, דיברה רינת הדר, בעלת סטודיו למיתוג על עצם המיתוג וההיסטוריה שלו, מסימון על מוצרים שהגיעו מחקלאי ספציפי, ועד היום – כמגדירי זהות אישית. אפשר לראות שבתחילת הדרך התיוגים היו פשוטים ביותר, ואפשר (וצריך! (לשאוף לשם כשאפשר. עיצוב הוא כבר תיווך בין קהל היעד למסר – סוג של גשר באמצע.

1719427579085.png
קונספט מקשר בין המסר לקהל היעד | מתוך המצגת של רינת הדר

הקונספט של מיתוג ואיך הוא עומד מאחורי העיצוב, והעיצוב בפועל הוא משהו יותר ממוקד מאשר הרעיון שמאחוריו.

1719431001348.png

המיתוג של פירקת אל נור- עיגולים. | סטודיו רינת הדר

הדוגמאות היו מגוונות – השלוחה החרדית של בצלאל; כלב אל לב, עסק של שירותי כלבנות וחינוך. החלק המעניין היה המיתוג של להקת פירקת אל נור, והמחקר עליה: לכלי נגינה יש מוטיב של עיגול, במלבוש, בשטחים ובמשרביות האתניות יש מרכיב של עיגול, וגם במוזיקה מודרנית – תקליטור ודיסק יש המון עיגולים. ככה אפשר לייצר שפה גרפית מעניינת למכירת המנויים של הלהקה.

1719427632143.png

כלב אל לב: צורה גיאומטרית, אבל שיוצאים דרכה דברים. דוגמא לקונספט גמיש ומאפשר.

דוגמאות נוספות היה שדגל מתנופף בשמיים מיצג 'רוח', הוא בעצם הדרך לראות אותה, ועליו אפשר להעביר את המסרים הספציפיים (תאריכי הרשמה, למשל..), ורקע עם אלמנט מטושטש מאפשר לצופה גם להבין מה יש פה, וגם – להסתקרן ולדמיין איך זה נראה כמו שצריך.


בהרצאות של אברהם קורנפלד – אותות ומופתים - הייתי גם בעבר, אבל נראה שהפעם הוא בא עם יותר היסטוריה של העיצוב שלו מאשר אי פעם, ותמיד סיקרן אותי איך הוא הגיע לשם.
1719429737462.png



אברהם דיבר על ילדותו ברובע היהודי, כילד בלונדיני לאבא סופר סת"ם, אחד מתוך שמונה אחים. אהבתו לאותיות וקריאה (ואולי גם לפרנק ריהל...) השתלבה בלימוד אותיות הא"ב עם דבש, מיד אחרי החאלקה במרון.
אברהם מספר על אהבתו ל'סוואשים' והליגטרות – שמהן התחיל, וגם הראה כמה פונטים שהוא פרסם בעבר. על השריטה שלו לשלטי היישובים בארץ, והיכולת לראות בהן מגוון מקומי, ועל זה שפונט מקומי יושב על ה'שלד' של פרנק ריהל. היה מאוד מענין.


אברהם קורנפלד, על רקע תמונה משפחתית בילדותו בירושלים | צילום: אור דוגה




אני קצת אקדים את המאוחר: בהרצאה של אדוארדו מיטלמן, הוא מדבר על המעבר שלנו מיוצרים לאוצרים, בגלל שהבינה המלאוכתית יודעת לייצר, לפעמים יותר טוב מאיתנו, אבל היא לא יודעת לבחור. מכאן אפשר להבין את ההרצאה של בת אל בן חורין, כותבת ומאיירת במקור ראשון, אוצרת תערוכות ומרצה.

הבחירה שלה היא של יצירות בעקבות אירועי שמחת תורה, ומתחיל בזווית האישית שלה -כמי שצריכה למלא את המדור שלה בעיתון ביום ראשון, מיד אחרי תחילת המלחמה.
1719428273045.png


לי איישת, ההסתכלות ביצירות האיור מביאה הרבה תובנות לגבי בחירת השימוש בצבעים, ואיך הם משנים את היחס לאיור- האם הוא קריקטורה? חיובי? שלילי? ואיך ממלאים את פסטיבל אאוטליין בירושלים ביצירות לאור המלחמה?

עולם הקומיקס פונה לקהל רחב מאוד, ואכן מאיירים הצליחו לגייס מאות אלפי שקלים למשפחות בעוטף, באמצעות נגיעה בלב דרך הפרויקט זכרון עוטף.
1719428316123.png

מתוך פרויקט "זכרון עוטף".
1719428450008.png

אורי יוגב, מתוך האינסטגרם שלו -
שפה איורית

היא גם דיברה על שפת האיור של אורי יוגב, וסיימה עם איור חלון הממ"ד, שהיה גם לשער מגזין מוצ"ש של מקור ראשון.


