מי מאתנו לא מחבב אנשים גמישים?
אני לא מדברת על גמישות פיזית כזו שמותחת את המפרקים לכל עבר, אלא לגמישות תודעתית, התנהגותית.
החיים דינאמיים ומשתנים בכל רגע נתון ואנחנו רוצים וצריכים להתאים את עצמנו אליהם.
אל תדאגו, אדריכלית הייתי וכזו נותרתי ולא באתי לפלסף פה על מהות וטעם החיים.
לפני תקופה ברזי המטבח שלנו החליטו לעשות ברוגז, הם- אתנו, איכשהו שרדנו.
אך כאשר ראש הברז החליט להיפרד סופית מגופו- שם נשברנו גם אנחנו ואצנו רצנו להזמין ברזי מטבח חדשים.
הפור נפל על ברזים חדשים יחסית,
כאלו שהפיה שלהם עשויה מסיליקון גמיש המאפשר לעצב את צורת הברז כרצוננו,
להגיע עם הפיה לכל פינה בכיור (וגם במטבח... הילדים היו חייבים לנסות בליל שבת למול האורחים, כפרה.),
להגביה ולהנמיך אותו בהתאם לגובה המשתמש ולגודל הכלי אותו רוצים לשטוף.
אבל באמת שלא באתי לשווק כאן מוצר זול וחמוד של הדוד אלי.
פשוט עם ההנאה מהברז החדש נשטפה גם אצלי התובנה הישנה והחביבה, זו המדברת על גמישות החיים.
וכאן אני עוברת מיד לנימה רצינית ומקצועית-
העולם שלנו בנוי משינוי והתקדמות, מה שהיה נכון וראוי בשבוע שעבר לא בהכרח יישאר כזה בעוד שבועיים.
הכלל תקף לכל תחום בחיים- לחינוך, לבריאות, לפרנסה וכן, גם לתכנון וסידור הבית.
ובדיוק על זה אני רוצה לדבר:
לעיתים, אנשים טועים לחשוב שתכנון נכון ומדויק הוא כזה התפור למידותיהם בצורה מהודקת.
כלל זה נכון לחליפה שכל יופיה נמדד בצורה בה היא מונחת על הלובש אותה,
יתכן שבעוד שנה היא תקטן כבר למידותיו אבל היא את תפקידה מילאה נאמנה, עכשיו היא תוחלף באחת חדשה.
מה שאין כן בדירת קבע שאינה ניתנת להחלפה ואף שיפוץ ושינוי הפנים שלה לא מתאפשר בתדירות גבוהה אלא אחת ל-10-20 שנים.
צריך לבחון איך ניתן להגיע לדרך המלך, כזו המשרתת נאמנה את ההולכים בה אך גם מאפשרת לשינויים להתרחש בה.
במילים אחרות נגדיר זאת "גמישות"
גמישות תכנונית מתוכננת בהתאם לצרכי הדרים במקום, במילוי אחר דרישותיהם ואורח חייהם אבל בצורה משוחררת ומאווררת המותירה מרחב תמרון לשינויים עתידיים שבואו יבואו.
איך עושים זאת?
התשובה אינה אחידה וטמונה בכל חלל ובכל פריט באופן שונה.
כלל האצבע הוא חשיבה נכונה ורחבת אופקים שרואה מעבר למצב העכשווי הנתון.
בכל אופן, בשביל להבין טוב יותר את הכוונה- אתן כאן כמה דוגמאות, חלקן בסיסיות ומובנות מאליהן:
רק חשוב שניתן דעתנו לכך ונזכור זאת בבואנו לתכנן את החלל החדש או אף את הרהיט הנחשק, ולא ניפול בקטנות ובדקדוק חסר מחשבה עתידית.
קישור לברזים (לא שיווקי) ניתן לקבל אצלי...
אני לא מדברת על גמישות פיזית כזו שמותחת את המפרקים לכל עבר, אלא לגמישות תודעתית, התנהגותית.
החיים דינאמיים ומשתנים בכל רגע נתון ואנחנו רוצים וצריכים להתאים את עצמנו אליהם.
אל תדאגו, אדריכלית הייתי וכזו נותרתי ולא באתי לפלסף פה על מהות וטעם החיים.
לפני תקופה ברזי המטבח שלנו החליטו לעשות ברוגז, הם- אתנו, איכשהו שרדנו.
אך כאשר ראש הברז החליט להיפרד סופית מגופו- שם נשברנו גם אנחנו ואצנו רצנו להזמין ברזי מטבח חדשים.
הפור נפל על ברזים חדשים יחסית,
כאלו שהפיה שלהם עשויה מסיליקון גמיש המאפשר לעצב את צורת הברז כרצוננו,
להגיע עם הפיה לכל פינה בכיור (וגם במטבח... הילדים היו חייבים לנסות בליל שבת למול האורחים, כפרה.),
להגביה ולהנמיך אותו בהתאם לגובה המשתמש ולגודל הכלי אותו רוצים לשטוף.
אבל באמת שלא באתי לשווק כאן מוצר זול וחמוד של הדוד אלי.
