עיצוב בקודש.jpg

עיצוב בקודש

איך מייצרים אוירה של תפילה? והאם בתי כנסת עתיקים הם סמל לעיצוב יהודי? במסע שנצא אליו נמצא תשובות מפעימות...
  1. עורכת התוכן
    כשהרגל אך דורכת במפתן החצר של בתי כנסיות בארץ, אפשר להרגיש את רוח הקדושה מנשבת מן ההיכל אל גדר השיש התוחמת את המקום.

    צבעי עץ, צבע שני תכלת וחור. רקמות, גילופים, אבני חן וריקועים, הם רק חלק מהתכונות הויזואליות שעולות בדמיון, כשנאמרת המילה 'בית כנסת'.
    מסתבר, כי לבתי כנסת אין עיצוב מוחלט השייך לכלל הקהילות היהודיים בעולם, והוא די משתנה מאזור לאזור, על פי סגנון האופי של האזור והקהילה העוטפת אותו.

    בראיון מרתק עם זאב מוסקוביץ', מרצה באדריכלות ועיצוב, המוביל את קורס 'אדריכלות ועיצוב פנים בבתי כנסיות' בבית פרוג, אפשר ללמוד על עולם שלם של מסורת יהודית, סיפורי חיים ואפילו אופי, של היהודים שהתפללו בבתי הכנסת העתיקים בארץ ובעולם.

    [​IMG]

    "כשמתעמקים בנושא עיצוב בתי כנסיות והולכים אחורה, לעיצובים של לפני שלוש מאות שנים, אפשר להבין כי מלבד מספר פרטים הלכתיים הקשרים למבנה ועיצוב בית הכנסת, אין מכנה משותף הדוק לעיצוב בתי כנסיות.

    "סגנונות העיצובים מתחלקים בעיקר לשני טיפוסי אב: האחד הוא העיצוב המסורתי, והשני הוא העיצוב המודרני. השימוש בסגנונות העיצוב הנ"ל, מתחלקים לפי הקהילות והמקומות בהם ניבנה ועוצב בית הכנסת".

    מוסקוביץ' מגלה את אוזנינו, כי קהילות יהודיות שחיו למשל בסביבה נוצרית מובהקת, השתמשו לא מעט באלמנטים אדריכליים שאפיינו את סגנון המבנה הנוצרי- אם מאילוצים של השלטונות, ואם בגלל רוח המקום שלא הותירה ברירות רבות להתבלטות בשטח.

    כך בנוגע גם לעיצוב הפנים של המבנה- משטחי אבן, עץ, ריפוד או מתכת- כל אלו הם אלמנטים שאפיינו את האזור כולו.

    בסיור הפתיחה לקורס, שנערך לתלמידי הקבוצה, התגלו בתי כנסת אשר הובאו בשלמותם ממקומות שונים בעולם.

    "מעיון מעמיק אפשר לראות, שלכל אזור יש השפעות של אדריכלות המקומית על סגנון בית הכנסת. מבחינה יהודית אין העדפה לגבי מראה בית הכנסת, הצבעים והחומרים. אלא הלכות כיצד להתנהג בתוכו- כמו סדרי העלייה לתורה ועוד. פרטים שצריכים לקבל התייחסות כאשר מתכננים בית כנסת.

    "העובדה שאין עניין להיצמד לדפוס עיצוב מסוים, נותנת הרבה חופש למעצבים בבחירת והצעת סגנונות בהתאם להבנתם. עם דגש עיקרי על שימת לב על מה שהכי טוב בשביל הקהילה.

    ישנם ארבע בתי כנסת עתיקים ברחבי העולם, שהיו פעילים עוד בזמן בית המקדש השני. שלושה מתוכם נמצאים בארץ ישראל, והרביעי במצרים. ממחקר השוואתי ביניהם עולה, שאין סגנון עיצובי משותף- לא במספר הפתחים ולא בכיוון הכניסה.

