הנושאים החמים
הנושאים החמים
פעם פעם, לפני חצי שנה, השווער היה מושא להערצה. יהודי יקר בשנות הששים המאוחרות, שיגע בתורה הרבה, ונחשב בקהילתו למו"ץ לא רשמי.
אבל לפני חצי שנה קרה לו משהו. יוסי קרא לזה, משבר גיל הששים ושבע וחצי. אין הסבר אחר.
מה יכול לגרום ליהודי שכבר עבר בשלום את רוב הדרך לעולם הבא, לאבד את כבודו ומעמדו?
אייפון, אתם אומרים.
לא. לא אצל ר' יענקב. אפילו היצר הרע מתבייש ללחוש באוזניו את השטויות האלה.
זה התחיל בכוונות טובות.
ר' יענקב נהיה מהמעויררים. אולי נתן אל ליבו שבקרוב עלולים לשאול אותו על מצוות הוכח תוכיח.
קודם כל הערות לחזן, שימתין לציבור כשעונים אמן, והערות לציבור שימתינו לחזן עד סוף הברכה. מקובל. הלכה מפורשת.
אחר כך נכנס בכל כוחו לסערת הז'בו בתפילין.
כידוע, מין זה של בקר המכונה ז'בו יש מטהרים ויש מטמאים ואכמ"ל.
תוך כדי משמוש התפילין, עלה חשש בליבו שמא עור הבתים עשוי ממין הז'בו ואין זה מן המותר בפיך. וממחשבה למעשה חקר ודרש, הוציא חוברות ועלונים, החתים רבנים, ואף נסע פעם אחת לפרגוואי לראות את מחולל המהומה במו עיניו.
אחר כך עורר על כך שראוי לבדוק את החגורה של ספר התורה משעטנז, שהרי הגולל אוחז בה וידיו מתחממות קמעא.
קיצורו של דבר, בין אם היו חששות אמיתיים או בדויים, הוא הפך ל"יהודי מעניין".
ויהודי מעניין, זה טוב שיש בבית כנסת, אבל לא שהוא השווער שלך.
דווקא הבנים לקחו את זה בקלות. כנראה גם הם מאותו זן.
הם הפסיקו להתארח שם בשבת, אבל זה לא מנע מהחוברות שהשווער הפיץ על "חשש-חצי-שיעור-בישול-מתכת בהכנסת הכף אל המרק והמסתעף", להגיע אל מיצד עילית, ולשמח את כולם.
יוסי לא ידע איפה לשים את עצמו.
ועכשיו ההזמנה לחנוכה. נכון, זה בבית סגור, אבל הוא לא יכול לראות את הפרצוף הזה.
דינה אומרת שהיא מתגעגעת. אין מצב שהם לא באים, והיא לא הולכת לבד. פלונטר אמיתי.
נר שלישי של חנוכה, שעה אחרי הדלקת נרות. כמי שכפאו שד, עלה לאוטובוס ותקע אוזניות עם ר' מיילך באוזניו. להתחזק במידת הביטחון ולראות ישועות גדולות.
אין עוד מלבדו! צועק ר' מיילך, הקב"ה יכול להביא לך ישועה שלא חלמת עליה. היפלא מה' דבר?
הנה הם מול הדלת המוכרת. השוויגער פותחת. האוירה שקטה וקצת מוזרה. מבט קל הבהיר לו שמקומו של השווער נפקד. בלב שמח ובפנים תמימות ותמהות הוא שואל את גיסו, איפה אבא?
אבא בחו"ל, עונה הגיס. הוא טס הבוקר בפתאומיות.
כן??? מה קרה? הוא חולה?
לא. הוא פתאום קלט שיש חשש ז'בו גם במזוזות, ובחו"ל עד חודש זה יותר קל, משהו כזה.
הוא מקווה שעד אז זה יסתדר.
אה, נס חנוכה.
אבל לפני חצי שנה קרה לו משהו. יוסי קרא לזה, משבר גיל הששים ושבע וחצי. אין הסבר אחר.
מה יכול לגרום ליהודי שכבר עבר בשלום את רוב הדרך לעולם הבא, לאבד את כבודו ומעמדו?
אייפון, אתם אומרים.
לא. לא אצל ר' יענקב. אפילו היצר הרע מתבייש ללחוש באוזניו את השטויות האלה.
זה התחיל בכוונות טובות.
ר' יענקב נהיה מהמעויררים. אולי נתן אל ליבו שבקרוב עלולים לשאול אותו על מצוות הוכח תוכיח.
קודם כל הערות לחזן, שימתין לציבור כשעונים אמן, והערות לציבור שימתינו לחזן עד סוף הברכה. מקובל. הלכה מפורשת.
אחר כך נכנס בכל כוחו לסערת הז'בו בתפילין.
כידוע, מין זה של בקר המכונה ז'בו יש מטהרים ויש מטמאים ואכמ"ל.
תוך כדי משמוש התפילין, עלה חשש בליבו שמא עור הבתים עשוי ממין הז'בו ואין זה מן המותר בפיך. וממחשבה למעשה חקר ודרש, הוציא חוברות ועלונים, החתים רבנים, ואף נסע פעם אחת לפרגוואי לראות את מחולל המהומה במו עיניו.
אחר כך עורר על כך שראוי לבדוק את החגורה של ספר התורה משעטנז, שהרי הגולל אוחז בה וידיו מתחממות קמעא.
קיצורו של דבר, בין אם היו חששות אמיתיים או בדויים, הוא הפך ל"יהודי מעניין".
ויהודי מעניין, זה טוב שיש בבית כנסת, אבל לא שהוא השווער שלך.
דווקא הבנים לקחו את זה בקלות. כנראה גם הם מאותו זן.
הם הפסיקו להתארח שם בשבת, אבל זה לא מנע מהחוברות שהשווער הפיץ על "חשש-חצי-שיעור-בישול-מתכת בהכנסת הכף אל המרק והמסתעף", להגיע אל מיצד עילית, ולשמח את כולם.
יוסי לא ידע איפה לשים את עצמו.
ועכשיו ההזמנה לחנוכה. נכון, זה בבית סגור, אבל הוא לא יכול לראות את הפרצוף הזה.
דינה אומרת שהיא מתגעגעת. אין מצב שהם לא באים, והיא לא הולכת לבד. פלונטר אמיתי.
נר שלישי של חנוכה, שעה אחרי הדלקת נרות. כמי שכפאו שד, עלה לאוטובוס ותקע אוזניות עם ר' מיילך באוזניו. להתחזק במידת הביטחון ולראות ישועות גדולות.
אין עוד מלבדו! צועק ר' מיילך, הקב"ה יכול להביא לך ישועה שלא חלמת עליה. היפלא מה' דבר?
הנה הם מול הדלת המוכרת. השוויגער פותחת. האוירה שקטה וקצת מוזרה. מבט קל הבהיר לו שמקומו של השווער נפקד. בלב שמח ובפנים תמימות ותמהות הוא שואל את גיסו, איפה אבא?
אבא בחו"ל, עונה הגיס. הוא טס הבוקר בפתאומיות.
כן??? מה קרה? הוא חולה?
לא. הוא פתאום קלט שיש חשש ז'בו גם במזוזות, ובחו"ל עד חודש זה יותר קל, משהו כזה.
הוא מקווה שעד אז זה יסתדר.
אה, נס חנוכה.
נערך לאחרונה ב:
