שַׁל נְעָלֶיךָ, ושלשת הָרְגָלִים

[א. סופר]

בינותי בספרים, ואת תשובת המדקדקים הנ"ל מצאתי כתובה בפשיטות בספר השרשים לרבינו דוד קמחי, וזו לשונו שם (ערך נעל):
וְהַשֵּׁם חֲלוּץ הַנָּעַל (דברים כה, י) שַׁל נַעַלְךָ (יהושע ה, טו), וְהִדְרִיךְ בַּנְּעָלִים (ישעיה יא, טו), שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ (שמות ג, ה), וְלֹא נִתַּק שְׂרוֹךְ נְעָלָיו (ישעיה ה, כז). וְקִבּוּץ הַשְּׁנַיִם בַּעֲבוּר נַעֲלַיִם (עמוס ב, ו), נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם (שמות יב, יא).
עד כאן לשונו.
מבואר שכאשר הנו"ן שואית היא מתייחסת ליחיד(ים), ולא לזוג. וקושית הרב @חגי פאהן במקומה עומדת [וכעת יש בה תוספת, מדוע יש מקומות שנכתב ביחס לזוג כמו בשמות ובעמוס [הפטרת השבת האחרונה], ויש שנכתב ביחס ליחידים. וצ"ע].
יישר כוח, וחג חנוכה שמח.