דרוש מידע (▀̿Ĺ̯▀̿ ̿) כל היום עבודה! עבודה! עבודה!

[חני S]

קדימה,
אולי אשכול של טיפים בעניין סדר ארגון ועוד ועוד
שמקצר את הזמן..
בסוף הקטנות האלה יוצאות גדולות..
מה אומרות? יש לכן?

 

[דע-את-האמת-שבחיים!]

זו הנקודה שהאמהות הצעירות עם הפיצקאלך צריכות לזכור
בעז'ה השלב הקשה הזה יעבור הילדים יגדלו קצת ,והם יוכלו לעזור ולשחרר את אמא לרגעים שקטים של מנוחה,
ובכלל, האפשרות להיות יותר משוחררת, כמו לצאת בערב לכל צורך שהוא.. מבלי לחשוב עשר פעמים אם שווה ואיך בדיוק אני משיגה ביביסיטר עכשיו... וכו' וכו' כשהילדים גדלים --גם אם ישנם בעז'ה עוד קטנטנים התמונה שונה לחלוטין! וכבר זה נותן חיים אחרים!!!!
עוד לפני הפנסיה שתבוא..

ובכלל---
רוצה להדגיש את האושר והמלאות שיש לנו נשים החרדיות -העמוסות! עם הבית והשיירה שתרבה...!
אין אפס!!!!!
אנחנו נמצאות בעולם פשוט מאושר!!!!! עם משמעות, סיפוק ועשיה מטורפת!!!!!!!
(כי, אפילו, הפעולה המעצבנת של רק להחליף טיטול תחשבו על זה שרק זה, זה עוד צבירה אדירה של יהלומי חסד ועשית רצון ד'.. עם כל המשמעות של זה לגדל ילד! יהודי!!!)
לדעתי, אחת המשימות הקריטיות שלנו כאמהות זה לעצור להמון שניות ביממה ולראות את האושר הנוטף שיש לנו!!!!!
נכון שזה מצריך מודעות גבוהה ועבודה(לעבוד לשים בצד את כל המניעים הקשים שבאים להפריע לנו לראות את האמת הזו...)
אבל זה שווההההההה

ועוד משהו...
כדאי לכל האמהות העובדות במשרה מלאה ,תובענית וקשה(כשזו הברירה ובאמת ההכרח לא יגונה!!!)
לשבת עם עצמן ולחשוב כמה אנחנו רודפות אחר הכסף שאמור לשרת אותנו, ולא אנחנו אותו...
ולהגיע למסקנות מצוינות שיתנו לכן רווחה נפשית ושווה!!!!(מנסיון...)
לדוגמא..--אין לך ברירה והמעסיק מחייב אותך לעבוד 8\ 9 שעות על אף שהיית מעונינת להוריד שעה ביממה???---תפרגני לעצמך כמה שעות שבועיות של עזרה בנקיון בבית, או--יציאות איורור תכופות יותר... וכו' וכו'
או אפילו, חשיבה מעבר--של מעבר דירה לאזור זול יותר! וממילא אפשרות לעבודה עם פחות שעות עבודה וכו' וכו'
(שזה נושא בפני עצמו.. לאשכול רחב.. עד כמה לפעמים אנחנו מצומצמים ולא רואים את שיקולי הרווח מול ההפסד... וגם שצריך לזכור שיש משג של חן המקום על יושביו בגלל מושג ההרגל.. אנחנו מאוד אוהבים ומחוברים למקום מגורינו כי --ה-ת-ר-ג-ל-נ-ו! אבל אם נעבור למקום אחר ולאט נתרגל למקום החדש פשוט נאהב את המקום! ואז פשוט הרווחנו המון!
גם כל הפלוסים ממעבר הדירה וגם המקום יהיה טוב ואהוב עלינו!..)

ועוד נקודה...
לצערי מכירה מקרוב כאלו שעובדות במשרות תובעניות וגם מכניסות יפה מאוד... אבל לא מודעות כמה החיים שלהן מתפספסים ,אין להן רגע אחד פנוי למנוחת הנפש וכל החיים הוא מרוץ אחד גדול! פשוט חייבים גם לדעת לפרגן לעצמינו ולהנות מהכסף מעבר לשוטף (חוץ ממצב של בעיה תקציבית נואשת שעל זה אני לא מדברת..)

 

[מגבת]

האם אלו החיים???
וככה הם אמורים להיות עד הפנסיה???

1. לא. המציאות משתנה, שאלה מה יישאר ממך עד שהמציאות תשתנה.. אז כדי שלא תמחקי לגמרי:
2. למעט אלו שעובדות בניקיון או במעון, מרבית הנשים עובדות על כסא במשרד נחמד, ובין לבין קצת מפטפטות וקצת שותות קפה, אז אל תרגישי כ"כ אומללה. זה יעשה לך טוב יותר.
3. תוסיפי לעצמך איזשהו פרויקט שמעניין אותך בעבודה. אפילו בהתנדבות. זה לא בשבילם, זה בשבילך.
4. קחי עזרה בתשלום - חובה לאישה שעובדת משרה מלאה! ואל תגידי אין לי כסף, כי לנעליים לילדים יש, נכון? אז זה הנעליים שלך. גם שעתיים בשבוע נותן אוויר.
5. תירשמי לחוג או לימודים קלילים מעניינים. ולא דרך הזום אלא משהו שתצטרכי לצאת. מעגל החברות שלך יתרחב ותרגישי אחרת.

העצות מניסיון של 13 שנות עבודה רצופות.
בהצלחה!

 

[באתי לחלום]

@באתי לחלום ? נראה שבאת לעבוד,
והייתי חייבת, איך עשית את הפרצוף בנושא??? (* *)

Text Faces - Text based emoji directory (ᵔᴥᵔ)

Text based emoji directory ʕ•ᴥ•ʔ. Best lenny faces, text faces, text emoji, ʘ‿ʘ Kaomoji and Japanese Emoticons no need to generate one ✂ ℂ ⒶⓃⒹ ℙ options.

fancytextdecorator.com

 

[yaelc]

ש ספר שנקרא "אבא עשיר אבא עני" ששואל את השאלה הזאת ונותן עליה מענה רחב.
מומלץ ביותר.

אולי יש לך להשאיל לי אותו ?

 

[יוק]

אולי יש לך להשאיל לי אותו ?

בשמחה
עם עוד כמה.
צור קשר YK1348 בגימייל

 

[מימונית]

את לגמרי מעצבנת, מכיון שאני יכולה להביא לך סיפורים שמתחילים כמו שאת מתארת ונגמרים בחוב שהולך ותופח מידי חודש.

לא נכון אם הולכים באמונה חזקקקקקה שיש משהו למעלה שמפרנס את תורידי שעות ותראי ישועה מה' מנסיון אישי פתאום בט"ל שנכנס או דוד שמפנק באיזה סכום וה' עוזר ואין מינוס

 

[אמא רחל]

לא הבאתם את הנקודה שלא עובדים 9 שעות
אבל כל נסיעה לוקחת שעה.........

 

[יוק]

לא נכון אם הולכים באמונה חזקקקקקה שיש משהו למעלה שמפרנס את תורידי שעות ותראי ישועה מה' מנסיון אישי פתאום בט"ל שנכנס או דוד שמפנק באיזה סכום וה' עוזר ואין מינוס

זה נכון ולא נכון
כלומר ברור שחייבים אמונה חזזזקה ובלי זה אין שום דבר!

אבל אסור לטמון את הראש בחול ולעבור על איסורי דאורייתא.
אפילו בהלכות שבת (סימן רמ"ב) יש מחלוקת על שני מאמרי חז"ל
א' עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות
ב' לוו עלי ואני פורע
וזה סותר אחד את השני,
וכן מה הדין האם מותר ללוות לצורכי שבת כשאדם יודע שאין לו להחזיר?

יש אמרה ידועה על אברהם אבינו,
יש סתירה בין שני הסיפורים שמובאים בתורה
אצל פרעה כתוב "וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ וַיְהִי לוֹ צֹאן וּבָקָר וַחֲמֹרִים וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַאֲתֹנֹת וּגְמַלִּים"
ואילו אצל מלך סדם כתוב "אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם"
אז מה קורה כאן הוא לוקח או שלא?
התשובה היא שכתוב ברש"י אחרי מצרים " בחזרתו פרע הקפותיו (ב"ר מא, ג.):"
רואים מזה שכשאדם חייב לחבירו כסף אין באפשרותו לומר אני לא רוצה לקחת וכו' וכדו' קודם כל תחזיר את החובות! אחרי שסיים להחזיר את החובות אז הוא יכול לומר אם מחוט ועד שרוך נעל.

 

[yaelc]

לא נכון אם הולכים באמונה חזקקקקקה שיש משהו למעלה שמפרנס את תורידי שעות ותראי ישועה מה' מנסיון אישי פתאום בט"ל שנכנס או דוד שמפנק באיזה סכום וה' עוזר ואין מינוס

אשרייך שאת בדרגה הזאת

אני לצערי לא אוחזת שם ואם אני יודעת שחסר לי עכשיו 1,000 ש"ח לשלם למטפלת או לקנות מוצרי מזון
ד' יביא לי זה אני יודעת מאמינה ורואה בחוש איך בסוף השם שולח
אך עד שאני רואה את הישועה זה מטריד אותי ואני לא רגועה

בלי כל קשר
היום לעבוד במשרה מלאה זה מינימום של השתדלות על מנת לגמור חודש ואפילו לא מעבר לכך
אלה אם הבעל עובד/ יש הכנסה אחרת/ אין הוצאות דיור .

תעשו הכנסות והוצאות נניח וחסר לכם 2000 ש"ח תשאלו רב האם ניתן להסתמך על אמונה ולא לעשות השתדלות להשגת סכום זה

 

[yaelc]

האם גם אצליכן זה הסדר יום פחות או יותר???

אם כן שתפו אותי באין לשמור על סדר יום של בן אדם ולא של סוס עבודה!!!

קמות לפנות בוקר.

על הכיסא במשרד ברבע לשבע כדי שנספיק מלא שעות עבודה ומאידך לחזור בשעה שפויה הביתה.
לעבוד רצוף תשע שעות,

לחזור הביתה בפקקים,
וזהוווו
נגמר לי היום!!!!!!!

האם אלו החיים???
וככה הם אמורים להיות עד הפנסיה???

מזדהה עם כל מילה שלך
ככה אני גם הייתי עד הקורונה
עוד חודש אני אמורה לחזור ללעבוד מהמשרד ולא מהבית
וככה ככל הניראה יראו המשך חיי עד הפנסיה/עד שהילדים יתבגרו

 

[מאה100]

למעט אלו שעובדות בניקיון או במעון, מרבית הנשים עובדות על כסא במשרד נחמד, ובין לבין קצת מפטפטות וקצת שותות קפה, אז אל תרגישי כ"כ אומללה. זה יעשה לך טוב יותר.

כועסת מאוד
טלפנית שעובדת 9 שעות על כסא מסתובב, מוציאה ת'גרון שלה! חוזרת בלי קול מותשת. נסי לדבר 8 שעות רצופות- זה מתיש מאוד!
מתכנתת יושבת על כסא אורטופדי נוח ומוציאה את המוח שלה על העבודה וזה מתיש מאוד אפילו עם היא יכולה כל דקה להסתובב על הכיסא או להכין קפה חופשי במכונה.
מורה שמתמודדת עם בעיות משמעת וגם מוציאה את הגרון זה מאוד קשה.

ולא כל המשרדים נחמדים, גם אם זה היימיש...

מצטערת על הסטייה לא יכלתי לשתוק על המשפט הזה - זה מכאיב.

 

[באתי לחלום]

של

האם אלו החיים???
וככה הם אמורים להיות עד הפנסיה???

יש ספר שנקרא "אבא עשיר אבא עני" ששואל את השאלה הזאת ונותן עליה מענה רחב.
מומלץ ביותר.
[/QUOTE]
מי הספר?

 

[יוק]

מי הספר?

זה ספר של אדם בשם רוברט קיוסאקי מילארדר ידוע שעשה את הונו בעשר אצבעותיו.
הוא מדבר על כך שאנחנו הולכים ללמוד בשביל להשיג עבודה טובה והלכים לעבודה בשביל לשלם את השכירות/משכנתא ואת חשבונות החשמל וחוזר חלילה בלי אפשרות לעצור... הוא קורה לזה מרוץ העכברים...
בספר הוא מסביר כיצד אפשר להגיע לעצמאות פיננסית שבה אדם יוצר לעצמו הכנסה פסיבית(לא תלויה בעבודה יומיומית)כך שהוא הופך להיות הבעלים של הסדר יום שלו ולא ההפך. ובמילים אחרות "כיצד לצאת ממרוץ העכברים"

 

[דותוש']

@באתי לחלום
אפשר שאלה קטנה?
התפללת על זה ?
יום יום שהקב"ה יוציא אותך מהמרוץ הזה
שתוכלי לגדל את הילדים בנחת ובאושר ועושר
ממליצה לך לעשות את זה כל יום תפילה אמיתית חזקה עם דמעות תתחנני על נפשך ועל נפש ילדייך שהם ילדיו
תראי ישועות.