    "אפילו באירופה בית הכנסת הגדול ביותר הוא בית הכנסת הגדול של בודפסט בהונגריה, המכיל שלושת אלפים מקומות ישיבה. הוא בנוי בסגנון 'מורי' ו-'גוטי'. האדריכל שתכנן אותו, עשה מחקר והבין שאין סגנון יהודי מסוים לתכנון בית כנסת. הוא פירש דברים שקרובים ליהדות, שנלקחו דווקא מצפון אפריקה.... ותכנן בית כנסת בהונגריה. עובדה זו רק מלמדת אותנו, איך דברים מתגלגלים..."

    יכול להיות שאנחנו מעתיקים מכנסיות?

    "זו שאלה מסוכנת, אבל גם בכנסיות יש מתכונת מסוימת שנלקחה מהסביבה בה הם ניבנו. כשהיינו בסיור במוזיאון ישראל וסיקרנו את בית המקדש השני, אפשר היה להבין שהוא המודל שבו בנויה ומעוצבת כל העיר ירושלים. הוא נבנה מאבנים בקנה מידה. בית המקדש עוצב בסגנון אדריכלי שהיה מתאים לאותה תקופה וכל מה נחשב ליפה ואסטטי באותו הזמן.

    "להבדיל אלף אלפי הבדלות, גם הכנסיות, בכל מקום בעולם, נבנות לפי המיקום שלהן בעולם. אבל אין להן סגנון עיצובי אחיד".

    שניים עשר חלונות

    מוסקוביץ' מבקש להבהיר כי קיימת דעת פוסקים שמתנגדת לקישוטים בכלל בבית הכנסת, מתוך חשיבה שזו הסחת הדעת- כי אם כבר נכנסים להתפלל, מקדישים לכך זמן ופניות- אז למה לקחת את תשומת ליבו של המתפלל לדקורציות למיניהן.

    "לומדים בספר 'דניאל', כי יש להתפלל בבית עם חלונות" לוקח אותנו מוסקוביץ' למקורות. "ומהזוהר הקדוש אפשר ללמוד, כי יש ענין שבבית הכנסת יהיו שניים עשר חלונות. אפשר לנחש שזה כנגד שניים עשר השבטים, וליצור על החלונות ויטראז'ים של סמלי השבטים. אך זו השערה בלבד.


    [​IMG]
    בתמונה: הקבוצה בסיור במוזיאון ישראל.

    "יוצא מכך, שניתן לקשט, ויש חלונות- אז אחת הדרכים היא לעשות ויטראזים. אחת הדרכים היא לקחת מוטיבים יהודיים".

    לדעתך, הוויטראז'ים ימשיכו אתנו?

    "הויטראז'ים כמוהם כל אלמנט אחר, הם עניין של טעם אישי. אני אישית לא מתחבר אליהם בגלל שהם משתלטים על החלל ומסיחים את הדעת. יש בתי כנסת שלא ישתמשו בהם בגלל סיבות תקציביות, כי ויטראז' אמיתי הוא דבר יקר. היום יש מדבקות שנראות כמו ויטראז', אותן מכינים בתכנה גרפית ואז מדביקים על החלון.
    למי שעדיין לא הבין מה פירוש המושג 'ויטראז'', נסביר כי בויטראז' אמתי, חותכים זכוכיות בצבעים מיוחדים ומחברים אותם ע"י עופרת. זו עבודת נמלים מאד קשה, שמצריכה אומנות ותקציב.


    shutterstock_1075512368 copy.jpg בתמונה: בית הכנסת בבודפסט- הונגריה. (קרדיט: shutterstock)

    תפילה מחדרי (הלב)

    "בית כנסת צריך להתאים לקהילה איליה הוא ניבנה" מדגיש מוסקוביץ'. "ואם אני אתעקש לבנות בית כנסת בסגנון 'מסורתי' אבל הקהילה לא מתחברת לעיצוב, תרגיש לא בנוח ובסופו של דבר לא תגיע בהמוניה להתפלל כל יום- אנו נחטא למטרה. בית הכנסת משרת את הקהילה ואין אדם מתפלל אלא במקום שליבו חפץ".

    אינך סובר שעיצוב שאינו 'קלאסי' לעיצוב בית כנסת, עלול לפגוע בכוונת התפילה?

