תיקוני לשון

[אברהם]

עדיאל מה אתה רוצה להוכיח?

דניאל, המקור שלך יפה, ומראה שהשיבוש נכנס ללשון כבר בזמן חז"ל, אבל יש גם מקורות למילה תבל:

כמו למשל:

רבי אלעזר בשם רבי יוסי אמר, מפני איסטניסים ברכו במטעמים. רבנו עשה סעודה לאנטונינוס בשבת, הביא לפניו תבשילין של צונן אכל מהם וערב לו, עשה לו סעודה בחול הביא לפניו תבשילין רותחין, אמר לו אותן ערבו לי יותר מאלו. אמר לו תבל אחד הן חסרין.
(ב"ר יא)

ולא היו אומרים בנבל וכנור אלא בפה, כדי לתן תבל בנעימה (ערכין ב ו)

 

[דניאל נ]

אני חשבתי שיש תבל מלשון ערבוב כמו שכתוב תבל הוא
ויש תבל או תבלין מלשון הוספת טעם באוכל

 

[עדיאל]

ודרך אגב רבים שואלים הרי התבלין תפקידו לשפר את טעם האוכל ולא להרוס או לשלול אותו
מפה רואים שתפקידו של היצר הוא לעצב את אישיותו של היהודי כמאמרם רצה הקב״ה לזכות את ישראל שהוא גם מלשון זיכוך לפיכך הרבה להם .. שעל ידי היצר הרע והמצוות אדם מתעלה במלחמתו היומיומית ומתקרב למטרתו האמיתית בעולם לעשות נחת רוח ליוצרו למרות הנסיונות והקשיים

זה הווארט שלך?
הרעיון יפה. אך היצר הוא לא התבלין, התורה היא התבלין, והיא אכן נועדה בכדי לשפר את אישיות האדם.
אגב, יש וארט מצדיקים, שלפעמים האדם בבחינת "נבל ברשות התורה" ר"ל. ועל אדם כזה המליצו - בראתי יצר הרע - בראתי לו תורה תבלין - שהיצר יהיה מתובל עם תורה...

 

[עדיאל]

עדיאל מה אתה רוצה להוכיח?


שתבלין הוא בעל שני משמעויות או יותר. זה ברור שתבלין כדבר שמוסיף טעם כבר מופיע במשנה, ולא יתכן שזה שיבוש.

 

[אפכא מסתברא]

להוזיל - להזיל

להוזיל מחיר (המוצר נעשה זול יותר) - מן השרש 'זול', אבל
להזיל דמעות (הדמעות נוזלות) - מן השרש 'נזל'.

 

[אפכא מסתברא]

לאור - לנוכח

לאור השמחה במשפחה, לאור הדפסת הפרוש החדש, לאור הערתך המחכימה, אבל בשום פנים ואופן לא לאור האסון! בהתייחסות לדבר שלילי יש להשתמש במלה 'לנוכח':
לנוכח המקרה המצער, לנוכח השערוריה וכו'.

 

[מאה תשעים]

חפצים מקרבים וקורבן מקריבים. לא להפך.
זו טעות שנמצאת בספרים! (אנשים מקריבים את הילד שלהם לשולחן...)

 

[אייטש די]

יש טעויות נפוצות מאד, שלא הגיעו עד הספרים אך בלשון העם, גם בלשון החכמים והמלומדים שומעים אותן הרבה:
(יש לציין שאני בדקדוק אפס אבל הטעויות הללו עולות לי על הפיוזים)

כסאות - שווא בסמך ולא קמץ/פתח
ישן/ישנה - ולא יושן יושנת יושנים וכו'
חזרתי הביתה ביום גשום כולי סחוטה. טעות. או שתגידו חזרתי ספוגה או שתרדו מזה.

ועוד משהו בסגנון אחר:
במקום לומר יורד גשם תשתדלו לומר: מוריד גשם (אבא שלי)

 

[אפכא מסתברא]

חפצים מקרבים וקורבן מקריבים. לא להפך.
זו טעות שנמצאת בספרים! (אנשים מקריבים את הילד שלהם לשולחן...)

זו אינה טעות, שהרי מצוי במקרא: "ופרעה הקריב", ומהבנת דברי רש"י מתקבל ש"הקריב" משמע את מישהו, ובמקרה זה - את עצמו. ("היה לו לכתוב 'פרעה קרב', מהו 'הקריב'? הקריב עצמו ונתאמץ לקדם לפניהם כמו שהתנה עמהם." רש"י שמות יד, י)

 

[אברהם]

חפצים מקרבים וקורבן מקריבים. לא להפך.
זו טעות שנמצאת בספרים! (אנשים מקריבים את הילד שלהם לשולחן...)

בחומש שמות כתוב "ופרעה הקריב" וחז"ל דורשים את זה שהוא קירב את ישראל לאביהם שבשמיים

 

[אברהם]

עדיאל מה אתה רוצה להוכיח?


שתבלין הוא בעל שני משמעויות או יותר. זה ברור שתבלין כדבר שמוסיף טעם כבר מופיע במשנה, ולא יתכן שזה שיבוש.

עדיין לא הבנתי את כוונתך

אף אחד לא שלל את המשמעות שתבלין זה דבר שמוסיף טעם.
לא הבנתי מה המשמעות השנייה של המילה.

בכל מקרה מה שאמרנו הוא שהמילה תבלין היא בעצם מילה ברבים, ולא ביחיד

 

[אפכא מסתברא]

במקום לומר יורד גשם תשתדלו לומר: מוריד גשם (אבא שלי)

מה הבעיה ב"יורד גשם"? גם הנביא (ישעיה נה י) אמר: "כאשר ירד הגשם והשלג" וגו', ובמסכת תענית (ובש"ס בכלל) יש כמה וכמה פעמים "(ולא) ירדו גשמים".

 

[דניאל נ]

ראשית כמדומני שנכון להגיד : לאור .. גם במקרים קשים במיוחד אם אנו מפיקים מהם תועלת ומוסר
שנית : עדיאל לא הבנתי את השבתת על הוורט ?? התורה היא תבלין ליצר הרע נכון ?? ותבלין משפר ומוסיף טעם ואם כך מה השיפור של תורה ליצר הרע ? וחוץ מזה גם אם נאמר שהכוונה לאדם עדיין התורה היא כתשובת המשקל ליצר הרע כמניעה או כמשפר טעם ? ולכן הבאתי את מה שהבאתי , לא כוורט אלא פשט
אברהם : תבלין הינו בלשון רבים שכמדובר על תבל ובלשון יחיד כשמדובר על תבלין שמשפר טעם האוכל

 

[אייטש די]

מה הבעיה ב"יורד גשם"? גם הנביא (ישעיה נה י) אמר: "כאשר ירד הגשם והשלג" וגו', ובמסכת תענית (ובש"ס בכלל) יש כמה וכמה פעמים "(ולא) ירדו גשמים".

טעיתי בניסוח.
זאת לא טעות לומר יורד גשם. יותר כדאי לומר מוריד גשם. זה מחזק את האמונה בד' ואת התלות שלנו בו, בדרך מאד קלה ופשוטה.
יוצאים ביום חורף גשום ואומרים: וואו!!! מוריד גשם! איך זה נשמע עכשיו?

מיועד למי שמוכן לקחת סיכון שיהיו כאילו שירימו גבה כשישמעו אותו כך. ואו שתהיה לו אפשרות להסביר, או שלא...

 

[אברהם]

אברהם : תבלין הינו בלשון רבים שכמדובר על תבל ובלשון יחיד כשמדובר על תבלין שמשפר טעם האוכל

מה זה "תבל"?

פלפל שחור הוא תבל, פפריקה היא תבל, קימל הוא תבל, מונסודיום גלוטומט הוא תבל, וכל אלה ביחד הם תבלין, שהם משפרי טעם האוכל.

 

[קול-התור]

אבל אז זה צריך להיקרא: תבלין עם שוא בת' וקמץ בב'?

 

[דניאל נ]

מה זה "תבל"?

פלפל שחור הוא תבל, פפריקה היא תבל, קימל הוא תבל, מונסודיום גלוטומט הוא תבל, וכל אלה ביחד הם תבלין, שהם משפרי טעם האוכל.

טעות בידך ..

 

[אברהם]

איפה הטעות?
אני חוזר על המקורות שהבאתי:

בי אלעזר בשם רבי יוסי אמר, מפני איסטניסים ברכו במטעמים. רבנו עשה סעודה לאנטונינוס בשבת, הביא לפניו תבשילין של צונן אכל מהם וערב לו, עשה לו סעודה בחול הביא לפניו תבשילין רותחין, אמר לו אותן ערבו לי יותר מאלו. אמר לו תבל אחד הן חסרין.
(ב"ר יא)

ולא היו אומרים בנבל וכנור אלא בפה, כדי לתן תבל בנעימה (ערכין ב ו)

 

[געוואלדיג]

מה זה "תבל"?

פלפל שחור הוא תבל, פפריקה היא תבל, קימל הוא תבל, מונסודיום גלוטומט הוא תבל, וכל אלה ביחד הם תבלין, שהם משפרי טעם האוכל.

נראה לי דלאו דוקא. גם תבלין ממין אחד ניתנים להיקרא בלשון רבים, בגלל הגרגירים המרכיבים אותו.

 

[געוואלדיג]

וכעת ראיתי את הראיה הנכוחה שהבאת, ועל כן מן הדין שאביא ראיות לדעה שלי, הנה: בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין.
תבלין אחד יש ושבת שמו.