1719428349320.png


אדוארדו מיטלמן דיבר על הבינה מלאכותית: על זה שיש תחרות יופי (!) לדמויות בינה מלאכותית. השימושים הפשוטים שלה היום הם האפשרות לעשות את מה שלא קיים במציאות: השלמת תמונות, וחיבור בין קונספטים, כמו למשל – להפוך מכונית למחממת, באמצעות סריגת סוודר...

אנחנו כרגע לא יודעים אם הבינה תחליף אותנו או לא, אבל בכל מקרה- היא מכפיל כח גדול לעבודה שלנו, ולפי קצב ההשתפרות הנוכחית שלה, כבר בעוד כמה שנים היא תהיה טובה כמה מהיום, ולכן לא ראוי (אבל כדאי) לצחוק עליה על כמות האצבעות בידיים...

ולמה כדאי? כי אפשר לעשות מזה קמפיין, כמו הקמפיין של KFC בארה"ב, שנורא שמחו לספר לכולם שעכשיו יש יותר אצבעות כדי ללקק אותן אחרי האוכל, וקראו לציבור לשתף איתם תמונות בינה מרובות אצבעות.
1719428591938.png

מי אמר שעשר אצבעות לי יש? מתוך הקמפיין של KFC והמצגת של אדוארדו.

גם שם המקצוע שלנו ישתנה. אנחנו כבר לא מעצבים גרפים, אלא בוראים יצירות (באנגלית זה קריאייטיב ג'נרליסט). היכולת שלנו לבקש מהבינה הרבה קונספטים, ולא רק לחפש אותם בגלילה אינסופית בפינטרס, גוגל, אינסטגרם וכו'.




בסוף, היה פאנל בין אמנון אילוז (רה - לבנט) אלעד משען (פירמה) וסער פרידמן (אופן). כל אחד מהסטודיואים האלה אחראי למיתוגים הגדולים בארץ – מחברות ביטוח, חברות תקשורת ופארם ועוד. הם מנהלים הרבה עובדים, והשיח ביניהם היה מעניין. המעניין ביותר לדעתי היה אלעד מפירמה, שגם הביא דוגמאות לעבודה שלו.

המעניין הוא, שהם נותנים שתיים או שלוש סקיצות ללקוח בטווח שבין שמרנית מאוד למחדשת לגמריי – בונה את המותג כמותג חדש. הוא הביא דוגמאות את אמישרגז, וואלה, וביטוח ישיר (וביטוח 9, שהוא גם שייך לביטוח ישיר), והדיבור שלו עם לקוחות, וכמה רחוק הם מוכנים ללכת

לא תופתעו לשמוע, שלפי איך שזה נראה, רוב הלקוחות בוחרים באופציות השמרניות יותר מבחינה מיתוגית.

הוא דיבר גם על המיתוג של גוד פארם, ומה עושים כשהלקוח רוצה לשנות את הצבע רגע אחד לפני הביצוע של המיתוג.

כמדומני שהוא גם אמר ע לזה שהלקוח מצפה שילוו אותו בתהליך ויסבירו לו, אבל גם הלקוח מצפה לא לקחת את ההחלטה בעצמו, אלא לסמוך על המעצב כמומחה. כמובן, המומחיות הזו צריכה להיות מגובה בנתונים ומחקר טוב, שזה הבסיס של מיתוג טוב.


1719429121042.png

מוזיאון העיר תל אביב - פונט חדש

רלוונט – מיתוג מוזיאון תל אביב. איך מייצרים מוזיאון לתל אביב? ומה זו תל אביב בכלל? הרי תל אביב עיר גדולה עם אוכלוסיות שונות. גם פה, מוזיאון הוא מצד אחד שימור של העבר, אבל הוא מתקיים בהווה והמיתוג אמור לעבוד גם בעתיד. הדרך לעשות את זה היתה על ידי חידוש פונט בלוגו שהוצע לתל אביב ולא נבחר – שממנו פיתחו סגנון שלם ושפה צבעונית למוזיאון העיר תל אביב. הפונט הוא רטרו, הצבעיים עדכניים- וככה יש גם חדש וגם ישן.

אמנון מרה-לבנט אמר שלקוחות שמגיעים אליהם לרוב מחפשים את השינוי, ולכן יש להם פחות ויכוחים איתם – הם מחפשים שונה ובולט. בקיצור, אם אתם רוצים להיות שונים ובולטים – ספרו על זה מראש ללקוחות שלכם. שהם יבואו אליכם בגלל זה.

כשאנשים יצירתיים יושבים ביחד, אפשר ללטש אבנים מכוערות למוצר יפה.

עוד נקודה ששיתף סער פרידמן, זה שהוא היה בברצלונה, ואשתו אמרה לו –הבנתי שאני לא יכולה להיות מעצבת פנים, כי כשאתה רואה משהו הוא השראה בשבילך – סוודר של סבתא, עבודה של חבר, עמוד, ספר פילוספי. אתה חי את זה. אני לא.

היו גם שאלות מהקהל - איך מתמודדים עם לקוחות עם אג'נדה (התשובה הרבה מחקר סדור), וכמפרידים בין הצגת התהליך ללקוח לתהליך עצמו.



אחת השיחות שריתקו אותי, היתה הרצאה של גלית גאון – ראש המרכז לחקר העיצוב בישראל, שלימדה אותי כמה דברים שלא ידעתי על הרצל – על הקפדתו להצטלם ואיפה, וגם על המאיירים שיצרו את תדמיתו של הרצל. הרצל ניהל יומן בשבע שנותיו האחרונות – מפרסום הספר "אלטנוילנד" ועד פטירתו.

1719429360169.png

הרצל עם האופניים - הטסלה של אז, ומה שאיפשר את תהמהפכה התעשייתית
| מתוך המצגת של גלית גאון, באדיבות המרכז לחקר העיצוב בישראל

להרצל היה תמונה עם אופניים, עם חמור לבן, בשוק של מדינות בהן עבר בדרך, על מנת לעשות מסע. הרצל היה עיתונאי וכתב גם מחזות – ולכן הבין את המשמעות של תמנוה טובה.


1719429434428.png

הרצל וחברים | מתוך המצגת של גלית גאון, באדיבות המרכז לחקר העיצוב בישראל
ככה הוא דרש שלקונגרס הציוני יגיעו בחליפות ובלבוש מכובד, ויתנהלו באופן מכובד; הוא תיעד את עצמו בשיט ובגשרים, והתמונה המפורסמת (שלא היתה) במקווה ישראל, בפגישה עם הקיסר.


החלום שהרצל מכר – מדינת היהודים – מתחילה ביום עבודה קצר (שבע שעות)
ושאיפה שבאמצעות מדינת ישראל העולם יראה כיצד נראית מדינה מתוקנת.
כך הרצל שיכנע את חלקים רבים מעם ישראל להצטרף לרעיון הציוני- גם את האוניברסליים (אלה שאכפת להם מכל העולם), יחד עם הלאומיים והדתיים, שממילא היתה להם פתיחות גדולה יותר לעליה לארץ.

1719429587664.png

הרצל על חמור לבן
| מתוך המצגת של גלית גאון, באדיבות המרכז לחקר העיצוב בישראל



את החלום שלו הרצל ידע לא רק לכתוב בספרים ובכנסים, אלא גם באמצעות דגל. לברון הירש הוא אמר:
"עשוי אתה לשאול בלגלוג: 'דגל? מה זה? מוט עץ ועליו פיסת־בד?' לא, אדוני, דגל הוא הרבה יותר מזה. בדגל מוליכים בני־אדם... למען דגל, בני אדם חיים ומתים. על־פי האמת הרי זה הדבר היחיד לשמו מוכנים הם למות בהמונים, אם מחנכים אותם לזאת".





ההרצאה האחרונה היתה של פרופ' עודד עזר, שהעלה על הבמה פונט חדש- עזר סטנדרט.
1719428039480.png

עודד עזר מסביר על המיתוג והלוגו של מכון ויצמן, ולמה המ' היתה באורך שונה בכל שורה משם המכון | צילום: פסיק
אחד הדברים שעודד אמר הוא "אני מאמין שמעצב טוב באמת הוא מעצב ששיש לו אג'נדת על, אגדנה חוץ עיצובית, והיא מורכבת מראיה רחבה של התרבות, העולם והחברה שהוא חי בתוכו". הזדהתי מאוד – כי כדי לדבר עם העולם צריך לדעת מה הסמלים שלו והתרבות שלו, וגם לפרש אותם מחדש או להאיר אותם באור אחר.

עודד דיבר על שלושה פרויקטים, אבל אותי אישית עניין בעיקר הראשון שבהם, שהוא על מכון וייצמן, ועל 2 חידושי הלוגו שעבר בידי מעצבים גדולים מאוד: פרנצסקה ברוך, שעיצבה את האות 'סתם' ואת לוגו עיתון הארץ ועיצובים רבים נוספים, ובהמשך – חידוש של אשר אורון, שעל הפונט שלו 'אורון' כתבתי פה בעבר.

1719429860224.png

מתוך המצגת של עודד עזר, על הפונט למכון וייצמן
בכללי: עודד ניסה לשחזר את הכתיבה הקליגרפית של פרנצ'סקה ברוך, ואחריה הוציא ממנה פונט שלם – פונט המותג של מכון ויצמן. גם העץ קיבל טיפול על ידי הכנת העלים מצורות מהאותיות.

גם הפתרון המושלם לטעויות כתיב נפוצות, כמו אלה שכותבים וייצמן עם שני יוד"ין – הוא סידר בפונט שאם כותבים את המילה 'וייצמן' בשני יודין, אז הפונט מתקן לבד לי' אחת – ויצמן.
  • 1719429020855.png
    1719429020855.png
    1.7 MB · צפיות: 32