פשוט עם ההנאה מהברז החדש נשטפה גם אצלי התובנה הישנה והחביבה, זו המדברת על גמישות החיים.
וכאן אני עוברת מיד לנימה רצינית ומקצועית-
העולם שלנו בנוי משינוי והתקדמות, מה שהיה נכון וראוי בשבוע שעבר לא בהכרח יישאר כזה בעוד שבועיים.
הכלל תקף לכל תחום בחיים- לחינוך, לבריאות, לפרנסה וכן, גם לתכנון וסידור הבית.
ובדיוק על זה אני רוצה לדבר:
לעיתים, אנשים טועים לחשוב שתכנון נכון ומדויק הוא כזה התפור למידותיהם בצורה מהודקת.
כלל זה נכון לחליפה שכל יופיה נמדד בצורה בה היא מונחת על הלובש אותה,
יתכן שבעוד שנה היא תקטן כבר למידותיו אבל היא את תפקידה מילאה נאמנה, עכשיו היא תוחלף באחת חדשה.
מה שאין כן בדירת קבע שאינה ניתנת להחלפה ואף שיפוץ ושינוי הפנים שלה לא מתאפשר בתדירות גבוהה אלא אחת ל-10-20 שנים.
צריך לבחון איך ניתן להגיע לדרך המלך, כזו המשרתת נאמנה את ההולכים בה אך גם מאפשרת לשינויים להתרחש בה.
במילים אחרות נגדיר זאת "גמישות"
גמישות תכנונית מתוכננת בהתאם לצרכי הדרים במקום, במילוי אחר דרישותיהם ואורח חייהם אבל בצורה משוחררת ומאווררת המותירה מרחב תמרון לשינויים עתידיים שבואו יבואו.
איך עושים זאת?
התשובה אינה אחידה וטמונה בכל חלל ובכל פריט באופן שונה.
כלל האצבע הוא חשיבה נכונה ורחבת אופקים שרואה מעבר למצב העכשווי הנתון.
בכל אופן, בשביל להבין טוב יותר את הכוונה- אתן כאן כמה דוגמאות, חלקן בסיסיות ומובנות מאליהן:
- זוג צעיר+ 3 ילדים מעוניין בדירה בעלת חלל מרכזי גדול ככל האפשר הנותן מרחב פתוח לחיי היומיום. הרצון- מובן, צורת היישום שלו צריכה לקחת בחשבון את התרחבות המשפחה העתידית כך שגם עם התווספות 2 ילדים ויותר למשפחה יהיה די מקומות שינה עבורם, הפתרון יאזן בין הדרישות העכשוויות לצרכים העתידיים.
- משפחה ברוכת ילדים המרחיבה כרגע את ביתם- לא נכון יהיה להתייחס למספר ולגילאי הילדים הנוכחי כמנחה בתכנון מותאם, יש לזכור שבעוד שנים ספורות הבת תינשא אי"ה, 2 בנים יצאו לישיבות ומנגד יתכן שתינוק חדש יגיע בשעטו"מ, המערך המשפחתי ישתנה לחלוטין והדירה נשארת אותה דירה, היא צריכה להכיל בתוכה את המורכבות שבשינוי. הפתרון יכול להיות בדמות מיטת תינוק שמיקום המאפשר החלפה קלה למיטת מעבר/ נוער, באפשרות חלוקה פנימית לחדר הנותנת פרטיות למתבגרת הפוטנצילית וכן על זו הדרך...
- במשרד של אדון ישראלי 4 עובדות, כעת הוא מתכנן את משכנו החדש של המשרד, נכון יהיה לו התכנון יאפשר קונסטילציות שונות במבנה עמדות העבודה- חלוקה גמישה המשלבת עמדות עבודה סגורות ופתוחות, ומאפשרת הוספת עמדה או שתיים לעובדות נוספות שאולי יצטרפו, כל זאת בהתאם לצרכיו ולחזונו של מר ישראלי.
- נרד לרזולוציה קטנה יותר אך מוכרת מאד- ארון חדר הילדים, ניקח לשם הדוגמא משפחה בשלב השאת הילדים המתכננת חדר חדש. במידה והארון יהיה מתכונן בצורה מפורטת ומקסימה בחלוקה מדוייקת לתאים ומגירות מדוייקות לתכולה הנוכחית, בעוד כמה שנים יפרחו הילדים מן הקן והארון יוסב לארון אירוח/ ארון משחקים/ אפילו ארון למזרונים, תכולתו תיהיה שונה בתכלית וככל שהחלוקה בו תיהיה מובנית יותר, כך יקשה לבצע בה שינויים נדרשים, ככל שהתכנון הפנימי יהיה גמיש ונייד הוא יתאים עצמו לתכולה השונה.
רק חשוב שניתן דעתנו לכך ונזכור זאת בבואנו לתכנן את החלל החדש או אף את הרהיט הנחשק, ולא ניפול בקטנות ובדקדוק חסר מחשבה עתידית.
קישור לברזים (לא שיווקי) ניתן לקבל אצלי...