הנושאים החמים
עזבו רגע אם אסור או מותר, אם זה בסדר או לא...
עזבו רגע בכלל את הקורונה...
בואו רגע תסתכלו מהצד, בלי לשפוט אם זה נכון או לא.
אני מסתכלת על הכאב של בעלי ששמע שמהיום אין תפילות במניין גם לא בחוץ,
ואומרת אבא תראה לי איפה יש עוד ילדים כאלה. שאתה זורק אותם מהשיעור והם נצמדים בכל הכח לדלת, דופקים ומתעקשים כל כך להישאר ....
איפה יש עוד כאלה בכל העולם כולו??
ונכון רבונו של עולם, חטאנו. אנחנו לא בסדר וגירשת אותנו. גירשת אותנו מכל הקדוש והיקר.
מבית המקדש לפני 2000 שנה ועכשיו גם מבית מדרש.
גירשת אותנו מהישיבות, מהכוללים, רבי שמעון בר יוחאי נעול על מנעול ובריח, אמא רחל, רבי מאיר, מערת המכפלה כולם. וגם את השריד האחרון שעוד נשאר לפליטה הכותל המערבי, גם אותו נעלת. אין יוצא ואין בא.
טעינו אבא.
לא מגיע לנו ולכן כנראה הוצאת אותנו.
אבל רבונו של עולם תסתכל מסביב איזה עם יש לך.
בתי כנסיות ריקים. הרחובות מתמלאים. עד לפני ימים בודדים, 9 בבוקר מי שהסתובב בשכונות, כשעדין היה מותר להתפלל בחוץ, לפי הכללים במרחב. בכל מקום היה מניין ועוד מניין ועוד מניין מתקבץ. כולם באים. מחפשים מתחננים איפה יש 10 אנשים. איפה יש קדיש, ברכו, ברכת כהנים...
גרשת אבא, אף אחד לא יודע מה הסיבה. אבל תראה כמה קשה להם. הם באים ודופקים לך בדלת בחוץ. בגשם בקור, ובחום, בכל דלת אפשרית. בחצר בית כנסת, בחדר מדרגות ובגן שעשועים.
אומרים להם לא כדאי, אבל הם מתעקשים. זה חמצן בשבילם.
יכלו לוותר ולהתפלל ביחיד, מותר. זה צו השעה. יכלו ללכת להתפלל בבית ולסיים את העניין במהירות, אבל לא.. הם לא רוצים. אלפים אלפים מחפשים אותך ברחובות. אפילו שהרב אמר שמותר להתפלל בבית והם לא יקבלו עונש... אפילו... הם המשיכו להתעקש ולבוא מאחורי הדלת. לדפוק שוב ושוב ולבקש עוד קדיש עוד אמן אחד, ועוד ברכו...
הם המשיכו לבוא לאן שרק היה אפשר ומותר.
אבל היום אבא, היום, סגרת הכל.
מה יהיה איתם?
וגם אם נחשדנו בעוון זלזול בית הכנסת, הנה הוכחה כמה זה לא בכוונה. ומה קורה כשהוצאת אותם.
תסתכל עליהם, הם בוכים, בלי דמעות אבל הלב כואב.
הם לא ראשי ישיבות או רבנים צדיקים, הם האנשים הכי פשוטים, שעובדים למחייתם והתפילה היא החמצן היחיד בסדר יומם. מוכנים להפסיד הכל ולא אותך. מרגישים כמו מגורשי ספרד, שמחפשים בכל מחיר חצר צדדית ובטוחה למצא אותך.
אבא תמצא עוד עם אחד שגרשת אותם מהבית שלך וככה הם ממשיכים להתעקש לבוא אחריך.
עוד עם אחד ,
שהכי קשה להם עכשיו שאין להם מכונת הנשמה, לא לקורונה, אלא לקשר איתך. לא נושמים כי מהיום לא יהיה תפילה במניין, קדיש, וספר תורה לנשק...
מליוני ילדים שלך שלא מוכנים להפסיד תפילה.
ריבונו של עולם, מחר בבוקר רבבות יבקשו ממך בלי שנשמע... בכל העולם כולו. שתפתח. ולו, רק לעוד תפילה אחת במניין... בשבילם אבא, לא מגיע שתעצר המגיפה?