 

[לאה!]

כועסת מאוד
טלפנית שעובדת 9 שעות על כסא מסתובב, מוציאה ת'גרון שלה! חוזרת בלי קול מותשת. נסי לדבר 8 שעות רצופות- זה מתיש מאוד!
מתכנתת יושבת על כסא אורטופדי נוח ומוציאה את המוח שלה על העבודה וזה מתיש מאוד אפילו עם היא יכולה כל דקה להסתובב על הכיסא או להכין קפה חופשי במכונה.
מורה שמתמודדת עם בעיות משמעת וגם מוציאה את הגרון זה מאוד קשה.

ולא כל המשרדים נחמדים, גם אם זה היימיש...

מצטערת על הסטייה לא יכלתי לשתוק על המשפט הזה - זה מכאיב.

בסה"כ כולנו באות לעבודה כדי לעבוד ואף אחד לא מנסה להתווכח על העובדה הבסיסית הזאת...
אבל עדיין, ההרגשה של הבן אדם יכולה לשנות גם את החוויה, ואם כל אחת תצליח למצוא את החלקים היפים בעבודה שלהכמו הכסא הנוח, האפשרות לפטפט בין לבין וזה שאפשר להכין חופשי קפה במכונה...)

ואחרי הכל, למרות שברור שטלפנית שעובדת הרבה שעות וצריכה לדבר ברצף ולשכנע אנשים ואולי גם לספוג שיחות לא נעימות וברור לנו שהיא עובדת מאוד קשה, עדיין אישה שעובדת במעון וצריכה כל הזמן לרוץ ולהתרוצץ, לנקות אחריהם לכלוך, להחליף להם טיטולים, להאכיל אותם שזה עבודה פיזית קשה ומעייפת וגם היא צריכה לדבר ברצף-לספר להם סיפורים, להרגיע תינוקות בוכים, לפשר בין המריבות שלהם, לשמור על סדר יום, למסור שיעורים ולעשות עם הילדים יצירות ופעילויות שימצאו חן בעיניהם וגם בעיני ההורים- ברור שהיא עובדת יותר קשה. ובכל זאת גם היא, כדאי לה למצוא את הנקודות הטובות בעבודה שלה- אולי החברות מהצוות, אולי הילדים החמודים, אולי הסיפוק, ואולי אפילו הזמן של ההפסקה...

 

[לאה!]

ובקשר לאחיות הבחורות,
הזוי לומר שיש לבחורות את כל הזמן שבעולם.
רוב הבחורות היום נמצאות עד חמש בלימודים, ואחר כך צריכות ללמוד למבחני חוץ או מסלולים ולהכין שיעורים ועבודות. הרבה מאוד בחורות גם עובדות בערב בנוסף ללימודים.
וגם יציאות וטיולים עם חברות זה צורך בגיל הזה ובחורה לא אמורה לוותר על יציאה עם החברות כדי ללכת לעזור לאחותה (היא יכולה, אבל לא חייבת, ואם היא מסכימה זה בכלל לא מובן מאליו).
וגם אם האחות מתחשבת ומבקשת מאחותה לבוא רק בזמנים חריגים פעם בשבועיים שלוש, אבל חוץ מאותה אחות יש עוד חמש אחיות נשואות שמבקשות עזרה, חלק יותר חלק פחות, ויש אחות יולדת בבית שצריכה עזרה צמודה עם הילדים, ויש בבית הורים מתבגרים שכבר צריכים עזרה בדברים שהם לא מסוגלים לעשות לבד, כבר יוצא שהבחורה הזאת נותנת יותר שעות ממה שיש ביממה והיא עוד צריכה גם ללכת לסמינר ללמוד, להכין שיעורים, לשמור על שעות שינה הגיוניות לאכול ארוחות מסודרות ולהשאר בחורה צעירה ומשוחררת.
הרבה פעמים גם אם לא ברור לנו איך ולמה בחורות יכולות להיות ב-א-מ-ת עסוקות.
ובחורה שבכל זאת מוצאת זמן לעזור לאחותה הנשואה ראויה להמון הערכה והוקרה מאחותה הגדולה.

 

[ציפופו 1]

אני חושבת שהבחורות יכולות בהחלט לעזור.
אבל עוד יותר חושבת שהן צריכות להנות מזה שהן משוחררות.
כי בעזרת ד' תהיה להן הרבה עבודה...

אני בתור בחורה פעם בשבוע ישירות מהסמינר עליתי על האוטובוס מחוץ לעיר כדי לעזור לאחותי וגיסתי עם הילדים עד הערב. לא חושבת שזה עשה לי משהו נורא, אדרבה, אחרי שהתחתנתי והיו לי ילדים קטנים הן הרגישו שחייבות להחזיר לי ושלחו לי את הבנות שלהן (שגדלו בינתיים) שיעזרו לי.

 

[סייבר]

לא יודעת, כל המטיפים/ות למינהם, הייתי ממליצה לקחת צעד אחורה, כי חז''ל כבר אמרו לנו: לעולם!!! לעולם אל תשפוט אדם עד שתגיע למקומו!!!!!

לכן, כמו שלא אשפוט אישה שעובדת מעט שעות (יחסית) ושולחת את בעלה לעבוד גם הוא, או כמו שלא אשפוט אישה שעובדת מעט שעות ומעדיפה להתמודד עם עול כלכלי אבל לקבל רוגע נפשי, כך לא אשפוט אישה שעובדת הרבה שעות
ומביאה כסף הביתה, ומפרנסת( אולי אפילו ברווח - זה לא מובן מאליו) ילדים של הקב''ה,.

אז אם אישה עובדת (סליחה- בחרה לעבוד..) 8-9 שעות היא עדיין מאמינה מאד בקב''ה, בזה שהוא זן ומפרנס ומודה על היכולת שקיבלה ממנו יתברך לעזור בפרנסת הבית.

ולפותחת האשכול: נכון שלא כולם יודעים, אבל לפעמים גם למי שעובדת הרבה שעות לא תמיד יש אפשרות להביא עוזרת הביתה. מה שלי עלה זה שאולי יש לך אפשרות למצוא הסעה הלוך וחזור לעבודה, מה שיכול לקצר קצת את זמן הנסיעות, ואולי בזכות ההסעה תוכלי לצאת מהבית מעט יותר מאוחר ממה שאת רגילה או להיפך, להגיע מוקדם יותר לעבודה מה שיאפשר לך לצאת יותר מוקדם.
ואם זה אפשרי, אז לנסות למצוא בעבודה משהו שנותן לך שמחה, חדוות יצירה . אני לא יודעת במה את עובדת אבל אולי סיפוק מהעבודה יתן לך גם כח להתמודד עם העומס בצורה קלה יותר.

באופן אישי, אני מעריכה מאוד אותך ושכמותך, אתן מדהימות!
הרבה הרבה כח והצלחה!

 

[קדימה צעד]

וואו איזו חמודה שאת, נראה לי שרוב הבחורות מתעוררות ומבינות את המציאות רק אחרי שהן בצד השני נשואות עם שיירה, אני לא חולמת בכלל לבקש מאחותי עזרה שגרתית, רק ליציאות מיוחדות פעם בשנה כשאני מפרגנת לעצמי... בכל אופן זה התפקיד שלי ואני לא חושבת שהגיוני בכלל משהו אחר, כשנמצאים בתוך זה, זה שואב את כולך וכמה שזה מאתגר את מתרגלת למציאות שאין יותר חגיגות של רווקות ושנת צהריים שמור לשבת במקרה בטוב כשהילדים מפרגנים, ברגע שנמצאים בפנים את לא חושבת על מציאות אחרת , בעז"ה כמו שאמרת ננוח בפנסיה לא שתזיק איזו עזרה, אבל....

שמחה לעודד ולספר שזה לא ככה.
מהר מאוד מגיע שלב שהילדים גדלים ויכולים להושיט עזרה.
כל ילד 'גדול' (8 ומעלה) שומר עשרים דקות, ופתאום אמא יכולה לנוח שעה וחצי..............

גם בעבודה נעשה קל יותר. רוכשים מיומנות. וגם אם המיומנות מקדמת אותנו לתפקידים אחראיים יותר - בדרך כלל זה בא עם כל מיני סוגים של הטבות שמשפרים את החיים.
[פעם אמר לי פקיד בבנק, שהוא מאוד אוהב להראות לאנשים השוואה בין המצב הכללי שלהם בתור צעירים שפתחו את החשבון, לבין המצב שלהם 10 שנים אחר כך ]