    "להגיע לתחושת התעלות אפשר גם דרך עיצוב מודרני. זה לא שסגנון מסוים משדר משהו מסויים ולפעמים דווקא סגנון שמשדר כבדות, עלול להעיק ולהכביד".


    shutterstock_1013138242 copy.JPG
    בתמונה: בית הכנסת הגדול ביותר ברומניה. נמצא באוראדה, נבנה בין 1877-1878 בסגנון ניאו-מאורי ומכיל 1000 מושבים. (קרדיט: shutterstock).

    מוסקוביץ' התרשם במהלך חקירת נושאי בתי הכנסת בעולם, כי דווקא נושא האקוסטיקה מאד משתנה ממקום למקום.

    "יש מקומות עתיקים בהם האקוסטיקה תהיה יותר טובה ממה שאנחנו, בדור הנוכחי ננסה להכין. לא ניתן להצביע בוודאות על הסיבה, אך אם למשל בתי הכנסת ניבנו, מתוך תפיסה שזה מבנה הדומה לאולם קונצרטים, והמתכננים היו גויים והם הבינו שאמור להיות שמע טוב, מראש, האקוסטיקה קיבלה נתח רב של השקעה בתכנון ובביצוע.

    אקוסטיקה צריכה שני דברים: האחד- מודעות של הקהילה עצמה ושל המתכננים. השני: תקציב."


    shutterstock_679511848-copy.jpgרוסיה.jpg
    בתמונה: בית הכנסת ברוסיה, סנט פטרסבורג. (קרדיט: shutterstock).

    בתי כנסת מקבלים תקציב, אבל הוא נאכל על כסאות, תאורה, חיפויים, ועוד- אבל לדברים שלא פחות חשובים, כדי להתפלל כמו שצריך- אין תקציב.

    "במובן מסוים, בית כנסת זה כמו אולם קונצרטים ואם לא שומעים את החזן ובעל הקורא, זו בעיה. הדבר יותר נפוץ בעזרת הנשים, מלבד זה, אקוסטיקה לא נכונה, תתיש מאד מהר את בעל התפילה".

    "כמעצבי פנים אין לנו שליטה על המבנה, אבל אם מכניסים מעצב פנים בשלב הקודם אפשר להתחשב בדברים כאלו.

    "האתגר שלנו בעיצוב בתי כנסת, הוא (גם) להיכנס לחללים שלא היו מיועדים להיות בית כנסת, כמו אולם בית ספר, בו בית הכנסת אמור להיות פעיל רק בשבתות, ובשאר הימים- אלו הם אתגרים שהמעצב מתמודד איתם".

    shutterstock_55220317 copy.JPG
    בתמונה: בית הכנסת ההיסטורי בלנצוט, פולין. (קרדיט: shutterstock).

תגובות

בכדי לרשום תגובה, עליך להרשם לאתר.
  1. שבע ווין
    כמובן שמיד דפדפתי לתמונות... מרתק.
      prog אוהב/ת את זה.
  2. דבורה קוטובסקי
    מדהים!
    תודה על שיתוף!
      אשר כותבת ו-prog אוהבים את זה.
  3. הרב זושא כץ
    ישיבת לומזא בפתח תקווה הינה מקום מדהים וראוי להתייחסות בנושא
      שח מט ו-אשר כותבת אוהבים את זה.
  4. שריתי גוט
    מרתק מאוד!
    ידש קורס העשרה לאדריכלים על עיצוב בתי כנסת? לא כחלק ממסלול לימוד
      עורכת תוכן אוהב/ת את זה.
    1. עורכת התוכן
      הקורס הוא חלק ממסלול הלימודים. אם יהיה ביקוש, יתכן וניתן לארגן קורס נפרד.
      בהצלחה לכולם!
  5. מרדכי חיים
    מרתק ביותר! היה מעניין לשמוע על בית המדרש בעלזא, איך בונים חלל עצום כזה לתפילה ברמה האקוסטית.
      שבע ווין ו-עורכת תוכן אוהבים את זה.