שאלה כאובה לצלמות המפקיעות את המחיר כלפי מטה....

[RacheliArt]

בדיוק היתה מודעה בעיתון שלנו(מקומון)-
צילומי חוץ במבצע לחנוכה 150 ש"ח בלבד!

 

[פיקצר פרפקט]

בנאדם עובד גם לנשמה, חוץ מעבודת פינוי אשפה. ולכן אם כל העבודה הוא עסוק שאיך להרויח אלף שקלים נוספים- אין לו שום נשמה בעבודה.

הנשמה כאן, זה להיות באמת "ראוי" למחיר הגבוהה. ומי שעובד בלי נשמה, אכן לא ימצא הוכחות שהוא ראוי לזה.

 

[הגלים]

אני חושבשהיא התכוונה למשהו אחר.

להיות "צייד " ולנסות כל הזמן לחשבו איך למקסם כל עיסקה ואיך לשכנע את הלקוח להוציא עוד 200 שח. זה מכניס אותך למקום מאוד מסוים בעיני עצמך ובעיני הסביבה. מהבחינה הזו אין הבדל אם אתה צלם ארועים או בעל חנות נעליים.

לא כל מי אוהב לצלם ואוהב לעבוד עם אנשים בכיף רוצה להיות במקום הזה.

-ושוב- אני אישית- נתקל באנשים כאלה- שלוחצים על כלות צעירות שבאות לפגישת הכרות עם הצלם לחתום מיד על חבילות מנופחות בלי לדעת על מה ומה.

 

[יצירתית]

גם אני לא אהבתי את הקובץ שהועלה למרות שאני עובדת בחלק מהשיטות שהוא מציע. לא אהבתי את הגישה שהלקוח הוא סוג של תפוז שכדאי לסחוט ממנו את המקסימום ולשם כך רצוי לפתח מה יותר שיטות יחודיות. מה עוד? בנאדם עובד גם לנשמה, חוץ מעבודת פינוי אשפה. ולכן אם כל העבודה הוא עסוק שאיך להרויח אלף שקלים נוספים- אין לו שום נשמה בעבודה.

אני לא חושבת שזה קשור אחד לשני
החכמה היא לקחת את האהבה שלך ולהפוך אותה לפרנסה (לכסף!!!!) וזה שאני מעוניינת שלקוחות יקחו חבילות גדולות יותר או להעלות מחירים זה כדי שאוכל להמשיך לעסוק באהבה שלי כמקור פרנסה- וזה בשילוב עם יחס זהה לאלו שלוקחים את המינימום

 

[אפרתה]

יצירתית, כתבתי את מה שכתבתי על הקובץ המצורף. האם את כאחת שעובדת עם אהבה למקצוע יכולה לקרוא את הקובץ ההוא ולא להרגיש בחילה?

 

[יצירתית]

יצירתית, כתבתי את מה שכתבתי על הקובץ המצורף. האם את כאחת שעובדת עם אהבה למקצוע יכולה לקרוא את הקובץ ההוא ולא להרגיש בחילה?

קראתי אותו
בחילה לא קיבלתי- כי כשאת חיה בעולם (אולי זה קשור לסביבה בה אני גרה) שכולו קרירה ומלאן כסף את מתרגלת...
אבל כמו כל דבר בחיים, אני מסננת- לפעמים כי השכל הישר אומר אחרת ולפעמים סתם כי זה יותר קל...

 

[אפרתה]

זה כדי שאוכל להמשיך לעסוק באהבה שלי כמקור פרנסה

זו הנקודה. את לא יוצאת לעבוד כדי להתנדב. זה ברור, אבל לעומת זאת- העלאת מחירים בכל מיני דרכים שזמן שהתוצר לא שווה את המחיר אבל הסוחר מעונין לעשות קופה על גב הקונה.

 

[יצירתית]

כל עוד לא מדובר ברמאות ובתחמנות-
זכות הסוחר לקחת כמה שבא לו!!!!!!!!!!!!!!!!
וזכות קונה להחליט אם בא לו לשלם!!!!!!!!!!!

אני אתן לך דוגמא מעולם אחר
אני מאד אוהבת עבודת יד, אני עצמי עושה הרבה דברים ובעבר ממש עסקתי בזה
כשאני רואה מוצרים אני מוכנה לשלם כל שקל גם אם מודובר על תמונה בגודל 30*30 שעולה קרוב ל1000 שח- אך מכיון שאין לי כסף מיותר (גם לא מיותר...) אני לא קונה אך בחיים לא חשבתי על היוצר שהוא לא בסדר במחיר שנקב
וזה ההבדל בין סוחר שקונה ומוכר ומרויח אחוזים מסויימים מהמוצר
לבין יוצר שנותן את עצמו בשביל היצירה שלו וזכותו לקחת כמה שמרגיש שמגיע לו.

כל עוד בכל מקום יש בחירה בין צלמת שלוקחת 7-10 לתמונה לבין אין סוף...- המצב הוא נורמלי וטוב
ברגע שיהיה מחירון מחייב לכולם (הזוי אבל בואי נדמיין...) והאופציה הזולה ביותר תהיה גבוהה אני אצא נגד כי גם לאברך עם 10 ילדים שאישתו לא עובדת מותר פעם ב10 שנים לצלם את הילדים שלו

 

[אפרתה]

מסכימה איתך יצירתית, אבל שוב- לפי מה את מחליטה מהי סחורה ומהי יצירה?

 

[יצירתית]

מאד פשוט
סחורה זה משהוא שיצרו ב...(לרוב סין.), עובר ליבואן, עובר לספק, עובר למשווק עד המוכר בחנות- כל אחד צריך להרויח את האחוזים שלו וזהו אין לו נגיעה אישית במוצר.
יצירה זה מוצר שמיוצר ספיישל עבור הלקוח- בו היוצר נתן את ראשו, רעיונותיו,תכונותיו, ידיעותו, מכשיריו כדי להוציא מוצר סופי אישי.
יש גם תחום באמצע שזה מפעלים למוצרים עבודת יד במוצר הראשון עובדים קשה עד שמגיעים לתוצאה משביעה רצון, יחודית, חזקה וכו אח"כ מעמידים פעלים שיריצו את הדגם הזה מאות פעמים

 

[אפרתה]

בואי נאמר כך- אם אנג'ל יכתבו- כל כיכר לחם שלנו- יצירה!! הם יבקשו 13 ש"ח לכיכר ויצדקו לפי דעתך, אבל מה יאכלו כולם?
אז בעצם מבחינה מסוימת זה נכון לאמר שיצירה מותר לה להיות מתומחרת במחיר יקר מהסטנדרט, אבל ברור שהסטנדרט צריך להיות מתומחר כמו שירות ולא כמו יצירה. ז"א, כל צלמת סטנדרטית אמורה לקחת מחיר מקובל. והוא צריך להיות סביר. הוצאות מול הכנסות ורווח נורמלי. מישהי שמשקיעה בטירוף, בציוד או בהשתלמויות יקרות נניח וכו' וכו'- יכולה לקחת יותר אבל עם הדגשה על זה שיש תמורה למחיר. אם לא- זה חוקי אבל לא הוגן לדעתי.

 

[יצירתית]

לטעמך, מה דינה של צלמת שדוברת אידיש מול 7 צלמות מתחרות שיודעות להגיד רק "לאח" או "דיבסט אגיטא זך?"
ובכווונה נתתי דוגמא שאין לה קשר למקצועיות- שאדם שלא מבין בתחום לא יזהה הבדלים

 

[אפרתה]

היא יכולה לדרוש מחיר גבוה. האם זה הוגן? לא יודעת לאמר.

