הנושאים החמים
הנושאים החמים
ליבי הולם בקרבי וידי רועדות בהקריבי אותן להדליק נרות היום הקדוש והנורא הזה, יום הכיפורים. אזני שומעות מכל עבר קולות קוראים אלי: דעי לפני מי את עומדת! זכרי שעומדת את לפני שופט העולם היושב עתה כסא דין לדונך על חטאיך ועל מעשיך הרעים שעשית כל השנה!
אמנם אמת הוא, קל חנון, שחטאתי הרבה מאד בשנה זו. יודעת אני, שלא אוכל לצאת ידי חובותי כלפיך וכלפי הרבה מבריותיך. יודעת אני שאיני כדאית שתסלח ותמחל לי על עוונותי המרובים. אבל אתה נקראת בשמך אל רחום וחנון, כי אתה מרחם על בניך החוטאים, וחונן אותם בבואם לפניך בלב נשבר ובינים דומעות ומבקשים סליחתך:
מי אני ומה כוחי, אשה עלובה וחוטאת, שאבוא לפניך להצטדק ולהתנצל על חטאי שעשיתי. מי אני ומה כוחי, אשה חלשה, שאתיצב לפניך, קל גדול ונורא, שכל העולם כולו בעיניך כטפה קטנה בים, כהרף עין אתה יכול להופכו לתוהו ובוהו. אבל אדון כל עולמים, באמת, רק עקב זה שאני כל כך קטנה וחלשה באתי לפניך לשוע לרחמיך. אתה ודע, שהאדם מרב חולשתו עושה תמיד שלא בכונה דברים שאינם לרצון לפניך. ועל העוונות שחטאתי לפניך כבר סבלתי רב סבל. הלא לפניך גלויות כל הצרות ועגמת הנפש שהיו מנת חלקי בשנה שעברה. שמעת אנחותי שיצאו ממעקי לבבי, ראית בדמעותי שנבעו מעיני במשך השנה עקב הצרות המרובות שסבלתי במשך שנים עשר חודשי השנה. יהי רצון שיהיו כל הצרות והיסורים שעשנשת אותי במשך השנה, כפרה על כל חטאי שחטאתי, ושהשנה הבאה עלי ועל כל ישראל לטובה, תהיה לשנת ברכה, שנה ללא עוגמת נפש, שנה ללא אנחות וללא דמעות:
אתה הקל הטוב, אנא, סוכך בכנפיך על בעלי, על ילדי הנקיים מכל חטא, ואל תפרידנו חלילה, ןתברכנו בנחת ומזל טוב, בבריאות ובפרנסה טובה:
לאורם של הנרות שהדלקתי לכבוד שמך הקדוש, תביט רק במעט מעשינו הטובים שעשינו השנה, וחאינו כצל יחלופו מאורם של הנרות המבורכים, הנרו הללו הדלקתי בכדי להאיר אפילת הליל, בעת אשר בניך היהודים מתאספים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות לשפוך לפוך לפניך, ה' אלוקינו, את לבבם המר. הבט משמים וראה את צאן מרעיתך השוממים, מפוזרים ומפורדים בכל קצוי עולם כצאן אשר אין להם רועה, ובכל זאת לא שחכו את נסיך שעשית מקדם לאובתיהם, ועודם מקוים שתרחם גם עליהם. זכור נא, שהגיעה העת לומר די לצרותיהם. בתוך אלפי לבבות נשברים מתמזג גם לבבי הנשבר. בתוך נהרי נחלי הדמעות הניקוים בלילה זה מעיני עמך יתערבו גם דמעותי, וים הדמעות יכבה את כעסך הבוער על עמך ישראל. ראה נא, שלא שכחנוך, כן אתה אל תשכחינו, וגם עתה אנו בניך האהובים, כמו שכתוב: "הבן יקיר לי אפשרים אם ילד שעשועים, כי מידי דברי בו זכור אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאום ה'":
הנרות הללו שהדלקתי ביום קדוש זה יהיו לי לתחילת שנת אורה ומזל טוב, וכשם שאני מדלקת נרות לכבוד שמך הקדוש, כן תצוה על מזלי להאיר; וכשם שהחשיכה נמוגה מאור הנרות, כן ימוגו כל צרותי מפני מזלי המאיר, ותן בלבי רצון וחשק לעשות הטוב והישר בעיניך:
אלוהי אברהם יצחק ויעקב, חזק ואמץ ליבם של ילדי שיתחזקו בך מאוד, ושלא ירדו, חלילה, מן הדרך הישרה, ויהיו בנים נאמנים, ותועלתם תהיה טובה לעולם. חזק ברית משפחתנו, שלא אנתק מהם, חלילה, ולא הם ממני. ולשנה הבאה, כעת חיה, נשב בארצנו הקדושה, ונודה לך בבית מקדשך שיבנה לכבודך, אמן ואמן:
אמנם אמת הוא, קל חנון, שחטאתי הרבה מאד בשנה זו. יודעת אני, שלא אוכל לצאת ידי חובותי כלפיך וכלפי הרבה מבריותיך. יודעת אני שאיני כדאית שתסלח ותמחל לי על עוונותי המרובים. אבל אתה נקראת בשמך אל רחום וחנון, כי אתה מרחם על בניך החוטאים, וחונן אותם בבואם לפניך בלב נשבר ובינים דומעות ומבקשים סליחתך:
מי אני ומה כוחי, אשה עלובה וחוטאת, שאבוא לפניך להצטדק ולהתנצל על חטאי שעשיתי. מי אני ומה כוחי, אשה חלשה, שאתיצב לפניך, קל גדול ונורא, שכל העולם כולו בעיניך כטפה קטנה בים, כהרף עין אתה יכול להופכו לתוהו ובוהו. אבל אדון כל עולמים, באמת, רק עקב זה שאני כל כך קטנה וחלשה באתי לפניך לשוע לרחמיך. אתה ודע, שהאדם מרב חולשתו עושה תמיד שלא בכונה דברים שאינם לרצון לפניך. ועל העוונות שחטאתי לפניך כבר סבלתי רב סבל. הלא לפניך גלויות כל הצרות ועגמת הנפש שהיו מנת חלקי בשנה שעברה. שמעת אנחותי שיצאו ממעקי לבבי, ראית בדמעותי שנבעו מעיני במשך השנה עקב הצרות המרובות שסבלתי במשך שנים עשר חודשי השנה. יהי רצון שיהיו כל הצרות והיסורים שעשנשת אותי במשך השנה, כפרה על כל חטאי שחטאתי, ושהשנה הבאה עלי ועל כל ישראל לטובה, תהיה לשנת ברכה, שנה ללא עוגמת נפש, שנה ללא אנחות וללא דמעות:
אתה הקל הטוב, אנא, סוכך בכנפיך על בעלי, על ילדי הנקיים מכל חטא, ואל תפרידנו חלילה, ןתברכנו בנחת ומזל טוב, בבריאות ובפרנסה טובה:
לאורם של הנרות שהדלקתי לכבוד שמך הקדוש, תביט רק במעט מעשינו הטובים שעשינו השנה, וחאינו כצל יחלופו מאורם של הנרות המבורכים, הנרו הללו הדלקתי בכדי להאיר אפילת הליל, בעת אשר בניך היהודים מתאספים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות לשפוך לפוך לפניך, ה' אלוקינו, את לבבם המר. הבט משמים וראה את צאן מרעיתך השוממים, מפוזרים ומפורדים בכל קצוי עולם כצאן אשר אין להם רועה, ובכל זאת לא שחכו את נסיך שעשית מקדם לאובתיהם, ועודם מקוים שתרחם גם עליהם. זכור נא, שהגיעה העת לומר די לצרותיהם. בתוך אלפי לבבות נשברים מתמזג גם לבבי הנשבר. בתוך נהרי נחלי הדמעות הניקוים בלילה זה מעיני עמך יתערבו גם דמעותי, וים הדמעות יכבה את כעסך הבוער על עמך ישראל. ראה נא, שלא שכחנוך, כן אתה אל תשכחינו, וגם עתה אנו בניך האהובים, כמו שכתוב: "הבן יקיר לי אפשרים אם ילד שעשועים, כי מידי דברי בו זכור אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאום ה'":
הנרות הללו שהדלקתי ביום קדוש זה יהיו לי לתחילת שנת אורה ומזל טוב, וכשם שאני מדלקת נרות לכבוד שמך הקדוש, כן תצוה על מזלי להאיר; וכשם שהחשיכה נמוגה מאור הנרות, כן ימוגו כל צרותי מפני מזלי המאיר, ותן בלבי רצון וחשק לעשות הטוב והישר בעיניך:
אלוהי אברהם יצחק ויעקב, חזק ואמץ ליבם של ילדי שיתחזקו בך מאוד, ושלא ירדו, חלילה, מן הדרך הישרה, ויהיו בנים נאמנים, ותועלתם תהיה טובה לעולם. חזק ברית משפחתנו, שלא אנתק מהם, חלילה, ולא הם ממני. ולשנה הבאה, כעת חיה, נשב בארצנו הקדושה, ונודה לך בבית מקדשך שיבנה לכבודך, אמן ואמן:
