שאלה מעצבנת אבל בינינו...לגיטימית

[levy]

לא התכוונתי להעלות [חלילה ]את יואל וקסברגר על שולחן הניתוחים.
איש באומנותו יחיה. אני אגב אוהבת הרבה דברים שלהם
השאלה היא לא וקסברגר...
אלא ש:באמת היום ,עם המחשב לא צריך להיות כשרון מטורף כדי לצייר כמו לאונרדו דוינצ'י[לא אני]
וכולנו טובעים בתמונות מעובדות שכבר לא יודעים מי זה מה...
אז זה... מרגיז כי אפשר לצייר ציור שכל קו בו הוא שלך, יש מאין...
ואומרים לך :"במחשב... אה..."

טוב,
אז סיכמנו שוקסברגר זה ז'אנר יחודי
ואני בטוחה שהוא כלל לא משפיע על שוק האיור הכללי.

לגבי השאלה שלך:
לפני 10 שנה בערך, אכן היתה התלהבות גדולה מתמונות ומעיבודן
ויצאו לאור כמה וכמה ספרים שהיו מבוססים על עיבודי תמונות וכדו'
דווקא היום כמדומני שהביקוש לאיור עלה, ויש דרישה דווקא לאיורים וליחודיות שבאיורים שאינה יכולה לבוא לידי ביטוי בצילום.
אפשר לראות את זה אפילו בסרטוני אנימציה שמשתמשים הרבה בסרטונים מאוירים ולאו דווקא מצולמים ואפילו ממודלים.

מה כן? כדי שאיור יהיה מבוקש עליו להדגיש את הפן האיורי והמיוחד שבו. שכן כמו שכתבת- תמונה מדויקת אפשר להשיג גם בצילום.

 

[שירי כהן]

וואו איך האשכול סטה לכל הכיוונים...
בבקשה שמרו על ענייניות ועל נושא האשכול,
שרה - לא הבנתי מה מבייש באיור דיגיטלי.
יש עוד אי אלו לקוחות שחושבים ש'זה המחשב' שמצייר ולא את,
ולהם אפשר להסביר את המציאות... לא ככה?
מה יש להסתיר?

 

[בונדוק]

הייתי מגדיר את וקסברגר 'אומנות האווירה' יש בציורים שלו (לפחות בחלק) משהו מאד פסטורלי ורגוע ואפילו חלומי.
צירפתי 2 דוגמאות למה שאני מתכוון.

 

[מרים ליף]

אפשר לקרוא להם-

אמנות טובה- טעם רע.

(למרות שבעיני חסרה שם אמנות, ולא בטוחה שהוא עצמו מצייר את הכל)

 

[שרה כהן]

וואו איך האשכול סטה לכל הכיוונים...
בבקשה שמרו על ענייניות ועל נושא האשכול,
שרה - לא הבנתי מה מבייש באיור דיגיטלי.
יש עוד אי אלו לקוחות שחושבים ש'זה המחשב' שמצייר ולא את,
ולהם אפשר להסביר את המציאות... לא ככה?
מה יש להסתיר?

הנושא שלי הוא לא וקסברגר!
לעניות דעתי זה לא בסדר לקטול ככה ואני מתנצלת ע"כ שגרמתי לזה.
שירי-לא אמרתי שזה מבייש
אבל הבלבול הזה קצת מבאס

 

[yaakovh]

אני מנסה להבין מאיפה נובעת ה"ביקורת" הבוטה מאד לקמן על וקסברגר והדרור של מי שנתן פה למקלדתו...
וקסברגר הגיע לאן שהגיע בהרבה הרבה עמל, יזע וכשרון. זה שאנחנו מדברים עליו בכלל מסביר איפה הוא נמצא.
וכן, האיש אמן מוכשר מאד, גם אם הוא לא יושב אישית על כל יצירה שיוצאת מהחברה שלו ודואג שהיא תעבור את הביקורת של גאוני ואמני הדור.
בסופו של דבר, אומנות או לא אומנות, הכל נמדד במה שמוֹכר. ווקסברגר מוכר יותר מכל מה שאנחנו מכירים. אני לא מכיר אמן משמחזיק גלריה גדולה במרכז גאולה בין הצורפים לתכשיטים והחנות שלו תמיד עמוסה. בתי ספר מלאים בתמונות שלו, בתי כנסת, אירועים ועוד. זה סגנון שנחטף בציבור החסידי ומותאם בשבילו בשלמות.
וכאן אני חוזר להתחלה, מאיפה נובע חוסר הפרגון המשווע: מצרות עין וקנאה! כן, קנאה! קנאה שמחופשת באצטלה של "ביקורת עניינית"... (וכן, זה אישי.)
"מה יפה בזה? מצאתי הרי פגם בנצנוץ והמדרגות לא בזווית הנכונה על הקשקש! מצאתי פגם בשלמות..."
תכבדו את ה"קולגות" שלכם, גם אם הם מאפילים עליכם, ובעז"ה תצליחו גם.

 

[שירי כהן]

אני לא חושבת שזה נותן נקודות למישהו אם מסווגים ביקורת עליו כ'קנאה',
וזה גם בכלל לא היה אמור להיות הנושא, המושא, הנשוא....

אפשר (לדעתי) לנהל דיון על סגנון ציור שמוכר בציבור,
אבל לא בצורה כזו של 'אוהדים' ו'מתנגדים', אין כאן שום צורת שיח מקצועית
אלא רק אמוציונאלית ורגשית (סליחה מכולם במחילה, לא התכוונתי ספציפית להודעה הזו שהגבתי עליה, אלא לרוח הדברים כולם)

על כן אני נועלת את האשכול,
שרה אני מתנצלת, את מוזמנת להעלות את שאלתך באשכול חדש אם את רוצה,
ונא להתייחס לגופה של שאלה, תודה.