מה שכן- אם נוצר כאן מצב שלקחת 150 ש"ח לצילום זה מגוחך- אז גם מישהי שחושבת שמספיק לה הסכום הזה היא תבקש יותר רק בשביל הקטע החברתי. ולכן זה מעצבן. ז"א אנחנו מכבדים את מי שמפקיע ללמעלה וזה בסדר (כי לנו כצלמים זה לא מזיק, אלא רק ללקוחות) אבל מי שמוריד זה לא בסדר. (כי זה מזיק לנו ומועיל ללקוחות)
בקיצור- או שיש מחיר שוק מקובל או שכל אחד יקח כמה שרוצה ללמעלה וללמטה.

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

הלוואי שהיה בתחום הזה (צילומי ילדים במגזרנו ובכלל) משהו שמתקרב ל"יצירה"...
הכל אותו דבר בדיוק, שינויים קלים לא נחשבים ליצירה.
וספה חדשה שאין לאף אחת, לא נחשבת.
גם לא רקע מנומר, במקום הלבן.
אפילו לא הקרנה של דובי או נרות חנוכה על הקיר.

יצירה של מישהו, צריכה לבוא מבפנים, לא גיוון כתוצאה מדרישות השוק, (השוק דורש לגוון, והצלמת נענית).
כשמישהו אכן יוצר, יש לו את כל הלגיטימציה לגבות על היצירה שלו את מירב הכסף שהוא רוצה.
כשזה לא כך, הלגיטימציה קיימת, אבל, זה קצת מביך לקרוא לזה יצירה..

 

[מילכי]

חחחחחחחחח
אל תזלזל בספה!!!!
בדיוק היה לי דיון קטן על זה עם רבקי פרידמן.
האם הצילום שלנו, כצלמות ילדים נחשב ל "צילום אומנותי" או כ"תיעוד"
המסקנה היתה שאנחנו אכן סוג של מתעדות...
אני לא חושבת שכשמישהו עוסק במשהו הוא מוציא את היצירה שלו החוצה.
כלומר, צלם חונות - מתעד את האירוע ישנם כאלה שעושים את זה טוב יותר או פחות, אבל בתכלס' אין כאן משהו אומנותי.
מתוך סך הכולל של ה -400 עד 1000 תמונות של חתונה אתה יכול למצוא תמונות שהן יותר של אומנות...
אותו דבר בצילומי ילדים.
אבל, עדיין יש שינוי גדול בין אחת שפותחת רקע לבן עם תאורה הכי נכונה ועיבוד מעולה ואומרת לקהל הרחב -
בואו בואו והצטלמו קחו כמה תמונות ושלום, מאשר צלמת שמשקיעה את כל זמנה וכישוריה בשביל להכניס את היצירתיות בתוך התמונה.
זה מה שקורה כשאתה הופך תחביב למקצוע!!
כי יש לך כבר דרישת לקוח - אתה לא מצלם מה שבראש שלך.
בקיצור, חפרתי הרבה - אבל הבנתם את הרעיון...

 

[אפרתה]

דווקא מילכי יש כאלה שחושבים שהרקע הלבן זו האמנות הגדולה ביותר....


תכל'ס בצילום חתונות וסטודיו אנשים בגדול רוצים תיעוד של המאורע או של הילדים טרם שיגדלו. זה שהצלמים חלקם עשו מזה סוג של אמנות- הכל טוב ויפה, אבל בבסיס זו לא ממש אמנות להוציא מקרים יוצאי דופן ביותר. אז אולי זה סוג של צורה להעלות מחיר שקוראים לזה "אמנות"...

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

חחחחחחחחח
אל תזלזל בספה!!!!
בדיוק היה לי דיון קטן על זה עם רבקי פרידמן.
האם הצילום שלנו, כצלמות ילדים נחשב ל "צילום אומנותי" או כ"תיעוד"
המסקנה היתה שאנחנו אכן סוג של מתעדות...
אני לא חושבת שכשמישהו עוסק במשהו הוא מוציא את היצירה שלו החוצה.
כלומר, צלם חונות - מתעד את האירוע ישנם כאלה שעושים את זה טוב יותר או פחות, אבל בתכלס' אין כאן משהו אומנותי.
מתוך סך הכולל של ה -400 עד 1000 תמונות של חתונה אתה יכול למצוא תמונות שהן יותר של אומנות...
אותו דבר בצילומי ילדים.
אבל, עדיין יש שינוי גדול בין אחת שפותחת רקע לבן עם תאורה הכי נכונה ועיבוד מעולה ואומרת לקהל הרחב -
בואו בואו והצטלמו קחו כמה תמונות ושלום, מאשר צלמת שמשקיעה את כל זמנה וכישוריה בשביל להכניס את היצירתיות בתוך התמונה.
זה מה שקורה כשאתה הופך תחביב למקצוע!!
כי יש לך כבר דרישת לקוח - אתה לא מצלם מה שבראש שלך.
בקיצור, חפרתי הרבה - אבל הבנתם את הרעיון...

חס ושלום, שאני אזלזל?
ניסיתי רק לעמוד על ההבדל בין יצירתיות, שזה דבר טוב ומבורך, אבל לא כדאי לערבב אותו עם "יצירה".
סליחה על הדוגמה, את האמת לא זוכר בכלל למי יש ספה כזאת או אחרת, אבל אני זוכר שהיה אשכול שהספה תפשה את כל ההתענינות.. (אפילו התינוק המאמי לא עניין אף אחת)
וכן, את צודקת.

 

[מילכי]

דווקא מילכי יש כאלה שחושבים שהרקע הלבן זו האמנות הגדולה ביותר....


תכל'ס בצילום חתונות וסטודיו אנשים בגדול רוצים תיעוד של המאורע או של הילדים טרם שיגדלו. זה שהצלמים חלקם עשו מזה סוג של אמנות- הכל טוב ויפה, אבל בבסיס זו לא ממש אמנות להוציא מקרים יוצאי דופן ביותר. אז אולי זה סוג של צורה להעלות מחיר שקוראים לזה "אמנות"...

לגבי החלק הראשון - אני מסכימה איתך - אבל צריך לחדש! א"א לעשות את "האומנות הגדולה ביותר" יום יום אלבום אלבום כל הזמן....

לגבי החלק השני - גם מסכימה איתך האמנות זה לייצר משהו חדש לדעתי.
לא רוצה לכתוב שמות של צלמים - אבל יש כאלה שאני רואה תמונות שלהם ובאלי להתחתן שוב!
ויש כאלה שכל חתונה התמונות נראות אותו הדבר...
אז כן גם יצריתיות מבחינתי זה סוג של אומנות.

 

[rosmarin]

א"א לעשות את "האומנות הגדולה ביותר" יום יום אלבום אלבום כל הזמן....

מילכי,
תגידי לי שאת לא מתגנבת ומצלמת כמה תמונות אומנותיות 'אוף דה רקורד' בהפוגות שבין הצילומים.

אז לדעתי, צילום זו אומנות. כמו גם מוזיקה, ועוד תחומים.

אבל כשצריך למסחר את העבודה שלנו- צריך גם להתחשב ברצון הלקוח (שהילד יחזיק את היד בדיוק כאן כמו באתר שלך...) למרות שזה הדבר שפחות מלהיב אותנו.

אבל כשיש לי יד חופשית וזה לא צילום ללקוח- אז אפשר הרבה יותר לראות את האומנות.
וזה נכון לגבי כל הצלמים.

 

[יצירתית]

כתבתי תגובה קילומטר...
ובסוף מחקתי הכל כי זה נראה מגננה על הצלמות... לממקרה...
מי שרוצה להצטלם אצלי או אצל כל הקולגות שלי- מוזמן בשמחה רבה, איש איש על מחירהו ותוצרתו
ומי שלא- בכיף!!!!!!!!! אפשר להיות מאושרים גם בלי תמונות
לילה (בעצם כבר כמעט בוקר) טוב!