הנושאים החמים
צום גדליה בצהריים:
"שלמה, אני חושב שאת הבורקסים צריך להוציא רק בסוף מעריב. אני רואה את הנחיריים של כל האנשים נפתחים לרווחה כשלפני 'עלינו' מוציאים את הקופסאות!"
"תגיד לי יצחק, זה נראה לך לעניין? אתה מוסיף עשרים שניות צום עד שיפתחו את הקופסאות, מי התיר לך?"
"אני חושב שבעשרת ימי תשובה מותר לאנשים להוסיף קצת על הצום!"
"כן אבל לא אתה זה שתכריע בזה!"
"מה אני אגיד? אתה יודע שהם בכלל לא טריים! יעקב הזמין אותם עוד לפני ראש השנה!"
"רגע יעקב כבר שילם להם?"
"לא מה פתאום הוא תמיד עושה להם שוטף שישים!"
"אז אם זה הגיע אחרי שהוא עשה פרוזבול זו בע..."
"פ-ר-ו-ז-ב-ו-ל!! אני לא מאמין, לא עשיתי!!!!!!!!"
"ד' ישמור! תשאל את הרב מה לעשות!"
"כן, שנייה, הוא כבר על הקו! 'שלום הרב, שכחתי לעשות פרוזבול, מה אני עושה? מה? אה, רק שכל אחד שחייב לי כסף שאגיד לו שאני משמט והוא יגיד לי אף על פי כן אני רוצה לשלם? בסדר גמור! שכוייח! אתה שומע שלמה? קל! טוב, אני אעשה קצת טלפונים. הצלחה רבה! לגבי הבורקסים, עוד נראה מה אני אעשה".
'רגע מי חייב לי כסף אה, בנק לאומי! שנייה נעשה טלפון,
"הלו".
"בנק לאומי שלום, מדבר יניב, במה אוכל לעזור?"
"יש לי בעיה, שכחתי לעשות פרוזבול, אני צריך שנייה שאני יאמר 'משמט אני את החובות שיש לכם אליי' ואתה תאמר 'אף על פי כן אני רוצה לשלם'".
"אבל מה זה יעזור? נשמה שלי. אני רק פקיד! אתה לא חייב לי! תדבר עם מנהל הבנק שיגיד. אני אנסה להעביר אותך, אם הוא יענה, יש לך מזל גדול!"
"שכוייח!"
"מה?"
"תודה רבה!"
"הכל טוב צדיק!"
"הלו?"
"כן, שלום וברכה".
"אני פשוט אחד הלקוחות שלכם, ושכחתי לעשות פרוזבול. אני צריך להגיד שאני משמט את החוב ושאתה תגיד שאף על פי כן אתה רוצה לשלם"
"אה כבודו צריך להבין...."
היכל נוקיה היה מלא מפה לפה, אלפי אנשים עמדו דרוכים. יצחק עמד ויסתכל עליהם בעיניים פעורות ובקול רועד זעק לתוך המקרופון "הריני משמט..." וכל קהל בעלי מניות לאומי ענו כאחד "אף על פי כן..." "תודה לכולכם!!" צעק יצחק כאילו אין מיקרופון בידו.
"על מה תודה? מי זה כולכם?" שאלה שולמית בקפיצה.
"מה זה? איפה אני? איפה כולם? איזה יום היום?"
"ערב ראש השנה, יצחק!"
"יש! יש! יש! אני לא מאמין! אני יכול לעשות פרוזבול!!!!!"
"שלמה, אני חושב שאת הבורקסים צריך להוציא רק בסוף מעריב. אני רואה את הנחיריים של כל האנשים נפתחים לרווחה כשלפני 'עלינו' מוציאים את הקופסאות!"
"תגיד לי יצחק, זה נראה לך לעניין? אתה מוסיף עשרים שניות צום עד שיפתחו את הקופסאות, מי התיר לך?"
"אני חושב שבעשרת ימי תשובה מותר לאנשים להוסיף קצת על הצום!"
"כן אבל לא אתה זה שתכריע בזה!"
"מה אני אגיד? אתה יודע שהם בכלל לא טריים! יעקב הזמין אותם עוד לפני ראש השנה!"
"רגע יעקב כבר שילם להם?"
"לא מה פתאום הוא תמיד עושה להם שוטף שישים!"
"אז אם זה הגיע אחרי שהוא עשה פרוזבול זו בע..."
"פ-ר-ו-ז-ב-ו-ל!! אני לא מאמין, לא עשיתי!!!!!!!!"
"ד' ישמור! תשאל את הרב מה לעשות!"
"כן, שנייה, הוא כבר על הקו! 'שלום הרב, שכחתי לעשות פרוזבול, מה אני עושה? מה? אה, רק שכל אחד שחייב לי כסף שאגיד לו שאני משמט והוא יגיד לי אף על פי כן אני רוצה לשלם? בסדר גמור! שכוייח! אתה שומע שלמה? קל! טוב, אני אעשה קצת טלפונים. הצלחה רבה! לגבי הבורקסים, עוד נראה מה אני אעשה".
'רגע מי חייב לי כסף אה, בנק לאומי! שנייה נעשה טלפון,
"הלו".
"בנק לאומי שלום, מדבר יניב, במה אוכל לעזור?"
"יש לי בעיה, שכחתי לעשות פרוזבול, אני צריך שנייה שאני יאמר 'משמט אני את החובות שיש לכם אליי' ואתה תאמר 'אף על פי כן אני רוצה לשלם'".
"אבל מה זה יעזור? נשמה שלי. אני רק פקיד! אתה לא חייב לי! תדבר עם מנהל הבנק שיגיד. אני אנסה להעביר אותך, אם הוא יענה, יש לך מזל גדול!"
"שכוייח!"
"מה?"
"תודה רבה!"
"הכל טוב צדיק!"
"הלו?"
"כן, שלום וברכה".
"אני פשוט אחד הלקוחות שלכם, ושכחתי לעשות פרוזבול. אני צריך להגיד שאני משמט את החוב ושאתה תגיד שאף על פי כן אתה רוצה לשלם"
"אה כבודו צריך להבין...."
היכל נוקיה היה מלא מפה לפה, אלפי אנשים עמדו דרוכים. יצחק עמד ויסתכל עליהם בעיניים פעורות ובקול רועד זעק לתוך המקרופון "הריני משמט..." וכל קהל בעלי מניות לאומי ענו כאחד "אף על פי כן..." "תודה לכולכם!!" צעק יצחק כאילו אין מיקרופון בידו.
"על מה תודה? מי זה כולכם?" שאלה שולמית בקפיצה.
"מה זה? איפה אני? איפה כולם? איזה יום היום?"
"ערב ראש השנה, יצחק!"
"יש! יש! יש! אני לא מאמין! אני יכול לעשות פרוזבול!!!!!"