עזבו רגע בכלל את הקורונה...
בואו רגע תסתכלו מהצד, בלי לשפוט אם זה נכון או לא.
אני מסתכלת על הכאב של בעלי ששמע שמהיום אין תפילות במניין גם לא בחוץ,
ואומרת אבא תראה לי איפה יש עוד ילדים כאלה. שאתה זורק אותם מהשיעור והם נצמדים בכל הכח לדלת, דופקים ומתעקשים כל כך להישאר ....
איפה יש עוד כאלה בכל העולם כולו??
ונכון רבונו של עולם, חטאנו. אנחנו לא בסדר וגירשת אותנו. גירשת אותנו מכל הקדוש והיקר.
מבית המקדש לפני 2000 שנה ועכשיו גם מבית מדרש.
גירשת אותנו מהישיבות, מהכוללים, רבי שמעון בר יוחאי נעול על מנעול ובריח, אמא רחל, רבי מאיר, מערת המכפלה כולם. וגם את השריד האחרון שעוד נשאר לפליטה הכותל המערבי, גם אותו נעלת. אין יוצא ואין בא.
טעינו אבא.
לא מגיע לנו ולכן כנראה הוצאת אותנו.
אבל רבונו של עולם תסתכל מסביב איזה עם יש לך.
בתי כנסיות ריקים. הרחובות מתמלאים. עד לפני ימים בודדים, 9 בבוקר מי שהסתובב בשכונות, כשעדין היה מותר להתפלל בחוץ, לפי הכללים במרחב. בכל מקום היה מניין ועוד מניין ועוד מניין מתקבץ. כולם באים. מחפשים מתחננים איפה יש 10 אנשים. איפה יש קדיש, ברכו, ברכת כהנים...
גרשת אבא, אף אחד לא יודע מה הסיבה. אבל תראה כמה קשה להם. הם באים ודופקים לך בדלת בחוץ. בגשם בקור, ובחום, בכל דלת אפשרית. בחצר בית כנסת, בחדר מדרגות ובגן שעשועים.
אומרים להם לא כדאי, אבל הם מתעקשים. זה חמצן בשבילם.
יכלו לוותר ולהתפלל ביחיד, מותר. זה צו השעה. יכלו ללכת להתפלל בבית ולסיים את העניין במהירות, אבל לא.. הם לא רוצים. אלפים אלפים מחפשים אותך ברחובות. אפילו שהרב אמר שמותר להתפלל בבית והם לא יקבלו עונש... אפילו... הם המשיכו להתעקש ולבוא מאחורי הדלת. לדפוק שוב ושוב ולבקש עוד קדיש עוד אמן אחד, ועוד ברכו...
הם המשיכו לבוא לאן שרק היה אפשר ומותר.
אבל היום אבא, היום, סגרת הכל.
מה יהיה איתם?
וגם אם נחשדנו בעוון זלזול בית הכנסת, הנה הוכחה כמה זה לא בכוונה. ומה קורה כשהוצאת אותם.
תסתכל עליהם, הם בוכים, בלי דמעות אבל הלב כואב.
הם לא ראשי ישיבות או רבנים צדיקים, הם האנשים הכי פשוטים, שעובדים למחייתם והתפילה היא החמצן היחיד בסדר יומם. מוכנים להפסיד הכל ולא אותך. מרגישים כמו מגורשי ספרד, שמחפשים בכל מחיר חצר צדדית ובטוחה למצא אותך.
אבא תמצא עוד עם אחד שגרשת אותם מהבית שלך וככה הם ממשיכים להתעקש לבוא אחריך.
עוד עם אחד ,
שהכי קשה להם עכשיו שאין להם מכונת הנשמה, לא לקורונה, אלא לקשר איתך. לא נושמים כי מהיום לא יהיה תפילה במניין, קדיש, וספר תורה לנשק...
מליוני ילדים שלך שלא מוכנים להפסיד תפילה.
ריבונו של עולם, מחר בבוקר רבבות יבקשו ממך בלי שנשמע... בכל העולם כולו. שתפתח. ולו, רק לעוד תפילה אחת במניין... בשבילם אבא, לא מגיע שתעצר המגיפה?
