כולנו משתמשים בהם ויש להם לא מעט יתרונות, אבל מעטים מודעים לחסרונות של שירותי קיצור הכתובות באינטרנט. קבלו 6 עובדות אפלות שכדאי להכיר על קיצור קישורים ברשת.
הפוסט נכתב על ידי גיא דוברובסקי, בוגר תואר שני בבינה מלאכותית בטכניון ומפעיל הבלוג Product 360.
כולכם וודאי נתקלתם בקישורים מקוצרים כמו bit.ly/1bGtM2N או tinyurl.com/product-prism
קישורים באתרים השונים עשויים להיות ארוכים למדי, סבוכים ולא באמת קריאים לעין האנושית. הבעיה העיקרית עם הקישורים הרגילים (והארוכים) היא שקשה לשתף אותם בטוויטר בשל מגבלת 140 התווים.
על מנת לקצר את אותם קישורים קמו מספר שירותים כאשר המובילים בינהם הם bitly ו-TinyUrl, והם מפנים (URL redirection) מכתובת ארוכה לכתובת קצרה בדומיין החדש של השירות. כלומר, במקום להיכנס לכתובת ארוכה ומייגעת, נכנסים לקישור מקוצר, והוא כבר מפנה לכתובת המקורית (והארוכה) של הדף.
המשתמשים בשירותי הקישורים המקוצרים נהנים ממספר יתרונות לא מבוטלים בינהם:
קישור קצר אשר נכנס למגבלת 140 התווים של טוויטר ואף מאפשר להוסיף מלל נוסף.
יכולת לבצע יפוי (beautification) של הפרמטר של הקישור למשהו קריא והגיוני לעין אנושית.
החבאת פרמטרים שונים המקודדים בקישור המקורי (למשל הפניית affiliates).
קבלת אנליזה מלאה של התעבורה הנכנסת דרך הקישור.
תמיכה בקישורים זמניים – למשל קישור למבצע המוגבל בזמן.
עם זאת, חשוב להכיר את הצד האפל של הקישורים המקוצרים:
ניצול לרעה
ספאמרים רבים משתמשים בקישורים מקוצרים על מנת להסתיר את הכתובת האמיתית אליה הם מפנים. בשל כך, גולשים נוטים לחשוש מכניסה לקישורים מקוצרים. על מנת להילחם בתופעה, ספקי הקישורים המקוצרים מאפשרים דיווח ספאם מהיר. מיותר לציין שהאצבע על הדק הסגירה של הקישור היא קלה מאוד.
סיום תמיכה
כל השרותים מתחייבים שהקישורים המקוצרים שהם מספקים "לא יפוגו" (כל עוד השירות קיים). לא מן הנמנע שביום בהיר אחד, שירות הקישורים המקוצרים יחדול מלהתקיים – אם זה מטעמי כדאיות כלכלית או לחילופין פריצה לשרתי החברה. המשמעות היא הפיכת כל הקישורים של השירות לשבורים ולא מתפקדים.
סוגיות משפטיות
שירותי הקיצור נוטים להשתמש בדומיינים של מדיניות "אקזוטיות" – סיומת ly של bit.ly שייכת ללוב. בדומה, סמואה, מלזיה, מונגוליה וליכטנשטיין גם שיכות למועדון הסיומות של ספקי הקישורים המקוצרים. מבחינה משפטית, התעבורה והתכנים שנחשפים בדומיין השייך המדינה, נתונים לרגלוציה משפטית מקומית. לכן, במידה והתוכן אינו תואם את חוקי המדינה – רשאית המדינה לחדול אותו. תארו לעצמכם מצב בו בלוג היין שלכם (המנוגד לאיסלאם) נחסם ב bit.ly.
פרטיות
שירותים רבים (בינהם bit.ly) חושפים את הסטטיסטיקה של הקישורים בצורה פומבית לחלוטין. כל אחד יכול לבדוק בצורה פשוטה מידע סטטיסטי מדהים על כל קישור: כמות קליקים (ע"פ זמן והיסטוריה), חלוקה ע"פ מדיות שונות (פייסבוק, טוויטר, מיילים), ע"פ מיקום גאוגרפי ועוד.. . סביר להניח שלא נרצה שמידע עסקי מסווג זה יגיע למתחרים שלנו.
מורכבות
שימוש בשירותי קישורים מקוצרים מוסיף עוד שכבה לוגית בתהליך טעינת הדף – לפחות עוד בקשת HTTP ופנייה לשרת ה-DNS. נגזר מכך זמן טעינה ארוך יותר, הגדלת הסיכוי לשגיאה לאורך התהליך והטלת צוואר בקבוק טכנולוגי נוסף (למשל לא ניתן לצאת לפניית POST דרך קישור מקוצר).
חסימה
יש אתרים כמו Wikipedia ו-Yahoo! Answers, המונעים פירסום של קישורים מקוצרים בשל המניעים לעיל וה"איכות הירודה" של לינקים מסוג זה.
לסיכום, בעידן בו חברות משקיעות סכומי עתק ב-SEO ולינקים איכותיים מתורגמים ל-leads עסקיים, חשוב להבין כי הלינקים הינם נכס לכל דבר. ככאלה, חשוב להתייחס אליהם במלוא כובד הראש, ולזכור שיש להם גם צדדים אפלים.
הפוסט נכתב על ידי גיא דוברובסקי, מפעיל הבלוג Product 360.
הפוסט נכתב על ידי גיא דוברובסקי, בוגר תואר שני בבינה מלאכותית בטכניון ומפעיל הבלוג Product 360.
כולכם וודאי נתקלתם בקישורים מקוצרים כמו bit.ly/1bGtM2N או tinyurl.com/product-prism
קישורים באתרים השונים עשויים להיות ארוכים למדי, סבוכים ולא באמת קריאים לעין האנושית. הבעיה העיקרית עם הקישורים הרגילים (והארוכים) היא שקשה לשתף אותם בטוויטר בשל מגבלת 140 התווים.
על מנת לקצר את אותם קישורים קמו מספר שירותים כאשר המובילים בינהם הם bitly ו-TinyUrl, והם מפנים (URL redirection) מכתובת ארוכה לכתובת קצרה בדומיין החדש של השירות. כלומר, במקום להיכנס לכתובת ארוכה ומייגעת, נכנסים לקישור מקוצר, והוא כבר מפנה לכתובת המקורית (והארוכה) של הדף.
המשתמשים בשירותי הקישורים המקוצרים נהנים ממספר יתרונות לא מבוטלים בינהם:
קישור קצר אשר נכנס למגבלת 140 התווים של טוויטר ואף מאפשר להוסיף מלל נוסף.
יכולת לבצע יפוי (beautification) של הפרמטר של הקישור למשהו קריא והגיוני לעין אנושית.
החבאת פרמטרים שונים המקודדים בקישור המקורי (למשל הפניית affiliates).
קבלת אנליזה מלאה של התעבורה הנכנסת דרך הקישור.
תמיכה בקישורים זמניים – למשל קישור למבצע המוגבל בזמן.
עם זאת, חשוב להכיר את הצד האפל של הקישורים המקוצרים:
ניצול לרעה
ספאמרים רבים משתמשים בקישורים מקוצרים על מנת להסתיר את הכתובת האמיתית אליה הם מפנים. בשל כך, גולשים נוטים לחשוש מכניסה לקישורים מקוצרים. על מנת להילחם בתופעה, ספקי הקישורים המקוצרים מאפשרים דיווח ספאם מהיר. מיותר לציין שהאצבע על הדק הסגירה של הקישור היא קלה מאוד.
סיום תמיכה
כל השרותים מתחייבים שהקישורים המקוצרים שהם מספקים "לא יפוגו" (כל עוד השירות קיים). לא מן הנמנע שביום בהיר אחד, שירות הקישורים המקוצרים יחדול מלהתקיים – אם זה מטעמי כדאיות כלכלית או לחילופין פריצה לשרתי החברה. המשמעות היא הפיכת כל הקישורים של השירות לשבורים ולא מתפקדים.
סוגיות משפטיות
שירותי הקיצור נוטים להשתמש בדומיינים של מדיניות "אקזוטיות" – סיומת ly של bit.ly שייכת ללוב. בדומה, סמואה, מלזיה, מונגוליה וליכטנשטיין גם שיכות למועדון הסיומות של ספקי הקישורים המקוצרים. מבחינה משפטית, התעבורה והתכנים שנחשפים בדומיין השייך המדינה, נתונים לרגלוציה משפטית מקומית. לכן, במידה והתוכן אינו תואם את חוקי המדינה – רשאית המדינה לחדול אותו. תארו לעצמכם מצב בו בלוג היין שלכם (המנוגד לאיסלאם) נחסם ב bit.ly.
פרטיות
שירותים רבים (בינהם bit.ly) חושפים את הסטטיסטיקה של הקישורים בצורה פומבית לחלוטין. כל אחד יכול לבדוק בצורה פשוטה מידע סטטיסטי מדהים על כל קישור: כמות קליקים (ע"פ זמן והיסטוריה), חלוקה ע"פ מדיות שונות (פייסבוק, טוויטר, מיילים), ע"פ מיקום גאוגרפי ועוד.. . סביר להניח שלא נרצה שמידע עסקי מסווג זה יגיע למתחרים שלנו.
מורכבות
שימוש בשירותי קישורים מקוצרים מוסיף עוד שכבה לוגית בתהליך טעינת הדף – לפחות עוד בקשת HTTP ופנייה לשרת ה-DNS. נגזר מכך זמן טעינה ארוך יותר, הגדלת הסיכוי לשגיאה לאורך התהליך והטלת צוואר בקבוק טכנולוגי נוסף (למשל לא ניתן לצאת לפניית POST דרך קישור מקוצר).
חסימה
יש אתרים כמו Wikipedia ו-Yahoo! Answers, המונעים פירסום של קישורים מקוצרים בשל המניעים לעיל וה"איכות הירודה" של לינקים מסוג זה.
לסיכום, בעידן בו חברות משקיעות סכומי עתק ב-SEO ולינקים איכותיים מתורגמים ל-leads עסקיים, חשוב להבין כי הלינקים הינם נכס לכל דבר. ככאלה, חשוב להתייחס אליהם במלוא כובד הראש, ולזכור שיש להם גם צדדים אפלים.
הפוסט נכתב על ידי גיא דוברובסקי, מפעיל הבלוג Product 360.